דרוש מידע עונש חינוכי?!

[שאפומדיה]

בלת"ק
סתם שיתוף כדי לפרוק אומרים שזה טוב
כשהייתי בת 11 (אם אני זוכרת נכון) העפתי פקק של בקבוק בכיתה, והוא פגע ברצפה ואז ניתר בחזרה ולרוע המזל בכיוון

אפרופו לפרוק
אני סוג של סוחבת איתי שנים זה לא מפריע לי בחיי היום יום אבל יום אחד שראיתי את המורה הזו (שכבר אני יספר מה עשתה לי) הכל צף בי בבת אחת והבנתי שזה יושב בי בפנים

זה היה כיתה ג' יסודי בגלל שגרתי בבניין ממש סמוך לבית הספר היינו תמיד שומעים את הצלצול של שמונה מהבית ויוצאים
אבל לפעמים בגלל שחיכינו לרגע האחרון איחרנו בכמה דקות לכיתה -אמצע התפילה
באותו יום אני הגעתי בתלבושת הרגילה אבל אני מגלה שכל הכיתה בכחול לבן
כמובן שהסמקתי והתביישתי שרק אני שונה מכולם ובגלל שהגעתי מאוחר אז לא יכולתי להספיק לרוץ הביתה ולהחליף חולצה.
אבל מה המורה "החכמה" עשתה לי
לקחה אותי באמצע התפילה לפתח הכיתה שגם הכיתה רואה וגם כל מי שעוברת במסדרון רואה
וצעקה עלי בלי פרופורציות למעשה
אני לא זוכרת בדיוק את המילים שהיא אומרת אבל אני זוכרת שהיא צועקת עלי דקות ארוכות ואומרת למה אני בלי כחול לבן ? ומה זה וכו'ו וכו'
ואני בוכה דם והיא ממשיכה לצעוק
ואז אחרי כל הצעקות וההשפלה הנוראית מהכיתה ומכל מי שעבר במסדרון (שאני כבר חוויתי אותה לבד על עצם זה שאני שונה מכולם וכבר קיבלתי את העונש שלי והתוספת שלה הלא חינוכית בעליל ממבט לאחור הייתה מיותרת לגמרי)
היא שולחת אותי למנהלת לבקש אישור יציאה כדי להחליף את התלבושת בינתיים המזכירה והמורות האחרות רואות אותי במזכירות . כולם מבינים שעשיתי מעשה רע (שוב המשך להשפלה בלי פרופורציה למעשה)
והלכתי הביתה החלפתי בגדים
אני זוכרת שאמא שלי חוותה איתי את הכאב אבל מצד שני לא רצתה לצד לנגד עייני מול המורה
אז היא כתבה לה בצורה יפה בפתק אני לא זוכרת כ"כ את המילים אבל הרעיון היה כתוב בצורה חכמה שיש דרך ופרופורציה בחיים ויש לה נשמה בידיים שהיא צריכה לשמור עליה ולא לרמוס אותה

והיום שאני חושבת על זה במבט לאחור:
א. ומה עם אין לי חולצה לבנה מחוסר תקציב בבית ??
מה זה שהמורה ככה צועקת ? היא אפילו לא צעקה עלי למה איחרתי היא צעקה רק על זה שהייתי לא כמו כולם
אולי מורה שיש לה קצת רגש תחשוב שניה אולי יש פה מצוקה לילד? מה זה לחרוץ גורלות ככה?
ב. אני דנה את המורה הזו לכף זכות אולי היה לה יום קשה בבית באותו היום או אפילו בבית הספר וזה התפרץ עלי
לא שאני חושבת שזה מוצדק
אבל זה הדרך הכי טובה שיש לי להוציא אותה בטוב.

תכלס מאותו היום משהו אחד טוב יצא וגם קצת לא
שלא משנה מה אבל עד כיתה ח' לא איחרתי בחיים גם לא העזתי לאחר גם אם היה סיבה אמתית העדפתי להישאר בבית ולא לאחר

לא יודעת אם זה השלכות מהמקרה הנ"ל אבל בעצם עד היום אני לא מעיזה לאחר למקומות ויש לי ממש לחץ שאני מאחרת למקום ואני אוכלת את עצמי סרטים עד שאני מגיעה למקום שאליו אני צריכה להגיע ורואה שהכול בסדר

 

[חחח]

זה לא פייר לומר משפט כזה.
לילדים שלי יש ר'בה,
בעלי ר'בה במוסד אחר.
הם משקיעים וחושבים כל הזמן איך להייטיב.
בעלי מלמד כיתה שמתוכה 20 ילדים ADHA ברמה קשה,
3 על גבול האוטיזם שההורים מתעקשים שיהיו בכיתה רגילה,
והוא נותן להם את הנשמה.
ויש עונשים שצריך, זה גם חלק מחינוך.

מה לא פר? לא פר שמלמד יעניש? לא פר שיעשה סטופ למכות לדוג'? זה בדיוק מה שאני אומרת. שאין ברירה ומלמד צריך להעניש מידי פעם.

אגב, זו נשמעת הגזמה פרועה לומר שלמעלה מחצי כיתה עם בעיות התנהגות קשות.....

 

[TAKT]

אין ילד שמרביץ יש ילד שמרביץ לו...
(על משקל אין ילד רע יש ילד שרע לו)
אפשר לפרש בכמה אופנים...
אתמקד בנקודה אחת, צריך לבדוק אם הילד שמרביץ לא חוטף מכות מחבר/אח/הורה.

 

[וייס1]

מה לא פר? לא פר שמלמד יעניש? לא פר שיעשה סטופ למכות לדוג'? זה בדיוק מה שאני אומרת. שאין ברירה ומלמד צריך להעניש מידי פעם.

אגב, זו נשמעת הגזמה פרועה לומר שלמעלה מחצי כיתה עם בעיות התנהגות קשות.....

סליחה! זה היה נשמע לי כאילו הר'בה שם להם רגליים!

 

[חחח]

אפרופו לפרוק
אני סוג של סוחבת איתי שנים זה לא מפריע לי בחיי היום יום אבל יום אחד שראיתי את המורה הזו (שכבר אני יספר מה עשתה לי) הכל צף בי בבת אחת והבנתי שזה יושב בי בפנים

זה היה כיתה ג' יסודי בגלל שגרתי בבניין ממש סמוך לבית הספר היינו תמיד שומעים את הצלצול של שמונה מהבית ויוצאים
אבל לפעמים בגלל שחיכינו לרגע האחרון איחרנו בכמה דקות לכיתה -אמצע התפילה
באותו יום אני הגעתי בתלבושת הרגילה אבל אני מגלה שכל הכיתה בכחול לבן
כמובן שהסמקתי והתביישתי שרק אני שונה מכולם ובגלל שהגעתי מאוחר אז לא יכולתי להספיק לרוץ הביתה ולהחליף חולצה.
אבל מה המורה "החכמה" עשתה לי
לקחה אותי באמצע התפילה לפתח הכיתה שגם הכיתה רואה וגם כל מי שעוברת במסדרון רואה
וצעקה עלי בלי פרופורציות למעשה
אני לא זוכרת בדיוק את המילים שהיא אומרת אבל אני זוכרת שהיא צועקת עלי דקות ארוכות ואומרת למה אני בלי כחול לבן ? ומה זה וכו'ו וכו'
ואני בוכה דם והיא ממשיכה לצעוק
ואז אחרי כל הצעקות וההשפלה הנוראית מהכיתה ומכל מי שעבר במסדרון (שאני כבר חוויתי אותה לבד על עצם זה שאני שונה מכולם וכבר קיבלתי את העונש שלי והתוספת שלה הלא חינוכית בעליל ממבט לאחור הייתה מיותרת לגמרי)
היא שולחת אותי למנהלת לבקש אישור יציאה כדי להחליף את התלבושת בינתיים המזכירה והמורות האחרות רואות אותי במזכירות . כולם מבינים שעשיתי מעשה רע (שוב המשך להשפלה בלי פרופורציה למעשה)
והלכתי הביתה החלפתי בגדים
אני זוכרת שאמא שלי חוותה איתי את הכאב אבל מצד שני לא רצתה לצד לנגד עייני מול המורה
אז היא כתבה לה בצורה יפה בפתק אני לא זוכרת כ"כ את המילים אבל הרעיון היה כתוב בצורה חכמה שיש דרך ופרופורציה בחיים ויש לה נשמה בידיים שהיא צריכה לשמור עליה ולא לרמוס אותה

והיום שאני חושבת על זה במבט לאחור:
א. ומה עם אין לי חולצה לבנה מחוסר תקציב בבית ??
מה זה שהמורה ככה צועקת ? היא אפילו לא צעקה עלי למה איחרתי היא צעקה רק על זה שהייתי לא כמו כולם
אולי מורה שיש לה קצת רגש תחשוב שניה אולי יש פה מצוקה לילד? מה זה לחרוץ גורלות ככה?
ב. אני דנה את המורה הזו לכף זכות אולי היה לה יום קשה בבית באותו היום או אפילו בבית הספר וזה התפרץ עלי
לא שאני חושבת שזה מוצדק
אבל זה הדרך הכי טובה שיש לי להוציא אותה בטוב.

תכלס מאותו היום משהו אחד טוב יצא וגם קצת לא
שלא משנה מה אבל עד כיתה ח' לא איחרתי בחיים גם לא העזתי לאחר גם אם היה סיבה אמתית העדפתי להישאר בבית ולא לאחר

לא יודעת אם זה השלכות מהמקרה הנ"ל אבל בעצם עד היום אני לא מעיזה לאחר למקומות ויש לי ממש לחץ שאני מאחרת למקום ואני אוכלת את עצמי סרטים עד שאני מגיעה למקום שאליו אני צריכה להגיע ורואה שהכול בסדר

צריך לעשות הבדל בין עונשים על אלימות לילדים אחרים, הפרעה למהלך התקין של השיעור לבעיות של איחורים וכדו'.

 

[פ.נ]

זה בדיוק מה שאני אומרת. שאין ברירה ומלמד צריך להעניש מידי פעם.

צריך לדעת אבל איך להעניש בצורה חכמה....

 

[חחח]

סליחה! זה היה נשמע לי כאילו הר'בה שם להם רגליים!

ההורים שמים לרבה. כמו בדוג' שלך ילדים על גבול האוטיזם שההורים שלהם מתעקשים שילמדו בכיתה רגילה. מה מצפים אחרי זה מהרבה? איך הוא אמור לנהל כיתה כך?

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אחד העונשים המוצלים לאלימות:
הצמדת "צל" לילד.
הילד לא נמצא אפילו שניה אחת לבד, בשיעורים, בהפסקות וכד'- יעיל מאד.
אלימות- הי דבר נורא ואין שום מקום לקבל אותה, משום כיון.
למיטב ידיעתי עונש של הורדת כיתה- אינו חוקי.
אך גבול ברור כלשהו- חובה שיוצב לילד שנוהג באלימות.

לא, זה רק מעודד תחושת חוסר אמון בעצמו, ומשפיל יותר מכל פגיעה אחרת.

 

[חחח]

צריך לדעת אבל איך להעניש בצורה חכמה....

ויש דברים שאין זמן לחשוב על הילד כי צריך לעשות סטופ כאן ועכשיו כמו אלימות כלפי ילדים אחרים. או שגם אחרי מחשבה אין לרבה שום כלים כי כל עונש שיתן הוא לא לגטימי.

 

[שאפומדיה]

צריך לעשות הבדל בין עונשים על אלימות לילדים אחרים, הפרעה למהלך התקין של השיעור לבעיות של איחורים וכדו'.

אבל רמת העונש תסכמי איתי שלא הייתה בפרופורציה

 

[חחח]

לא, זה רק מעודד תחושת חוסר אמון בעצמו, ומשפיל יותר מכל פגיעה אחרת.

בקיצור, איזה עונשים במקרה הצורך כן נשארו למלמד?

 

[וייס1]

ההורים שמים לרבה. כמו בדוג' שלך ילדים על גבול האוטיזם שההורים שלהם מתעקשים שילמדו בכיתה רגילה. מה מצפים אחרי זה מהרבה? איך הוא אמור לנהל כיתה כך?

דווקא בנקודה הזו בעלי מתעקש שלא נשפוט.
אף אחד לא רוצה להיות במקומם.
אבל בהחלט, לא כל ר'בה יכול לנהל ככה כיתה ולהספיק חומר לימודי.
להורים אין מושג כמה זה מאתגר.
וילדים ADHD - עם בעיות אלימות קשות - זה מאתגר לא פחות.
ילדים צריכים גבולות.
הם צריכים להבין שלכל מעשה יש עונש.
אבל עונש צריך לחנך, לא לפצוע את הנפש.

 

[חחח]

דווקא בנקודה הזו בעלי מתעקש שלא נשפוט.
אף אחד לא רוצה להיות במקומם.
אבל בהחלט, לא כל ר'בה יכול לנהל ככה כיתה ולהספיק חומר לימודי.
להורים אין מושג כמה זה מאתגר.
וילדים ADHD - עם בעיות אלימות קשות - זה מאתגר לא פחות.
ילדים צריכים גבולות.
הם צריכים להבין שלכל מעשה יש עונש.
אבל עונש צריך לחנך, לא לפצוע את הנפש.

תני לי דוג' לעונש שמותר היום חוקית ויתקבל פה על לב הניקים באשכול בלי עליהום.

 

[וייס1]

תני לי דוג' לעונש שמותר היום חוקית ויתקבל פה על לב הניקים באשכול בלי עליהום.

לפני שנה, המפקח נתן לתלמידים של בעלי שהפריעו למהלך שיעור תקין - עונש,
הם היו צריכים לבוא לבית של הר'בה עם עבודה על כבוד רבו, מכתב התנצלות, ולהתנצל.
הילדים האלו לא הפריעו שוב.

ואגב,
היה את ההורים המתחכמים שהילד שלהם התקשר לשאול אם אבא ואמא חייבים לבוא.
בגלל שזה היה עונש של הפיקוח - בעלי הפנה אותם למפקח
והמפקח התעקש שהם יבואו גם.

וכשהורים מרגישים לא נח - הם יודעים פתאום גם לחנך את הילד שלהם.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

בקיצור, איזה עונשים במקרה הצורך כן נשארו למלמד?

ללוות את התלמיד לשירותים ולכל מקום, ולעקור ממנו את טיפת הכבוד העצמי שנותרה לו, ואת אפשרות הבחירה שלו, זה נשמע לי עונש ממש יעיל, זה ירגיל אותו גם לתנאי הכליאה בבית הכלא לעבריינים צעירים.

ולענייננו, בזמני הענישו תלמידים אלימים באמצעים אלימים.

ספוילר: זה לא עזר

.

תלמידים אלימים ברמה קשה צריכים טיפול מקצועי, וטיפול מקצועי מתחיל באנשי חינוך מקצועיים שנמצאים בבית הספר באופן קבוע, והתפקיד שלהם הוא *לטפל* במי שצריך טיפול.
יש תקנים לדבר הזה, אבל בתי הספר מעדיפים שהמנהל או אחד מאנשי הצוות שיש לו עוד דברים על הראש, יישא בתואר "יועץ חינוכי", כי להעסיק בן אדם מיוחד בשביל זה, זה עוד משכורת.

 

[חחח]

תלמידים אלימים ברמה קשה צריכים טיפול מקצועי, וטיפול מקצועי מתחיל באנשי חינוך מקצועיים שנמצאים בבית הספר באופן קבוע, והתפקיד שלהם הוא *לטפל* במי שצריך טיפול.
יש תקנים לדבר הזה, אבל בתי הספר מעדיפים שהמנהל או אחד מאנשי הצוות שיש לו עוד דברים על הראש, יישא בתואר "יועץ חינוכי", כי להעסיק בן אדם מיוחד בשביל זה, זה עוד משכורת.

המוסדות גם לא בסדר. מסכימה. אז אין להורה ברירה אלא לממן בעצמו טיפול לבן שלו. ואם גם הוא מחליט לתת למלמד להתמודד בעצמו אז אני בהחלט מרחמת על הילד באמצע! אבל אני מבינה את המלמד שלא נותנים לו שום כלים.

 

[הפוך על הפוך]

אפשר הסבר?



גם בהורים יש דרך לטפל.



שוב, לא שפטו את הרב'ה, שפטו את סוג העונש.
עונש כזה יכול לגרום נזק לטווח ארוך, נכון שיש ילדים שזה לא מזיז להם, אבל זה לקחת סיכון מידי גדול.

וילד שמרביץ, הוא לא מרביץ כי הוא אוהב להרביץ, זה לא המקום שהוא רוצה להיות בו, ברור שהוא רוצה להיות ילד טוב ושכולם יאהבו אותו.
הוא מרביץ כי חסר לו משהו.
שהרבע'ס בבקשה יתחילו לחשוב קצת מעבר ל"איך אני משתיק עכשיו את הדבר הזה".
ויתחילו להסתכל על הילד מנקודת המבט שלו.. מה חסר לו? אולי אהבה? אולי הוא רוצה שישימו לב אליו? אולי קשה לו בכיתה עם החברים? הוא מתמודד. תתחילו להבין את הילד!!! להסתכל עליו.
תנו לו תפקידים שירגיש שהוא שווה, שהוא עושה גם דברים טובים, תראו לו הערכה, תחייכו אליו, תפרגנו מילים טובות....
אחרי זה, ברוב המקרים, לא תצטרכו להשתמש בעונשים....

לא תמיד כל מריבה או מכות בין ילדים הם סיפור של התמודדות/חוסר באהבה וכדו'.
כל אחד שמגדל בנים בביתו, יודע שלבנים יש הרבה אנרגיות והרבה פעמים יש מריבות ומכות על משחק מסויים או על כמה גוגואים מטופשים..
אכן, ברור שילד שמכה באופן סדרתי, צריך לבדוק מאיפה זה מגיע, אך הרבה פעמים מדובר בסתם מריבות בין קבוצות מסוימות כיתה שיכולות להימשך גם הרבה זמן.
לא נראה לי שנדרש מהרבה' להכיל כל מריבה בשם חוסר אהבה וכדו'.

 

[שאפומדיה]

ללוות את התלמיד לשירותים ולכל מקום, ולעקור ממנו את טיפת הכבוד העצמי שנותרה לו, ואת אפשרות הבחירה שלו, זה נשמע לי עונש ממש יעיל, זה ירגיל אותו גם לתנאי הכליאה בבית הכלא לעבריינים צעירים.

לא מומלץ בדורנו
היום אף אחד לא שותק גם לא החרדים וזה יכול להיות עילה לתלונה על המורה /הרבה על הטרדה

 

[איש שדה]

הילד שסבל מהחברים "אלימות ש'אין הדעת סובלת' וש'אי אפשר לעבור לסדר היום', " זה בני
זה סבל מתמשך שכבר גרם לפציעות קשות והפעם זה נגמר עם ניתוח אורטופדי כדי לתקן שבר ביד.
ההורים של 3 הילדים ישבו עם צוות הת"ת וחתמו שאם ח"ו האלימות יימשך הילדים ייקבלו עונש חמור
האם לדעתכם 3 ימים בכתה ב נקרא עונש חמור לילדים אלימים ולהורים שנותנים גיבוי למעשי אלימות ?
מאד קל לשפוט כשלא יודעים הצד השני.
ונכון זה לא הסיפור פה אבל כהורה לילד שסבל רבות מאלימות של ילדים בת"ת עד כדי אישפוז. אני יודעת שת"ת לא נותן כזה עונש על ריק.
תודה רבה לכל השופטים פה. רצתי להזכיר מה אמרו חכמינו (קה"ר פ"ז שוחר טוב ז') כל המרחם על אכזרים בסוף נעשה אכזר על הרחמנים,

 

[שאפומדיה]

הילד שסבל מהחברים "אלימות ש'אין הדעת סובלת' וש'אי אפשר לעבור לסדר היום', " זה בני
זה סבל מתמשך שכבר גרם לפציעות קשות והפעם זה נגמר עם ניתוח אורטופדי כדי לתקן שבר ביד.
ההורים של 3 הילדים ישבו עם צוות הת"ת וחתמו שאם ח"ו האלימות יימשך הילדים ייקבלו עונש חמור
האם לדעתכם 3 ימים בכתה ב נקרא עונש חמור לילדים אלימים ולהורים שנותנים גיבוי למעשי אלימות ?
מאד קל לשפוט כשלא יודעים הצד השני.
ונכון זה לא הסיפור פה אבל כהורה לילד שסבל רבות מאלימות של ילדים בת"ת עד כדי אישפוז. אני יודעת שת"ת לא נותן כזה עונש על ריק.
תודה רבה לכל השופטים פה. רצתי להזכיר מה אמרו חכמינו (קה"ר פ"ז שוחר טוב ז') כל המרחם על אכזרים בסוף נעשה אכזר על הרחמנים,

צינת פה נקודה חשובה
שההורים נותנים גיבוי להתפרעות של הילד
משם מתחיל הסיפור
ברגע שההורה יגיב נכון ויבין שהילד שלא לא כבשה תמימה וצריך לחנך אותו בצורה הנכונה
אז יהיה עם מי לדבר
כל עוד ההורים נותנים גיבוי לילד הוא ימשיך לעשות דברים שאין הדעת סובלת ובסופו של דבר להזיק לעצמו
אבל פותח האשכול כן ניראה שהוא כהורה לא נותן גיבוי לילד על מעשיו האלימים אבל הוא תוהה על רמת וסוג העונש הלא חינוכי שהביא לילד