מידע שימושי ספרים חדשים לקראת תשפ"ב

רות גולדבלט · 9/8/21

נכתב ע"י רות גולדבלט:
והשני של ציפורה שלנגר

היכונו לספר מותח במיוחד
דרמה אנושית במיטבה

mishehi · 9/8/21

נכתב ע"י רות גולדבלט:
היכונו לספר מותח במיוחד
דרמה אנושית במיטבה

צפה בקובץ המצורף 944528

מה הספרים הקודמים שלה?

אלישבע הרץ · 9/8/21

הרי זהב יקרה -
נעלבתי בשבילך על התגובות שקיבלת.
לדעתי את צודקת הרבה יותר ממה שאת חושבת.
תופעת הנשירה בזמנינו נגרמת בין היתר לדעתי (ולדעת אנשי חינוך דגולים רבים) מזה שהתרגלנו לראות באלו שבועטים בכל הקדוש והיקר - באור חיובי, או לכל הפחות בהכלה והבנה.
ישנם מספר הרצאות של הרב יעקובזון בהם הוא מאריך בדברים על ההבדל בין הדור שהוא גדל בו, שהמבט הטבעי על היורדים היה מבט של: מסכן, דפוק, הוא לא שייך לחברה שלנו, חברה עם דרישות ערכיות חדות וברורות, נעלות ובלתי מתפשרות. הוא שייך לחלשים, לאלו שזורמים עם הזרם, לאלו חסרי חוט השדרה שלא מסוגלים לעמוד בפיתויים ונופלים, לבין הדור של היום, שרואים את הנופל בתור 'מי שהשמרנות לא מתאימה לו ולאופי שלו' (שלא לדבר על כאלו שרואים בזה אומץ ו'נועזות')
ובהחלט יש בספרות של היום כאלו שבתת המודע ובמשפטים כאלו ואחרים מחדירים בנו דעות שונות, ומורידות מתחושת גאוות היחידה שלנו, במקום לחזק אותה בכל דרך.
אני לא מדברת בכלל על הצורה בה צריך לנהוג למעשה. כל גדולי ישראל שליט"א וזצ"ל הורו שבזמנינו הימין המקרבת היא זאת שצריכה להיות דומיננטית הרבה יותר מהשמאל הדוחה. גם ההגיון והשכל הישר אומרים כך. אני מדברת על המבט הפנימי שלנו לאלו שהולכים שמאלה.
אני מדברת מתוך ניסיון אישי כואב. ניסיון שחוויתי עם קרובה מאוד קרובה שלי. וגם מניסיון שחוויתי על עצמי. גם אני הייתי בין אלו שנסחפו, (והיו לי סיבות טובות מאוד איך להסביר את עצמי, שזה כתוצאה מילדות קשה וכו' וכו' ואכמ"ל) ומי שהעמידה אותי על המקום הייתה מישהי שהסבירה לי שהכיוון אליו אני הולכת אין בו לא אומץ ולא גבורה, אל חולשה וחוסר שידרה.
אולי תהיינה כאלו שתתרגזנה על הדברים האלו, אבל הרגשתי חובה לכתוב זאת ולחזק את ידייך ועמדתך. חזקי ואמצי!

רחפן · 9/8/21

נכתב ע"י נעמה :):
התפרסם בנקודות.
מהמם!!
סיפור וכתיבה יפהיפיים וכריכה מהממת!!

סיפור מדהים!!!

נרקיס · 9/8/21

בענין הספר פדהאל, שמעתי באיזה שהוא קו תוכן שמיה פתחה, שהיא אמרה מספר פעמים כמענה לשואלות רבות, שהספר מוכן וגמור בחלקו הגדול, והיא מקוה מאוד שתצליח להוציא אותו לקראת חגים תשפ"א (או פסח, לא כל כך זוכרת..) אבל הדגישה שזה תלוי מאוד במידת החריצות וההספקים שלה, כך שזה לא כל כך בטוח שתספיק. ואכן כפי שראינו זה לא קרה בתשפ"א, אך זה מראה שהספר בשלבי גמר ועתיד לצאת בכל חג ו/או מועד שתמצא לנכון. ולא כפי שנכתב פה, שהוא לא בכיוון בכלל לצאת מתי שהוא, והסופרת מסובכת איתו יותר מאשר איסתרק ושות'.

שולמית רוז · 9/8/21

נכתב ע"י אלישבע הרץ:
ומי שהעמידה אותי על המקום הייתה מישהי שהסבירה לי שהכיוון אליו אני הולכת אין בו לא אומץ ולא גבורה, אל חולשה וחוסר שידרה.
אולי תהיינה כאלו שתתרגזנה על הדברים האלו, אבל הרגשתי חובה לכתוב זאת ולחזק את ידייך ועמדתך. חזקי ואמצי!

כ"כ נכון להביע גם את הדעה הזו!
כמובן שאל לנו לדון חלילה את מי שירד. אך יתר הכלה וכבוד אליו, לא משפרים לאף אחד סביבו את היראת שמים. להיפך כמובן.
כן, אכפת לנו מאוד מאלו שנושרים. אך יקרים לנו לא פחות האנשים שסביבו.
ואם נתייחס אל הנושר/מתמדרן ביחס כה מכבד- למה שהתופעה לא תמשיך להתפתח?
צריך לנהוג במקרים האלו בהמון תבונה וזהירות.

רחלה 123 · 9/8/21

@אלישבע הרץ אני גם מכירה מיניסיון קרוב ואין לי מושג על מה את מדברת !
אצל הורי חינכו לאהוב ולכבד כל אחד גם אם הוא שונה או בחר בדרך אחרת ובמקביל חזקו בלי סוף את ההשקפה , אמונה
ואת הכיף שביהדות .
לא , לא ישבו כל הזמן ואמרו 'תראו איזה מסכנים, חלשים וכ' ..'
פחות התעסקו בהשוואות לשני יותר בלעשות אוירה חמה ביתית , משפחתית. וזה עצמו גורם לדעתי לילידם לרצות להשאר קרובים כמו שנורא אהבתי בהנוראמלי שרותי כתבה על מה שקורה בשבט שהציליויזה נכנסה ואין איך להתחרות עם זה, אבל אתה יכול לגרום שיהיה ככ טוב בבית וילד ירגיש אהוב ככ והוא תמיד יחזור אליך. זה הרעיון...
ואני מסתכלת על האחים שלי והאחיות שלי כולם הולכים בה בדרך שההורים שלי רצו , והמשפחה המורחבת שמעורבבת עם חילונים מסורתיים נושרים ומודרנים וכל הסוגים ...
לנו זה ככ ברור שלא טוב להם. שהדרך הזו מובילה לריקנות ושעמום, וזה לגמרי לא סותר את ההכלה והכבוד והמקום שיש להם בליבנו.