לטעמי לא מוזר בכלל.לעומת זאת את הספרים של ר. קפלר או אחרים שמלאים לא פחות במסר חוזר ובאג'נדה מובהקת - יש נטיה להציג כאנטיתזה לספרות מחנכת, וזה מוזר.
סגנון הכתיבה של קינן הוא בקביעת השקפות עולם ותפיסות חיים, לעיתים קיצוניות ולעיתים פחות, כעובדה בלתי ניתנת לערעור, או ניתנת לערעור בתמורה לערעור מעמדך הרוחני.
קפלר מגישה את האמונות שלה כהצעה. רוצה, תטעם, לא רוצה, תשאיר בצלחת. היא לא קובעת וממוטטת מוסדות תבל על המסר שהיא רוצה להעביר.