מידע שימושי נספח- 3 מילים באידיש

[הטעם המושלם]

יש פה הבדלים בין אידיש מתוקנת לאידיש תיקנית
למשל זה

נעכטן בין איך געווען ביי א טיול.
התרגום של מה שכתבת הוא: אתמול הייתי טיול.

ולכן שוב- אני כותבת כאן רק אידיש מדוברת, אבל אידיש.
יש גם הבדלים בין סוגי אידיש.

 

[הטעם המושלם]

@Riki l מה עצוב לך?

 

[חסידויסית]

יש פה הבדלים בין אידיש מתוקנת לאידיש תיקנית
למשל זה

ולכן שוב- אני כותבת כאן רק אידיש מדוברת, אבל אידיש.
יש גם הבדלים בין סוגי אידיש.

במחילה, אבל זו לא אידיש מדוברת.
זה ממש לא משפט תקני.
את כללי האידיש שאי אז למדתי אני כבר לא זוכרת. אני מדברת על משפט מדובר נכון.

 

[פרפר]

ולכן שוב- אני כותבת כאן רק אידיש מדוברת, אבל אידיש.
יש גם הבדלים בין סוגי אידיש.

במחילה, אבל אידיש מדוברת אמורה להיות תקנית. וההבדלים בין סוגי האידיש מתבטאים באוצר המילים הסמנטי, לא במבנה התחבירי של השפה ומילות היחס, שעם זה אי אפשר לשחק.

במחילה, אבל זו לא אידיש מדוברת.
זה ממש לא משפט תקני.

צודקת לגמרי. לא מדברת על הסדר התחבירי שהוא לא אי-אי-אי, אבל נשמטה ממנו מילת יחס, שזה לגמרי לא תקין (אמיתי שיש כאלו שמדברים כך?).

 

[פרפר]

הוא מנקד גם באידיש?

ממתי מנקדים באידיש?
לשם מה יש אותיות ניקוד?

 

[פרפר]

לא נכון איך האב אונגעטון א שווארצע הויזן ביי די טיול

א מוסיפים רק לצורת היחיד. מכנסיים הם צורת רבים, ולכן שווארצע הויזן, בלי א.
כמו כן כותבים אנגעטאהן.
כמו שכתבה @הטעם המושלם

 

[הטעם המושלם]

מחר נאכל לארוחת צהריים תפוחי אדמה.

אוּנְז ווֶעלְן עֶסְן קַארְטָאפַאלַאך מָארְגְן אויף מִיטָאג.

שלשום בטיול לבשתי חצאית שחורה.

אֵייעֶר נֶעכְטְן אִין שְפַאנְצִיר הָאבּ אִיך אָנְגֶעטְהָאן אַ שְוַוארְצֶע פוּסְטֶע.

נקח למחר כדור לטיול.

אוּנְז וֶועלְן נֶעמֶען מָארְגְן אַ טַאבֶּע צוּם שְפַּאנְצִיר.

 

[פרפר]

אוּנְז ווֶעלְן עֶסְן קַארְטָאפַאלַאך מָארְגְן אויף מִיטָאג.

אוּנְז וֶועלְן נֶעמֶען מָארְגְן אַ טַאבֶּע צוּם שְפַּאנְצִיר.

מיר וועלן עסן
מיר וועלן נעמען

ההבדל בין מיר לאונז הוא כמו ההבדל בין we ל- us באנגלית.
אנחנו כנושא המשפט = מיר
אותנו/לנו כמושא המשפט = אונז.
מיר וועלן נעמען א טאבע
ער וועט אונז געבן א טאבע

 

[הטעם המושלם]

אִיך הָאב א שְוַוארְצֶע אוֹיבְן

יש לי תנור שחור

מֵיינֶע וִוינְטֶערְדִיגֶע בְלוּסְקֶעס זֶענֶען הוֹיבְן

החולצות החורפיות שלי נמצאות למעלה

מאמי פְרֶעגְן אוֹיב דוּ קוּמְסְט מָארְגְן

מאמי שואלת אם את באה מחר

 

[יעית]

מאמי פרעגט ולא פרעגן

 

[העשיל פרידמאן]

מיר וועלן עסן
מיר וועלן נעמען

ההבדל בין מיר לאונז הוא כמו ההבדל בין we ל- us באנגלית.
אנחנו כנושא המשפט = מיר
אותנו/לנו כמושא המשפט = אונז.
מיר וועלן נעמען א טאבע
ער וועט אונז געבן א טאבע

בירושלמית אומרים אונז בעוד בשאר האקצנטים אומרים מיר.
למשל 'אנחנו הולכים'
בירושלמית - אונז גיי(ע)ן.
בחסידית - מיר גיי(ע)ן.
באמריקאית (תחזיקו חזק...) מ'גיי'מער.

 

[הטעם המושלם]

בירושלמית אומרים אונז בעוד בשאר האקצנטים אומרים מיר.
למשל 'אנחנו הולכים'
בירושלמית - אונז גיי(ע)ן.
בחסידית - מיר גיי(ע)ן.
באמריקאית (תחזיקו חזק...) מ'גיי'מער.

למה הע בסוגריים? היא נמצאת חיה וקיימת....

 

[העשיל פרידמאן]

למה הע בסוגריים? היא נמצאת חיה וקיימת....

לא כולם גורסים אותה. משום מה.

 

[פרפר]

בירושלמית אומרים אונז בעוד בשאר האקצנטים אומרים מיר.
למשל 'אנחנו הולכים'
בירושלמית - אונז גיי(ע)ן.
בחסידית - מיר גיי(ע)ן.
באמריקאית (תחזיקו חזק...) מ'גיי'מער.

המצב הוא בדיוק הפוך. הירושלמים אומרים "מיר" והחסידים "אונז". וכפי שכתבתי - זו צורה לא תקנית.
על החתום: מי שפוגשת בעבודתה ילדים דוברי אידיש מכל הסוגים.

 

[העשיל פרידמאן]

המצב הוא בדיוק הפוך. הירושלמים אומרים "מיר" והחסידים "אונז". וכפי שכתבתי - זו צורה לא תקנית.
על החתום: מי שפוגשת בעבודתה ילדים דוברי אידיש מכל הסוגים.

הירושלמים לרוב לא אומרים מיר אלא אונז.
בחסידים ישנם כאלו וכאלו.

 

[הטעם המושלם]

אקיצער אני משתדלת להצמד לאקצנט אחד, וקריאה- כתבתי כללים מאוד ברורים בעניין בראש השרשור.

 

[ישראל בטח בה']

לגבי הבלבול של פועלי העזר "האב" ו"בין" אף אחד לא הגדיר את הכלל הנכון והוא:
כשמציינים פעולה אומרים "האב" [גוף ראשון] "האט"[גוף שלישי] וכו' למשל: "איך האב געגאנגען" ["אני הלכתי"] {לא משנה אם הדגש הוא על ה"איך"-שאני הלכתי ולא אחר- או שהדגש הוא "געגאנגען"-שעשיתי פעולה זאת ולא אחרת}
כשמציינים תיאור אומרים "בין" [גוף ראשון] איז [גוף שלישי] וכו' למשל "איך בין געווען נאס" [הייתי רטוב]
קיים שיבוש גדול שמציינים פעולה בפועל העזר של התואר 'איך בין גגאנגען' וכדומה

 

[ישראל בטח בה']

דרך אגב
זה בדיוק כמו באנגלית HAVE שהוא גם מציין שיש לי משהו: "I HAVE A BOOK"[יש לי ספר] וגם משמש כפועל העזר של אחד מזמני העבר: "I HAVE FORGOTN"[אני שכחתי] ממש כמו "האב" באידיש: "איך האב א בוך" ו: "איך האב פארגעסן"
ופועל העזר "בין" באידיש הוא במקביל לפועל BE באנגלית["איז" למשל היא מילה זהה{הגייה טיפה שונה} לאידיש ולאנגלית]

 

[מלי שיר]

אידיש זו שפה בעייתית,
פעם דיברתי עם קלינאית תקשורת ולדעתה יש הרבה דוברי אידיש עם בעיות בדיבור, ובהמשך גם בעיות קריאה וכתיבה...
והיא סוברת שזה בגלל שהשפה לא מסודרת ולא ברורה,
היא טוענת שהאידיש הסיפרותית לא דומה ולא מתחבר לאידיש המדוברת, כך שנוצר שהילד נחשף בקריאה ובדיבור עם 2 שפות שזה גורם לו לבילבול,
ומה שהיא הציעה לי אז........ (לא שיש לי ילדים עם בעיות..... היא הגיע לתת יעוץ במקום עבודתי) שכל סגנון אידשאי שיכתבו לעצמם ספרים שמתאימים להם,

 

[החכם מכולם החלופי]

אֵייעֶר נֶעכְטְן אִין שְפַאנְצִיר הָאבּ אִיך אָנְגֶעטְהָאן אַ שְוַוארְצֶע פוּסְטֶע.

ביי די שפאציר