סיפור בהמשכים סיפורת מעריצים בעקבות ממלכה במבחן - פרק אחרון

[אין פאנץ']

לא, זה יהיה ממש מרושע.

ו משולש ברמודה יש לי שאלה בשבילך:
אם הסיפור קורה בין יוזבד לפדהאל, את תשאירי את קווי העלילה כמו שהם?
כלומר--
גם יוסף וגם אולה עדיין לא יכולים למות, אחרת הנתונים הקטנטנים והבכלל לא חשובים הללו עלולים לסבך את העלילה של פדהאל..
או שהחלטת פשוט להתעלם מההמשך וליצור אחד כזה משלך?

אני לא חושב שזה אמור להיות בעיה לשנות את העלילה, הסיפור של @משולש ברמודה מתרחש ביקום מקביל...

 

[משולש ברמודה]

תודה רבה על התגובות! כאן ובפרטי.
הפרק הזה היה בין החלקים המורכבים שכתבתי בסיפור הזה, ולקח לי זמן עד שהצלחתי להגיע לתוצאה שגם אני האמנתי לה באמת - שמחה מאד לראות שאהבתם.

אבל למה? למה הרסת לנו את הגיבור האהוב?
למה לא יכולת להשאיר לנו אותו מושלם כמו שהוא?

כי באמת אין דבר כזה אנשים מושלמים, בטח לא בגיל 27. לא ייתכן שבחירה אחת, קשה ככל שתהיה, שעשה איסתרק לפני עשר שנים, תפתור אותו לנצח מעבודה עצמית והתמודדו.

רציתי לענות לך אבל אני רואה ש @joelly עשתה את זה מצוין

אם הסיפור קורה בין יוזבד לפדהאל, את תשאירי את קווי העלילה כמו שהם?
כלומר--
גם יוסף וגם אולה עדיין לא יכולים למות, אחרת הנתונים הקטנטנים והבכלל לא חשובים הללו עלולים לסבך את העלילה של פדהאל..
או שהחלטת פשוט להתעלם מההמשך וליצור אחד כזה משלך?

כמו שאמרת: המשך משלי. כך שכל האפשרויות פתוחות.

הסיפור של @משולש ברמודה מתרחש ביקום מקביל...

יקום מקביל זה באמת ז'אנר שלם בכתיבת פאנפיקים. פה ההגדרה הנכונה תהיה סיום חלופי.
עד יוזבד אני צמודה לעלילה המקורית, משם יש המשך חדש ושונה מפדהאל.

 

[sh.t.down]

במילה אחת?
וואו.

הלה התכחשה תמיד לדמיון בינו לבין יקוואל, וטענה בצדק שאי אפשר לטעון כי אלו הדומים חיצונית אחד לשני, ידמו גם בכוחות נפשם ותכונותיהם. אבל הלה לא הכירה אותו באותם ימים רחוקים. ומכיוון שכך לא יכלה לדעת עד כמה דמה גיסה הצעיר לבעלה יותר משדמו לו כל אחיו גם יחד.

כתבתי גם סוג של המשך לפדהאל (קוראים לזה יקוואל) וממש השתמשתי בזה, ליקוואל ואיסתרק היה אופי דומה פעם, ההבדל הוא שאיסרק צמח מזה, ויקוואל זרם עם התכונות המולדות שלו והן אלו שהפילו אותו בסוף.

 

[משולש ברמודה]

ליקוואל ואיסתרק היה אופי דומה פעם, ההבדל הוא שאיסרק צמח מזה, ויקוואל זרם עם התכונות המולדות שלו והן אלו שהפילו אותו בסוף.

לדעתי ההבדל קצת יותר מהותי מאיסתרק 'צמח' ויקוואל 'זרם'.
את איסתרק החיים ביגרו בבת אחת. סטירה מספיק מצלצלת בשביל לגרום לבן אדם להוציא קצת את הראש מהפינוק והמרדנות של גיל הנעורים. השבי, המוות של אבא שלו, המעבר מיורש עצר מפונק למלך על ממלכה במצב מלחמה וניהול משפחה.

במהללאל וביוזבד יקוואל עדיין נער, ובשונה מאיסתרק הוא לא פגש עדיין עדיין את החיים או ראה מוות (נכון יתום מסכן, אבל אני מתכוונת פגש פיזית מול העיניים מציאות בה נדרש לקבל החלטות גורליות), אז די הגיוני שהוא פשוט זורם עם התכונות האלו ונותן לעצמו להנות מהחיים. אחיו הבכור עשה בדיוק את אותו הדבר לפניו.
ובדיוק כמו איסתרק, ברגע שהוא יוצא מהארמון הוא מתבגר ומתחיל להפוך לאיש. שינוי שנקטע כי מה לעשות החיים לא מחכים לאף אחד ויקוואל לא ברח כשהייתה לו הזדמנות מתאימה.

אגב, זה היה יכול להיות בדיוק גם הגורל של איסתרק. הוא גם חיכה ולא ברח מהמאהל, הוא גם נהנה בזמן הזה ומצא שהקווארים לא כאלו גרועים.
מה אם קאה הי היה מחליט לדוגמא להרוג אותו אחרי שסירב להתחתן עם הלה? מי היה יודע שרגע לפני הוא בחר לעבור צד?

 

[brachy 100]

מה אם קאה הי היה מחליט לדוגמא להרוג אותו אחרי שסירב להתחתן עם הלה? מי היה יודע שרגע לפני הוא בחר לעבור צד?

המשפט הזה תפס אותי לכמה דקות....
ברצינות, את כותבת יותר יפה ממיה.

 

[מגבת]

זהו, קנאת סופרים כבר יש לי, אבל קשה!!
מחכה לחכמה..

 

[sh.t.down]

לדעתי ההבדל קצת יותר מהותי מאיסתרק 'צמח' ויקוואל 'זרם'.
את איסתרק החיים ביגרו בבת אחת. סטירה מספיק מצלצלת בשביל לגרום לבן אדם להוציא קצת את הראש מהפינוק והמרדנות של גיל הנעורים. השבי, המוות של אבא שלו, המעבר מיורש עצר מפונק למלך על ממלכה במצב מלחמה וניהול משפחה.

במהללאל וביוזבד יקוואל עדיין נער, ובשונה מאיסתרק הוא לא פגש עדיין עדיין את החיים או ראה מוות (נכון יתום מסכן, אבל אני מתכוונת פגש פיזית מול העיניים מציאות בה נדרש לקבל החלטות גורליות), אז די הגיוני שהוא פשוט זורם עם התכונות האלו ונותן לעצמו להנות מהחיים. אחיו הבכור עשה בדיוק את אותו הדבר לפניו.
ובדיוק כמו איסתרק, ברגע שהוא יצא מהארמון הוא מתבגר ומתחיל להפוך לאיש. שינוי שנקטע כי מה לעשות החיים לא מחכים לאף אחד ויקוואל לא ברח כשהייתה לו הזדמנות מתאימה.

בוודאי, זה היה סיכום במשפט אחד.
כמו שאת כתבת- השבי גרם לאיסתרק להתבגר.
איך שראיתי את זה- יקוואל סוג של "נפל בין הכיסאות", בתחילה ילד שהוא לא ממש קטן וגם לא גדול.
לא בת כדי לבכות ושיחבקו אותו, לא קטן מספיק בשביל שילטפו אותו.
וגם לא גדול מספיק כדי להפתח בעצמו חוסן ולהתמודד עם הסיטואציות הקשות ( כמו שעשו איסתרק ומיכאל).
ופשוט המצב הזה התדרדר.
הוא ניסה לפתח את זה בעצמו בגיל מאוחר יותר, אבל כמו שכתבת, הסוף המר הגיע מהר ממה שהוא ציפה לו.

אגב, זה היה יכול להיות בדיוק גם הגורל של איסתרק. הוא גם חיכה ולא ברח מהמאהל, הוא גם נהנה בזמן הזה ומצא שהקווארים לא כאלו גרועים.
מה אם קאה הי היה מחליט לדוגמא להרוג אותו אחרי שסירב להתחתן עם הלה? מי היה יודע שרגע לפני הוא בחר לעבור צד?

רק מדגיש את קווי הדמיון בין המסעות שלהם.
בכל מקרה- משפט שמצריך חשיבה

 

[משולש ברמודה]

המשפט הזה תפס אותי לכמה דקות....
ברצינות, את כותבת יותר יפה ממיה.

זהו, קנאת סופרים כבר יש לי, אבל קשה!!
מחכה לחכמה..

אויש, איפה האימוג'י המסמיק?
תודה תודה אבל נראה לי יש לי עוד דרך ארוכה עד לשם... קודם כל נחכה שאוציא בכלל ספר ואז נחליט

 

[brachy 100]

אויש, איפה האימוג'י המסמיק?

כאן

אבל נראה לי יש לי עוד דרך ארוכה עד לשם

לא בטוחה בזה בכלל

קודם כל נחכה שאוציא בכלל ספר ואז נחליט

יש משהו כזה בתכנון???
אני הראשונה שרצה לחנות...

עכשיו ברצינות
אני חושבת שאת אחת מהכותבות המובילות בפורום!!

 

[שרהלה שרהלה]

אהההה אהההה אהההההההההה
משולשששששששש אני משתנקת!!!!!!!!!
הפרקים האלה טובים!!!!!!! הם בול ממלכה במבחן, והאופי של איסתרק.... אוי זה איסתרק!!!
ואת תגובתי המפורטת על התוכן אצטרך לערוך במתינות, כשהלב שלי קצת יאט... אבל בקצרה - אהבתי מאוד את הכיוון הרגשי, את התחושות ואת ההתפתחות. ארחיב מאוחר יותר הערב בעז"ה - כהמשך לפוסט שלי מאשכול החידות.

 

[אין פאנץ']

יקום מקביל זה באמת ז'אנר שלם בכתיבת פאנפיקים. פה ההגדרה הנכונה תהיה סיום חלופי.
עד יוזבד אני צמודה לעלילה המקורית, משם יש המשך חדש ושונה מפדהאל.

כמובן שעל זה דיברתי, הניסוח היה בהשאלה...

כתבתי גם סוג של המשך לפדהאל (קוראים לזה יקוואל)

איפה זה?????????????????

את איסתרק החיים ביגרו בבת אחת. סטירה מספיק מצלצלת בשביל לגרום לבן אדם להוציא קצת את הראש מהפינוק והמרדנות של גיל הנעורים. השבי, המוות של אבא שלו, המעבר מיורש עצר מפונק למלך על ממלכה במצב מלחמה וניהול משפחה.

זה נכון ולא נכון, סטירה מצלצלת יכולה אמנם לגרום זעזוע לבן אדם ולגרום לו לחשב מסלול מחדש, אבל סטירה חד פעמית, חזקה ככל שתהיה, עדיין לא בונה לבן אדם את האישיות, הזיכרון נמוג עם הזמן...
זה חייב להיות תהליך ממושך, ולכן בעצם מיה היתה צריכה "להעביר" את איסתרק את חודשי השבי הקווארי, שם הוא צמח לאט לאט, בסיוע כלב ואח"כ קנז.

(לדעתי האישית, זה עדיין היה מהר מדי, התהליך היה אמור לקחת יותר זמן, צעד קדימה ושתים אחורה, קצת תלוש לחשוב שזה קורה כל כך מהר).

 

[משולש ברמודה]

יש משהו כזה בתכנון???

יש. לא בטווח הקרוב…

 

[brachy 100]

יש.

יופי!

לא בטווח הקרוב…

אוףףף

 

[דנמרק]

@משולש ברמודה וואו. וואו. וואו.
מה זה הדבר הזה???
את בטוחה שאת לא מיה קינן? רוצה לבדוק את זה עוד פעם?
ברצינות, את כותבת יותר יפה ממנה. כמה עומק. כמה יצירתיות. איזה ביטויים ודימויים מקוריים!
כבר הרבה זמן שלא קראתי ככה, בנשימה עצורה (נראה לי מאז שקראתי את פדהאל)
אהבתי ממש את הכיוון שאליו לקחת את איסתרק. אנושי, שואף לטוב - אבל לא מושלם. מכיר בעצמו ובחולשות שלו. איכשהו, איסתרק ההרואי במהללאל ובפדהאל עלה לי על העצבים.
הפרקים שלך הולכים ומשתבחים מפרק לפרק. אם זו לא הייתה כמות גדולה כל כך- הייתי מצטטת לך את כל המשפטים שאהבתי. אבל כרגע זה פחות רלוונטי - מסתכם בכמה עשרות...
תמשיכו להעלות לנו עוד פרקים, במהירות האפשרית!
בקשה קטנה- אם את יכולה לכתוב בתחילת כל פרק מספר, נראה לי זה יהיה יעיל.
ושוב, שאפו ענק!

 

[דנמרק]

@משולש ברמודה יש חדש?

 

[משולש ברמודה]

@משולש ברמודה יש חדש?

עכשיו יש הקפצה לחינם באשמתך
לצערי לא אספיק להעלות השבוע, מקווה מאד להעלות שני פרקים עד סוף השבוע הבא.

 

[brachy 100]

עכשיו יש הקפצה לחינם באשמתך
לצערי לא אספיק להעלות השבוע, מקווה מאד להעלות שני פרקים עד סוף שבוע הבא.

ישששש
כבר חשבתי שהסיפור ננזח...
עוקבת אחר הסיפור בדבקות!!!!

 

[משולש ברמודה]

ישששש
כבר חשבתי שהסיפור ננזח...
עוקבת אחר הסיפור בדבקות!!!!

למה שאזנח? עד שמתקרבים לסוף ככה ללכת?
דווקא הסוף כבר כתוב, הבעיה שלי עם הפרק שניים לפני שהם דורשים הרבה דיוק ועריכה כדי לעמוד בכל מה שתכננתי בשבילם ואני לא אוהבת לכתוב דברים כאלו בלחץ.

 

[דנמרק]

עכשיו יש הקפצה לחינם באשמתך

לא נורא, אולי זה ימריץ אותך לכתוב לנו עוד

 

[רוח פרצים]

איסתרק ההרואי במהללאל ובפדהאל עלה לי על העצבים.

נראה לי שזה בגלל שבספרים הראשונים של מיה היה לה מסר עוצמתי שבער בה להוציא לאוויר העולם. על המסר הזה התבססה הממלכה. מהחלטות פנימיות לממלכות נפרדות (שלא שונות במעשיהם בכהוא זה, אגב.)
אחרי איסתרק ומהללאל היא סיימה לבטא את המסר שהיא רצתה לצעוק לעולם ולאחר מכן היא הייתה צריכה להמשיך את הסדרה.
אז היא לקחה עוד מסרים שהיו לה בשרוול ועשתה ספרים עליהם. אבל כאן הם כבר הפכו למשניים. העיקר היה העלילה. לכן איסתרק הפך לחסר להט וחסר את המסר האדיר שהיה לו לעולם.
זה לא אומר שלא היו לה מסרים מדהימים, אבל הם היו מתוך אילוץ ולא לוהטים כמו הקודמים.
לכן לאיסתרק יש משבר דכאוני קטן ביוזבד ולאחר התגובות של הקוראים, הוא נעשה בדיוק הפוך בפדהאל.
אבל היא לא הבינה, אנחנו לא רצינו בדיוק הפוך מיוזבד. רצינו איסתרק מלא בלהט כמו בסוף איסתרק. רצינו דיכאון מהורהר ומלא ערכים כמו במהללאל. רצינו להרגיש חלק מהעוצמה שנקראת כוזר האמיתית בראשות איסתרק השני ירום הודו!
וזה מה שהרגשנו עכשיו! הפרק הזה היה ממש כל מה שרצינו מאיסתרק בהמשך...
כנראה שהיה צריך מישהי צעירה עם להט כמו מיה בזמנו כדי להחזיר עטרה ליושנה, ואסתרק ללהטו הראשון...
קצת ארוך, אבל זה מה שהרגשתי כלפי הענין...