זה הגרסא הקודמת במשלב גבוה יותר
ענתיקות/גזוז (ענבים) בן יין
כבר סוף היום, חשוך ושקט בחוץ, רק הידיים שעדיין רועדות התאמצו לנעול את שער החנות.
הוא ניסה פעם, ניסה פעמיים אך מה לעשות, אלו החיים. הזיקנה עושה את שלה והוא לא הצליח אפילו לאחוז בידיים יציבות את המנעול.
מזוית עינו הספיק לראות את בנו מתקרב אליו.
"כן, בני, רצית משהו?
נו באמת, אבא, די תפסיק ווקשה עם העקשנות הזו, תן לי לנעול, בסדר?
הוא התעקש כדרכו: לא תודה אני מסתדר
ימים ושנים הוא נועל את החנות שפתח בעשר אצבעותיו, ייקח עוד כמה דקות מה יקרה? העולם של היום ממהר כ"כ, לאן הם רצים?!
בנו נסוג לאחור, כנראה נפגע. איייי הדור של היום רגישים, אבל לא יודעים כלום. לא יודעים מה זה לעבוד, לא מבינים מה זה עסק.
לעזור לי הם רוצים? אל תעזרו לי. תנו לי לעזור לכם גם לי יש מה לתת, כפרה עליכם.
למרות שנראה לכם שרק אתם מבינים מהחיים.
תכבדו אותי באמת תנו לי להיות מעורב ומשפיע. אתם מתייחסים אלינו כמו ענתיקה כמו קנקן ישן ששומרים עליו רק למזכרת ונזהרים שלא יישבר. לא משתמשים בו אף פ'עם ורק נזכרים להוציא אותו בזמנים מיוחדים להראות לכולם. די נמאס לי מגילויי חיבה וכבוד מדומים. הכבוד האמיתי הוא יחס למבוגרים כמו קנקן מלא כמו שכתוב בספרים של אבא עליו השלום, כמו היין העתיק והמשובח שיש לי במרפסת. אני אדם בעל משמעות. וחשוב לפחות כמו שחשוב לכם המכשיר החדש הזה שאתם בוהים בו כל הזמן. אמנם אני עתיק אבל עדיין לא עשוי מפלסטיק...
בן
כבר סוף היום, חשוך ושקט בחוץ, רק ידיו הרועדות עדיין התאמצו לנעול את שער החנות.
הוא ניסה פעם ופעמיים אך מה לעשות אלו החיים,הזקנה עשתה את שלה והוא לא הצליח אפילו לאחוז בידיים יציבות את המנעול.
אני מתקרב אליו רוצה לעזור .כל כך קשה לו וכן גם קשה לי לראות את אבא החזק והאהוב מזדקן לנגד עיני ..
"כן ,בני,רצית משהו?" הוא אומר לי ואני משיב-
"נו באמת ,אבא, די תפסיק בקשה עם העקשנות הזו,תן לי לנעול ,בסדר?"
אך הוא התעקש כדרכו:"לא תודה אני מסתדר"
הוא כל כך מתעקש וליבי נחמץ .אי אפשר להתקרב אליו ככה לתקשר איתו נורמלי .
הוא נעשה כל כך עקשן לאחרונה .עכשיו אני צריך לחכות לו עוד כמה דקות ארוכות
ולקבל בינתיים עוד כמה שיחות שלא נענו מהבית .
אבא באמת לא מבין הוא שכח מה זה מקלחות ארוחת ערב וילדים שמתגעגעים
ומחכים לאבא ולא מסכימים לישון בלי לילה טוב וחתימה על מבחן.
הוא שכח מה זה רעיה שלא הספיקה לנשום מהבוקר ומחכה לשתף בכל בעיות המשמעת
וקורות היום בעבודה. בכלל הוא שוכח גם הרבה דברים אחרים לאחרונה .שלשום הגעתי לפניו בבוקר
וגיליתי שהוא שכח לנעול את החנות
.כנראה שיש דברים שהזמן יכול לנגוס בהם.
צריך להזרים דם חדש ותוסס במערכת .חייבים לחדש להיות על המפה כל הזמן
.שהעסק לא ישקע בתהום הנשיה.
אבא כל כך חשוב לנו והעסק המשפחתי שהקים הוא נכס למשפחה בכל המובנים.
רק שאבא כבר הפסיק לשמוע ממזמן.אולי ככה זה כשמתבגרים?