אשמח למעט שיתופים על התקופה הראשונה אחרי הניתוח, אני בשבוע השלישי (מעקף מלא) אחרי וקודם כל שמחה ומודה לד' שנתן לי את הדבר הזה שכל כך רציתי כבר... אבל גם קצת מתוסכלת, כי ממש לא מצליחה לאכול כלום, אבל מצד שני כן רעבה (טיפה רעבה כמובן).
והכי חשוב- צריכה עידוד שחלילה לא הרחבתי את ה"פאוץ'", אם פעם אחת כנראה שאכלתי מידי הרבה והרגשתי נורא במשך כמה שעות... לא אחזור על זה שוב, אבל אני כבר בלחציםםםםם
אני נותחתי לפני שנתיים וחצי אצל אסעליה
בחודשים הראשונים אין תחושת רעב אין לי מושג לגבי כלל הניתוחים אני עשיתי קיצור וזה מה שנאמר לי
ולכן חשוב להיצמד להוראות הדיאטנית בנושא האכילה מה לאכול וכמה
אם לא אוכלים הגוף מאבד דברים שנצרכים לגוף לדוג' ויטמינים וכו'
בתקופה הראשונה אכלתי ושתיתי המון דברים רכים וכל מיני מיצים למיניהם
זה לא היה קל
אבל שווה לשמור על הכללים
התוצאות מדברות בעד עצמם
מאוד חשוב לשמור על הכללים יתכן והכללים משתנים בהתאם לגופו של כל מטופל בפני עצמו
אבל כן יש כללים לכולם
לא להעמיס אוכל
לא לשתות ולאכול יחד
וכו'
לראות כמה הקיבה יכולה להכיל
לנסות לזהות תחושת שובע ולהפסיק
זה לוקח זמן הלמידה הזאת
אבל בסוף לומדים
אני זוכר שאמרו לי לא לשתות מוגז
ובס"ד שנתיים וחצי אני לא נוגע במוגז
אכילה ולעיסה נכונה
לא לאכול ולשתות יחד
התעמלות
וכו'
אין ספק שהתקופה הראשונה מאוד קשה
כי הגוף מתרגל לדבר חדש
ואדם מתרגל לדברים חדשים לכמויות חדשות ללעיסה של האוכל וכו'
לכן חשוב מאוד לשמור על הכללים שהדיאטנית מביאה
יתכן והתחושות רעב היא אמתית ויתכן שזה רק דמיון
כי אדם חושב לעצמו איך יתכן שאני אוכל כל כך מעט ואני שבע? ואז יתכן תחושת רעב
אבל כל אדם יודע על עצמו האם זה באמת רעב או לא
גם זה זמן עד שהאדם לומד על עצמו מתי רעב ומתי מדמיין שרעב
בכל אופן
התמדה ושמירה על הכללים מביאה להישגים טובים ושווים
מי שרוצה אחת לכמה שנים לעבור ניתוח כזה שלא ישמור על הכללים
עלו והצליחו אבל לא במשקל
הנושאים החמים
הנושאים החמים
