~~~ נספח לאתגר חודש חשוון ~~~

[חוה זילבר]

הדבר שלא סיפרתי מעולם,
כי לא היה לי למי לספר,
הסוד שלא סיפרתי לכולם
שאין אף אחד יותר,

היה לי בית, משפחה ודודים
היה לי בית יעקב ושיעורים מיוחדים,
היה פעם עולם שלם שהוכחד,
וזהו, כבר אין אף אחד אף אחד.

אז אם אין למי לספר,
כנראה צריך ליצור,
פשוט אין זמן לספר
צריך להקים פה דור!

מוקדש בהערכה ואלו שסיפרו ...

ולאלו שלא סיפרו מעולם...

מובן כאן שהתכוונתי על ניצולי שואה???
כי אמרו לי שלא,
ולי זה היה כ"כ ברור,

 

[מלפפון]

זה מובן.
(ועוד יותר מובן אחרי ההסבר שלך).

 

[GRN]

מובן כאן שהתכוונתי על ניצולי שואה???
כי אמרו לי שלא,
ולי זה היה כ"כ ברור,

ברור לגמרי (לי בכולופן)

 

[בת חורין]

אז יכעסו עלי אם אעלה לאתגר יצירה נוספת?
אבל פתאום צץ לי רעיון נורא מעניין דווקא עכשיו!

רק לי זה קורה?
(שכל הוא כמו המשטרה, שניהם באים תמיד אחרי הארוע)

 

[מלפפון]

את מצדך תעלי,
כולם מצדם יכעסו,
וכל אחד יעשה את התפקיד שלו בשלמות.
מחכה לקרוא!

 

[אבי100]

אפשר לפתוח אשכול לרעיון השני שלכל אחד יש ויש הרבה

 

[בת חורין]

משהו בינינו? או כהמשך ישיר לאתגר כולל הקריאה 'בואו וצלצלו'?

 

[אבי100]

משהו בינינו ואולי זה יכנס ע"פ החלטת המאתגרת

 

[אבי100]

http://www.prog.co.il/showthread.php?t=235758

 

[בת חורין]

נראה לי שהסיבוב השני לאתגר נראה יותר כסיבוב שני לנספח...

 

[יוסף צבי]

ואולי מדובר בניקים שלא היה להם אומץ להעלות את סודותיהם תחת שמם?

נזכרתי בסיפור על אחד הצדיקים
שפעם בא אליו יהודי שחטא, ושאלתו בפיו היות והחבר שלו חטא בכזאת וזאת
והוא מבקש דרך תשובה
ענה לו אותו צדיק, (שהבין שהוא עצמו חטא ופשוט מתבייש לספר)
תגיד לחבר שלך שיבוא אלי בעצמו, ויגיד שחבר שלו חטא ומבקש דרך תשובה

 

[בת חורין]

טוב חפרנו
מתי כבר האתגר הבא? רותי השאלה מופנית אליך.
פתאום לא אכפת לי מי יזכה ומי צילצל וכמה ולמה. היה לי
כיף לכתוב ולקרוא מה שאחרים כותבים(לא מספרים לאיש, אבל כותבים כן)

 

[בשלווה]

מרוב עצים לא רואים את היער

 

[efrat1]

כבי רוזן.

השיר שלך הוא המלצה לגט?

 

[כבי רוזן]

חלילה וחס,
עכשיו זוהי לא שעה שלי על המחשב, חכו לערב, ואסביר בפירוט מתוך מה בא השיר הזה, ומה מטרתי כשהעליתי אותו על במה ציבורית. במילה אחת: לגרום למודעות של נשים שסובלות ללכת לטיפול. ברור שיהיו כאן גם מתנגדים, אבל אם אישה אחת תקרא את השיר שלי, ותבחר ללכת לטיפול כי תבין שמצבה לא טוב- והיה זה שכרי.
...בערב אפרט יותר בעז"ה

 

[יוסף צבי]

כבי רוזן.

השיר שלך הוא המלצה לגט?

אויש בבקשה אל תקחו את זה כל כך ברצינות
סך הכל זה אתגר

 

[GRN]

כבי רוזן
השיר שלך כתוב מדהים
גם אני התלבטתי אם הוא המלצה לגט
אבל במקרים של "והנה לאה" היא נדרשת בהחלט

 

[יוסף צבי]

חלילה וחס,
עכשיו זוהי לא שעה שלי על המחשב, חכו לערב, ואסביר בפירוט מתוך מה בא השיר הזה, ומה מטרתי כשהעליתי אותו על במה ציבורית. במילה אחת: לגרום למודעות של נשים שסובלות ללכת לטיפול. ברור שיהיו כאן גם מתנגדים, אבל אם אישה אחת תקרא את השיר שלי, ותבחר ללכת לטיפול כי תבין שמצבה לא טוב- והיה זה שכרי.
...בערב אפרט יותר בעז"ה

אויש בבקשה אל תקחו את זה כל כך ברצינות
סך הכל זה אתגר

נראה לי שבסוף יצא באמת הרבה דברים טובים
מתוך האתגר

 

[welcome]

בבקשה משני הניקים האחרונים באתגר, חבל, תשאירו את ההערות לנספח.

 

[מטריה]

האתגר עוד פתוח? מצטרפת חדשה (אחרי שנתיים של היעדרות...)

מה שלא סיפרתי לאף אחד, זה משהו שעלול לפגוע במישהו אחר.
זה אפילו לא בגדר לשה"ר, אבל אם האמת תצא לאור – מישהו ייפגע.
אני לא יודעת אם זה בכלל נכון או בריא שאני נחנקת עם זה בעצמי.
לפעמים אני מקשיבה לקולות סביבי: מודעות, קאוצ'ינג ותרפיות למיניהן, שכל מטרתן זה לשחרר, לשחרר... אבל אני חושקת שפתיים ואוצרת את הסוד. מה לעשות? זה טבוע בדמי - הסיפור על רחל ששתקה, והסימנים לאחותה מסרה, כדי שלא תתבייש...
קול אחד זועק לי: "אל תהיי כזו טיפשה, העולם כיום השתנה! היום מצפים ממך להיות 'אסרטיבית', ומי בכלל מעריך אחת 'נאיבית'?!
אבל גירסא דינקותא מנצחת, ואני נכנעת בדממה. לא אספר! לא אגרום סבל לאחר!
ועיניי שלי הן הרכות... רק הכרית סופגת את הדמעות.
ולא העזתי עד היום לספר – שעדיין אני מצפה לשכר, כרחל...