דרוש מידע נושא לעוס:)

[שלחן עורך]

הערה חשובה בעניין חינוך הילדים:
אני כל חיי סבלתי מאכילה לא מנומסת של אחרים. החלטתי: את ילדיי בע"ה אחנך לאכול בנימוס.
ואכן לימים - עשיתי זאת, למידתי אותם בנעימות לאכול בפה סגור.
היום, אני מתחרטת על כך.
הם נהיו אובססיביים, רגישים, לא מסוגלים לאכול ליד חברים,
יכולים לריב ביניהם עד מכות (!) כי אח בן 3 אכל בפה פתוח...
עוברים לצד אחר של השולחן... וכו'.
ממש מרגישה אשמה שדפקתי אותם בדפקט שלי.
ואין לי כבר דרך חזרה. מי שמודע לנושא של אכילה בנימוס, אז הוא מודע.

כל דבר צריך בפורפורציות, זה לא שחור לבן, כן ולא...
ניתן לחנך בעדינות לנימוס, גם בלי לגרום להחרמת כל מי שאינו מנומס דיו...

מפסיקים את השיחה ומבטיחים לחזור עוד כמה דקות
מעריכים בערך כמה דקות לוקח לו לגמור את האוכל ואח"כ מתקשרים חזרה

זה לא יעזור. אני מכיר אנשים שאוכלים רק כשיש להם טלפון. הם יחכו עם המנה עד שתחייגו שוב.
אצלי זה הפוך. יכול לשבת מול מנה עסיסית וחמה, ולענות לטלפונים דחופים בזה אחר זה, עד שהמנה רועדת מקור...

 

[תמרים]

ניתן לחנך בעדינות לנימוס, גם בלי לגרום להחרמת כל מי שאינו מנומס דיו...

כתבתי שחינכתי בעדינות.
ניסיתי לומר בהודעה, שזה לא היה בשליטתי לאן הם ייקחו את זה.
כי ברגע שהכנסתי להם למודעות, אז הם סובלים מזה.
אז אנחנו המבוגרים - לא צועקים על מי שלועס בקול (אנחנו מנומסים...)
אבל ילד יכול לצעוק על אח שלו גם על קשקוש.. ולא לכך התכוונתי. (אולי רק אצלי הילדים יכולים לצעוק לפעמים אחד על השני? ועוד באמצע סעודת שבת? אם כך, אז באמת קבלו ביטול על כל מה שכתבתי).

 

[סמיילי משובח]

מצטרפת וכשיש לך רעיון נשמח לשיתוף

 

[A V I]

בל:תק,
יש לזה שם מקצועי / רפואי
מזופוניה (סלידה מקולות אכילה (בעיקר))
ניתן לגגל ולהוסיף ידע
נ.ב אני שכבר הזכירו את זה כאן כולל הסבר מעמיק

 

[ליאורה ז.]

חח
בבוקר בדרך לעבודה,
לפעמים יוצא לי לשבת ליד כאלו...
בררר
בסוף אני קמה ונעמדת ליד הדלת כמה שיותר רחוק ממנה

זה קרה לי היום על הבוקר...

 

[ליאורה ז.]

מפסיקים את השיחה ומבטיחים לחזור עוד כמה דקות
מעריכים בערך כמה דקות לוקח לו לגמור את האוכל ואח"כ מתקשרים חזר

יואוו, גאונית!!
איזה פיתרון חזק!
איך חשבת על הרעיון הזה??
אני "מאמצת" את זה ..

 

[מקסיקני]

אה, ואני מכירה מישהי שלא יושבת לאכול יחד עם בעלה כי היא סובלת ממסופוניה.
בשולחן שבת היא די רחוקה ממנו.....

אוי רק זה לא !!אני כל החיים מתפללת שלא יהיה לי קשה לאכול עם בעלי ביחד
ה' יעזור

מתחילת האשכול מדברים כאן על 2 תופעות
תופעה של מיסופוניה שכולל המון רעשים מונוטוניים שחוזרים על עצמם, זה כולל רעשי תיפוף, מקלדת, זמזום,
ועוד מגוון קולות שאנשים יוצרים ע"י הפה והאף
ותופעה אחרת שהתערבבה כאן, זה דברים שגובלים בחוסר נימוס ודרך ארץ, שגורמים דחיה לרוב האנשים בסביבה.

לסובלים ממיסופוניה בד"כ לא תהיה שום בעיה לראות מישהו ממרחק מלקק גלידה או אוכל חטיף ביסלי
אבל אם הוא ישמע את הקולות האלה גם בלי לראות אותם הוא יצא מדעתו.
לעומת האחרים שיכולים לשבת במרחק רב ולראות חיטוט באף או אכילה בידיים וזה יעורר בהם בחילה
כך שתגובה כזו


שייכת לקטגוריה השניה

וללמד את הילדים לאכול בד"א ובנימוס טוב ומצוין, אבל לא יפתור לסובלים ממיסופוניה את הבעיה, אולי יעזור להמעיט קצת...

כל מילה!

 

[loving music]

איזה תיאורים מוגזמים... חבר'ה... נכנסתם לתוך הלוע של החבר.... מה נסגר??
אותי לימדו לא להסתכל בצלחת של האחר -- כל שכן שלא לתוך הפה שלו כשהוא אוכל!!..

כנראה שהבנאדם פשוט נהנה מכל רגע, תלמדו גם אתם להנות מהאוכל... (ולא חייב להשמיע רעשים)

הילדים שלי (פעוטות) כשאוכלים עוגה טעימה - תוך כדי לעיסה ממלמלים יאמ..יאמ... -- פשוט מתענגים מכל רגע...
אצל קטנטנים אתם צוחקים ונהנים לראות איך טעים להם?? (כשטועמים פעם ראשונה גלידה וכד'...)
אז אצל מבוגרים זה מתבטא טיפה אחרת.. מה יש??

אף אחד לא מסתכל. לשמוע שומעים בעצימת עיניים. אם כבר להיפך - הוא נכנס בעזות מצח לאוזניים שלי

רק רוצה להזכיר שצריך גם להנות מהאוכל

אז הבןאדם נהנה ואנחנו סובלים. צדק חברתי, עולם מתוקן.

נו , גם מכמה רעשים לא מתים.... (ודרך אגב גם אני רגיש אבל כיון שלי אין עצבים לקיים את כל ההוראות בדייקנות אני גם לא דורש את זה מאחרים)

מסתבר שיש פה יותר מכמה אנשים שבשעת מעשה יהיו רחוקים מלהסכים עם המשפט 'מקצת רעשים לא מתים'

אני מבין את הסבל והקושי שלכם...
אבל א"א לחנך את העולם ואפי' תדברו עם מישהו ספק יקשיב ספק לא... וגם זה לא יסתיים כאן.. כי איפא שלא תגיעו יהיה משהו חדש... שיפריע לכם...
אז אם מחפשים פיתרונות יש רק פיתרון אחד לא לחשוב על הסבל הזה... לא להתרכז בסבל...
אני יודע על עצמי שאם ילדים עושים רעש בתפילה יש כאלה שיתחילו לצעוק שששששששש..... ובסוף גם הילדים לא ישתקו וגם פתאום הוא ימצא את עצמו בעושה שלום... אבל החוכמה זה לא לחשוב על זה כרגע תיכנס לתוך התפילה אל תחשוב על הילדים והרעש ולחילופין אל תחשוב על האנשים שעושים רעש באמצע האוכל תחשוב אם האוכל טעים... תקשיב מה שמדברים באמצע האוכל וכדו'
כמו אם אתה נמצא במקום בלי מזגן אם תחשוב כל הזמן על החום אתה תסבול הרבה יותר...
אני לא אומר להתעלם מהסבל לגמרי כי בסוף חם וזה מפריע אבל אם לא חושבים על זה כל הזמן זה יכול להקל...

אתה לא מבין את הסבל והקושי שלנו.
כי באה קבוצה גדולה של אנשים שמתארת שזה סבל נורא שגרם לעזיבת עבודה ועוד, אז כנראה שפשוט 'לא לחשוב על זה' זה לא כל כך פשוט.
וזה רחוק מאד מהסבל מחום, רחוק כמזרח ממערב.
תעבור שוב על התיאורים - רוצים לצרוח, רוצים לבכות, רוצים לדפוק את הראש בקיר, שום דבר פה לא מוגזם. לא שמעתי אף פעם על מישהו שמדבר ככה כי חם לו. מי שלא חווה לא מבין, שכחו מזה.

 

[שלחן עורך]

רוצים לצרוח, רוצים לבכות, רוצים לדפוק את הראש בקיר, שום דבר פה לא מוגזם. לא שמעתי אף פעם על מישהו שמדבר ככה כי חם לו.

בטוח?! נדמה לי ששמעתי...

 

[מקסיקני]

גם לך זה מפריע??? זה נורא!!!
והכי גרוע שבניגוד לאוכל המצפון לא נותן לי להעיר לאחד שלוחש בשמו"ע...
אם כי ידוע שמרן הגרי"ז סולובייצ'יק לא התפלל במנין כי הוא נהג לומר בקול את המילים והוא לא רצה להפריע לציבור

זה כבר הייתי בטוחה שאני היחידה!!!!!!!!
זה משהו שמוציא אותי מהדעת לגמרי מבחינתי תצעק בלילה לידי אפילו שזה יעיר אותי ואל תלחש כי זה כבר יפריע לי להירדם .

 

[מומחה על]

ואני עד היום חשבתי שאני אמור לסבול בשקט ו'להיעלם' כשמישהו אוכל על ידי.
פתאום רואה שיש מישהו שמעלה את הנושא בפרוינט ואפי' יש שם ל'מחלה' הזאת.

אם כבר אז כבר.

שלב א. דרישה נחרצת מביטוח הלאומי להכיר בזה כמטרד אשר מהווה הפרעה לפעילות תקינה, קרי- 2500 ש"ח קצבח חודשית.

שלב ב. חקיקת חוק מעסיקים, פיצויים גבוהים לכל מיסופון שנפגע מחבר 'רעשן' בעבודה ע"ס 20.000.00 ש"ח
+ שימוע למעסיק ופתיחת הליכים.

שלב ג. יום המיסופונים הבין לאומי - הגברת המודעות הבין לאומית לסבל של כל המיסופונים + המלצה לעמידת דום באמצע ארוחת הבוקר למשך 2.5 דקות.

שלב ד. הטמעה במשרד החינוך כחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ללמידה של ילדים ונוער על הרגלי אכילה נאותים, פקחי המיסופונים יאכפו בבתי הספר את צורת ושיטת הלמידה.

שלב ה. הקמת מפלגת 'המיסופונים' בה חברים סובלי מיסופון שישמיע את קולם של כל החברים במפלגה, הדסק החרדי במפלגה 'חרדים למען מיסופנים' יטלו חלק פעיל הן בהחלטות המפלגה והן בחקיקה.

 

[loving music]

בטוח?! נדמה לי ששמעתי...

שמעתי אנשים סובלים מאד מחום, ברמה כזאת לא יצא לי מעולם להכיר, אבל אם אתם חושבים שזה משתווה - אין דרך להוכיח לא לכאן ולא לכאן....

 

[מס' 1]

הילדים שלי (פעוטות) כשאוכלים עוגה טעימה - תוך כדי לעיסה ממלמלים יאמ..יאמ... -- פשוט מתענגים מכל רגע...
אצל קטנטנים אתם צוחקים ונהנים לראות איך טעים להם?? (כשטועמים פעם ראשונה גלידה וכד'...)
אז אצל מבוגרים זה מתבטא טיפה אחרת.. מה יש??

הרב נסים יגן זצ"ל אמר פעם לאדם שהתפלל במהירות ובלע מילים
שצריך להתפלל לאט לבטא כל מילה ולהתבונן וכו' וכו'
אותו אדם ענה לו שאנו מתפללים לאבא שבשמים וכמו שאבא מבין את בנו התינוק
כשהוא צורח, ממלמל, ולא מוציא מילה. ככה גם אבא שבשמים שאנו ילדיו מבין אותנו.
ענה לו הרב שזה נכון מאוד אבל דווקא בתינוק כי אם הילד הגדול שלך יתחיל לצרוח ולדבר כמו תינוק או שתעיף אותו לאבחון או שתעיף לו סטירה.
והנמשל נכון מאוד שאנו נהנים מהיאמ... של התינוקים אבל זה רק בגלל שהם תינוקים כמו שאנו נהנים בפעם ראשונה שהם הולכים לשירותים לבד וגם כשהם מפספסים זורמים איתם.
אבל כשהם גדולים בטח גם אתם מגיבים אחרת.
וזו בדיוק התגובה של פותח האשכול ורוב המגיבים...

 

[רבקה כ.]

גם אני מזדהה!!
אוי כמה מזדהה

זה מיסופוניה כנראה ואולי מישהו כאן מכיר מטפל\ת שיודע\ת להתעסק בנושא הזה, כלומר התמקצע דווקא בזה?
כי זה כ"כ נורא שפשוט מסייט את החיים!!
הלעיסות, הנשיפות, קינוחי אף, לגימות קולניות ועוד...אוי, אוי, מרגיש שפשוט מתפוצץ לי משהו במוח!!! זה ממש מגיע לדמעות! כאילו עוד שנייה תצא לי צרחה "דיייייייייייייי" (יוצאת לפעמים, בבית...) וההוא לא מבין, "מה הבעיה? אני אוכל! תתגבר! אל תחשוב על זה! אי אפשר לחרפן את כולם בגלל הבעיה הזאת שלך! " (לא רלוונטי כי אי אפשר להתגבר או לא לחשוב על זה)
האמת הם צודקים אבל גם אני!! זה פשוט כואב!! כואב!! במוח!! אם אתם לא סובלים מזה לעולם לא תבינו!! ומכיוון שכך גם לא תרצו להתחשב כי באמת, מה הבעיה? אסור לי לאכול?
עם הזמן למדתי קצת שיטות התגברות- למשל אוזניות ונגן- חובה!!! לכל נסיעה, לעבודה וכו'
או אם מישהו אוכל - לאכול איתו ביחד וחזק כזה, שהרעש שלי ישתלט על המרחב השמיעתי....
בקיצור זה סבל אמיתי יומיומי ונוראי שאין לאן לברוח ממנו ואין שום תרופה שמרגיעה אותו
אז אם מישהו מבקש ממכם לאכול בשקט ,או להפסיק לתופף, או לא לנשום בקול וכו' אנא! התחשבו כי לעולם לא יהיה לכם מושג כמה הוא סובל! אמנם זה מרגיז אבל תתיחסו אליו כמו אדם שחולה, חולה וסובל...ומן השמים תבורכו!!

 

[מתכנתת+]

מיסופון זה לא הדבר הזה שאיתו אפשר להסתובב בחנות ולשלם בצורה עצמאית ב"יש"?

 

[מרובע]

יש שולחן ערוך סי' קע שמדבר בין השאר על נימוס ודרך ארץ בסעודה, ושייך לכאן.
אני מכניס בספוילר:

ספוילר: שולחן ערוך סי' קע

סעיפים
א אֵין מְשִׂיחִין (א) בַּסְעֻדָּה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לַוֵּשֶׁט; וַאֲפִ' מִי שֶׁנִּתְעַטֵּשׁ (פִּי' שטארנודאר''י בְּלַעַ''ז) בַּסְעֻדָּה, אָסוּר לוֹמַר לוֹ: אָסוּתָא; הָיוּ מְסֻבִּין בַּסְעֻדָּה וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לְהָטִיל מַיִם, נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת (ב) שֶׁשִּׁפְשֵׁף בָּהּ; וְאֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא בִּפְנֵי כֻּלָּם, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁלֹּא נָטַל; הגה: וְאִם לֹא שִׁפְשֵׁף אֵינוֹ נוֹטֵל כְּלָל, אִם לֹא נָגַע בִּמְקוֹם טִנֹּפֶת, אֲבָל אִם עָשָׂה צְרָכָיו, וַדַּאי צָרִיךְ נְטִילָה (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ''ב דִּבְרָכוֹת). וְהָנֵי מִילֵי לִשְׁתּוֹת, אֲבָל לֶאֱכֹל נוֹטֵל אֲפִלּוּ בַּחוּץ, דְּמֵידַע יָדְעֵי דַּאֲנִינָא (פי' שֶׁמִּתְטָרֶפֶת וּמִתְבַּלְבֶּלֶת דַּעְתּוֹ) דַּעְתֵּיהּ וְלֹא אָכַל בְּלֹא נְטִילָה. וְאִם דִּבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְלִיג, נוֹטֵל שְׁתֵּי (ג) יָדָיו כֵּיוָן שֶׁהִסִיחַ דַּעְתּוֹ. הגה: וְהָא דְּבָעֵינָן נְטִילָה לִשְׁתִיָּה הַיְנוּ בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יֹאכַל, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי אֵין צָרִיךְ נְטִילָה לִשְׁתִיָּה ( (הר''י סוֹף פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים וְרַשִׁ''י פֶּרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה).



ב שְׁנַיִם מַמְתִּינִים זֶה אֶת זֶה בַּקְּעָרָה, שֶׁכְשֶׁהָאֶחָד מְסַלֵּק יָדוֹ מִן הַקְּעָרָה (ד) לִשְׁתּוֹת, חֲבֵרוֹ מַפְסִיק מִלֶּאֱכֹל עַד שֶׁיִּגְמֹר הַשְּׁתִיָּה; אֲבָל אִם הֵם שְׁלֹשָׁה, אֵין הַשְּׁנַיִם פּוֹסְקִין בִּשְׁבִיל הָאֶחָד.



ג מְשַׁיְּרִין פֵּאָה בַּקְּעָרָה, כָּל אֶחָד מֵהָאוֹכְלִים, וְהוּא מַאֲכַל (ה) הַשַּׁמָּשׁ; אֲבָל כְּשֶׁהַשַּׁמָּשׁ מְעָרֶה מִן הָאִלְפָּס לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אֵין דֶּרֶךְ לְהַנִּיחַ בָּאִלְפָּס כְּלוּם לְצָרְכּוֹ.



ד אֵין מִסְתַּכְּלִין בִּפְנֵי הָאוֹכֵל וְלֹא בִּמְנָתוֹ, שֶׁלֹּא לְבַיְּשׁוֹ.



ה הַנִּכְנָס לְבַיִת, כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת (ו) יַעֲשֶׂה.



ו לֹא יְהֵא אָדָם קַפְּדָן (פי' כַּעֲסָן אוֹ רַגְזָן) בַּסְעֻדָּה.



ז לֹא יֹאכַל אָדָם פְּרוּסָה (ז) כַּבֵּיצָה, וְאִם אָכַל הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן.



ח לֹא יִשְׁתֶּה כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת, וְאִם שָׁתָה הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן; שְׁנַיִם, דֶּרֶךְ אֶרֶץ; שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי זֶה מִגַּסֵי הָרוּחַ. הגה: וּמִיהוּ כּוֹס קָטָן (ח) מְאֹד, מֻתָּר לִשְׁתּוֹתוֹ בְּבַת אַחַת (בֵּית יוֹסֵף); וְכֵן גָּדוֹל מְאֹד, בִּשְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).



ט לֹא יֹאכַל שׁוּם אוֹ בָּצָל (ט) מֵרֹאשׁוֹ, אֶלָּא מֵעָלָיו; וְאִם אָכַל, הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן. הגה: וְלֹא יֹאכַל דֶּרֶךְ רְעַבְתָּנוּת, וְלֹא יֶאֱחֹז הַמַּאֲכָל בְּיָדוֹ אַחַת וְיִתְלֹשׁ מִמֶּנּוּ בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה (טוּר).



י לֹא יִשֹּׁךְ (י) פְּרוּסָה וְיַנִּיחֶנָּה עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן.



יא לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם שְׁנֵי כּוֹסוֹת בְּבַת אַחַת בְּתוֹךְ סְעוּדָתוֹ וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּגַרְגְּרָן.



יב שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין עַל הַשֻּׁלְחָן, הַגָּדוֹל פּוֹשֵׁט יָדוֹ (יא) תְּחִלָּה; וְהַשּׁוֹלֵחַ יָדוֹ בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן.



יג הַנִּכְנָס לְבַיִת לֹא יֹאמַר: תְּנוּ לִי (יב) לֶאֱכֹל, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם. הגה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: בֹּא וֶאֱכֹל עִמִּי מַה שֶּׁהֶאֱכַלְתַּנִי, דְּהָוֵי כְּפוֹרֵעַ לוֹ חוֹבוֹ וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הִלְוָה לוֹ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּאֲכִילֵהוּ יוֹתֵר וְאִית בֵּיהּ מִשּׁוּם רִבִּית; אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לוֹ: בֹּא וֶאֱכֹל עִמִּי וְאֶאֱכֹל עִמְּךְ בְּפַעַם אַחֶרֶת, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל עִמּוֹ אַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ בִּסְעֻדָּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה (דִּבְרֵי עַצְמוֹ לְפִי' הַטּוּר).



יד לֹא יִפְרֹס אָדָם פְּרוּסָה עַל גַּבֵּי (יג) הַקְּעָרָה, אֲבָל מְקַנֵּחַ הַקְּעָרָה בִּפְרוּסָה.



טו לֹא יְלַקֵּט פֵּרוּרִין וְיַנִּיחַ עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַמְחֶה (פי' מַטְרִיד) דַּעְתּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְלֹא יִשֹּׁךְ פְּרוּסָה וְיִתְּנֶנָּה לִפְנֵי חֲבֵרוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַקְּעָרָה, לְפִי שֶׁאֵין דַּעַת כָּל הַבְּרִיּוֹת שָׁוָה.



טז לֹא יִשְׁתֶּה מֵהַכּוֹס וְיִתֵּן (יד) לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.



יז וְלֹא יִשְׁתֶּה כּוֹס וְיַנִּיחֶנּוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא יֹאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ עַד שֶׁיָּבֹא הַשַּׁמָּשׁ וְיִתְּנֶנּוּ לוֹ.



יח הַנִּכְנָס לִסְעֻדָּה לֹא יִקַּח חֶלְקוֹ וְיִתְּנֶנּוּ לַשַּׁמָּשׁ, שֶׁמָּא יְאֵרַע דְּבַר קִלְקוּל בַּסְעֻדָּה, אֶלָּא יִקָּחֶנּוּ וְיַנִּיחֶנּוּ וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֶנּוּ לוֹ.



יט אוֹרְחִים הַנִּכְנָסִין אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֵינָם רַשָּׁאִים לִטֹּל מִלִּפְנֵיהֶם וְלִתֵּן לִבְנוֹ אוֹ (טו) לְעַבְדּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן נָטְלוּ רְשׁוּת מִבַּעַל הַבַּיִת.



כ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ מְסֻבִּין בִּסְעֻדָּה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב (טז) עִמָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי הוּא לְתַלְמִיד חָכָם לִישֵׁב אֵצֶל עַם הָאָרֶץ בִּסְעֻדָּה.



כא הַשַּׁמָּשׁ שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ עַל שְׁנַיִם, הֲרֵי זֶה אוֹכֵל עִמָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתְנוּ לוֹ (יז) רְשׁוּת; הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עַל שְׁלֹשָׁה, אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת.



כב אַחַר שֶׁשָּׁתִיתָ וְנִשְׁאַר יַיִן בַּכּוֹס לִשְׁתִיַּת חֲבֶרְךָ, קַנַּח מְקוֹם נְשִׁיקַת הַפֶּה מִשּׁוּם מִאוּס, וְלֹא תִּשְׁפֹּךְ מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית אֲבָל אַחַר שְׁתִיַּת מַיִם שְׁפֹךְ מֵהֶם דֶּרֶךְ שָׁם. הגה: אַחַר כָּל אֲכִילַתְךְ אֱכֹל מֶלַח, וּלְאַחַר כָּל שְׁתִיַּתְךְ שָׁתָה מַיִם, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סי' קע''ט. וְנ''ל דַּוְקָא שֶׁלֹּא הָיָה מֶלַח בַּפַּת אוֹ בַּמַּאֲכָלִים שֶׁאָכַל, וְכֵן שֶׁלֹּא שָׁתָה מַשְׁקֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ. וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִזָּהֵר בַּאֲכִילַת מֶלַח וּשְׁתִיַּת מַיִם אַחַר הַסְּעֻדָּה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר

ספוילר: קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך
לֹא יֹאכַל אָדָם וְלֹא יִשְׁתֶּה דֶּרֶךְ רַעַבְתָנוּת. לֹא יֹאכַל מְעֻמָּד וְלֹא יִשְׁתֶּה מְעֻמָּד. וִיהֵא שֻׁלְחָנוֹ נָקִי וּמְכֻסֶּה יָפֶה, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ לֶאֱכוֹל רַק דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב. לֹא יֶֹאֱחוֹז פְּרוּסָה גְּדוֹלָה כַּבֵּיצָה וְיֹאכַל מִמֶּנָּהּ. וְלֹא יֶאֱחוֹז הַמַּאֲכָל בְּיָדוֹ אַחַת וְיִתְלושׁ מִמֶּנּוּ בְּיָדוֹ הַשֵּׁנִית. לֹא יִשְׁתֶּה כּוֹס יַיִן בְּפַעַם אֶחָת. וְאִם שָׁתָה, הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן. בִּשְׁתֵּי פְּעָמִים, זֶהוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וּבְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי הָרוּחַ, אִם לֹא כְּשֶׁהוּא כּוֹס גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, יָכוֹל לִשְׁתּוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּכַמָּה פְּעָמִים. וְכֵן כּוֹס קָטָן מְאֹד, יָכוֹל לִשְׁתּוֹתוֹ בְּפַעַם אֶחָת (סִימָן ק"ע ובטור סִימָן קס"א).

סעיף ג'
לֹא יִשׁוֹךְ פְּרוּסָה וִינִיחֶנָּה עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, אוֹ יִתְּנֶנָּהּ לַחֲבֵרוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַקְּעָרָה, כִּי שֶׁמָּא הוּא מָאוּס לַחֲבֵרוֹ. וְלֹא יִשְׁתֶּה מִכּוֹס וְיִתֵּן לַחֲבֵרוֹ לִשְׁתֹּת הַמּוֹתָר, כִּי יֵשׁ לְכָל אָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת מִשְּׁיוּוֹרֵי כּוֹס שֶׁשָּׁתָה חֲבֵרוֹ, וְזֶה שֶׁמָּא מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה יִשְׁתֶּה בְּעַל כָּרְחוֹ.

סעיף ד'
לֹא יְהֵא אָדָם קַפְּדָן בִּסְעוּדָּתוֹ, כִּי הָאוֹרְחִים וּבְנֵי הַבַּיִת מִתְבַּיְשִׁים אָז לֶאֱכוֹל, כִּי חוֹשְׁבִים פֶּן מִתְרַגֵּז וּמַקְפִּיד עַל אֲכִילָתָן.

סעיף ה'
אֵין מְשִׂיחִין בַּסְּעוּדָּה אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֶשֶׁט, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּתְעַטֵּשׁ, אָסוּר לוֹמַר לוֹ אָסוּתָא. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֲכִילָה, מִצְוָה לוֹמַר עַל הַשֻּׁלְחָן דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְיֵשׁ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד. וּמִנְהָג טוֹב לוֹמַר אַחַר אֲכִילַת פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא, מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רוֹעִי לֹא אֶחְסַר, שֶׁהוּא תּוֹרָה וְגַם תְּפִלָּה עַל מְזוֹנוֹתָיו. וּלְאַחַר גְּמַר הַסְּעוּדָּה נוֹהֲגִין לוֹמַר בַּחֹל, עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל וְגוֹ'. וּבַשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכָל הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן, אוֹמְרִים שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' וְגוֹ'. וּכְשֶׁלּוֹמֵד עַל הַשֻּׁלְחָן מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ מְאֹד, כִּי שָׁכִיחַ לִהְיוֹת בַּסְּפָרִים תּוֹלָעִים קְטַנִּים וְיוּכַל לָבֹא לִידֵי אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם.

טז טבת

סעיף ו'
שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין עַל הַשֻּׁלְחָן, אֲפִלּוּ כָּל אֶחָד קְעָרָה שֶׁלּוֹ לְפָנָיו, אוֹ בְּמִינֵי פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד חֶלְקוֹ לְפָנָיו, מִכָּל מָקוֹם הַגָּדוֹל פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְּחִלָּה. וְהַשּׁוֹלֵחַ יָדוֹ בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן.

סעיף ז'
שְׁנַיִם שֶׁאוֹכְלִים מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת וְהִפְסִיק אֶחָד מִלֶּאֱכוֹל כְּדֵי לִשְׁתּוֹת, אוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר קָטָן, דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי יַמְתִּין עָלָיו. אֲבָל אִם הֵמָּה שְׁלֹשָׁה, אֵין הַשְּׁנַיִם פּוֹסְקִין בִּשְׁבִיל הָאֶחָד.

קיצור שולחן ערוך
סעיף יב'
הַשּׁוֹתֶה מַיִם, לֹא יִשְׁתֶּה בִּפְנֵי רַבִּים, אֶלָּא יַהֲפֹךְ פָּנָיו. וּבִשְׁאָר מַשְׁקִין, אֵין צָרִיךְ לַהֲפוֹךְ פָּנָיו.

סעיף יג'
אֵין מִסְתַּכְּלִין בִּפְנֵי הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה, וְלֹא בְּחֶלְקוֹ שֶׁלְּפָנָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיְשׁוֹ.

סעיף יד'
כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁמְּבִיאִין לִפְנֵי הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ וְהָאָדָם תָּאֵב לוֹ, צָרִיךְ לִתֵּן מִמֶּנּוּ מִיָּד דָּבָר מֻעָט לְהַמְשַׁמֵּשׁ, לְפִי שֶׁמַּזִיק לָאָדָם שֶׁרוֹאֶה לְפָנָיו מַאֲכָל שֶׁהוּא מִתְאֲוֶה לוֹ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנּוּ.

 

[(חיה)]

במחילה
כל אדם עושה רעש כשהוא לועס
תנסו להקשיב לעצמכם כשאתם יושבים בחדר לבד ואוכלים
תנסו אז להשתיק את עצמכם - תפתחו כפיתיות על הצורה של הלעיסות ולא תצליחו להשתיק
כשאתם שומעים מישהי אחר ברגע ששמתם לב לזה אין סיכוי שתצליחו להסיח דעת וזה מציק נורא
אבל תבינו שהבעיה בכם ולא בלועס המסכן
כנראה שיש גם אנשים עם יותר רגישות שמיעתית ופחות
אבל הכל נורמלי והכל בסדר.

 

[בן של מלך!]

אני התייאשתי מזמן...
רק משתדל לברוח.

 

[marvelous]

במחילה
כל אדם עושה רעש כשהוא לועס
תנסו להקשיב לעצמכם כשאתם יושבים בחדר לבד ואוכלים
תנסו אז להשתיק את עצמכם - תפתחו כפיתיות על הצורה של הלעיסות ולא תצליחו להשתיק
כשאתם שומעים מישהי אחר ברגע ששמתם לב לזה אין סיכוי שתצליחו להסיח דעת וזה מציק נורא
אבל תבינו שהבעיה בכם ולא בלועס המסכן
כנראה שיש גם אנשים עם יותר רגישות שמיעתית ופחות
אבל הכל נורמלי והכל בסדר.

בוודאי שהבעיה בנו, כלומר במוח שלנו, סוג של באג...
אבל מה שרצינו לומר זה שזה לא נשלט!
גם כשאנו מתעסקים באלף דברים אחרים, לעיסות נשיפות וכו' יכולים לחרפן!
כאילו יש מנגנון במוח שלנו שמעורר עצבים , כעס, חרדה וחוסר אונים אשר הוא שומע את הקולות המציקים.
כולנו מבינים שזה לא אשמת האוכל אבל מה שבאתי להסביר שזה גם לא אשמתנו, זה פשוט בעיה, מאובחנת אפילו - יש לה שם... ומה שבסך הכל ביקשנו זה- שתתחשבו, תרחמו , כי יש כאן מישהו שסובל! סובל באמת!! וזה לא משנה מי צודק בסיפור - הסבל עדיין קיים.

 

[HennyS]

במחילה
כל אדם עושה רעש כשהוא לועס
תנסו להקשיב לעצמכם כשאתם יושבים בחדר לבד ואוכלים
תנסו אז להשתיק את עצמכם - תפתחו כפיתיות על הצורה של הלעיסות ולא תצליחו להשתיק
כשאתם שומעים מישהי אחר ברגע ששמתם לב לזה אין סיכוי שתצליחו להסיח דעת וזה מציק נורא
אבל תבינו שהבעיה בכם ולא בלועס המסכן
כנראה שיש גם אנשים עם יותר רגישות שמיעתית ופחות
אבל הכל נורמלי והכל בסדר.

לא כל בן אדם לועס ברעש!
אם אוכלים בנימוס ובפה סגור ועדיין יש קצת רעש זה משהו אחד, אבל בן אדם שאוכל בקול הבעיה היא שלו, ולא של האנשים שאיתרע מזלם להיות במחיצתו.
ולאלו שצועקים "מיזופוניה"- אמנם למיזופונים מפריע שאוכלים לידם בקול (וגם בשקט), אבל לא כל מי שמפריע לו שאוכלים לידו בקול ובחוסר נימוס הוא מיזופוני