כל פעם שאני קוראת עולה לי דמעות בעיניים
סבלתי מזה ברמות קשות בכל ההריונות
התחיל אצלי בהריון השלישי לפני 22 שנים
אף אחד לא ידע/הכיר/הבין/השתתף
הרגשתי מפגרת ומתוסכלת ברמה קשה
זה היה ברמה שלא יכולתי ללכת בתוך הבית שלי נאחזתי בכסאות מתגלגלים כדי להגיע מהסלון לשירותים
אחותי ואחי שהתחתנו לי בשלב כזה לא יכולתי להשתתף בשמחה, מעבר להגיע עם רכב עד המקום ולשבת בקושי בלי לזוז
שמירה לא היה על מה לדבר
שלחו אותי מרופא לרופא
לעבוד כמובן לא יכולתי אז חיפשתי עבודה מהבית(לא היה שייך חוץ ממשהו מסוים)
בהמשך עם הזמן שלמדו להכיר את זה
זה היה כ"כ הקלה לדעת שלא פסיכולוגי ולא נפשי וכו
אז בהצלחה לכל הנשים הגיבורות שסובלות
גם לאמא שלי עולה דמעות כל אימת שהנושא מוזכר... היא סבלה מהילד הראשון כפול תריסר פעמים ...
לאחרונה יש מודעות מאד גדולה בנושא, היתה כתבה לפני כשנה בעיתון משפחה שמתארת את הסבל
פשוט לקרוא ולבכות...
כיום 30 שנה אחרי, היא הולכת להתעמלות מותאמת וזה חשוב כי האגן ניזוק ברמה כזו או אחרת
שבכל גרירה של חפץ כבד את מרגישה את הכאב מפלח בך מחדש
כדאי לך לבדוק את זה כי גם מה שהיה אז יש לו השלכות.
לגבי שמירה-
מכירה כמה מקרים מקרוב מנשים שסובלות והגיעו למצב של כסא גלגלים וקושי בתפקוד
המסקנה שלהן, כמה שיותר חומר רפואי ותיעוד והמלצה מאורטופד
ואם הרופאת נשים שלך מאחורייך, אז עד הסוף ויאשרו לך בעז"ה.
מלבד האופציה של שמירה מב"ל, זה נושא שהרבה נשים לא יודעות
אבל ניתן לבקש קצבת נכות מהפנסיה בגובה 75% מההשתכרות. והם מאשרים יותר בקלות.