אתגר נספח לאתגר-קו ישיר לגאולה

[R.E.Y]

יש הרגשה כזאת של טרוף עם טכנולוגיה שלא נותנת מנוחת הנפש אמיתית.
כשמישהו הולך לנופש הוא לא לוקח איתו מחשב (אני מקווה) והוא היה מעדיף גם להשאיר את הפלאפון בבית.
קשה לדמיין מנוחת הנפש עם טכנולוגיה ועוד מתקדמת יותר. אבל מי אני שאדע? ה' יכול לתת טכנולוגיה עם מנוחת נפש...

 

[פירי]

יש הרגשה כזאת של טרוף עם טכנולוגיה שלא נותנת מנוחת הנפש אמיתית.
כשמישהו הולך לנופש הוא לא לוקח איתו מחשב (אני מקווה) והוא היה מעדיף גם להשאיר את הפלאפון בבית.
קשה לדמיין מנוחת הנפש עם טכנולוגיה ועוד מתקדמת יותר. אבל מי אני שאדע? ה' יכול לתת טכנולוגיה עם מנוחת נפש...

השאלה היא על מה הדיון
על ווייז ואתרי בנק (+ אתר לבדק הבית/קנית כבשים) או על פרוג ואתרי חדשות.

 

[-חיה-]

קשה לדמיין מנוחת הנפש עם טכנולוגיה ועוד מתקדמת יותר. אבל מי אני שאדע? ה' יכול לתת טכנולוגיה עם מנוחת נפש...

טוב, אם הזאב יגור עם הכבש אז גם זה יכול להיות

 

[מיהי]

אני רק רובה.

לכל השואלים,
ילדי כהנים עד גיל מצוות נקראים 'רובים', ומאז ועד גיל 20 הם נקראים "פרחי כהונה".
רובים ופרחי כהונה כבר התחילו לעשות עבודות שונות במקדש כמו שמירה, הדלקת מנורות עזרת נשים, שמירה על הכהן הגדול שלא ייפול לשינה בערב יו"כ ועוד.
קצת ידע לפני שהמשיח בא אף פעם לא יזיק

 

[נ. גל]

לכל השואלים,
ילדי כהנים עד גיל מצוות נקראים 'רובים', ומאז ועד גיל 20 הם נקראים "פרחי כהונה".
רובים ופרחי כהונה כבר התחילו לעשות עבודות שונות במקדש כמו שמירה, הדלקת מנורות עזרת נשים, שמירה על הכהן הגדול שלא ייפול לשינה בערב יו"כ ועוד.
קצת ידע לפני שהמשיח בא אף פעם לא יזיק

ביחיד זה לא "רוביא" (מארמית)?

 

[מיהי]

ביחיד זה לא "רוביא" (מארמית)?

לא לפי מה שביררתי...
אפשר לראות גם בויקיפדיה ערך "פרחי כהונה"

 

[המלמד מבני ברק]

לכל השואלים,
ילדי כהנים עד גיל מצוות נקראים 'רובים', ומאז ועד גיל 20 הם נקראים "פרחי כהונה".
רובים ופרחי כהונה כבר התחילו לעשות עבודות שונות במקדש כמו שמירה, הדלקת מנורות עזרת נשים, שמירה על הכהן הגדול שלא ייפול לשינה בערב יו"כ ועוד.
קצת ידע לפני שהמשיח בא אף פעם לא יזיק

אז רובה זה עוד מילה שהשתנתה מלשון הקודש לעברית כמו - הרביץ, לדוגמה. יש עוד רבות כאלו.

 

[בובה בובה]

@מיהי קטע נהדר!
אהבתי מאד
הכניס אותי לאווירה ולשאיפה...

 

[מלכי סלמון]

וואו וואו וואו
כל קטע יותר מיוחד מהשני!!
@הזדמנות - אהבתי!!
ו-

אני נוסע לנין של אחיין שלי, שקוראים לו הלל. הילדים שלו חברים שלי,

חמודדד

 

[נ. גל]

צלצול הפעמון נשמע ברחבי בית הספר. ברגעים ספורים הופכים המסדרונות הריקים לרועשים, מלאי ילדים מסולסלי פאות.
הרב קורנהיים מציץ אל לוח התורנויות. איזור כיתות ד'. אצלם אף פעם לא שקט. הוא מחייך לעצמו, מקווה שגם היום יהיו לו חוויות לספר בבית.
"הרב, הרב!" מקבל את פניו ג'ינג'י צעיר. "שמעת מה קרה היום בבית כנסת הגדול?"
"בטח." הוא עוצר מהילוכו. "התחיל סוף סוף הדיון על אלמנה שנשאה בשנית."
"אני מפחד." מודיע הילד. "סבתא שלי התחתנה פעמיים."
"מפחד?" ספסל פנוי קורץ לו, הרב מתיישב עליו באיטיות מהורהרת. "יוסי, אתה יודע שבית הדין פוסקים רק מה שטוב לכולם."
"כן." יוסי משחק בין רגליו בבקבוק ריק. "אבל אני אוהב את שניהם..."
"ואתה רוצה ששניהם ישארו סבים שלך." מהנהן הרב ברצינות.
מבטו של .יוסי הורם. "רק אם ה' רוצה." הוא מדייק.
חיבוק חם עוטף אותו פתאום, ממלא כח. "יוסי, אתה זוכר איך היה שנה שעברה?"
"רע." מסכם יוסי במילה אחת. "הייתי ברוגז עם כל הבית ספר."
"והיום?"
"היום אני מלך." עיניו בורקות. "כמו כולם."
"ואיך זה קרה, אתה זוכר?" הרב נותן לו את הזמן. אין הפסקה ואין שיעור, עד שהשיחה תסתיים.
"הלכתי לבית המקדש. ואבא שלי הקריב תודה על זה שמהיום אני אצליח ללמוד תורה ולאהוב יהודים עם כל הלב. ומאז באמת הצלחתי." הזכרון מתוק, ויוסי מתרפק עליו. "הכהן גם בירך אותי במלא ברכות שלא הבנתי. זה היה הרב אלעד. אתה ידעת שהוא כהן?"
"אף אחד לא ידע, עד שמשיח גילה את זה." מחייך הרב קורנהיים. "הם איבדו את הייחוס כבר בימי הצלבנים."
"מי זה הצלבנים?"
"לא עכשיו." מנענע הרב. "זה עצוב מדי."
יוסי מקבל את הדין בניד ראש. "הרב חושב שאם אני אלך להקריב תודה על זה שסבא לוי וסבא גבאי ישארו סבים שלי, זה יעזור?"
"אולי." מאשר הרב. "אני דווקא חשבתי להזכיר לך, שלפני שנה בכלל לא חשבת שיהיה לך טוב ללמוד. ותראה כמה טוב לך עכשיו. אולי באמת אחרי שיצא הפסק, תצליח לראות פתאום שהוא הכי משמח אותך?"
יוסי מהרהר. וכשהוא מהרהר, מבלי משים הוא קם ומסתובב במסדרון. הרב מחכה, מכיר כבר את הילד וסגנונו.
"אם ה' רוצה שזה יהיה, זה בטוח יהיה הכי כיף." יוסי חוזר, יציב יותר. "אבל אני רוצה שה' ירצה ששניהם ישארו."
"להווי כדין וכדין." ממלמל הרב. "כמו כל דבר בזמננו."
"כן." יוסי החלטי. "אני אבקש את זה מה'."
"ולילד כמוך - הוא בטוח יקשיב." הרב מחייך חיוך רחב. "בהצלחה, יוסי!"
"תודה הרב." יוסי מחייך גם הוא, מתרחק.
הרב מביט אחריו, מתיישב לשחק עם החברים. אלו ששנה שעברה פגעו בו, זלזלו בנשמה הטהורה הזו.
היום הם יושבים, ואין ביניהם לא קנאה, לא שנאה, ולא תחרות.

 

[נ. גל]

קטעים אחד אחד. כיף להיכנס ולקרוא.

הכהן שחיכה להם ליד הטבעות,

בבית המקדש השלישי ישחטו על שולחנות.

עלטה ירדה לעולם ועימה אור יקרות

"והיה לעת ערב יהיה אור". איפה העלטה פה?

ושבעים ושש כפול 2 לחמי תודה

36 כפול 2. או 72.

"אני באמת לא," צחק לייבי, לנוכח ההתלהבות המתפרצת של ידידו החדש: "אני מגטו לובלין. לא זוכר בדיוק ממה נפטרתי, בגיל חמש." הוא הרהר: "אז יוצא שאני בערך בגילך! נראה לי שהלכתי לעולמי משילוב קטלני של שחפת ורעב וזה לא היה נחמד במיוחד."

אהבתי.

@הזדמנות, העלית חיוך רחב על פניי.

 

[המלמד מבני ברק]

36 כפול 2. או 72.

נכון, קלטתי את הטעות וניסיתי לתקן אבל כבר לא נתנו לי

 

[אנונימי 770]

"והיה לעת ערב יהיה אור". איפה העלטה פה?

כשנכנס החג, השבת וכו' השקיעה והלילה מגיעים לעולם אך זה לא סותר את האור הנספח אליהם.
בכללי האתגר של @הנף מקלדת :

בלי שום שינוי של סדרי הטבע. ובלי תחיית המתים. תיאור של חיי היומיום שנת תשפ"ב אחרי ביאת המשיח.

ולכן אינני יכולה לכתוב על כך
אבל צודקת לגמרי!

 

[הנף מקלדת]

בכללי האתגר של @הנף מקלדת :

ולכן אינני יכולה לכתוב על כך

נו שוין.

לא נעכב את הגאולה על חריגות קטנות.
העיקר, שלוז הסיפור יעסוק בחיים עצמם, בהתרחשויות הנורמליות.

 

[כותב השורות]

בבית המקדש השלישי ישחטו על שולחנות.

הערה יפה. ומעוררת הערכה על הבקיאות.
ובכל זאת כדרכה של תורה
האם אי אפשר לסדר טבעות על השולחנות, זה לא נראה לי נכנס להגדרה של מוסיף על הבניין
אלא"כ גם בעלי החיים בזמן הגאולה יהיו ממושמעים ויחפצו בשמחה לעלות על מזבח ה'

 

[נ. גל]

האם אי אפשר לסדר טבעות על השולחנות, זה לא נראה לי נכנס להגדרה של מוסיף על הבניין
אלא"כ גם בעלי החיים בזמן הגאולה יהיו ממושמעים ויחפצו בשמחה לעלות על מזבח ה

כפשוט, ישחטו אותן כפי ששוחטים היום, בלי טבעות ובלי לשרוט את הבהמה בין עיניה.

 

[מיהי]

'תורה חדשה', תורה חדשה מריבונו של עולם, ומה שלמדנו אתמול בחיידר, לדוגמא, זו התורה הגאולתית הזו..".

מחילה, אבל מה עם עיקר האמונה התשיעי?!
"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת
וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ: "-לא תהא מוחלפת!
יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו.

 

[יוסף יצחק פ.]

מחילה, אבל מה עם עיקר האמונה התשיעי?!
"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת
וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ: "-לא תהא מוחלפת!
יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו.

מוחל.
ובאמת התלבטתי כשכתבתי את זה, ויש"כ על התיקון. כתבתי את זה בשאלה שאין לי מושג מתי ייגמר האתגר. ב. הסתמכתי על כללי האתגר.


הקטע הנ"ל שונה ותוקן.

ישר כח גדול @מיהי על הארה.

 

[שועל ספרות.]

קטע מביך (ועצוב!!!!) זה שהקטע שלי כבר לא רלוונטי.

 

[כותב השורות]

מחילה, אבל מה עם עיקר האמונה התשיעי?!
"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת
וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ: "

ובאמת התלבטתי כשכתבתי את זה, ויש"כ על התיקון.

הַקְשִׁ֤יבוּ אֵלַי֙ עַמִּ֔י וּלְאוּמִּ֖י אֵלַ֣י הַאֲזִ֑ינוּ כִּ֤י תוֹרָה֙ מֵאִתִּ֣י תֵצֵ֔א וּמִ֨שְׁפָּטִ֔י לְא֥וֹר עַמִּ֖ים אַרְגִּֽיעַ׃ [ישעיה נ"א ד]
"אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא" [ויקרא רבה י"ג ג]

היישוב המקובל בין "זאת התורה לא תהא מוחלפת" ל"תורה חדשה מאתי תצא"
היא שהתורה הקיימת תקבל רובדים נוספים של בהירות וביאורים עמוקים עד אשר היא תראה בעינינו כתורה חדשה.
שנזכה...