נכון זה קשה להיות אמא?

[שרינה]

הובנת מצוין...
כואב לי על אלו שלא אוהבות "טיולים" ואעפי"כ צועדות בהן יום יום...
מפחדת לכתוב- אבל אולי כדאי להן לעשות "חושבים" על כמות "הטיולים" והרווח ביניהם...
שוב כותבת בחשש- אולי עדיף פחות עם אמא יותר שמחה ובעלת כוח?
נכון שיש באימהות עומק נוסף מעבר לכיף השטחי, אבל איך אפשר בלעדיו? הוא נותן את הטעם ליום יום השוחק...

אם היינו עם אמונה חזקה מאד
היינו מאמינות שמה שה' נותן לנו זה בדיוק לפי היכולות שלנן.לא יותר ולא פחות!ויש כאלה נשים באמת עם אמונה כזו!וה' דואג להן לפי היכולות שלהן!

 

[רחלי טל]

כאחת שציפתה מס' שנים, וידידה ניסתה לעודד ש... נסיונה גדול יותר משלי... כי יש לה מס' ילדים רצופים, וזה מה זה קשה...[/QUOTE]
לפעמים אני חושבת לעצמי למה אין חנויות שמוכרים בהן טקט ושכל. זה ירוץ .

 

[Rachel Greenstein]

אם היינו עם אמונה חזקה מאד
היינו מאמינות שמה שה' נותן לנו זה בדיוק לפי היכולות שלנן.לא יותר ולא פחות!ויש כאלה נשים באמת עם אמונה כזו!וה' דואג להן לפי היכולות שלהן!

אם היינו עם אמונה חזקה מאד, היינו מאמינות שהכאבים בלידה הם בדיוק לפי היכולות שלנו ולא היינו נוטלות אפידורל.
אם היינו עם אמונה חזקה מאד, היינו מאמינות שדלקת גרון מגיעה אלינו משמים ואין מה לקחת אנטיביוטיקה.
גם אקמול וחיסונים זה נוגד את האמונה, אם ככה, ומה לא?

 

[טרוצער]

לפעמים אני חושבת לעצמי למה אין חנויות שמוכרים בהן טקט ושכל. זה ירוץ .[/QUOTE]

אני לא בטוחה שזה ירוץ, כי מי שאין לו טקט- לא יודע את זה,
ובאמת- מי שלא יודע מה לומר- שלא יאמר!!
"גם אויל מחריש- חכם יחשב"

 

[נוי]

[/QUOTE]
לפעמים אני חושבת לעצמי למה אין חנויות שמוכרים בהן טקט ושכל. זה ירוץ .[/QUOTE]
אל תתלי בזה תקוות רבות.
מי שאין לו טקט, יגיד:"חבל על הכסף" ולא יקנה.

 

[מלפפון]

אם היינו עם אמונה חזקה מאד
היינו מאמינות שמה שה' נותן לנו זה בדיוק לפי היכולות שלנן.לא יותר ולא פחות!ויש כאלה נשים באמת עם אמונה כזו!וה' דואג להן לפי היכולות שלהן!

נכון. גם אני אומרת את זה על אוכל.
לכן תמיד טורחת לאכול את כל השפע שהקב"ה העניק לי לתוך המקרר.
ולא משאירה פירור.

הקב"ה נותן לנו שפע ומורה לנו להשתמש בו בתבונה ודעת.
לכן אנחנו בני אדם.
לחיות הקב"ה נותן באמת רק מה שביכולתן לבצע, כי אין להן שכל להשתמש בתבונה.

 

[ארט בראש]

משתפת מתוך עיתון "לבית" מדור פ"ש של א. הורביץ
חלק ידוע כמובן, אבל נותן כח. בטוח.
(וזה מתוך ההיסטוריה שלנו, בלי ספק.)


ולכל הממתינות עדיין, הגיבורות והצדיקות-
אני בטוחה שהתור שלכן כבר מיד מגיע,
נעזור לכן להשלים את התפילות,
ומהר תזכינה לילדים צדיקים בריאים ומתוקים!!

כל אחת שקוראת עכשיו את השורות-
תבקשי עכשיו בשביל הנשים המתוקות שבעזרת ה' תזכינה מהר!!

 

[הוליווד]

שאלה:
שנים שאני מחפשת מקור הלכתי שמצווה על האשה הישראלית ללדת כמה שיותר ולא מוצאת.
מצאתי בינתיים פרו ורבו לבעל במצרים, אבל לא מקור שמורה להיות היום עם 12 ילדים ויותר.
אני לא מביעה דעה אלא באמת שואלת.
האם יש ענין? (חוץ מהקטע שעדיף למלא את הארץ ביהודים בשביל היתרון הדמוגרפי על הערבים)..

גם אני חיפשתי ולא מצאתי...

בניית העולם והבאת עוד ועוד ילדים - אל תתקוממו, נובעת מסוג של קנאה, או יותר נכון, "כולם", בספר "הבית היהודי" של הרב עזריאל טאובר, מובא החלק העיקרי בקושי של אלו שאין להם ילדים או שיש להם ילד פגוע ר"ל - השוני מ"כולם". הוא כותב שם שאם לכ-90% (לא זוכרת אחוזים מדויקים) של האנשים בעולם לא היו ילדים, אז הקושי של אלו שאין להם היה הרבה פחות!!!

וזה לדעתי עיקר הקושי של כאלה שיש להם "קצת" במושגים של המוסכמות, כמו 3 או 4, וזהו. יש להם נחת והרבה, לא חסר להם כלום. הקושי כאן הוא רק הסביבה.

לאמא של הרב אליישיב היו 12 ילדים? לאמא של הרב וואזנר היו 12 ילדים?
נחת זה עניין של איכות ולא של כמות.

ואני כותבת כל זאת כדי לחזק את אלו שאין להן אפשרות ל"המון ילדים" מסיבות רפואיות או אחרות.

לכו תראו מה קורה בהוסטלים של מרכזי בריאות הנפש לכאלו שלא היו בנויות לכך בכלל - פיזית או מנטלית, והביאו המוןןןןןן ילדים רק בגלל השכנות או הגיסות!!! כל אחת מכירה את עצמה ואת כוחותיה. לכל אחת יש שליחות אחרת בעולם. מה שה' רוצה מאשה פלונית זה לא מה שהוא מבקש מאשה פלמונית. קראתי הרבה על תפקידיה של אשה יהודיה ולא ראיתי באף מקום את המילים "כמה שיותר ילדים".

לדעתי - זה פשוט עניין של תחרות סמויה. אני יצאתי מזמן מהסרט הזה. אני עושה מה שה' רוצה ממני ורק לו צריך לדפוק חשבון. לא לסביבה.

 

[חישוקים]

יש משפטים והתבטאויות שאף פעם לא תשמעו מאלה שחיכו. כמובן, לא אומרת שבהכרח תשמעו מאלו שלא חיכו. אבל לפעמים מגיעים לאוזני משפטי קוצר רוח כאלה , שאני בטוחה שרק מי שהילדים שלה נולדו עוד בטרם רצתה, יכולה לומר.

לא נכון

ולדעתי האישית הדיון הזה רגיש מידי. תעזבו אותו.

לא יודעת מה נכון ומה לא, רק מניחה את זה כאן:
שמעתי לא מזמן, לא זוכרת בשם מי, פירוש למונח "חשוב כמת" שנאמר על מי שאין לו בנים.
נסו להסביר לאדם חי את המושג 'מוות'. להמחיש, להדגים, לבאר בכל אמצעי ההסברה שעומדים לרשותכם. נכון שהניסיון הזה נידון לכישלון מראש? לא משנה כמה חכם האדם שמולכם, וכמה מאמץ תשקיעו בניסיונות ההסבר. הוא פשוט לא יבין. לא.
באותה מידה, מי שלא חווה את ניסיון ה'אין לו בנים' מבפנים, והכיר את נפתוליו ודמעותיו- לא יבין אף פעם מה מרגישים כשנמצאים שם (ומניחה שגם לא את מה שמרגישים אחרי שזוכים ויוצאים...).

 

[טרוצער]

לכו תראו מה קורה בהוסטלים של מרכזי בריאות הנפש לכאלו שלא היו בנויות לכך בכלל - פיזית או מנטלית, והביאו המוןןןןןן ילדים רק בגלל השכנות או הגיסות!!! כל אחת מכירה את עצמה ואת כוחותיה. לכל אחת יש שליחות אחרת בעולם. מה שה' רוצה מאשה פלונית זה לא מה שהוא מבקש מאשה פלמונית. קראתי הרבה על תפקידיה של אשה יהודיה ולא ראיתי באף מקום את המילים "כמה שיותר ילדים".

מי שיש לה בעיות נפשיות - יש לה גם אם יהיו לה קצת ילדים או שלא יהיו לה בכלל, זה לא קשור להרבה ילדים, בכלל!!!!

 

[הוליווד]

כן, אמהות היא כיף. למרות הלילות הלבנים, הקשים, הבכיות מטריפות הדעת, הליווי ההתפתחותי שחלק מן הילדים זקוקים לו, למרות הבחילות (ואני סובלת מהיפרמזיס וההריונות שלי כרוכים באישפוזים לסירוגין). ואם הנחת והמתק לא מורידים מהקושי, אני באמת לא יודעת איך אפשר לחיות.

וכן, גם אני ציפיתי לילדים. כמעט עשור.

זה אושר. זה שמחה. זה נחת. כן.

כיף? לפעמים ממש לא.

הכיף כאן הוא לא להיות שונה מכולן...

 

[ארבע]

זה אושר. זה שמחה. זה נחת. כן.

כיף? לפעמים ממש לא.

הכיף כאן הוא לא להיות שונה מכולן...

גם, ואין לזלזל בזה.
אבל לגמרי לא רק.

 

[סטודיו פלאש]

אשכול מרתק!!
תודה לפרוג על הרחבת האופקים
כאמא לחבורה ברוכה תודה לה' עם המון יגיעה ומאמץ בכל תחומי החיים
לקחתי את הפרק הזה להחיות את נפשי, ממליצה גם לכן:

שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
בְּשׁוּב יי, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן-- הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם-- הִגְדִּיל יי, לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.
הִגְדִּיל יי, לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ-- הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
שׁוּבָה יי, אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)-- כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה-- בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה-- נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה-- נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו.


​