דרוש מידע ספר חדש של ליבי קליין

[קנגסריט]

תודה

 

[אלי7 א]

בעדינות- לא בטוחה שקראת לעומק.
מוכנה לצטט לך עד כמה הקריעה שלה איומה מהרגע הראשון.
ועוד כמה ציטוטים כדי להפריך עוד כמה דברים שכתבת בתגובות שלפני. אבל אני לא חושבת שזה נצרך.
זכותך לבקר, זה בסדר גמור. וזכותי פעם ב—- גם להתנגד לביקורת שנכתבת. בעיקר לאור העובדה שהדברים רחוקים מלהיות מדוייקים, אפילו מבחינה עובדתית..

אשמח לשמוע איפה לא דייקתי
בהחלט לא קראתי לעומק- זוהי פעם ראשונה בסה''כ, בטוחה שאראה עוד דברים בפעמים הבאות שאקרא את הספר.
התחושה הכללית שלי הייתה שהיה פה המון המון חומר, שיכול היה להספיק לשלושה ספרים.
למה בעצם לא יכול לחלק את זה לעוד כרך?
מצד אחד- יש פה המון רגש, התחילו תהליכים, אבל לא יכולתי לחוות אותם באמת כמו בגם כי אלך, ובכי אתה עימדי- בגלל שלא היו מספיק דפים... והיו המון סצינות-
גם גיטי, גם הניה, גם אסתי, גם מוטי, גם שאולי ועוד...
Zה הרגיש לי שכדי לדחוס את הכל בספר אחד- דילגת על המון קטעים חשובים ויפים
אחרי הכל העלילה היא לא העיקר אצלך בדרכ, אלא התהליך. והרגשתי בתהליך בהרצה.
אשמח לתגובתך.
ואני חוזרת שוב- שהספר היה מקסים. נהניתי מאד מהכתיבה שלך כמו תמיד, את יורדת לפרטים בצורה יפהפיה, ומה שאני אוהבת במיוחד זה הסגנון שיח בין הדמויות.
וכמובן- הרעיונות שלך מקוריים... (זאת הייתה הפתעה מרתקת- לקרוא על רחלי עם ערבי...)
רק שגעגועי לספרים גם כי אלך וכי אתה עימדי הניעו אותי לכתוב זאת...

 

[אלי7 א]

וכמובן שאני מחכה ממש לראות אותך בהופעה במודיעין עילית...
אני ממש לא ממתנגדי הספרים, העליתי נקודות שהפריעו לי, יכול להיות שהתבטאתי חריף מידי ואני מתנצלת על כך, פשוט זה היה שניה אחרי שגרתי את הספר....

 

[ליבי קליין]

אשמח לשמוע איפה לא דייקתי
בהחלט לא קראתי לעומק- זוהי פעם ראשונה בסה''כ, בטוחה שאראה עוד דברים בפעמים הבאות שאקרא את הספר.
התחושה הכללית שלי הייתה שהיה פה המון המון חומר, שיכול היה להספיק לשלושה ספרים.
למה בעצם לא יכול לחלק את זה לעוד כרך?
מצד אחד- יש פה המון רגש, התחילו תהליכים, אבל לא יכולתי לחוות אותם באמת כמו בגם כי אלך, ובכי אתה עימדי- בגלל שלא היו מספיק דפים... והיו המון סצינות-
גם גיטי, גם הניה, גם אסתי, גם מוטי, גם שאולי ועוד...
Zה הרגיש לי שכדי לדחוס את הכל בספר אחד- דילגת על המון קטעים חשובים ויפים
אחרי הכל העלילה היא לא העיקר אצלך בדרכ, אלא התהליך. והרגשתי בתהליך בהרצה.
אשמח לתגובתך.
ואני חוזרת שוב- שהספר היה מקסים. נהניתי מאד מהכתיבה שלך כמו תמיד, את יורדת לפרטים בצורה יפהפיה, ומה שאני אוהבת במיוחד זה הסגנון שיח בין הדמויות.
וכמובן- הרעיונות שלך מקוריים... (זאת הייתה הפתעה מרתקת- לקרוא על רחלי עם ערבי...)
רק שגעגועי לספרים גם כי אלך וכי אתה עימדי הניעו אותי לכתוב זאת...

אני חולקת עלייך, מה אפשר לעשות?
לא מסכימה איתך שלא היו תהליכים, ולא חושבת ש'דילגתי על דברים חשובים ויפים'. כמובן שתמיד אפשר יותר טוב, ושואפים ליותר, בעז"ה.
אבל אובייקטיבית, באמת, אני חושבת ויודעת שמכל בחינה אפשרית הספר הזה הרבה יותר טוב מ'גם כי אלך' ו'כי אתה עמדי'. לדעתי, ולדעת רוב הקהל.
יכול להיות שדעתך שונה, וזה בסדר גמור. מותר לך (:
שאלת איפה לא דייקת, אז רק דוגמא קטנה, כי באמת זה קטנוני בעיניי.

ממש ממש לא אהבתי את תאור הבריחה של רחלי- רק כמה פרקים אח''כ היא מתחילה להתגעגע לבן שלה-

בעמ' 383 רחלי בורחת, אחר כך יש חצי פרק על יותם וגיטי, ומיד, בעמ' 387 (ז"א, פחות מפרק אחרי הבריחה)- "והילד שלי שם, איתו". היא פורצת בבכי. ולאורך כל הדרך, לפני הבריחה ואחריה, מה שמשאיר אותה בגיהנום ההוא הם רק הילדים.
ויש עוד, כמובן. אבל כמו שאמרתי, באמת שזה חסר טעם בעיניי.
אני שמחה שנהנית, ומקבלת ביקורת עניינית ורצינית בשמחה, וגם את המחמאות בתודה ובהערכה.
מעבר לזה, נדבר אחרי שתקראי שוב.

 

[imac100]

@ליבי קליין
סיימתי אתמול את הספר ואני חייבת לכתוב לך.
1. הכתיבה שלך סוחפת ומחברת מאד, כמו כל הספרים ברגע שהספר נגמר ממש לי לי לרוץ לקנות כרך נוסף.

2. אם את זוכרת את הדיון בחוכמת נשים. אז הפעם ממש ממש נהנתי מהנושא הזה. ממש אין זכר למה שהציק לי בספר הנושא.

3. כללית נהנתי מאד מהשיחות בין הזוגות לא רק לייבי ואסתי.

ממש כל הכבוד, עלי והצליחי.

 

[אחת.....]

מצחיק אותי שאנשים מאחורי המקלדת מרשים לעצמם לכתוב ביקורת על אחרים...
סורי לא אהבתי!

 

[אחת.....]

וליבי קליין אני רצה לקנות את הספר שלך!!!!!!

 

[ליבי קליין]

2. אם את זוכרת את הדיון בחוכמת נשים. אז הפעם ממש ממש נהנתי מהנושא הזה. ממש אין זכר למה שהציק לי בספר הנושא.

הנה דוגמא לביקורת עניינית, מדוייקת ובונה שלקחתי לתשומת ליבי..
וכמובן תודה רבה @imac100 על המילים הטובות!

 

[אלפי תודות]

מציק לי שאנשים כותבים ביקורת לא נעימה בפומבי, על ענייני טעם אישי.
אם אתם לא אוהבים ספרות טראגית ולא שואבים מזה כוחות - לא אומר שהאחרים חייבים גם לא לאהוב!

ליבי היקרה, קראתי את כל הספרים הקודמים שלך (חוץ מהאחרון, החדש), דמעתי בלי הפסקה, הזדעזעתי בלי הפסקה, כאבתי בלי הפסקה - אבל גם לא יכולתי להפסיק...
זה היה כואב מאוד! ממש כמו ניתוח לב, אבל גם מחזק מאוד ומפעים.

את הספר הקודם שלך (אינני זוכרת כרגע את שמו, שמספר על לייבי ואשתו) התחלתי לקרוא בליל חג השבועות שנה שעברה, ולא הייתי מסוגלת להפסיק - עד בערך 10 בבוקר, שאז סיימתי אותו.
בכיתי המון (כשאני מנסה להזכיר לעצמי שחג עכשיו ואסור לבכות, אבל לא ממש מצליחה לעצור )
אבל קמתי ממנו מחוזקת לגמרי.

התמודדנו במשפחה אז עם שני קשיים לא פשוטים בכלל, שאחד מהם ממש שורף את הלב (המתנה ארוכה מאוד-מאוד-מאוד לילדים, כואבת וקשה), וכשסיימתי את הספר פשוט אורו עיני (מתוך הדמעות), והפעם התחלתי לבכות - משמחה: כמה טוב ה', כמה נעימים, טובים ונוחים החיים שלי, ברוך ה'! הרגשתי שהקשיים שלי התגמדו בין-רגע, מול כל הצער שאנשים אחרים עוברים, ה' ישמרנו.

ועוד מחמאה שמגיעה לך ביושר - אמא שלי בקושי קוראת ספרים, היא ב"ה עסוקה, אמא וסבתא במשרה מלאה ואין לה כמעט זמן, אבל כשמגיע לידיים שלה ספר שלך - את היחידה שמצליחה לעצור לה את החיים, והיא בולעת אותו במהירות שלא תאומן...

ליבי היקרה, תמשיכי לעשות חיל ולכתוב עוד ועוד ספרים מחזקים ומדהימים שכאלו.
וכל מי שלא מרגיש בנוח עם הספרים האלו - מבינה שלא כל אחד אוהב,
אבל כמו שבעלי אוהב נורא מיונז, ואני לא מסוגלת להתקרב לזה אפילו - הכל עניין של טעם אישי
תכבדו.

 

[ליבי קליין]

מציק לי שאנשים כותבים ביקורת לא נעימה בפומבי, על ענייני טעם אישי.
אם אתם לא אוהבים ספרות טראגית ולא שואבים מזה כוחות - לא אומר שהאחרים חייבים גם לא לאהוב!

ליבי היקרה, קראתי את כל הספרים הקודמים שלך (חוץ מהאחרון, החדש), דמעתי בלי הפסקה, הזדעזעתי בלי הפסקה, כאבתי בלי הפסקה - אבל גם לא יכולתי להפסיק...
זה היה כואב מאוד! ממש כמו ניתוח לב, אבל גם מחזק מאוד ומפעים.

את הספר הקודם שלך (אינני זוכרת כרגע את שמו, שמספר על לייבי ואשתו) התחלתי לקרוא בליל חג השבועות שנה שעברה, ולא הייתי מסוגלת להפסיק - עד בערך 10 בבוקר, שאז סיימתי אותו.
בכיתי המון (כשאני מנסה להזכיר לעצמי שחג עכשיו ואסור לבכות, אבל לא ממש מצליחה לעצור )
אבל קמתי ממנו מחוזקת לגמרי.

התמודדנו במשפחה אז עם שני קשיים לא פשוטים בכלל, שאחד מהם ממש שורף את הלב (המתנה ארוכה מאוד-מאוד-מאוד לילדים, כואבת וקשה), וכשסיימתי את הספר פשוט אורו עיני (מתוך הדמעות), והפעם התחלתי לבכות - משמחה: כמה טוב ה', כמה נעימים, טובים ונוחים החיים שלי, ברוך ה'! הרגשתי שהקשיים שלי התגמדו בין-רגע, מול כל הצער שאנשים אחרים עוברים, ה' ישמרנו.

ועוד מחמאה שמגיעה לך ביושר - אמא שלי בקושי קוראת ספרים, היא ב"ה עסוקה, אמא וסבתא במשרה מלאה ואין לה כמעט זמן, אבל כשמגיע לידיים שלה ספר שלך - את היחידה שמצליחה לעצור לה את החיים, והיא בולעת אותו במהירות שלא תאומן...

ליבי היקרה, תמשיכי לעשות חיל ולכתוב עוד ועוד ספרים מחזקים ומדהימים שכאלו.
וכל מי שלא מרגיש בנוח עם הספרים האלו - מבינה שלא כל אחד אוהב,
אבל כמו שבעלי אוהב נורא מיונז, ואני לא מסוגלת להתקרב לזה אפילו - הכל עניין של טעם אישי
תכבדו.

איזו תגובה מרגשת, מיוחדת שאת.
תודה גדולה מאוד,
מעריכה ממש!!

 

[פוזי]

@ליבי קליין
תודה.
את מכירה את המילה הזאת?
כל ספר שלך זה לשבת ולקרוא ללא הפסקה
מלא רגש
הבנה אין סופית לסובב אותנו.
ובעיקר
מלא אמונה הנכנס ללב בצורה נכונה.

בעבר בציבור שלנו הסתכלו על השונה מאיתנו כאדם שנפל מכוכב לכת. ללא הבנה.
כשלא יודעים כיצד להגיב.
כשלא יודעים מה הצד השני עובר.

עד שהגעתי לספרים שלך ושל רותי קפלר.
פתאום רואים שיש אנשים שחיים בסביבה שלנו.
והם אנשים
כמונו.
אך ה' נתן להם התמודדות שאנחנו לא היינו יכולים להתמודד.

מאז הספרים שלכן
ההבנה באוכלוסיה השונה והמתמודדת קיבלה היבט שונה ומכיל

וכן. גם מי שחלה והבריא עדיין מתמודד.
אוי כמה ההתמודדות קשה
אך כולם רואים את זה שלמה מתלונן. חשוב לדעת שעדיין חייבים הרבה עזרה
כמו כן נושא המחלת נפש.
כן
סוף סוף מבינים מזוית שונה את בת הזוג ולא להסתכל עליה כמשוגעת שעדיין לא התגרשה.
את הגרושה שמתמודדת למרות שהיה לה קשה מאד להגיע למצב הזה.

ואפילו כשרותי תיארה את אנשי השאלים- כן גם הן נשים. חושבות קצת שונה מאיתנו.
נכון.
מי אמר שזה רצונם?

וכן הנושא שיש לכל אדם לפעמים מורדות ועליות
פסיכולוג זה לא כתם. הדרכה זה הדבר הטוב ביותר שקיים וחשוב מאד לעבור.

מי שהולך לקבל עזרה לא אומר שהוא לא שווה.
זה אומר שהוא בן אדם עם ראש על הכתפיים שמבין שיש דברים שבהם הוא פחות טוב. אין אדם מושלם בעולם. וברוך ה' שיש כיום כלים ומקומות לדעת כיצד לשפר במידה היעילה ביותר.

ליבי.
הסיפור עדיין לא נגמר.
במתח להמשך...

 

[רחלה 123]

@ליבי קליין כאחת שקראה את כל הספרים שלך המון פעמים
(את גם כי אלך קראתי לדעתי באזור ה10)
הפעם קניתי את הספר שלך בלית ברירה
כי אחרי שכתבת ב'חכמת' שהספר הולך להיות סוג של המשך של הקודמים די התבאסתי כי הרגשתי כבר סוג של מיצוי
בסוף קניתי כי לא מצאתי משהו אחר
והופתעתי מאד לטובה!
הספר הזה הוא אחד הטובים!!!
נגעת בנקודות כ"כ נכונות שבד"כ כמעט ואין להם התייחסות.

החלמה מסרטן - זה אחד הדברים הכואבים, הסביבה סותמת את הפה (סליחה על הבוטות אבל זה אמיתי) למחלימים
בלי להסכים להם להיאנח - כי ב"ה ב"ה הם כבר לא חולים.

זה שסוף סוף אסתי הפסיקה להיות האישה המלאכית והצדיקה של לייבי , והיא גם יודעת להתעצבן ולהראות לו שקשה לה - באמת כבר היה נצרך

הרגשות של רחלי טישלר לגבי בעלה הערבי כ"כ נכונים, אפילו ציפיתי ליותר מזה, יחסית זה היה עדין,
למי שיצא לקרא את הספר 'שבויות'
שם יש סיפור על אחת שברחה - והיא חזרה חזרה לכפר
היא הייתה חייבת את היחס שלו, ולא משנה עד כמה הוא מופרע

בגדול הספר הזה הרבה יותר מתון, רגוע, בקודמים הרגשתי בסוג של רכבת הרים
כאן הרגשתי שאנשים מעבדים תהליכים, מנסים להכיר את עצמם מחדש אחרי מה שהם עברו...
בקיצור, ממליצה מאד מאד!

 

[ליבי קליין]

@ליבי קליין
תודה.
את מכירה את המילה הזאת?
כל ספר שלך זה לשבת ולקרוא ללא הפסקה
מלא רגש
הבנה אין סופית לסובב אותנו.
ובעיקר
מלא אמונה הנכנס ללב בצורה נכונה.

בעבר בציבור שלנו הסתכלו על השונה מאיתנו כאדם שנפל מכוכב לכת. ללא הבנה.
כשלא יודעים כיצד להגיב.
כשלא יודעים מה הצד השני עובר.

עד שהגעתי לספרים שלך ושל רותי קפלר.
פתאום רואים שיש אנשים שחיים בסביבה שלנו.
והם אנשים
כמונו.
אך ה' נתן להם התמודדות שאנחנו לא היינו יכולים להתמודד.

מאז הספרים שלכן
ההבנה באוכלוסיה השונה והמתמודדת קיבלה היבט שונה ומכיל

וכן. גם מי שחלה והבריא עדיין מתמודד.
אוי כמה ההתמודדות קשה
אך כולם רואים את זה שלמה מתלונן. חשוב לדעת שעדיין חייבים הרבה עזרה
כמו כן נושא המחלת נפש.
כן
סוף סוף מבינים מזוית שונה את בת הזוג ולא להסתכל עליה כמשוגעת שעדיין לא התגרשה.
את הגרושה שמתמודדת למרות שהיה לה קשה מאד להגיע למצב הזה.

ואפילו כשרותי תיארה את אנשי השאלים- כן גם הן נשים. חושבות קצת שונה מאיתנו.
נכון.
מי אמר שזה רצונם?

וכן הנושא שיש לכל אדם לפעמים מורדות ועליות
פסיכולוג זה לא כתם. הדרכה זה הדבר הטוב ביותר שקיים וחשוב מאד לעבור.

מי שהולך לקבל עזרה לא אומר שהוא לא שווה.
זה אומר שהוא בן אדם עם ראש על הכתפיים שמבין שיש דברים שבהם הוא פחות טוב. אין אדם מושלם בעולם. וברוך ה' שיש כיום כלים ומקומות לדעת כיצד לשפר במידה היעילה ביותר.

ליבי.
הסיפור עדיין לא נגמר.
במתח להמשך...

@ליבי קליין כאחת שקראה את כל הספרים שלך המון פעמים
(את גם כי אלך קראתי לדעתי באזור ה10)
הפעם קניתי את הספר שלך בלית ברירה
כי אחרי שכתבת ב'חכמת' שהספר הולך להיות סוג של המשך של הקודמים די התבאסתי כי הרגשתי כבר סוג של מיצוי
בסוף קניתי כי לא מצאתי משהו אחר
והופתעתי מאד לטובה!
הספר הזה הוא אחד הטובים!!!
נגעת בנקודות כ"כ נכונות שבד"כ כמעט ואין להם התייחסות.

החלמה מסרטן - זה אחד הדברים הכואבים, הסביבה סותמת את הפה (סליחה על הבוטות אבל זה אמיתי) למחלימים
בלי להסכים להם להיאנח - כי ב"ה ב"ה הם כבר לא חולים.

זה שסוף סוף אסתי הפסיקה להיות האישה המלאכית והצדיקה של לייבי , והיא גם יודעת להתעצבן ולהראות לו שקשה לה - באמת כבר היה נצרך

הרגשות של רחלי טישלר לגבי בעלה הערבי כ"כ נכונים, אפילו ציפיתי ליותר מזה, יחסית זה היה עדין,
למי שיצא לקרא את הספר 'שבויות'
שם יש סיפור על אחת שברחה - והיא חזרה חזרה לכפר
היא הייתה חייבת את היחס שלו, ולא משנה עד כמה הוא מופרע

בגדול הספר הזה הרבה יותר מתון, רגוע, בקודמים הרגשתי בסוג של רכבת הרים
כאן הרגשתי שאנשים מעבדים תהליכים, מנסים להכיר את עצמם מחדש אחרי מה שהם עברו...
בקיצור, ממליצה מאד מאד!

בהנחה שלא תיאמתן
אתן פשוט מדהימות ומרגשות!
כל מילה נותנת כוח להמשיך ולכתוב..
מליון תודות!

 

[טוצ'ה]

טרם זכיתי לקרוא את הספרים של ליבי קליין ולכן שואלת-
האם ארגיש שחסר לי מידע אם אתחיל מהספר האחרון?

 

[הודיה 482]

ספרים שלך ושל רותי קפלר.
פתאום רואים שיש אנשים שחיים בסביבה שלנו.
והם אנשים

זה כ"כ נכון!!!
שאת קוראת ספר או שאת זוכרת אותו או שלא.
אבל יש ספרים שהם מלווים אותך בחיים - אפילו בתת מודע.
לדוגמה -
#היום שאני עוברת ליד קבצנים, המחשבה שעוברת לי אוטומטית זה
שהם אנשים כמוני, עם רגשות ומשפחה ...
וזה מאז שקראתי את הספר של קפלר.

זה עיניין של רגישות שמחוסר מחשבה אף פעם לא שמתי לב אליו.

#כל הקריעה עצמית הזאת של החוזרים בשאלה,
בספר של ליבי נתן לי הסתכלות אחרת ממש, זה אפילו נותן כוח (לא להתייאש).
(חברה טובה שלי נמצאת בטורנו...ואני עובדת עם בחורה חוזרת בשאלה )
אילו דברים שבעבר לא דיברו עליהם כ"כ ואם כן דיברו אז הסתובבו סביב הנקודה...
גם הנושא של בנות יהודיות עם ערבים...
אולי יש כאלו שחושבות שאילו דברים מופרחים ש'לא קורים בציבור שלנו' או רק בסיפורים.
אני מכירה אישית בחורה חרדית (מסמינר!) בת 14 שכמעט התחתנה עם נהג אוטובוס ערבי.
ואם לא הארגונים המיוחדים שנלחמו בשבילה היא היתה היום עם רעלה ואולי עם איזה אחמד קטן...

ישר כוח גדול לסופרות שמעלות את הנושאים האלו.

 

[פוזי]

טרם זכיתי לקרוא את הספרים של ליבי קליין ולכן שואלת-
האם ארגיש שחסר לי מידע אם אתחיל מהספר האחרון?

ספר ראשון שני שלישי המשכים (אם כי הספר השני או השלישי פחות עוצמתי)
על גיטי אדלר ונטע

הספר הרביעי סיפור חדש על לייבי ואסתי ללא קשר לספרים הראשונים

ספר חמישי שישי מסופר על לייבי ואסתי אך עם דמויות מהספרים הראשונים.

אם את רוצה קודם לקרוא את העוצמה לדעת את הרמה... תתחילי עם הרביעי.
ראשון שני שלישי ורק אחכ חמישי

ככל שהספר יותר אחרון הוא יותר מעניין.
שוב
החלק השלישי או השני פחות מעניין.

אולי זה יענה תשובה לכל אותם אנשים ששאלו למה כל כך הרבה דרמה כואבת בספר.
כי בספר שכנראה החליטה לכתוב פחות דרמה- בשבילי היה פחות מעניין וסוחף

 

[אלי7 א]

עכשיו חזרתי מהארוע במודיעין עילית (הגזימו לגמרי בשעה...)
ליבי, את פשוט מדהימה!
בכזאת ענוה, בכזאת פשטות, מתארת מסכת חיים כזאת מורכבת
היה מרגש ממש!
ועכשיו אני מבינה מאיפה הרעיונות....
והבנות שלך מתוקות מדבש
(בסוגרים, בקטע עם הדולר היה הרבה דברת- כי לא ממש קלטנו מה היה הסיפור איתו- ושאלנו אחת את השניה מה בדיוק היה שם... אחרי הכל לא נראלי שהייתה שם אחת חב''ניקית... וזו עוד נקודה אדירה לזכותך- איך שהספרים שלך נכנסו בכל המגזרים... זה אומר הרבה עליך)
נהניתי מכל שניה, תודה לך!

 

[ליבי קליין]

או השני פחות מעניין.

גם לדעתי. הכי פחות מכולם.
ירידה לצורך עליה כנראה

עכשיו חזרתי מהארוע במודיעין עילית (הגזימו לגמרי בשעה...)
ליבי, את פשוט מדהימה!
בכזאת ענוה, בכזאת פשטות, מתארת מסכת חיים כזאת מורכבת
היה מרגש ממש!
ועכשיו אני מבינה מאיפה הרעיונות....
והבנות שלך מתוקות מדבש
(בסוגרים, בקטע עם הדולר היה הרבה דברת- כי לא ממש קלטנו מה היה הסיפור איתו- ושאלנו אחת את השניה מה בדיוק היה שם... אחרי הכל לא נראלי שהייתה שם אחת חב''ניקית... וזו עוד נקודה אדירה לזכותך- איך שהספרים שלך נכנסו בכל המגזרים... זה אומר הרבה עליך)
נהניתי מכל שניה, תודה לך!

תודה, מקסימה.
וגם על ההתנצלות פנים אל פנים, לא מובן מאליו!

 

[ר מ]

הי שלום
אני מסתובבת כאן הרבה זמן, אבל עוד לא יצא לי לכתוב.

קניתי את הספר לחג... ופחדתי לפתוח אותו מרוב פחד... כולם פה דברו על עומס של טרגדיות.
טוב, בסוף קראתי כמובן, מכריכה לכריכה בפעימה אחת..
קודם כל- מדהים.
לא ראיתי הגזמה של טרגדיות- והספר לא היה מבכי או מעציב. יחסית לספרים הקודמים- אני חושבת שהספר הזה ממש מדולל מאסונות.
את לייבי ואסתי כבר מכירים, את שאולי גם, רחלי טישלר - איך נאמר? מצבה לא היה טוב יותר בספר הקודם, (ברמה הפנימית) וסה"כ יש איזה הפיאנד איתה. ברוך וריקי זה עצוב, עצוב מאוד, אבל נולדה להם שלישיה! וזה בהחלט מאזן. יואל היה קצת מוגזם...

היה כאן המשך מרתק בקצב נעים לקריאה, מלא תובנות ואמיתויות ומלא רגש.

אוהבת מאוד את תאורי הזוגיות- ואת הגישה שממנה יוצאת הכותבת, שזוגיות היא משהו הרבה מעבר ל"להתסדר" ו"לא לריב", מחויבות עמוקה ונאמנות. לייק. (יותר מדי פעמים היה כתוב"בעל נעורי" או "נעוריה"- זה ביטוי יפה, אבל חזר על עצמו. וגם- "האיש שעמד איתה תחת החופה". חבל.)

קצת הפריע לי שבעצם לא היה שום קשר בין שאולי וגולדי לשאר חלקי הסיפור, כאילו 2 ספרים כרוכים בכריכה אחת בלי קשר בינהם- בפרט למי שלא קראה את הקודמים.

כל התאור של רחלי טישלר כתוב באומנות נפלאה, ולא היה אכפת לי לקרוא עליה עוד. הכל אמיתי ומדויק- (לא הייתי שם.. אבל חברה טובה שלי עבדה במחלקה הזו ביד לאחים.) ונס שלא היו תאורים מזויעים של געגועים של רחלי לבן שלה, כי לא הייתי עמודת בזה..
הרגשות כלפי הבעל הערבי- ההסתרה, ההכחשה, מדהים.
וגם התלות הישנה של גיטי שלא נאבדה- אותנטית ויפה.

רק הדמות של תמרה לא הייתה בנויה טוב בעיני- מצד אחד היא נראית קשוחה ושטוחה, מצד שני היא רכה ולא רוצה למנוע ממנו טוב ולא רוצה להפסיד אותו, אבל כשעולה לה הג'ננה (סליחה על הביטוי..) פתאום הם נפרדים תוך שניה. אם לפחות הוא היה מתחתן עם פייגא.. עבור מה הם התגרשו? הייתי עצובה בשבילו. סוף עגום.

עם יואל זו זירה מרתקת.. קצת היה קשה להגדיר את ההפרעה שלו- כי היא נראית אישיותית - אבל מצד שני היא לא הייתה שם מתחילה, אלא התפתחה אט אט עם השנים. עובדה גם שנטע בזמנו התארחה אצלם ונהנתה מאוד. הוא גם כפייתי כמובן, אבל כפיתיות לבד לא מתעמרת באנשים. מעניין.

בקיצור- מי שלא קראה- לא לפחד, זה ספר מדהים, רגיש, מרתק, מאיר, מומלץ

 

[k1234]

סיימתי בחג לקרוא את הספר!!!
הוא פשוט מדהים!!!!!!!! אין לי מילה אחרת
כל התיאורים שם הולכים על הפסים הכי עדינים אבל לא עוברים את הגבול הדק והטוב
היו חסרים לי קצת בספר גיטי ומאיר אדלר אבל חוץ מזה הכל היה פשוט מושלםםםם
וגם אני התאכזבתי שחיים מרדכי ופייגא לא התחתנו בסוף
ופליזזזזזזז שבספר הבא יואל והניה לא יתגרשו
בקיצור ספר מדהים מלא תובנות וסוחף במיוחד
ליבי קליין עלי והצליחי!!!!!!!
מחכה מאד כבר לספר הבא!!!!!