נכתב ע"י rosmarin;1044378:מתוקות שלי, בכיף, תעבדו איך שאתן מבינות.
אצלי לא קורה הדברים האלה שאתן מספרות. אני אוהבת תמונה. אני שמה אותה באלבום. גם האמא אוהבת.
אף פעם לא קיבלתי תלונות. להיפך.
ואגב, אני לא מנסה להיכנס לראש של האמא. אני מנסה להיות כמה שיותר אני.
אני חייבת לצרף פה דוגמא לתמונה שבחרתי לבד, כי אהבתי אותה- (במקרה הזה כן הייתי דרוכה לראות את תגובת האמא) והלקוחה התלהבה ממנה יותר מהכל.
חיים קלים.
הלואי...
אני רואה בזמן הצילום עצמו לפעמים על הבדלי טעם חדים ביני לבין האמא, אם יוצאת איזו תמונה מדהימה לדעתי- ואני לא מתאפקת ומראה לאמא על המסך- והיא אומרת- נו.. לא יודעת.. זה לא החיוך/הפרצוף/העיניים/השיניים בדיוק בולטות וכאלה.
פעם אחת הייתה לי לקוחה שבקשה שאני אבחר ואתן לה אלבום מוכן, ואחרכך שמעתי שהיה עמוד אחד שהיא כלכך לא אהבה- שכל מי שראה את האלבום היא חשה צורך להתנצל שלא היא בחרה את התמונות. ובעיני זה היה מהטובים.
יש כאלה שאוהבות את הילדים משוחררים וטבעיים (כמוני) מלאי מרץ ושמחה, צוחקים, ויש כאלה שאוי לי אם לא הוצאתי תמונות שכ-ו-ל-ם עומדים בשיירה מסודרת להפליא, מסתכלים למצלמה בחצי חיוך מסוים או אומרים "צ'י-----ז"
בדרך כלל אפשר לקלוט תוך כדי צילום, אבל הרבה פעמים לא לגמרי. לא חבל?
באה אלי לקוחה לפני שבועיים- עם 3 ילדים מקסימים ומלאי אנרגיה, יצאו לה תמונות מדהימות אוטנטיות של הילדים -כמו שהם, שאם רק הייתה מרשה לי הייתי שמה כמה מהם בפרסום שלי. והיא השתדלה לבחור את התמונות שהכי פחות אהבתי, הכי פחות מלאות הוואי וסיפור, ככה היא אהבה.
לא הייתי מוציאה לה כזה אלבום אם אני הייתי בוחרת- והיא הייתה מתאכזבת.
רוזמרין, איך את יודעת תמיד למה הלקוחה מחכה?