מידע שימושי נספח- 3 מילים באידיש

[הטעם המושלם]

נתחיל בכללי קריאה וכתיבה- קלי קלות אבל צריך לדעת
באופן כללי כל האותיות נקראות באידיש ועיברית אותו דבר.
ישנם אותיות ניקוד:
א- קמץ ופתח
ו- שורוק
י- חיריק
וי- חולם (באידיש יש רק חולם מלא)
יי- צירה
ע- סגול.
וו- משמשת במקום ו רגילה שמשמשת כשורוק.
ולכן- וואו- ו עם שורוק, וואוי- ו עם חולם.
את האות ה' שומעים. אי אפשר להסביר בכתב. אבל גם בכתיבה- אם שומעים אותה היא קיימת, אם לא שומעים היא לא קיימת.

 

[הטעם המושלם]

ולתרגום

יש לי כדור אדום

איך האב א רויטע טאבע

הלכתי אתמול לטיול

איך האב געגאנגען נעכטן א טיול

שמתי מים בתיק

איך האב געלייגטן וואסער אין טאש

 

[הפונצ'יקית]

איך האב געלייגטן וואסער אין טאש

איך האב געלייגט בלי נון אחרי ה'געלייגט'

 

[א חסיד]

איך האב געגאנגען נעכטן א טיול

איך בִּין געגאנגען נעכטן א שפאנציר

ולהרחבת הידיעות: שורש המילה שפאנציר היא: שְפַּאן - צעד

איך האב געלייגטן וואסער אין טאש

* געלייגט

 

[מחזיק מפתחות]

איך האב געגאנגען נעכטן א טיול

אזז מה המשמעות ללמוד שפאנציר אם אומרים באידיש מדוברת טיול??

 

[@leshemroni10]

איך אומרים במרוקאית...
איח וייס נישט...

 

[מירי ה.]

אזז מה המשמעות ללמוד שפאנציר אם אומרים באידיש מדוברת טיול??

גם אני תהיתי על כך

 

[יהודית מביתר]

גם אני תהיתי על כך

הרעיון הוא, שכאשר מלמדים מישהו שפה חדשה, אז יש 2 חלקים.
האחד, זה פירוש המילים בשפה החדשה, ולכן היא כתבה שפאנציר שזה טיול.
השני, איך בפועל הצורה המוקבלת לדבר, וזה טיול.

זה בכל השפות, גם בעברית וגם באנגלית.
אבל ביידיש בפרט יש הרבה מילים שלמרות שיש להם תרגום, משתמשים במילה בעברית.
לפעמים אפילו משבשים את המילה בעברית, ואז זה נהפך ליידיש, כגון "א רגע" בהגייה הנכונה...

 

[הפונצ'יקית]

איך בִּין געגאנגען נעכטן א שפאנציר

ולהרחבת הידיעות: שורש המילה שפאנציר היא: שְפַּאן - צעד

מנסיוני הרב בקריאת עשרות אם לא מאות ספרים ומגזינים באידיש קוראים וכותבים שפאציר בלי נו"ן

 

[הפונצ'יקית]

קח דוגמא של אתר באידיש איך הם כותבים את זה
חיפוש שפאציר בחצרות הקודש

 

[ARD]

איך האב א רויטע טאבע

איך האב געגאנגען נעכטן א טיול

אני יודעת שאני אומרים 'איך'.
כנראה ש'יש לי' זה 'איך האב'.
אבל איך גם 'יש לי' וגם 'הלכתי' מתחיל אותו דבר?
'יש לי הליכה'?

 

[.B.B]

בעיקרון איך האב זה גם "יש לי"
"איך האב א טוכטער" למשל
וזה גם במשמעות של עשיתי משהו
"איך האב געגאנגען" אני הלכתי.

 

[ריקי שחור]

אני יודעת שאני אומרים 'איך'.
כנראה ש'יש לי' זה 'איך האב'.
אבל איך גם 'יש לי' וגם 'הלכתי' מתחיל אותו דבר?
'יש לי הליכה'?

בעיקרון איך האב זה גם "יש לי"
"איך האב א טוכטער" למשל
וזה גם במשמעות של עשיתי משהו
"איך האב געגאנגען" אני הלכתי.

המילה "האב" משמשת בתפקיד שונה בשני המשפטים:
במשפט "איך האב א רויטע טאבע" היא בתפקיד פועל.
בעברית יש משפטי שייכות, אך באידיש, משפטי שייכות בנויים כמו משפטי פועל בהווה:
"איך האב א טוכטער" "דו האסט א טאש" וכו' (הנטיה של הפועל משתנה לפי הגוף- אני, אתה וכו)

לעומת זאת, במשפט "איך האב געגאנגען" המילה "האב" משמשת כמילת קישור (כמו "פועל to be" c" באנגלית)
ובעצם אין לה משמעות בפני עצמה. היא כמו סוג של נטיה של הפועל בעבר.
כלומר: איך האב געגאנגען= (אני ) הלכתי.
זי האט געגאנגען= היא הלכה.

בהקבלה לעברית, כאשר אנחנו רואים את המילה "הלכו" אנחנו מבינים שמדובר על "הם" ושזה היה בעבר. באופן דומה המילה "האב" מספרת שזה היה בעבר, והנטיה של המילה- האט, האב וכו מספרת על הגוף (הוא, היא וכו)
(ואין לה משמעות של תוכן בפני עצמה)

 

[פרפר]

אני יודעת שאני אומרים 'איך'.
כנראה ש'יש לי' זה 'איך האב'.
אבל איך גם 'יש לי' וגם 'הלכתי' מתחיל אותו דבר?
'יש לי הליכה'?

"האב" זה פועל עזר. משתמשים בו גם לציון שייכות וגם במשפט פעלי. "איך האב געטראפן" "זי האט באצאלט". אבל - אם משמעות הפועל היא שינוי בגוף הנושא, משתמשים בפועל העזר "בין": "איך בין געגאנגען" (הנושא - אני, נעשה שינוי בגוף - הייתי כאן ועכשיו אני שם - ולכן פועל העזר "בין"). כנ"ל "איך בין געלאפן", "איך בין אראפגעפאלן" (וגם "ער איז אראפגעפאלן" ולא "ער האט"). לדוברי אידיש ירושלמית זה יכול להשמע מוזר כי הם רגילים להשתמש בפועל העזר "האב" כמעט בכל המקרים (לרוב בקיצור "כא'געגאנגען").

 

[פרפר]

איך בִּין געגאנגען נעכטן א שפאנציר

הייתי אומרת "צו א שפאנציר".

 

[חישוקים]

ולתרגום

איך האב א רויטע טאבע

איך האב געגאנגען נעכטן א טיול

איך האב געלייגטן וואסער אין טאש

איך האב א רויטע באל (לא מכירה את המילה טאבע... באיזו אידיש משתמשים בה?)
נעכטן בין איך געגאנגען אויף א שפאציר (כמו ש @פרפר הסבירה, בפעולות שמבצעים עם כל הגוף משתמשים ב'בין' ולא ב'האב')
איך האב געלייגט וואסער אין טאש

 

[פרפר]

איך האב א רויטע באל (לא מכירה את המילה טאבע... באיזו אידיש משתמשים בה?)

באל זה באנגלית, טאבע זה בערבית.
ולכן באידיש החסידית, המושפעת מאד מאנגלית, יאמרו "באל" (מנסיוני רובם אומרים "כדור"), ובאידיש הירושלמית, המושפעת מאד מערבית, יאמרו "טאבע".

 

[חישוקים]

באל זה באנגלית, טאבע זה בערבית.
ולכן באידיש החסידית, המושפעת מאד מאנגלית, יאמרו "באל" (מנסיוני רובם אומרים "כדור"), ובאידיש הירושלמית, המושפעת מאד מערבית, יאמרו "טאבע".

באנגלית כדור הוא ball בחולם, באידיש בפתח.
זו לא ממש העתקה... ממה שאני מכירה- מילה שמקובלת גם אצל כאלה שפחות מושפעים מהאנגלית (לא משתמשים במילים שלקוחות קומפלט מאנגלית)

 

[שיבת ציון]

תודה רבה, @הטעם המושלם ! שנים שאני חולמת ללמוד אידיש...

"האב" זה פועל עזר. משתמשים בו גם לציון שייכות וגם במשפט פעלי. "איך האב געטראפן" "זי האט באצאלט". אבל - אם משמעות הפועל היא שינוי בגוף הנושא, משתמשים בפועל העזר "בין": "איך בין געגאנגען" (הנושא - אני, נעשה שינוי בגוף - הייתי כאן ועכשיו אני שם - ולכן פועל העזר "בין"). כנ"ל "איך בין געלאפן", "איך בין אראפגעפאלן" (וגם "ער איז אראפגעפאלן" ולא "ער האט"). לדוברי אידיש ירושלמית זה יכול להשמע מוזר כי הם רגילים להשתמש בפועל העזר "האב" כמעט בכל המקרים (לרוב בקיצור "כא'געגאנגען").

תודה על ההסבר המפורט.
רק לא הבנתי, באילו משפטי פועל משתמשים במילה: "האב"?

 

[חישוקים]

תודה רבה, @הטעם המושלם ! שנים שאני חולמת ללמוד אידיש...


תודה על ההסבר המפורט.
רק לא הבנתי, באילו משפטי פועל משתמשים במילה: "האב"?

כלל אצבע פשוט שקל לזכור: ב"האב" משתמשים במשפטי פועל שמבצעים אותם עם חלק מהגוף (ללכת זו פעולה שעושים עם הגוף כולו, לכתוב למשל- רק בידיים)