מתזזת ללא הפסקה, מנתרת ללא הפוגה. שנייה פה והופ כבר שמה. מתחילה מטלה ותוך כדי עוד כמה. באה לסיים את הראשונה וכבר נוספו אחרות באמצע. תכנון? מה זה בכלל?! הכל אצלי בפתע.
מאחרת כרגיל, טסה לתחנה. לא שמה לב, מחליקה על קליפה של בננה. מתאוששת, מדדה לאוטובוס. מתיישבת, מרחפת ברחבי הגלובוס. מתעוררת, היי! אני בדרך ההפוכה! בעצם, מה בכלל הייתי צריכה? אהה, נכון. אוקיי, אולי אמצא פה דבר מה. טלפון: "הרב קו שלך! נשמה". שלי? רגע, מתי? איפה? איך? ולמה אתה מגחך?!
מכינה עוגה, אין אבקת אפייה. רצה לשכנה: מה נשמע, דא והא. תוך כדי תשובה משחילה עוד שאלה. השיחה הסתיימה ונשכחה המשאלה. קופצת למכולת, אויש, הכסף! לא נורא, יש הקפה. בחוץ בשבריר שנייה, "לא לשכוח לשלם" היא מטיפה. חוזרת לעוגה, לא! חסרה לי ביצה! שיהיה בלי ויאללה, אין לי כוח לעוד ריצה. דוחפת לתנור, מתפנה לכביסה. אוי, הריח... לא נורא, לפחות הביצה לא נכנסה.
מתיישבת לאכול, היי, נטלתי ידיים? רגע, לאן נעלם הלחם בינתיים. פותחת ת'מקפיא, רק שלא יראו מה הולך פה. אולי במקרר? בארון? האא נכון, עם השמפו... מוזגת כוס שתייה, אופס, היא שוב נשפכה. סליחה, אני היום קצת שפוכה. מסיימת. רגע, בירכתי כבר? "הפנים שלך... יש שם איזה דבר..." אוף, איזה בושות! ת'אמת, זה כבר לא חדשות.
איפה אני? מה אני רוצה? מה חשוב ממה? מנסה להתביית, התודעה משייטת אי שמה. לחשוב מי בכלל מצליחה? אני? הצחקתם, אבל זו כבר לא בדיחה!
מאחרת כרגיל, טסה לתחנה. לא שמה לב, מחליקה על קליפה של בננה. מתאוששת, מדדה לאוטובוס. מתיישבת, מרחפת ברחבי הגלובוס. מתעוררת, היי! אני בדרך ההפוכה! בעצם, מה בכלל הייתי צריכה? אהה, נכון. אוקיי, אולי אמצא פה דבר מה. טלפון: "הרב קו שלך! נשמה". שלי? רגע, מתי? איפה? איך? ולמה אתה מגחך?!
מכינה עוגה, אין אבקת אפייה. רצה לשכנה: מה נשמע, דא והא. תוך כדי תשובה משחילה עוד שאלה. השיחה הסתיימה ונשכחה המשאלה. קופצת למכולת, אויש, הכסף! לא נורא, יש הקפה. בחוץ בשבריר שנייה, "לא לשכוח לשלם" היא מטיפה. חוזרת לעוגה, לא! חסרה לי ביצה! שיהיה בלי ויאללה, אין לי כוח לעוד ריצה. דוחפת לתנור, מתפנה לכביסה. אוי, הריח... לא נורא, לפחות הביצה לא נכנסה.
מתיישבת לאכול, היי, נטלתי ידיים? רגע, לאן נעלם הלחם בינתיים. פותחת ת'מקפיא, רק שלא יראו מה הולך פה. אולי במקרר? בארון? האא נכון, עם השמפו... מוזגת כוס שתייה, אופס, היא שוב נשפכה. סליחה, אני היום קצת שפוכה. מסיימת. רגע, בירכתי כבר? "הפנים שלך... יש שם איזה דבר..." אוף, איזה בושות! ת'אמת, זה כבר לא חדשות.
איפה אני? מה אני רוצה? מה חשוב ממה? מנסה להתביית, התודעה משייטת אי שמה. לחשוב מי בכלל מצליחה? אני? הצחקתם, אבל זו כבר לא בדיחה!
ADHD