#טירה
האזעקה שנשמעה בטירת הכרמל היתה טעות.
לא נפל טיל ולא נשלח כתב"ם.
זו היתה לשון ההודעה, ואני נזכרתי במאהל ששכן בסמוך לטירת הכרמל,
לפני כשלושים שנה, למורדות הכרמל.
היו אלה אוהלים של אנשי העלייה האתיופית.
כשפגשנו את האנשים גילינו צבעוניות ומראות שלא היינו רגילים אליהם,
כמו סגנון לבוש של עיטוף בשאלים צבעוניים,
חולצות צבעוניות וחצאיות ציבעניות אף הן, ושיער אסוף באלפי צמות.
האמנו שיבוא יום ועולי אתיופיה ישתלבו בחברה הישראלית.
היום במבט לאחור אפשר לראות עד כמה הם השתלבו.
חבל על הצניעות שהיתה ונעלמה, אבל יבוא עוד יום בו כולם יבינו
שהצניעות היא הכבוד של האדם הצניעות היא ערך חשוב,
ומתוך בחירה אנשים יעדיפו לכסות, בדיוק כמו פעם כשעוד הבינו
את הערך והכבוד של צניעות.
הכיסוי הוא השמירה וההגנה שלנו.
אתמול הסתובבתי בקניון מלחה, ולהפתעתי ראיתי את החיבוק החם לתושבי העוטף
שגלו מבתיהם, כמה ספרים הקדישו את היום כדי לצבוע, לסרק ולפנפן את השיער,
הם עמדו שעות על הרגליים והשקיעו ללא כל תמורה, בנתינה שמרחיבה את הלב,
אבל איזו טעות נוראה, הרי שיער של אישה נשואה אמור להיות מכוסה.
המראה המזעזע הזה, מלווה אותי.
אוי, הגלות מה היא עשתה לנו, איבדנו בדרך את הערכים שהם ציפור נפשנו,
אבל עד כמה הנשמה היהודית מאירה, הרצון לתת למי שאתה כלל לא מכיר
רק כי הוא אח שלך.
ראה ה' והביטה, אנחנו רוצים לחזור, להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את כתר הצניעות
שהוא שמירה על הגוף הפיזי, להחזיר את כתר השבת שהוא שמירה על הנפש הרוחנית,
להחזיר את כתר האחדות, שהוא שמירה על הרוח והנשמה של כל איש בישראל,
ולמרות שכמו שאנחנו רואים שאויבינו השחיתו באכזריות את צלם האלוקים שנמצא בנו,
למרות שעברנו כל כך הרבה גלויות, למרות שאנחנו טועים ואפילו לא יודעים במה טעינו,
הרי שישנו ניצוץ בתוך כל נפש של יהודי, ניצוץ מאיר, חלק אלוק ממעל, ניצוץ של טוב,
ניצוץ של רצון אמת, רוח שהגיעה מלמעלה.
יש מי שזוכר את ההארה הזאת בכל רגע, ויש את אלו ששכחו, והשכחה הלא היא מטרוף הדעת,
מטרוף אותו יצרו האויבים שלנו, אבל אנחנו נמשיך לזכור,
נחזור לזכור את הרוח והנשמה שנפחת באפנו
יום אחד היא תתגבר והיא תנצח, הרוח הזאת.
(קטע אסוציאטיבי)
הנושאים החמים
הנושאים החמים
