הנושאים החמים
הנושאים החמים
שוקי ישב משוכל רגליים , כף ידו אחת תומכת בסנטרו והשניה מלטפת את חלקלקות הסלע. אדישות מוזרה פשטה בו, מעם הפתח צעד בנינוחות בחור גבוה עם ג'ל בשיער וחולצת טריקו שעליה נכתב "מחלצים אותך בצ'יק צ'ק". ניגש המחלץ לשוקי וחלץ מראשו בשתיקה את פנס הראש, הוציא מתוכו את הסוללות והכניס חדשות, הפנס נשאר מכובה. הוציא מתיקו סוללות נוספות ואף הן לא הפעילו את הפנס, כך במשך כשעתיים עוד ועוד בטריות, כשנגמרו הבטריות הביט שוקי בתדהמה בערימה בגובה כמטר וחצי של עשרות אלפי בטריות מאכזבות בקרקע הסילעית. הבחור עם הג'ל הוציא מתיקו פנס עוצמתי להאיר לעצמו את הדרך ופנה לצאת מהמערה, משאיר את שוקי רכון על הסלע.
שוקי מתח עוד את ידיו, כדאי לקבל תמיכה גם מהקירות כשלא רואים את הריצפה, מוחו מאובן ממאמץ, למה בעצם לא חילץ אותו ההוא עם הג'ל? הוא נורמאלי? מי מסוגל להשאיר כך ב...... אהה! כשרגל אחת באוויר והשניה מחליקה מראש סלע הוא נזכר בתשובה הטיפשית שנתן לו המחלץ, כשהוא שמע אותה אז, הוא בדיוק התעורר מהחלום. זהו, אין מחלץ ואין בטריות, ויחלפו כמה ימים עד שיחפשו אותו בכלל.
"חלומות שווא ידברו" מעולם לא היה אכזרי כמו עכשיו.
מכווץ מפחד ומקור הוא שכב על מה שהיה מתחתיו, אין לו מושג מה זה. מה זה משנה מה זה. אוזניו מתמכרות לדממה, עד שנשמעה אותה טיפה, טיפה אחת בודדת, אולי קילומטר מכאן, אבל היא הקפיצה אותו ממקומו. עכשיו הוא מתיישב מכווץ רק מפחד, על הקור הוא כבר יתגבר. והטיפה נפלה שוב למקום יותר נמוך, או אולי זו טיפה אחרת, ואליה הצטרפו עוד טיפות. מעניין, אף אחד לא אמר לו שיש במערת עלמה נטיפים פעילים. עכשיו כבר נשרו עשרות אלפי טיפות, והוא שמע כל אחת מהן בנפרד, והרעש נהיה עוצמתי, ופתאום הצטרף אליו קול מתכתי, שהגיע מחוץ למערה, זה ברור ממש, אלו היוונים שמחפשים אותו במערה, אולי הוא צריך לשחק עכשיו בסביבון, ואז נשרה דמעה - שוב פעם חלום. ואולי הוא ימות כאן והכל בגלל שאין לו פנס.
הוא לא יודע כמה זמן הוא הולך, והמערה לא נגמרת, מוזר שהוא לא מת מפחד. אלומות אור קיפצו סביבו, "זה דמיון" הוא משכנע את עצמו. "אין לך פנס, שוקי."
הוא מרגיש שהפיתרון בידו, הוא יכול להבין בקלות איך לצאת מהמערה, רק צריך להיזכר למה ואיך הוא נתקע כאן. וזה מה שתוקע אותו. ברור לו שהוא לעולם לא יצליח לצאת מכאן אם הוא לא ידע איך הוא נתקע כאן. כי מה יכולה להיות הסיבה? יש אלף אזהרות לא להיכנס בלי פנס תקין + פנס רזרבי וסוללות נוספות, לא להיכנס פחות משלשה אנשים, לא להיכנס בתקופת החורף, לא להיכנס כשיש עטלפים. ויש כ"כ הרבה שמטיילים כאן, איך אף אחד לא פגש בו?
"אולי נכנסתי לנישה צדדית בתוך המערה וכך איבדתי את הדרך" הציע לעצמו בסיפוק. הוא ראה מרחוק נקודת אור יציבה, כנראה פתח המערה. מוחו ניסה עכשיו לאלתר בכוח סיבה הגיונית להיתקעות במערה, מהר לפני שהוא יצא, אחרת הוא ישאר תקוע לנצח...
***
הוא מביט לפניו בעדר הפרות השקטות, מסתובב לאחור וצופה במושב עלמה המנומנם, אחר כך הוא סופק כף אל כף ומסנן: "אין לי סיפור לאתגר האור והחושך, יש אור ויש חושך, ויש אפילו יוונים ומערות. אבל אין לי סיבה משכנעת איך בחור כמוני יכול להיתקע במערה. אוף!"
אשמח לביקורות הורסות
שוקי מתח עוד את ידיו, כדאי לקבל תמיכה גם מהקירות כשלא רואים את הריצפה, מוחו מאובן ממאמץ, למה בעצם לא חילץ אותו ההוא עם הג'ל? הוא נורמאלי? מי מסוגל להשאיר כך ב...... אהה! כשרגל אחת באוויר והשניה מחליקה מראש סלע הוא נזכר בתשובה הטיפשית שנתן לו המחלץ, כשהוא שמע אותה אז, הוא בדיוק התעורר מהחלום. זהו, אין מחלץ ואין בטריות, ויחלפו כמה ימים עד שיחפשו אותו בכלל.
"חלומות שווא ידברו" מעולם לא היה אכזרי כמו עכשיו.
מכווץ מפחד ומקור הוא שכב על מה שהיה מתחתיו, אין לו מושג מה זה. מה זה משנה מה זה. אוזניו מתמכרות לדממה, עד שנשמעה אותה טיפה, טיפה אחת בודדת, אולי קילומטר מכאן, אבל היא הקפיצה אותו ממקומו. עכשיו הוא מתיישב מכווץ רק מפחד, על הקור הוא כבר יתגבר. והטיפה נפלה שוב למקום יותר נמוך, או אולי זו טיפה אחרת, ואליה הצטרפו עוד טיפות. מעניין, אף אחד לא אמר לו שיש במערת עלמה נטיפים פעילים. עכשיו כבר נשרו עשרות אלפי טיפות, והוא שמע כל אחת מהן בנפרד, והרעש נהיה עוצמתי, ופתאום הצטרף אליו קול מתכתי, שהגיע מחוץ למערה, זה ברור ממש, אלו היוונים שמחפשים אותו במערה, אולי הוא צריך לשחק עכשיו בסביבון, ואז נשרה דמעה - שוב פעם חלום. ואולי הוא ימות כאן והכל בגלל שאין לו פנס.
הוא לא יודע כמה זמן הוא הולך, והמערה לא נגמרת, מוזר שהוא לא מת מפחד. אלומות אור קיפצו סביבו, "זה דמיון" הוא משכנע את עצמו. "אין לך פנס, שוקי."
הוא מרגיש שהפיתרון בידו, הוא יכול להבין בקלות איך לצאת מהמערה, רק צריך להיזכר למה ואיך הוא נתקע כאן. וזה מה שתוקע אותו. ברור לו שהוא לעולם לא יצליח לצאת מכאן אם הוא לא ידע איך הוא נתקע כאן. כי מה יכולה להיות הסיבה? יש אלף אזהרות לא להיכנס בלי פנס תקין + פנס רזרבי וסוללות נוספות, לא להיכנס פחות משלשה אנשים, לא להיכנס בתקופת החורף, לא להיכנס כשיש עטלפים. ויש כ"כ הרבה שמטיילים כאן, איך אף אחד לא פגש בו?
"אולי נכנסתי לנישה צדדית בתוך המערה וכך איבדתי את הדרך" הציע לעצמו בסיפוק. הוא ראה מרחוק נקודת אור יציבה, כנראה פתח המערה. מוחו ניסה עכשיו לאלתר בכוח סיבה הגיונית להיתקעות במערה, מהר לפני שהוא יצא, אחרת הוא ישאר תקוע לנצח...
***
הוא מביט לפניו בעדר הפרות השקטות, מסתובב לאחור וצופה במושב עלמה המנומנם, אחר כך הוא סופק כף אל כף ומסנן: "אין לי סיפור לאתגר האור והחושך, יש אור ויש חושך, ויש אפילו יוונים ומערות. אבל אין לי סיבה משכנעת איך בחור כמוני יכול להיתקע במערה. אוף!"
אשמח לביקורות הורסות
