גוגלית

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי

תודה לכם : - )

כנראה בהשראת אחת הפעמים שהרגשתי מה הצד השני
חושב עלי, במטבח התגלגלתי מצחוק, אבל המשכתי..

לא זוכרת את הציטוט שהבאת, לצערי לא הוא היה מקור להשראה.
אבל תן קישור, השראה רטרואקטיבית זה גם משהו.
 

נריה מגן

משתמש מקצוען
הקטע שהעלתי הוא לא בדיוק תיאור של זווית חרדית מנקודת מבט שונה, אבל הוא נתינת זווית חילונית לעולם חרדי שלם.
אולי לא בדיוק מטרת האתגר, אבל עברתי על כל הקטעים והקטע פשוט התחנן אלי שאכתוב אותו. אז כתבתי. שיהיה.
@משויטט , בנוגע ל-250 מילים - זה בערך 250 אחרי שתוריד את כל הניקוד וה-- שהוורד החליט לספור כמילה. לא ספרתי בדיוק, אבל זה מה שיצא בחשבון כולל - בערך.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
כשחשבתי על האתגר, לא ממש התכוונתי שגוי או חילוני הוא זה שיספר את ההתרחשות. אלא שהכותב יספר מנקודת מבט מנותקת. זה כל האתגר: להצליח להתנתק מהמובן מאליו עבורנו.

על פניו נראה שאין משהו באמצע. אין ניטרלי.
או שאתה בפנים - ומבין את ה'שפה' (לאו דווקא שפה ממש), או שאתה בחוץ - אז יש לך 'שפה' אחרת. וה'שפה' של השני - לא מובנת לך, תמוהה, מצחיקה, מובנת לא נכון לפי ה'שפה' שלך.

בכל מקרה הרעיון לאתגר מעניין מאוד, והביצועים - יפים ומהנים!!
 

ששונית

משתמש מקצוען
שתדעו שמי שקצב את מאתיים חמישים המילים לאתגר עובר ביודעין על לא תחסום.
כמו הסיפור על המברק קיצצתי מפה ומשם ונגסתי פיסות מקסימות, כדוגמת:
הוא סלד מחרדים. אי אפשר לומר שהיה אוכלם לתיאבון, משתי סיבות פשוטות. האחת, הוא נגעל מהם מאוד. גועל כזה שהביא אותו לסיבה השניה, והיא שהחרדים הטפילים האלו, מחו ממנו כל בדל תיאבון.

האמת שהתחלתי עם שיר, אבל אחרי הבית הראשון היו לי עיסוקים בוערים, אז עברתי לסיפור. הנה הבית הראשון:
הוא היה מרצה, הוא היה פילוסוף

והיו לו מאמרים ותעודות אין סוף

בתורות הנפש וחקר התנהגות

מתודות, תהליכים, אנליזה והגות.

אך יותר מכל התזות, תאוריות וחוקים

הוא התמחה בעיקר בדחיית סיפוקים.

הוא מסר הרצאות למאות ואלפים

על איפוק, ריסון ושליטה על דחפים
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען

בא יבוא

משתמש מקצוען
זה רק סיפור
שיכול לקרות במציאות.
והמציאות- לא תמיד כמו מה שקורה רק בסיפורים.
@רוח סערה -הכתיבה משובחת.
נכון, אבל לא נראה לי שהיית מעלה סיפור לאתגר שבו הילד נכנס מתחת לגלגלי רכב והתרסק שם, גם אם המציאות היא לא כמו שקורה בסיפורים. לדעתי קמח שמפוזר בחדרים בליל הסדר, וממלא לילדים את הבגדים ומי יודע מה עוד - זה לא נושא קביל לאתגר בפורום חרדי.
 

רוח סערה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
לדעתי קמח שמפוזר בחדרים בליל הסדר, וממלא לילדים את הבגדים ומי יודע מה עוד - זה לא נושא קביל לאתגר בפורום חרדי.
את רצינית???
א. זה סיפור שכמעט כמעט קרה במציאות.
ופשוט התקדמתי איתו כמה צעדים קדימה.
ב. לא ממש הבנתי מה הבעיה.
אם למשל קרה דבר כזה במציאות
להלכה אין שם כבר מה לומר?
ה' יתברך כביכול לא נמצא גם שם?
לפני כמה שנים ראיתי חתיכת ספגטי יבשה על הספריה שלי בפסח.
ולא, שלא תחשבו ששכחנו לנקות שם, או לבדוק חמץ לפני החג.
לאותה דירה היו נכנסות "חופשי" ציפורי דרור.
וככל הנראה אחת מהן הכניסה את זה אלינו בחול המועד ממש.
אז מה?
אין פסח, אין תורה, אין הלכה?
התקשרנו לפוסק, והוא, בשיא האדישות, הורה לנו מה לעשות עם ה"מציאה",
והזהיר אותנו לא להתעסק עם זה יותר בדעתנו.
ולא להצטער מזה כהוא-זה.
ובסיפור שלנו- האם סיפרנו על בר אוריין שנפל לאיזו עבירה גדולה?
האם התרנו עבירה בפומבי?
יש פה שוגג אחד גדול, שעלול היה לקרות, ואכן כמעט קרה.
והשארתי לקורא את האפשרות לדמיין מה הייתה הסיטואציה הבאה:
(מסתמא- "תפסו" מהר פוסק בטלפון, והוא הורה להם לזרוק את הבגדים לחדר, לנעול אותו ולהפקיר או למכור לגוי, להכניס את הילדים מהר למקלחת מלאת סבון פוגם, לשפוך על הרצפה קצת מים עם חומר, ו....להיכנס לליל הסדר נקיים ומצוחצחים (עם בגדים דאשתקד, אבל כשרים למהדרין), עם עוד קצת יראת שמיים, הודאה על החסדים, שירות ותשבחות- לא? נכון שהאורחים יישנו על הספה, או שיתפסו להורים את המיטות, והם אלו שישנו בשקי שינה, אבל אלו לא איסורי כרת.)
אם כבר לדעתכן אין אפשרות להיכנס לפינות האלו בפורומנו-
אסור גם לרמוז על דברי ליצנות ולשון הרע, אסור לכתוב על חילוני שהוא לא שומר שבת, או על חילוניה שלא לובשת מטפחת.
 

ששונית

משתמש מקצוען
את מסכימה שחתיכת ספגטי יבשה לא מחרידה ומזעזעת כמו קמח שמפוזר על חדר שלם ותכולתו האנושית והמהודרת שניות טרם התקדש החג, נכון?
בדרך כלל אנשים קוראים את האתגר כדי ליהנות. גם לדעתי הקיצון בסיפור הזה יצא מעט מגבולות הטעם הטוב.
את מבטלת בגיחוך את הקטסטרופה, כביכול אם לא יעלה ולא יבוא, הסיפור היה קורה בחדרך, היית נכנסת לחג בהתרוממות הרוח והודיה להשם על הבגדים המדהימים שרכשת בעמל ויזע, ששוכנים מטונפים בחדר סגור, על הבכיות מכמירות הלב והאכזבה הנוראה של הילדות, על הפסח שהוחמץ, על כוס המים שנשפכה על העבד.
 

מרציפן

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נכון, אבל לא נראה לי שהיית מעלה סיפור לאתגר שבו הילד נכנס מתחת לגלגלי רכב והתרסק שם, גם אם המציאות היא לא כמו שקורה בסיפורים. לדעתי קמח שמפוזר בחדרים בליל הסדר, וממלא לילדים את הבגדים ומי יודע מה עוד - זה לא נושא קביל לאתגר בפורום חרדי.
למה????
מה הקשר??
ואגב קמח זה ממש לא חמץ.
אם למשל קרה דבר כזה במציאות
להלכה אין שם כבר מה לומר?
ה' יתברך כביכול לא נמצא גם שם?
ענית נפלא!!

זה מזכיר לי סיפור מדהים על אחד מגדולי ישראל שהתיר עגונה, ולא עלינו לאחר תקופה בעלה הגיע. כשספרו לו זאת - לא התבלבל, ופתח את השו"ע בשלווה והראה מה הדין במקרה כזה - תצא מזה ומזה וכו'.
ידע אותו גדול שכשהתיר אותה נהג כפי ההלכה, מעתה - כמו שיש הלכות ברורות בהיתר עגונה יש גם הלכה ברורה במקרה שלאחר מכן בא בעלה.
יש בסיפור זה הבנה מדהימה וכוח נפלא של הלכה ללא ערבוב הרגש.
 

מרציפן

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
על כוס המים שנשפכה על העבד.
כוס המים שנשפכה על העבד הוא משל שנאמר רק לגבי גשמים בסוכה באופן מיוחד. ולא מצינו שנאמר לגבי שאר מצוות שהוחמצו כמו ציבור שלא יכלו לעשות קידוש לבנה מאחר שהיתה מכוסה בעבים, וכו'. ואין כאן מקום להאריך.
 

בא יבוא

משתמש מקצוען
אנחנו בפורום כתיבה ולא בפורום הלכה. בפורום כתיבה הסיפור מופנה לרגש ולפיתוח הדמיון. הוא לא מסתיים טכנית ובצורה קרה, וזה טיבעו ומהותו של הסיפור. ואמנם, כדבריך, השארת לקורא את האפשרות לדמיין, ולא רחוקה הסיטואציה הבאה: הילדה בת הארבע לא מיהרה לדווח להורים, בינתיים היא או אחיה הקטן או הילדה האורחת הסתובבו בבית מוכתמים ומאובקים, בהמשך הם נגשו למטבח והתעניינו בבישולים. ההורים מצאו את הכתם האוורירי שבחדר שינה לאחר סעודת ליל הסדר....

ונכון שהיינו אמורים למחות על כל דיבור לשון הרע ורכילות המוזכרים בפורום, אבל העובדה שזה לא כך לא מתירה הזכרת מכשלות אחרים. וכן, הזכרת חילוני שלא שומר שבת – אמורה להכאיב לנו מאד.

אבל... כרת בכל אופן אמור להפחיד אותנו יותר. ואני מדברת לרגש בהחלט! למרות ששאלה כזאת שתבוא לפתחו של מורה הלכה – לא בטוח שהוא לא יחוויר.

מציאת מקרוני יבש בפסח – הוא דבר שמצוי. ויש על כך תשובות הלכתיות ספציפיות. אולם התעסקות עם קמח בפסח – מבחינתי – מייראת. ולרגע, לחלקיק שנייה לא חלפה בדעתי המחשבה על בגדי החג החדשים ועל הצער של הילדונת או של האמא... עשרים דקות לפני שקיעה.... כמה קילו קמח...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה