מאהלי דרום
סאנדמיאל: בחור בן שמונה עשרה, יתום מאביו. אימו חולה במחלה קשה. יש לו אח קטן, אישה ובן והם מתגוררים חמישתם באותו האוהל. הוא יצא למסע אל עמק השחור על מנת להביא תרופה לאימו.
אימו של סאנדמיאל: חולה מאוד במחלה קשה.
סאנדמיאל: בחור בן שמונה עשרה, יתום מאביו. אימו חולה במחלה קשה. יש לו אח קטן, אישה ובן והם מתגוררים חמישתם באותו האוהל. הוא יצא למסע אל עמק השחור על מנת להביא תרופה לאימו.
אימו של סאנדמיאל: חולה מאוד במחלה קשה.
הדרך סלולה חלקית.
משני צדדיה סלעים, עצים, שיחים ואדמה. נוף סתמי, משעמם. כזה שאפשר לראות בהרבה מקומות.
סַאנְדְמִיאֵל כבר נתקל בנוף הזה, עוד בתחילת המסע.
כבר מההתחלה הוא לא השתנה הרבה, אבל כעת המתין סַאנְדְמִיאֵל שהוא ישתנה.
המתח מן המצפה לו היה הגרוע מכל, הוא העדיף להיות כבר בתוך המדבר ולא לפניו. והוא עדיין לא ראה אותו...
הבהמה המשיכה לפסוע, וסַאנְדְמִיאֵל חש קוצר רוח. הוא יצטרך לקנות במהלך הדרך איזושהי בהמה טוב יותר, כי עם זו הוא יחזור הביתה רק בעוד שנתיים.
אם יחזור הביתה...
סַאנְדְמִיאֵל ניער את ראשו. הוא יחזור, בוודאי שהוא יחזור! אסור לו אפילו לחשוב ככה.
רק יעבור את המדבר הזה, וזהו. הוא מקווה שמשם הדרך תהיה שפויה יותר.
אזהרותיהם של אנשי הכפר עלו בראשו. 'הזיות מטורפת' 'איבוד השפיות' 'חוסר יכולת להמשיך הלאה' 'מוות מצמא ומרעב במקרה הטוב'...
סַאנְדְמִיאֵל ניער את ראשו בשנית, בחוזקה. גם על כך אסור לו לחשוב. הוא רק צריך להיות זהיר. זהיר וחכם.
הוא יסתכל כל הזמן על המפה, ולא יפנה ימינה ושמאלה. רק ככה הוא יצליח לעבור את המכשול הזה בשלום.
סַאנְדְמִיאֵל אימץ את עיניו. הנה, נדמה לו שמרחוק נגמרים העצים... והעפר נהיה בהיר יותר. המדבר שם!
הוא האיץ את צעדיה של הבהמה ככל שיכול היה, רוצה כבר להיות אחרי.
הוא עצם את עיניו, וחש שהבהמה קלטה את הדרך שהעביר לה. פסיעותיה הפכו מהירות יותר ויותר, ולפתע הוא חש שפאותיו כבר לא עפות אחורנית כמקודם, והרוח כבר לא נושבת בפניו.
הוא פקח את עיניו אל שממה.
סַאנְדְמִיאֵל הביט ימינה ושמאלה, ואחר כך שוב קדימה. לא הייתה דרך סלולה. רק חול בהיר, צהוב. כמה דיונות עמדו במרחק, ומלבדן לא היה דבר שהפריע לקו האופק הישר.
הוא סובב את ראשו לאחור, המעבר הרגיש לו קיצוני מדי.
עיניו נפערו בבהלה; העצים מאחוריו עלו בלהבות.
"מהר!" סַאנְדְמִיאֵל העניק לבהמה בעיטה מבוהלת, "אנחנו צריכים לברוח מכאן, כמה שיותר מהר!".
ריח שרוף עלה באפו, והוא השתעל.
הבהמה, כמו לא שמה לב כלל לשריפה המתרחשת מאחוריה, רק האטה את הקצב.
"רוצי, טיפשה!" זעק סַאנְדְמִיאֵל מעליה, "רוצי! שנינו בסכנה!".
היא המשיכה לנוע בעצלתיים.
האימה חנקה את גרונו של סַאנְדְמִיאֵל. הבהמה לא זזה כמעט, הוא עליה, ומאחוריו האש.
בעצם... אין לאש איך להתקדם אליו, כי הכל חול. אבל לא טוב לשאוף את העשן הזה.
הוא ניסה לדרבן שוב את הבהמה, אך היא המשיכה לפסוע באיטיות. סַאנְדְמִיאֵל השתעל, והביט שוב אחורנית.