לא מתכוונת דווקא לתגובה הזו,
אלא באופן כללי ליפי הנפש שמבינים שצריך להעניש את הילדים האלימים.
עבדתי כמורת קריאה ב5 תלמודי תורה
במשך 17 שנים!
ההענשה בהרבה מאד מאד מהמקרים היא לא מידתית בכלל בכלל.
בעיני חזיתי ועל בשרי חויתי יותר ממקרה אחד ויותר מעשר,
שילדים עברו השפלה נפשית ורגשית,
אם על ידי מלמדים אם על ידי ילדים אחרים
והתגובה שלהם כמובן היתה אלימות.
מיותר לציין שחומרת העונשים עלתה רמה מתקופה לתקופה,
אבל אף אחד לא היה מוכן לשמוע את ההורים/ להקשיב באמת לכאבו של הילד
ולהכיל את הכאב, ההשפלה והאלימות השקטה שהם עוברים.
הרבה הרבה לפני שמענישים ילדים על אלימות,
צריך לעשות חשבון נפש גדול מאד למה ילד צריך להשתמש בשפה הזאת
אף אחד לא רוצה להיות הילד הרע,
אבל לפעמים זו הדרך היחידה של ילד להביע את עצמו.
האם אני מצדיקה אלימות? ממש לא!!!
ברור שכל הבעת אלימות צריך למגר.
האם תמיד אלימות מצדיקה הענשה? גם לא!!!
לעיתים היא צועקת הצילו אני צריך הגנה/טיפול רגשי או דומה להם..
יתכבדו בבקשה ההורים שהילד שלהם חווה אלימות,
ודורשים הענשה ביד קשה
ויבדקו תחילה האם הבן יקיר שלהם לא מתעלל רגשית ונפשית בילדים אחרים
מה שגורם שהם יחוו את האלימות וכדו'.
ובכל מקרה, גם לפי החוק, וגם לפי פרמטרים חינוכיים,
להוציא ילד מהכיתה הוא דבר בלתי נסבל לגמרי.
דבר ראשון, הדבר מחמיר את המצב מכיוון שחז"ל כבר אמרו
שבטלה מביאה לידי חטא.
השיעמום שהילד יחווה יומיים רק יגבירו את הזעם הפנימי
ומסתבר שלא יגרום להם להירגע, גם אם בימים הראשונים זה ירגיש כך מפני הפחד.
להשפיל ילד, זה דבר בלתי נסלח משום כיוון.
גם מכיוון שיש לו נפש אלוקית והוא רק כפיקדון בידינו,
אין לנו רשות לקלקל את הפיקדון הזה.
וגם מכיוון שילד מושפל הוא ילד שמקבל כוחות בלתי רגילים לנקום!!!
כל עונש צריך להיות ממקום של סיבה ותוצאה
והורדת כיתה היא לא תוצאה של שום התנהגות
ולא משנה מה הסיבה!