התייעצות נתתם ריטלין לילד בתקופת הקורונה?

[מונטיפיורי]

בגלל הריטלין או בגלל הפסקת נטילתו?

בגלל הפסקת נטילתו. בזמן נטילת הכדור אין לה תאבון ואוכלת הרבה פחות ..ויורדת במשקל... בלי כדור היא בטבעי שלה
אוכלת המון ונהנת.. אבל משמינה מאד...

 

[גיחצי שפומפה]

בגלל הפסקת נטילתו. בזמן נטילת הכדור אין לה תאבון ואוכלת הרבה פחות ..ויורדת במשקל... בלי כדור היא בטבעי שלה
אוכלת המון ונהנת.. אבל משמינה מאד...

זה קורא לרובם וצריך לדעת איך לעבוד אם זה בכלל לא פשוט אבל אפשרי
(אבל מצד אחד זה כיף שלא משמינים)

 

[גלבוע]

אני מעדיף לסמוך על האבחנה של רופא מומחה שיש צורך בטיפול רפואי.

אני יכולה להגיד שעבדתי בתפקידים די משמעותיים בשני תחומים שקשורים לרפואה: מרכז קשב ועמותה לאטופיק דרמטיטיס. (מי שמכיר, יודע).
בשתי התקופות דיברתי עם אנשי מקצוע, רופאים או פרא-רפואיים.
צר לי לומר, אבל האבחנות של רופאים מומחים בתחום הפרעת הקשב פועלת פעמים רבות מדי בשיטת ה'לא יועיל-לא יזיק'. ננסה ריטלין, ילך יופי, לא ילך לא נורא. ננסה משהו אחר. (שמות אנשי המקצוע שאמרו לי זאת לא יכולים כמובן להיות מצוטטים בבמה פומבית זו, אבל זה בהחלט הגישה).
יש רשימת המלצות של תחומים רפואיים שכדאי לבדוק לפני שנותנים ריטלין (הפרעות שינה, חסרים תזונתיים, קשיי ראיה שונים, קשיי שמיעה, מה לא.) ברוב מוחלט של המקרים ההורים לא מודעים בכלל שהיא קיימת (ובמידה מסוימת בצדק, כי ייקח להורה נורמלי 20 שנה למלא אותה....)
להערכתי, ובלי הגזמה, רופאים שוקלים הרבה יותר ברצינות אם לתת לילד סטרואידים מאשר אם לתת לו ריטלין. (ולצורך ההשוואה אני משתמשת בין שני תחומי הרפואה שיצא לי להכיר ממש מקרוב, כאמור.)
ולכן, אם בא הורה ואומר שהוא מרגיש שנתנו לילד שלו ריטלין בלא שיקול דעת מספק, אני מציעה להקשיב לו ברצינות.

 

[Love Yourself]

למרות שנוירולגית בפרוש אמרה לי שטוב לתת גם בזמני חופש,כי חוץ מלימודים יש עוד הרבה דברים שריטלין יעזור לילדים אלו,כגון: סדר יום,ריכוז במטלות הבית וכו'
אבל בואו נודה שהרבה זה בשביל מסגרת הלימודים,ושוב,לאו דווקא לצוות,אלא לילד עצמו שמתקשה לעמוד במטלות הדורשות ריכוז והתמדה,,זה באמת לא קל להם בעצמם,

אני יכולה להעיד על עצמי אני לוקחת קונצרטה במינון 18 - ממש לא קריטי וגבוה אבל זה עוזר כמובן לעוד דברים חוץ מהלימודים אני כבר גמרתי ללמוד
זה עוזר גם מבחינת תקשורת חברתית ממקד את העולם סביב ומסדר אותו בראש
מלבד העובדה שהפסקה וON ו-OFF יכול לגרום לתופעות לוואי מינוריות של הסתגלות למצב החדש של בלי או עם

 

[אהרן שטיימן]

ולכן, אם בא הורה ואומר שהוא מרגיש שנתנו לילד שלו ריטלין בלא שיקול דעת מספק, אני מציעה להקשיב לו ברצינות.

וזה עדיין לא מצב שאפשר לומר -

שמחלקים את זה יותר מידי זה נתון.

 

[גלבוע]

וזה עדיין לא מצב שאפשר לומר -

מסכימה, זה לא נתון אלא נקודת מבט.

 

[Rochit]

זה קורא לרובם וצריך לדעת איך לעבוד אם זה בכלל לא פשוט אבל אפשרי
(אבל מצד אחד זה כיף שלא משמינים)

דווקא אני שמחה שהילד השמין, גם ככה נורא רזה, אז כל קילו שעלה בזמן של הקורונה גרם לחגיגה

 

[גלבוע]

אגב המלצה חמה לכל הורה שיש לו ילד עם הפרעת קשב (ולכל מורה שהתחום מעניין אותו)
להכנס לאתר של ד"ר גיל מאור, ופשוט לקרוא מאמרים.
הכל כתוב בשפה פשוטה ונגישה, ואתם תהפכו לצרכן הרבה יותר מודע והרבה יותר מסוגל לעזור לעצמו.
מומלץ!

דר קשב - המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע

מרכז רב תחומי ברשותם של דוקטור גיל מאור ופנינה מאור. המרכז עוסק בטיפול, ייעוץ והדרכה בתחום הפרעת הקשב והיפראקטיביות (ADHD/ADD), הפרעות חרדה, לקויות למידה והפרעות התנהגות. המכון מציע מגוון שירותים בתחומים אלו בקרב אוכלוסיות יעד שונות, הכוללות את בעלי הלקות, בני משפחותיהם, אנשי מקצוע מתחום ההוראה...

www.giladd.co.il

(ולכל מי שאומר 'חסום', אז תבקשו פתיחה. זה אתר נקי ומלא בחומר חשוב מאין כמוהו.)

 

[א.ש. אמיתי]

אני יכולה להגיד שעבדתי בתפקידים די משמעותיים בשני תחומים שקשורים לרפואה: מרכז קשב ועמותה לאטופיק דרמטיטיס. (מי שמכיר, יודע).
בשתי התקופות דיברתי עם אנשי מקצוע, רופאים או פרא-רפואיים.
צר לי לומר, אבל האבחנות של רופאים מומחים בתחום הפרעת הקשב פועלת פעמים רבות מדי בשיטת ה'לא יועיל-לא יזיק'. ננסה ריטלין, ילך יופי, לא ילך לא נורא. ננסה משהו אחר. (שמות אנשי המקצוע שאמרו לי זאת לא יכולים כמובן להיות מצוטטים בבמה פומבית זו, אבל זה בהחלט הגישה).
יש רשימת המלצות של תחומים רפואיים שכדאי לבדוק לפני שנותנים ריטלין (הפרעות שינה, חסרים תזונתיים, קשיי ראיה שונים, קשיי שמיעה, מה לא.) ברוב מוחלט של המקרים ההורים לא מודעים בכלל שהיא קיימת (ובמידה מסוימת בצדק, כי ייקח להורה נורמלי 20 שנה למלא אותה....)
להערכתי, ובלי הגזמה, רופאים שוקלים הרבה יותר ברצינות אם לתת לילד סטרואידים מאשר אם לתת לו ריטלין. (ולצורך ההשוואה אני משתמשת בין שני תחומי הרפואה שיצא לי להכיר ממש מקרוב, כאמור.)
ולכן, אם בא הורה ואומר שהוא מרגיש שנתנו לילד שלו ריטלין בלא שיקול דעת מספק, אני מציעה להקשיב לו ברצינות.

ייתכן,
ואיני בא להתווכח על עובדות.

אני כותב בנחרצות דווקא בגלל שאני מכיר מקרוב כמה סיפורים של נערים מאובחנים, שהוריהם סרבו לתת להם טיפול (חלקם בטענה שלא מעוניינים להלעיט בתרופות, ולחלק סתם כי לא מצא חן בעיניהם שהילד המוצלח שלהם מתוייג כבעייתי, והרופאים סתם מאבחנים וכו' וכו'),
היום, אחרי שחוו סבל נוראי במוסדות החינוך, אותם הנערים כבר נמצאים במקומות אחרים לגמרי, ולהוריהם לא נותר אלא למרוט את שערות ראשם...

ייתכן שיש מקרים גבוליים (ויש גם מורים ומורות שבטוחים שהם 'מומחים' לנושא ושולחים כל ילד שני לאבחון),
אבל אני מרגיש חובה לזעוק, אם יש ילד שצריך טיפול (ובמקרים חמורים, ההורים ודאי יראו את זה בעצמם, בפרט אם יש כאלו במשפחה הקרובה, אחים דודים וכו'), אנא טפלו בו, שלא תהיו חכמים לאחר מעשה...

 

[גלבוע]

ייתכן,
ואיני בא להתווכח על עובדות.

אני כותב בנחרצות דווקא בגלל שאני מכיר מקרוב כמה סיפורים של נערים מאובחנים, שהוריהם סרבו לתת להם טיפול (חלקם בטענה שלא מעוניינים להלעיט בתרופות, ולחלק סתם כי לא מצא חן בעיניהם שהילד המוצלח שלהם מתוייג כבעייתי, והרופאים סתם מאבחנים וכו' וכו'),
היום, אחרי שחוו סבל נוראי במוסדות החינוך, אותם הנערים כבר נמצאים במקומות אחרים לגמרי, ולהוריהם לא נותר אלא למרוט את שערות ראשם...

ייתכן שיש מקרים גבוליים (ויש גם מורים ומורות שבטוחים שהם 'מומחים' לנושא ושולחים כל ילד שני לאבחון),
אבל אני מרגיש חובה לזעוק, אם יש ילד שצריך טיפול (ובמקרים חמורים, ההורים ודאי יראו את זה בעצמם, בפרט אם יש כאלו במשפחה הקרובה, אחים דודים וכו'), אנא טפלו בו, שלא תהיו חכמים לאחר מעשה...

.

ואין שום ספק שיש צדק בצד השני, שאותו אתה מעלה.
הפרעת קשב לא מטופלת היא הגורם הראשון לנשירה מישיבות.
(וגם הפרעת קשב מטופלת לא בהכרח מבטיחה הצלחה).

דרך אגב, טעות גדולה לחשוב שלתת ריטלין זה נקרא 'לטפל בהפרעת קשב'. הפרעת קשב דורשת גם אימון / ריפוי בעיסוק / הדרכה והכוונה איך לנהל אותה.
לפעמים אכן צריך טיפול תרופתי כתשתית להקניית כל ההרגלים האלו, כי אחרת אין להם על מה לחול.

 

[שטייגען]

לי היה קשה לראות את הילד מאופק וחסר מצב רוח, מנגד - אי אפשר לא לתת. ככה זה בלי שליטה, אז פשוט הורדתי מינון.
היה נפלא.
כעת אני חושב בכלל להוריד מינון, אבל ברור שלא אעשה דבר בלי אישור רופא+המורים.
מה שברור, שלא צריך להביא מינון מלא ביום בלי לימודים, אבל גם זה עשיתי רק אחרי התייעצות רופא.

 

[שולי איטח]

לי היה קשה לראות את הילד מאופק וחסר מצב רוח, מנגד - אי אפשר לא לתת. ככה זה בלי שליטה, אז פשוט הורדתי מינון.
היה נפלא.
כעת אני חושב בכלל להוריד מינון, אבל ברור שלא אעשה דבר בלי אישור רופא+המורים.
מה שברור, שלא צריך להביא מינון מלא ביום בלי לימודים, אבל גם זה עשיתי רק אחרי התייעצות רופא.

תלוי, להפרעת קשב לא צריך מינון מלא ביום לימודים
להפרעת היפר לפעמים צריך מינון מוגבר ביום חופש למנוע סכנה

אנחנו מדיינים פה אבל יש כ"כ הרבה סוגים, זה לא יאומן בכלל

כפי שרשמתי יש לי כמהוגם כאילו שכבר לא לוקחים בגלל הגיל , לכל אחד מאפיינים והתנהגויות שונות

גם ילד חולמני איטי ולא זז זה הפרעת קשב, ומהצד השני ילד ששובר כל מה שזז ולא נח שניונת

ואם ההורים מרגישים שדחפו להם סתם כדור והאבחון שגוי לכו תתיעצו תבדקו אל תותרו

אבל לא לתת סתם בלי לנסות מינונים/סוגים ולבדוק כי זה תרופה /או כי יש דעות נגד זה עוול לילדים

 

[א.ש. אמיתי]

(וגם הפרעת קשב מטופלת לא בהכרח מבטיחה הצלחה).

לדעתי זה עניין של הסתכלות,

אם יבוא ילד בן 18 ויגיד שאין לו כח יותר להתמודד, למה לו לקחת תרופות ולסבול מתופעות הלוואי כשהמטרה היא להישאר במסגרת הישיבה, ולרצות את הסביבה,
מבחינתי שילך לעבוד, העיקר שישאר יהודי טוב,
בעיני, בהתחשב בנתונים, תוצאה כזו היא בהחלט הצלחה.

 

[גיחצי שפומפה]

לדעתי זה עניין של הסתכלות,

אם יבוא ילד בן 18 ויגיד שאין לו כח יותר להתמודד, למה לו לקחת תרופות ולסבול מתופעות הלוואי כשהמטרה היא להישאר במסגרת הישיבה, ולרצות את הסביבה,
מבחינתי שילך לעבוד, העיקר שישאר יהודי טוב,
בעיני, בהתחשב בנתונים, תוצאה כזו היא בהחלט הצלחה.

מסכים אם זה רק שבחור בן 18 יוכל ללמוד איך להתמודד אם התופעות הלוואי

 

[גלבוע]

לדעתי זה עניין של הסתכלות,

אם יבוא ילד בן 18 ויגיד שאין לו כח יותר להתמודד, למה לו לקחת תרופות ולסבול מתופעות הלוואי כשהמטרה היא להישאר במסגרת הישיבה, ולרצות את הסביבה,
מבחינתי שילך לעבוד, העיקר שישאר יהודי טוב,
בעיני, בהתחשב בנתונים, תוצאה כזו היא בהחלט הצלחה.

בהחלט מסכימה שזה יכול להחשב להצלחה.

 

[Y.E.S violinist]

את הכדור הזה יש נוירולוגים שנותים לניסיון בלי בדיקה,
אם הילד אומר שזה מועיל הם נותנים מרשם.
אם היו מגיעים לזה בגישה יותר זהירה והיו בודקים כל מקרה עם אבחון מסודר, אז הכל היה טוב.
זה שכל ילדון שובב נהיה היפר זה פשוט רשלנות, למרות כל המעלות בכדור הזה עדיין יש תופעות לוואי, וחוסר תאבון בגיל צעיר זה יכול לפגוע בגביהה ובהתפתחות הכללית.
מנגד, לא חסרים מיקרים של אנשים שלקחו את הכדור אחרי בדיקה מסודרת ומינון מותאם עם נוירולוג, והחיים שלהם השתנו לגמרי לטובה.
אף פעם לא גינתי את הכדור, אלא את כל האלה שמשייכים כל בעיה מיידית להפרעת קשב.

 

[אילת א.]

יש כאן מאמר על הנושא

 

[פקאן]

סתם בשביל להרוס את הטוצאך מהענין:

המלמד אומר לנפשו: "הֲאנוכי הריתי את העם הזה, אם אני ילדיתיהו?"

האבא יודע שהוא האחראי הבלעדי לבנו ומה לו לערב את המלמד?

כל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו...

 

[יפה]

כנראה מי שכותב פה כ"כ נגד הריטלין, לא מכיר ADHD אמיתי..... אלא את האחוזים הגבוהים למדי של הילדים שמקבלים ריטלין כדי לרצות את המערכת, או כדי לעזור להם להתרכז קצת יותר, או כדי לעזור בלקות למידה אחרת. (לפעמים זה עוזר!)

בבית לא נמצאים רק ההורים, שהם מבוגרים עם ראיה מרחבית, ויכולים לפעול בסבלנות וסלחנות מול הילד שלהם.
יש גם אחים שלהם,
שנמצאים בבית במקום בישיבה,
וצריכים את השקט שלהם ללמידה,
ולא יכולים לגור בגונגל של שאגות, צעקות, התפרצויות, ועוד המון דברים שלא בא לי לפרט....
וא"א לבקש מבחור בגיל ההתבגרות, שזה קשה לשעצמו, לפעול בסובלנות ולהבין את אח שלו, שלא קיבל היום כדור, והורס לו את כל היום!!!!

ולא תמיד לכל ההורים יש סבלנות ויכולת.
האמא צריכה לעבוד מהבית, ולהתרכז, ויש לה ADHD מתוק שהופך לה את הבית ורב כל דקה עם ילד אחר לפי הסדר.

הכותבת היא אמא גאה לילד ADHD קשה מאוד, ומקסים מאוד,
שהריטלין הציל לבן שלה ולכל המשפחה את החיים.
וכן, נתנו גם בתקופת הקורונה, למרות שאז היה קשה יותר להשגה.

 

[מונטיפיורי]

קופצת על האשכול:
יש פה משהי שהצליחה להוציא כסף מהביטוח לאומי ע"י קצבת נכות לילד עם בעית קשב??
הארגונים שמטפלים בזכויות רוצים על זה הרבה מאד אחוזים והם מספרים על הצלחות בתחום..
אני רוצה לעבוד רק עם האמת בלי שקרים והוספות..