סיפורים מפורים

[בראש מילה]

גיסי, אדם שמח מטבעו אך מעט מופנם, בכל שנה בפורים משתכר, והנהרה שנשפכת על פניו בלתי ניתנת לתיאור - הוא רוקד, שר, קופץ ושמח בצורה שאי אפשר שלא להיסחף אחריה.
שנה אחת יצא לי לאכול סעודת פורים ביחד איתם. פתאום באמצע הסעודה, כל הקפיצות והריקודים פינו את מקומם לבכי ארוך ומתמשך...
"אי, ריבונו של עולם!!! תן לי ילדים צדיקים, יראי שמים! זה כל מה שאני מבקש ממך!"
עין לא נשארה יבשה.

 

[ariels]

איזה אשכול מיוחד!

 

[סא איור]

אצלינו קבוע מגיעים לשירים של יום כיפור[פורים-כפורים] ואז הבכיות הן עד השמים.. וידויים, בקשות מחילה. ממש יו"כ.
מרגש!

 

[אומנות]

אצלנו בקהילה בשנים הראשונות ערכו סעודות פורים משותפות בבית הכנסת. אחד האברכים השתכר אבל נזכר שלא התפלל מנחה.
נעמד לפני העמוד והתחיל שמו"ע של יום הכיפורים, כשכולם מחרים-מחזיקים אחריו (מי בשכרות ומי בהיתול). זה היה פורים-כיפורים אמיתי!

 

[פוזי]

לפני כמה שנים הגיעה ישיבה לבקש כסף אצל משפחה שהיו להם 3 בנות בשידוכים
אם המשפחה אמרה לבחורים: אם שנה הבאה אחת מ-2 הבנות מתארסת אני מביאה לכם 300 ש"ח אבל גם אם יש ביניכם כהן שיברך ברכת כהנים.
הכהן היה שיכור והתחיל לברכם בדבקות ובבכיות

לאחר שנה הגיעו מאותה ישיבה והתחילו לשאול האם אחת מ-2 הגדולות התארסה?
אמרו להם אחת נשואה השניה מתחתנת עוד שבועיים בעז"ה
כמובן שהביאו להם 300 ש"ח על כל אחת= 600 ש"ח
ואז בקשו שיתפללו על השלישית ואם עוד שנה תהיה מאורסת... 300 ש"ח

אחד הבחורים מרוב התלהבות היה צריך לברך אשר יצר וכששמע זאת בירך בקול גדול עם הרמת ידים לכל הצדדים מכוונה גדולה
ושבר את הנברשת

אמר:
בזכות שהנברשת נשברה
הבת תתארס ויהיה לכם רק טוב בבית
אם כך תביאו עוד 600 ש"ח ...

שבועיים אח"כ השלישית התארסה......

נ.ב.- ממקור ראשון(ראיתי הכל בכל השנים!!!)

 

[אפכא מסתברא]

ללקק את האצבעות! תודה, ובבקשה עוד...

 

[קרשת]

בפורים משולש אחי התרים כסף בשבת מאנשים- הוא בקש מהם שיבטיחו שבמוצש"ק הם יתרמו
אחד האנשים שהוא הגיע אליו (גביר ממש) אמר לו אתה רואה כאן השקים כאן יש עט אתה יכול לכתוב כמה שאתה רוצה כמובן שהוא לא נגע בזה ...

 

[אז מה]

מניחה שיעזור לך:

*אצלנו במשפחה תמיד מגיע שלב במהלך השכרות, בו רוב השיכורים מתחילים לבכות על שאינם לומדים מספיק (כמובן שהאמת הפוכה מאד...), לפתוח גמרות בסוגיות בהן הם אוחזים וללמוד בבכי היסטרי, ועל זו הדרך.
כמו כן, יש בד"כ את הזמן בו מישו מתעטף בטלית ישנה, ופוצח בתפילת 'עבודת כהן גדול ביום הכיפורים', יחד עם העם הגועה בבכיות, כולל השתחוויות נמרצות.


*לגבי התרמות:
קרוב משפחתי נוהג לברך בשכרותו את הנדיבים התורמים, ופעמים רבות הברכות מתקיימות... מה שכן, לפני הברכה הוא מחתים את הנדיב על פתק בו הנדיב מתחייב על שעות לימוד קבועות ביום וכו' ורק אז מברך....

 

[שולה]

קרובי משפחה שלנו היו נשואים 9 שנים אך לא זכו בזש"ק.
באחת מסעודות הפורים אחד הגיסים שהיה שיכור התחיל לרקוד ולזעוק זעקות מזעקות שונות. כשתוך כדי הוא מברך אותם ששנה הבאה הם ישבו פה בסעודה עם עגלה.

חודש אחרי פורים, הגיעה האישה לספר לגיסתה שהם כבר קיבלו את הבשורה...

 

[תמי אחת]

מניחה שיעזור לך:

*אצלנו במשפחה תמיד מגיע שלב במהלך השכרות, בו רוב השיכורים מתחילים לבכות על שאינם לומדים מספיק (כמובן שהאמת הפוכה מאד...), לפתוח גמרות בסוגיות בהן הם אוחזים וללמוד בבכי היסטרי, ועל זו הדרך.
כמו כן, יש בד"כ את הזמן בו מישו מתעטף בטלית ישנה, ופוצח בתפילת 'עבודת כהן גדול ביום הכיפורים', יחד עם העם הגועה בבכיות, כולל השתחוויות נמרצות.

וואו.
תיאתר בדיוק מה שקורה אצלינו... אני ממש בהלם

 

[אז מה]

וואו.
תיאתר בדיוק מה שקורה אצלינו... אני ממש בהלם

אולי אנחנו אחיות

(סתם. אני מניחה שזה קורה בבתים אברכיים רבים. על מה כבר שיכורים יכולים לבכות?)

 

[ril]

אני התחתנתי יום אחרי פורים ואבי היה קצת מבוסם, אני לא ישכח את הפורים הזה ,עין לא נשארה יבשה , אבי שר תוך כדי בכי , על הזכות להקים בית בישראל ומה המטרה שלנו בחיים וכו וכו' -" מצוה טענז" שישאר לי חרוט לנצח!

 

[א-ירושלמית]

שמעתי על אדם משכמו ומעלה, שכלותיו ובנותיו היו מתחבאות ממנו בפורים. הוא נהג לברך ולברך, והן לא יכלו להכיל כבר את כל הברכות הללו.

ואם מעניין לך, יש טישים של אדמורי"ם שמתבשמים, כמו האדמו"ר מפינסק קרלין. חרדת אלוקים להיות במקום ובזמן הזה, כשהוא עושה מעצמו "גארנישט מיט נישט" ומברך ומרעיף על הקהל שפע של ברכות וישועות.

 

[הדובדבן שבקצפת]

בעלי בשנה הראשונה לשכרותו לקח את בני הקטן הלך איתו לחדר ולמד איתו גמרא בשיא הדבקות.

כל שנה בשכרותו הוא אומר תהילים בבכיות נוראיות.

 

[פלאפונית]

להורים שלי יש שכנים שלא זכו לזש''ק
וכל שנה השכן משתכר (זה היום היחיד בשנה שהוא שמח כדבעי)
ואז הוא נכנס אלינו הביתה (בלי לדפוק ) לוקח את אבי ל'פינה' ומתחיל לבכות
ולבכות ותוך כדי מברך את אבי ובוכה ואנחנו הנשים וכל המשפחה
בוכות איתו ביחד , כל שנה זה חוזר על עצמו (אני התארסתי לפני כמה שנים מברכתו)
והכי מרגש זה שהוא מבקש מאבי שיברך אותו לילדים
(אפילו שאין סיכוי - הקב''ה כל יכול , ואין תפילה ששבה ריקם)

* שנה אחת כשנכנסו קבוצת בחורים לאסוף כסף
ותוך כדי ריקוד '' ותוסף אסתר ותדבר...'' הם מקפצים עד התקרה
ואז פונה בחור די מבוגר לאבי ומתחיל לבכות 'אתה חייב לי ברכה
אתה חייב לי ברכה' כולם כבר בירכו אותי למצוא זיווג ורק
הברכה שלך עוד מחכה ואז תוך כדי שאבי מברך אותו מעומק הלב
הוא צועק ''ברענג לחיים איך ווער א חתן'' כולנו היינו בשוק , אבל אמרנו מסכן הוא שיכור
אבל- אכן באותו חודש הוא התארס..

 

[אפכא מסתברא]

אילו סיפורים! אפשר לעשות מהם קונטרס שלם על סגולת היום הזה, ולא רק לקירוב... אכן, כל הפושט יד נותנים לו. כדאי לזכור בבוא היום.
תודה לכל הנענים, ואודה עוד למי שיטרח ויכתוב עוד.

 

[אפרת 2000]

עדיין צריך?
ראיתי קטע חמוד של בחורי ישיבה שיכורים שבסעודה נזכרו ביו"כ וסדר עבודת כוה"ג, ופשוט התילו לשיר ולבכות 'אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים...' כולל הזיות (אמיתיות!) של יין למטה ולמעלה...

 

[b.m]

אם חסר לך עדיין

בבניין של הורי, השכן בדלת הוא ראש כולל חשוב מאד.
כל שנה בפורים הוא משתכר ומתחיל לעשות תשובה על כל ה"עוונות" שלו... איך שביום פלוני בשעה פלונית הוא ביטל כמה רגעים של תורה... וביום אחר התפילה לא הייתה תפילה...
הכל מפורט לפרטי פרטים.


מזכיר את מה שמסופר על הח"ח, שבכה בערב יום כיפור על עשר דקות בשנה החסרות לו.

 

[אפכא מסתברא]

יישר כוחכם! נשמור לשנה הבאה בע"ה...

 

[ariels]

אז שיהיה לך עוד סיפור - טרי:
חבר של בעלי, אברך עדין מאוד ות"ח, נכנס בסערה באמצע סעודת פורים
מחופש, צוהל, התנפל על בעלי בחיבוקים ונשיקות ואמירת לחיים, "סחב" אותו לריקוד סוער במרכז הסלון
אח"כ צנח על הספה והתחיל לבכות, כשבין דבריו אנחנו מצליחים להבין שברי משפטים על אהבת ה' לכל יהודי, כמה ה' אוהב אותו כמה הוא רוצה גם לאהוב את ה' באמת - הכל מתובל במקורות וקטעי מאמרים עמוקים
לבסוף תפסו שניהם רמב"ם והתיישבו ללמוד

החלק של הבכי אגב, מאוד הרשים את בן ה-6 שלי שממש נגע ללבו העניין
בלילה לפני שנרדם הוא אמר לי - "מ' בכה כי הוא רוצה לאהוב את ה'"
שאלתי אותו - "ואתה?"
והוא מיד ענה - "אני כבר אוהב את ה'"