דרוש מידע סיפור על כח המחשבה

[הספרן]

מחפש סיפור קצר מעשרות השנים האחרונות שמביע במוחש את כח המחשבה (היכן שאדם חושב שם הוא נמצא)

דוגמאות לסיפור: מה שקרה עם טכנאי מקררים באנגליה שבא לתקן מקרר תקול (לא עובד) במפעל גדול, וכשנסגרה עליו הדלת איבד עשתונות ומת, ולמרבה הפלא התברר שהמקרר כלל לא פעל (לכן הוא הגיע לתקן...) והסיבה שמת בגלל המחשבה שהוא עלול לקפוא. או משהו בדומה לסיפור הזה, חשב על אלף התייאש מאלף וקיבל אלף רבתי...

הבנתם את הרעיון? אשמח לשמוע

 

[גרשיים]

בתחום הרפואי יש אינספור תיעודים לזה
ישנם כמה מליוני (!) מחקרים שמוכיחים שהמחשבה שמשפיעה על הגוף [- פסיכוסומטי]

רק לשם הדוגמא:

א. "פלצבו":
אחת הדרכים הכי פשוטות לבדיקת תרופה חדשה, היא לקחת שני קבוצות אנשים, לתת לקבוצה הראשונה את התרופה הנסיונית, ולקבוצה שניה תרופת דמה בלי שום חומר פעיל.
ההוכחה על היעילות של התרופה היא כשלקבוצה הראשונה זה עוזר למעלה מ-90% (אין 100%...), ולשניה - בד"כ 'רק' 50% פלוס-מינוס.
כלומר, 50% מהאנשים קיבלו תרופה לא פעילה בכלל, ונרפאו!

ב. לפני כמה שנים פורסם על אחד שחלה בסרטן, ונתנו לו תרופה נסיונית שעדיין לא הוכחה והוא נרפא לגמרי
כעבור תקופה התפרסם שהתקופה התבררה כלא יעילה
תקופה אחרי שאותו אחד שמע על הידיעה, המחלה חזרה!!!
כלומר, המחלה נעלמה עם תרופה לא יעילה בכח המחשבה
והיא חזרה לאחר שהתברר אי היעילות בכח המחשבה!

כל עולם ההתפתחות האישית בנויה על עיקרון זה, אם תאמין בעצמך - תצליח, תחשוב טוב - יהיה טוב וכו'.
להבדיל אא"ה, בתורת החסידות יש אמרה "אמונה זו המשכה" אולי זה אותו רעיון, אך איני מתיימר לפרש מאמרי חסידות

 

[גרשיים]

נ.ב. מומלץ לעיין בספר "הנפש היהודית" של הרב משה בויאר
חלק "בעולם של מחשבות"

 

[הספרן]

בתחום הרפואי יש אינספור תיעודים לזה

זה מה אני מחפש סיפור או תיעוד רפואי
אבל על פלצבו זה מוכר מדי עדיף משהו אחר, לא על אדם שנרפא אלא כמו הדוגמאות שכתבתי

 

[גרשיים]

ספוילר: עוורון פסיכולוגי - התפרסם היום באתר כל רגע

התעוור זמנית בשל הזוועות בבארי - וחזר ללחימה בעזה​

חן ציון, לוחם בחטיבת כפיר בסיירת חרוב, לקה בעיוורון פסיכולוגי שנמשך חמישה ימים לאחר שחזה בזוועות בבארי ב-7 באוקטובר. אחרי שחזר מאור עיניו התעקש לחבור לחבריו ללחימה בעזה​

שלו שינברג | חרבות ברזל22.2.2024 | 16:20

פעילות לוחמים בעזה | צילום: דובר צה"ל
חן ציון, לוחם בחטיבת כפיר בסיירת חרוב, הוקפץ עם הצוות שלו ב-7 באוקטובר ללחימה בקיבוץ בארי מול מחבלי החמאס. כעבור כמה ימים איבד את ראייתו.
בריאיון ל"ווינט" סיפר: "בהתחלה ראיתי מטושטש ואז פתאום בום, רק שחור. לא הבנתי מה קורה לי עד שחשבתי על מה שראיתי בבארי. היה לי הרבה לחץ נפשי, וכנראה שזה השפיע עליי".
"עברתי מרופא לרופא, כל אחד חשב שאולי משהו קרה, שמשהו פגע לי בעין ומשם התחלתי לעשות בדיקות ראייה, הכול היה לא נכון ואז ראיתי פסיכיאטרית של החטיבה".
הפסיכיאטרית העלתה את ההשערה שזהו מנגנון פסיכולוגי שמופעל עקב סטרס על המוח: "המוח נותן לאחד החושים שלך להפסיק לעבוד, זה יכול להיות חוש הטעם, יכול להיות השמיעה. אז במקרה שלי זו הייתה הראייה", סיפר.
חן נשלח לביתו להתרגל למציאות החדשה: "תמיד ידעתי בלב שהראייה תחזור לי", אמר. ואכן, כעבור חמישה ימים, חזרה אליו הראייה: "היה כיף לשוב לראות, זה הרגיש כאילו נולדת מחדש".
"בשלב מסוים כבר ראיתי את עצמי גוזר חוגר, אבל כשהראייה שלי חזרה אני אמרתי לקב"נית שאין כזה דבר לעזוב הכול באמצע מלחמה. אני לא משתחרר לא משנה מה ואני לא יכול לחשוב עם עצמי שחברים שלי בתוך עזה נלחמים בעזה ואני יושב רגל על רגל בחוץ", אמר.
בסופו של דבר נכנס חן עם חבריו לעזה: "כשנכנסתי לעזה חשבתי רק על דבר אחד, המלחמה. תמיד יש את הפחד הזה שזה יחזור, אבל גם בעזה ראיתי מראות קשים ואני רואה 6/6 ונלחם כמו שצריך".
בחדרי חרדים

 

[שחרית]

סיפור ממקור ראשון:
אדם מבוגר, בן 70 שהתגלה לו סרטן בלבלב. יועצים רפואיים אמרו שיש לו חודשיים לחיות.
מכיוון שאדם זה חי בחו"ל, שם אין חובה על הרופא לגלות לחולה את מצבו הרפואי המדוייק, הרופא אמר לו שהוא צריך רק לקחת תקופות במשך תקופה מסויימת, ובכללית, הוא ממש בסדר.
התרופות היו לסרטן וייצרו תופעות לוואי בהתאם. לאחר תקופה האדם הזה חזר לרופא בדרישה: אם אני בריא, לא רוצה יותר לקחת את התקופות האלה!
והרופא הסכים.
האדם הזה חי... עוד 20 שנה!!!!
הוא היה ממש היפוכונדר, לו היה שומע בחצי מילה שיש לו סרטן היה מת במקום. עצם הידיעה שהוא בריא ובסדר, גרמה לו להתגבר על המחלה, ולמרות התחזיות (המאומתות) של חודשיים חיים, חי עד גיל 91.

בסיפור הפוך, סיפר לי הרופא שלנו שהיתה אישה שסבלה ממחלה שמכונה "סרטן", אך זה לא באמת, וכווולם יוצאים מזה. הגברת הזו נפטרה כעבור חודשיים מרגע שמיעת הדיאגנוזה!

 

[תלתל=)]

אני זוכרת שמעתי סיפור (לא זוכרת את המקור)
על מדינה שגזרו בה על אדם גזר דין מות
ובחרו להרוג בצורה קצת משונה- אמרו לו שמכניסים לו מחט לוריד ומטפטפים את הדם שלו החוצה.
בפועל-
כיסו לו את העינים, הכניסו מחט
וטפטפו לדלי מים (ולא את הדם)
האיש שמע את הטפטופים ומת רק מהדמיון/ המחשבה / הפחד

 

[הכי טוב שיש בעולם]

אני קופץ על האשכול אשמח לסיפורים נוספים עובדות ומקורות
תודה