דרוש מידע משפחתון גומרים מוקדם היום?

[למדן וידען]

המטפלת שלנו עבדה היום כרגיל.
כן, היה לה קשה כמו כל יום.

בעלה שצם (היא אסור לה לצום כי היא מתעסקת עם ילדים!) נאלץ לישון עם אוזניות או על השולחן בביהכנ"ס.

מוזר שישנם כאלו שיש להם דרישה והיתר לחצי יום, זה לא לפי הנהלים בכלל.

כל המצוטט כתב לי בעלה של משפחתונית תמ"ת

 

[גלגל הצבעים]

עצוב מאד שזו הגישה, וזה הסגנון.
פרשתי מהשיח.
הצלחות לכולם!

לא נעים שמציבים מראה מול, אבל זו האמת לאמתה!
גזל מקטרג בראש.

 

[החיים קלים]

כן, היא צמה היום כמו כולנו.

שכיר פטור מברכת המזון כדי לא לגזול.
אז אשה מצום?
ועוד על חשבון מי?

 

[ארבע]

אני רק שאלה:
ההורים מתרגזים פה, ובצדק רב, על המטפלת המעגלת פינות. זה תוקע אותם. הם צודקים.
המטפלת, מצדה, גם לה יש את הקושי, ואת המקובלות שהשתרשה ונראית לה כזכות. זה עניין לדון בו אם לרחם עליה או לא, אם הזכות הזו מגיעה לה בכלל.
אבל בשביל האמת והיושר שכל כך זועקים פה באשכול - האם כל המזדעקים מקפידים אף הם על חוקי התמ"ת כאשר הדברים נוגעים אליהם? אם הם מעולם לא שיגרו ילד חולה עם אקמול או עם הכחשה עצמית, אם הילד שלהם שעודו חולה מעולם לא נשלח שוב חזרה אל המטפלת אחר חופשת מחלה בלתי מספקת עבורו, אם לא שלחו אותו משלשל וללא הנד עפעף הצהירו שבבית הוא בסדר גמור, וכנראה 'זה רק החלבי שהוא אוכל אצלך' (אבל משום מה הבגדים שלו נרטבו מהעסק, והמצח היה חם) - אז בסדר, מותר להם להזדעק. אם לא, זה אפילו לא פיפטי פיפטי, החוצפה שלהם גוברת על זו של המטפלת. ובכלל לא פלא שהיא מותשת ומחפשת להקל על עצמה בכל פרצה אפשרית.

 

[nori]

זה פשוט הזוי שאותם הורים שבכו לפני כמה חודשים בתקופה הקבלה למעונות/ משפחתונים על הקושי בכניסה אליהם. מבכים ומתלוננים פה על המטפלות.
כשגולת הכותרת היא: מי שלא מתאים לה הכללים שלא תהיה מטפלת.
חברה, אתם לא מבינים שאתם יורים לעצמכם ברגליים. לחלוטין.
וכמה פרצופים והורים שמרגישים כמו המתואר כאן בהרחבה באשכול גורמים לעוד משפחתון להסגר ועוד חמישה ילדים להיות בחוץ. בשנה הבאה.
אז נכון שבמצב רגיל אני הייתי לגמרי איתכן וטוענת שאסור לסגור משפחתון מוקדם ויקחו עזרה וכו' וכו'.
אבל זה לא מצב רגיל פה. לאף אחת לא חדשה העובדה שכמות המשפחתונים אינה מספקת, שתחלופת המטפלות במעון גבוהה יתר על המידה.
המינימום שאתן יכולות לעשות זה לתת להן הרגשה טובה, וזה יקרה רק אחרי שתרגישו שכל משפחתונאית עושה איתכן חסד. כן, חסד. כי אם היא סוגרת אז לילד הבא שלכן אין איפה להיות. וזה לא המצאה. זה משהו שקורה בהרבה ערים ויקרה הלאה בערים אחרות כשהתובנה "שמי שלא מתאים לה לא תהיה מטפלת" מחלחלת מלב ההורים היישר ללב המטפלת.

 

[גלגל הצבעים]

אני רק שאלה:
ההורים מתרגזים פה, ובצדק רב, על המטפלת המעגלת פינות. זה תוקע אותם. הם צודקים.
המטפלת, מצדה, גם לה יש את הקושי, ואת המקובלות שהשתרשה ונראית לה כזכות. זה עניין לדון בו אם לרחם עליה או לא, אם הזכות הזו מגיעה לה בכלל.
אבל בשביל האמת והיושר שכל כך זועקים פה באשכול - האם כל המזדעקים מקפידים אף הם על חוקי התמ"ת כאשר הדברים נוגעים אליהם? אם הם מעולם לא שיגרו ילד חולה עם אקמול או עם הכחשה עצמית, אם הילד שלהם שעודו חולה מעולם לא נשלח שוב חזרה אל המטפלת אחר חופשת מחלה בלתי מספקת עבורו, אם לא שלחו אותו משלשל וללא הנד עפעף הצהירו שבבית הוא בסדר גמור, וכנראה 'זה רק החלבי שהוא אוכל אצלך' (אבל משום מה הבגדים שלו נרטבו מהעסק, והמצח היה חם) - אז בסדר, מותר להם להזדעק. אם לא, זה אפילו לא פיפטי פיפטי, החוצפה שלהם גוברת על זו של המטפלת. ובכלל לא פלא שהיא מותשת ומחפשת להקל על עצמה בכל פרצה אפשרית.

זה פשוט הזוי שאותם הורים שבכו לפני כמה חודשים בתקופה הקבלה למעונות/ משפחתונים על הקושי בכניסה אליהם. מבכים ומתלוננים פה על המטפלות.
כשגולת הכותרת היא: מי שלא מתאים לה הכללים שלא תהיה מטפלת.
חברה, אתם לא מבינים שאתם יורים לעצמכם ברגליים. לחלוטין.
וכמה פרצופים והורים שמרגישים כמו המתואר כאן בהרחבה באשכול גורמים לעוד משפחתון להסגר ועוד חמישה ילדים להיות בחוץ. בשנה הבאה.
אז נכון שבמצב רגיל אני הייתי לגמרי איתכן וטוענת שאסור לסגור משפחתון מוקדם ויקחו עזרה וכו' וכו'.
אבל זה לא מצב רגיל פה. לאף אחת לא חדשה העובדה שכמות המשפחתונים אינה מספקת, שתחלופת המטפלות במעון גבוהה יתר על המידה.
המינימום שאתן יכולות לעשות זה לתת להן הרגשה טובה, וזה יקרה רק אחרי שתרגישו שכל משפחתונאית עושה איתכן חסד. כן, חסד. כי אם היא סוגרת אז לילד הבא שלכן אין איפה להיות. וזה לא המצאה. זה משהו שקורה בהרבה ערים ויקרה הלאה בערים אחרות כשהתובנה "שמי שלא מתאים לה לא תהיה מטפלת" מחלחלת מלב ההורים היישר ללב המטפלת.

זה שההורים מתנהגים לא לפי הכללים, והמטפלת לא מעמידה אותם במקומם [ודורשת אישור רופא, או מתקשרת למפקחת/למשטרה/לרווחה וכו'], זה לא מתיר לה כי הוא זה לגזול מההורים את מה שמגיע להם [גם אם כל ההורים היו כמתואר לעיל - .והמצב בכלל לא כך].
ואגב אפשר לפתוח על זה אשכול נפרד.

ולגבי מצב המטפלות, אצל הרבה מטפלות זה שיטת מצליח וזה ממש לא יביא אותה לסגירת המשפחתון, ואם באמת באיזורכם יש מחסור במטפלות ואתם משערים שהמטפלת הנ"ל תסגור את המשפחתון אם לא תעניקו לה חופשים על חשבונכם, אז תעשו שיקול לגופו של מקרה, אבל שהמטפלות ידעו שמעולם לא הייתה כאן מחילה ממונית אלא גזלה שלעת עתה הוחלט לא לתבוע אותה.

 

[nori]

שהמטפלת הנ"ל תסגור את המשפחתון אם לא תעניקו לה חופשים על חשבונכם

החיים הם לא תמיד שחור ולבן. לא דבר כזה או אחר יגרום למטפלת לסגור משפחתון.
אבל הגישה כמו שהיא מוצגת כאן, הזלזול (הכמעט שנאה הייתי אומרת) והפטרונות בהחלט כן.
אגב, גם אם המחסור באזורכם טרם מורגש, לא ממליצה לכם לחכות שזה יקרה. וגם אם טרם מורגש כמותית אין מקום שזה לא מורגש איכותית. וגם אם אין לנו את כל היכולת להשפיע על כל הענין הורים רבים לוקחים חלק מעשי בקבירת המקצוע המדורדר הזה.

 

[גלגל הצבעים]

אבל הגישה כמו שהיא מוצגת כאן, הזלזול (הכמעט שנאה הייתי אומרת) והפטרונות בהחלט כן.
אגב, גם אם המחסור באזורכם טרם מורגש, לא ממליצה לכם לחכות שזה יקרה. וגם אם טרם מורגש כמותית אין מקום שזה לא מורגש איכותית. וגם אם אין לנו את כל היכולת להשפיע על כל הענין הורים רבים לוקחים חלק מעשי בקבירת המקצוע המדורדר הזה.

חבל שעדיין יש כאלה שמנסים לטהר את השרץ
גישה? זלזול?
היא גזלנית! מה השאלה בכלל?
אם המעביד שלך לא היה משלם לך יום עבודה בחודש, לא פעם ולא פעמיים. לא היית פותחת פה אשכול נזעק בפרוג? [מה אין פתרונות - למשל להתרים בשטיבלך, לפנות לקופת השכונה?]
אין שום הבדל, רק דמגוגיה, ומניפולציות.

 

[nori]

חבל שעדיין יש כאלה שמנסים לטהר את השרץ
גישה? זלזול?
היא גזלנית! מה השאלה בכלל?
אם המעביד שלך לא היה משלם לך יום עבודה בחודש, לא פעם ולא פעמיים. לא היית פותחת פה אשכול נזעק בפרוג? [מה אין פתרונות - למשל להתרים בשטיבלך, לפנות לקופת השכונה?]
אין שום הבדל, רק דמגוגיה, ומניפולציות.

אם הייתי אלוקים או אם הייתי משפחתונאית הנושא הזה היה מענין אותי.
מאחר ואני לא זה ולא זאת אז אני אפילו לא קראתי את החלקים בדיון שקשורים לזה. זה פשוט לא קשור אלי.

 

[הוא היה אומר]

בדיוק על הדברים האלה התכוונו חז"ל במשפט "שהעמידו דבריהם על דין תורה


אשמח אם תסביר לי את המשפט שכתבת
אולי אני גם יאמר לבוס שלי אל תעמיד אותי על דין תורה
תוותר לי כל יום על שעתיים???
מה שאתה לא מבין זה שאנחנו עובדות 9 שעות ובשביל זה קם המושג משפחתון ומעון
מי שלא מסוגלת שלא תיקח
למה להפוך אותנו לרשעיות?
מה אנחנו מחפשות לזרוק תילדים?
בסהכ רוצות לצאת לעבוד להביא פת לחם הבייתה
אז אנא...

אחר בקשי את מחילתך...
את מזכירה לי את הילדים בכיתה שלי שעושים משהו אסור ואז אומרים לי: "גם הוא עשה".
ואני כמובן עונה להם, "ואם הוא היה קופץ מהגג".
הטענה: "אולי תגיד לבוס שלי" היא קצת ילדותית.
אולי גם היהודים לפני החורבן יכלו לומר: "מה אני אעשה שגם ההוא מעמיד דבריו על דין תורה".
איננו אמורים לחשב מעשינו לפי הבוס שלנו.
זו דעתי.
זכותך לא להסכים איתה.

 

[גלגל הצבעים]

אם הייתי אלוקים או אם הייתי משפחתונאית הנושא הזה היה מענין אותי.
מאחר ואני לא זה ולא זאת אז אני אפילו לא קראתי את החלקים בדיון שקשורים לזה. זה פשוט לא קשור אלי.

אז בסדר, מדבריכם משמע שאתם לא סובלים מהמציאות הזו, או שאת לא עובדת או שאת מוצאת לילדים סידור אחר במאמץ קל.
אז תשאירו לכל אחד לפרגן למטפלות בנושא שקל לו לפרגן, כי מחר יפתחו אשכול על המתנות היקרות של סוף שנה, או על המטפלת שדורשת דמי שיכלול גבוהים, כל אחד נזעק במה שקשה לו - וחושב שכולם יכולים לעשות כמוהו במה שקל לו.

 

[ארבע]

זה שההורים מתנהגים לא לפי הכללים, והמטפלת לא מעמידה אותם במקומם [ודורשת אישור רופא, או מתקשרת למפקחת/למשטרה/לרווחה וכו'], זה לא מתיר לה כי הוא זה לגזול מההורים את מה שמגיע להם [גם אם כל ההורים היו כמתואר לעיל - .והמצב בכלל לא כך].
ואגב אפשר לפתוח על זה אשכול נפרד.

לא מתיר, נכון. כמו שלא מתיר להם לגזול אותה.
אין למטפלת שום דרך לאכוף על הורים את הנורמות הנדרשות מהם, וזה מה שעצוב בסיפור. לא המפקחת, לא התמ"ת ואף גורם לא יכולים לסייע לה לשרש התנהגויות שגוזלות אותה והופכות את עבודתה מקשה אך מתגמלת למפרכת ומתסכלת. וזה לא קשור לאסרטיביות. כי היא יכולה להיות אסרטיבית מאד, ובכל זאת להידבק מילד חולה, ולהפסיד ימי עבודה שלה (כי היא משלמת על ממלאת המקום, ואם עושה פיזור אז משלמת סכום עתק, יותר ממה שהיא עצמה מרוויחה, למשפחתוניות הקולטות), ואולי גם של בעלה שנדבק בשרשרת. וזו דוגמה מניסיון אישי.

מה דעתך על משפחתונית שנדבקה מילדי המשפחתון שלה, וכך גם בתה הכלה, וכל זאת בשבוע החתונה? במי האשם אם האורחים נדבקו מהן?

הייתי ממלאת מקום במשפחתון, והבטחתי לעצמי שלעולם לא עוד. ומאז אני ממש מעלימה עין ורוטנת הרבה פחות על המטפלות של צאצאי.

 

[גלגל הצבעים]

אין למטפלת שום דרך לאכוף על הורים את הנורמות הנדרשות מהם, וזה מה שעצוב בסיפור. לא המפקחת, לא התמ"ת ואף גורם לא יכולים לסייע לה לשרש התנהגויות שגוזלות אותה והופכות את עבודתה מקשה אך מתגמלת למפרכת ומתסכלת. וזה לא קשור לאסרטיביות. כי היא יכולה להיות אסרטיבית מאד, ובכל זאת להידבק מילד חולה, ולהפסיד ימי עבודה שלה (כי היא משלמת על ממלאת המקום, ואם עושה פיזור אז משלמת סכום עתק, יותר ממה שהיא עצמה מרוויחה, למשפחתוניות הקולטות), ואולי גם של בעלה שנדבק בשרשרת. וזו דוגמה מניסיון אישי.

מה דעתך על משפחתונית שנדבקה מילדי המשפחתון שלה, וכך גם בתה הכלה, וכל זאת בשבוע החתונה? במי האשם אם האורחים נדבקו מהן?

הייתי ממלאת מקום במשפחתון, והבטחתי לעצמי שלעולם לא עוד. ומאז אני ממש מעלימה עין ורוטנת הרבה פחות על המטפלות של צאצאי.

נושא כאוב, מסכים עם כל מילה, אבל כאמור זה נושא לאשכול נפרד, אין פה שום קשר לעניין שלנו.
והיו על זה אשכולות בעבר.

נ.ב. לגבי ההידבקויות, אין דרך למנוע זאת לחלוטין כי רוב הוירוסים מדבקים עוד לפני שרואים את התסמינים שלהם. זה חלק מ"הסיכון" לעבוד עם ילדים.

 

[ארבע]

נושא כאוב, מסכים עם כל מילה, אבל כאמור זה נושא לאשכול נפרד, אין פה שום קשר לעניין שלנו.
והיו על זה אשכולות בעבר.

אני רק מסבירה למה מטפלת, שלא כדין תורה, לפעמים מרגישה שיש לה זכות לעגל פינות, ומתפוצצת כשבאים אליה בטרוניה. ההרגשה שלה לגיטימית, אם כי ההיתר לגזול ודאי שלא ניתן לה.

 

[nori]

אז בסדר, מדבריכם משמע שאתם לא סובלים מהמציאות הזו, או שאת לא עובדת או שאת מוצאת לילדים סידור אחר במאמץ קל.

אני פשוט לא מאלה שזוכים לשזוף את עיני המשפחתונים מבפנים. ולא בגלל כמות השעות שאני עובדת.
ולכן הילדים שלי במעון מגיל שלושה חודשים. אז אמנם בעית הצומות לא קיימת. אבל קיימות בעיות אחרות.
וכן, אני נושמת עמוק. אומרת תודה ומתחשבת ומכילה עוד פעם ועוד פעם. בכל דבר שלא נוגע לשלום ורוחת התינוק הברורה.
ולא, לא כי אני כל כך טובה, אני פשוט רוצה שלפחות הסדור הזה שקיים ימשיך לעבוד ואני יודעת שכל העסק הזה נמצא על כרעי התרנגולת (אז נכון, אצלינו בישוב מצוקת המטפלות גבוהה יותר מבכל מקום אחר, לכן מה? תחכו שתגיעו למצב הזה? חכם עיניו בראשו)

 

[הוא היה אומר]

אני קוראת את התגובות פה בפורום, ואני לא מאמינה...
זו המטפלת של הילד שלכן. והיא נמצאת בשבילו יום יום תשע שעות ארוכות ולא פשוטות, ולעבוד עם תינוקים זה לא דומה לשום עבודה אחרת. זה שוחק, ואין לך שום פידבקים חוץ מהפרורים המסכנים שהאמהות זורקות להן לפעמים... (את קיבלת פעם בונוס בעבודה? קיבלת מחמאה מהבוס/ית, המטפלת יכולה רק לחלום על זה...)

ולא, אני לא מטפלת ואף פעם לא הייתי, אני גם לא נראה לי אהיה, כי אני חושבת שזה מקצוע קשה במיוחד.
וכן, גם המטפלת של הבן שלי הודיעה היום שמסיימים ב 2, והוצאנו אותו בשעה הזאת, ופירגנתי לה את השעתיים האלה, ולא ענין אותי כהוא זה אם היא צמה או לא, לא הקדשתי לזה רגע מחשבה, אתן יודעות למה?
כי אני חושבת שהיא עושה עבודה מדהימה, וכשהבית מתמלא כבר בשעה 12 בילדים שהגיעו הביתה גדולים וקטנים, קשה מאד להקדיש תשומת לב גם לילדים שבטיפולך, וזו היתה ההזדמנות שלי להראות לה שאני ממש מוקירה טובה, ומעריכה את העבודה שלה, ונותנת לה שחרור של שעתיים בכיף, ואת האמת, שזו גם טובת הילד שלי אחרי הכל.
אז קורה שצריך שמישהו מבני הבית יתגייס, או שכנה או חברה להוציא את הילד ולשמור עליו שעתיים, מה את עושה כשהוא חולה באמצע היום? לא עושה אותו הדבר? אז קשה, אז מה...

ולגבי המשפחתונים של קרית ספר, אני יודעת בבירור שיש להן רשות מלאה לשאול את ההורים, אבל לא לקבוע להם עובדה. אז יכול להיות שהמטפלת רצתה לבקש, אבל לא בדיוק ידעה איך לעשות את זה.
אבל מעבר להכל, יש את הגישה לכל דבר, ואת היחס. תתיחסו אליהן כראויות, ולא כנצלניות שמחפשות מאיפה לברוח... וכל הראיה שלכן תשתנה.

ממני אמא שעובדת הרבה מעבר לתשע שעות... הבן שלי הולך למשפחתון, ואני מעריכה ומוקירה ומעריצה את המטפלת של הבן שלי, כן, גם אם היא ברוב חוצפתה (??) לקחה היום חופש של שעתיים והלכה לנוח...

מסכים עם כל מילה.
ממך יראו וכך יעשו.
אולי כשל @זלזל תהיה בת שתעבוד כמטפלת היא תבין שזה ממש לא כמו לשבת במשרדד ממוזג.
ושוב, אני עובד כמחנך, ואשתי בהייטק משרה מלאה.
ובכל זאת, כואב לי לראות את אטימות הלב לקושי של המטפלות.
הם צמות למען ה', איפה הרחמים?

 

[הוא היה אומר]

כתבתי בעבר באשכול דומה
שכל המטיפים להתחשבות - זה רק בדברים שהם יכולים לעמוד בהם.
אשה שלא עובדת ביום שישי - מטיפה לכולן להתחשב
אשה שגומרת בשתים או שבעלה יכול לקחת - תטיף בנושא
אשה שיכולה לא לשלוח בצום - תטיף בנושא.

אני עובד גם בימי שישי, אשתי עובדת במשרה מלאה, קשה לי לשדד מערכות ולבוא בשתיים בצהריים בצומות.
ובכל זאת, ולו למען החינוך של הילדים שלי הגדולים, אני מגביר בי את מידת הרחמים.
מה אתם רוצים? שהילדים שלי יראו אטימות לב?
הילדים לא מבינים דקויות, הם רק רואים אבא ואמא שמתעקשים ביום צום להעמיס על המטפלת עוד שעתיים.

 

[Ruty Kepler]

הם צמות למען ה', איפה הרחמים?

יש גם צד שני.

נתקלת לא אחת בחברות לעבודה, נשים חרוצות שנוסעות יום יום מערי הלוויין של ירושלים לעיר עצמה כדי לעבוד, ורצות בסוף יום עבודה עם הנשמה ביד כדי להספיק את האוטובוס.

נשים מפרנסות, שיש להן רק ילדים קטנים, ואין להן מי שייקח/יביא/ישמור בינתיים.
ואין להן שום אחות בעיר המגורים, ולא גיסה שיכולה לעזור (גם הגיסה עובדת בירושלים...)

וכשמודיעים להן שהמשפחתון נגמר היום בשתיים, הן אובדות עצות. כפשוטו.

כי הן כבר הפסידו שעות עבודה אתמול, כשהיו פקקים בכניסה לעיר. והפסידו שבוע שעבר, כשהילדה הייתה חולה. וכל הפסד כזה מתורגם לכסף, פחות כמה מאות שקלים לחשבון הבנק.
לאנשים שאינם שכירים, קשה לפעמים לקלוט את זה. המשמעות של 'לצאת מהעבודה מוקדם יותר' - יכולה להיות: מאות שקלים של מינוס בחשבון.
ולפעמים הלקוחות מחכים לחומר דחוף, או נקבעו פגישות במשרד. יש גבול כמה סיפורים אפשר לספר לבוס.

 

[גלגל הצבעים]

אני עובד גם בימי שישי, אשתי עובדת במשרה מלאה, קשה לי לשדד מערכות ולבוא בשתיים בצהריים בצומות.
ובכל זאת, ולו למען החינוך של הילדים שלי הגדולים, אני מגביר בי את מידת הרחמים.
מה אתם רוצים? שהילדים שלי יראו אטימות לב?
הילדים לא מבינים דקויות, הם רק רואים אבא ואמא שמתעקשים ביום צום להעמיס על המטפלת עוד שעתיים.

שוב,
א. אתה מדבר איך צריך לנהוג אחרי מעשה, זה כבר שיקול לגופו של עניין, זה לא מוחל למטפלת על הגזל.
ב. יש כאלה ש"לצאת בשתים" זה לא להפסיד 100 ש"ח יומי, אלא לסכן את כל היחס של המעביד לעובד/ת, וזה יבוא על חשבון עבודה בחוה"מ, ויבוא על חשבון ימי חופשה.
ג. ישנם רבים שהעשרות ש"ח שהפסידו באותו יום יבואו לידי ביטוי בצלחת שלהם! ושל הילדים שלהם! וכן אל תדמו את עצמכם לאחרים.

 

[הוא היה אומר]

יש גם צד שני.

נתקלת לא אחת בחברות לעבודה, נשים חרוצות שנוסעות יום יום מערי הלוויין של ירושלים לעיר עצמה כדי לעבוד, ורצות בסוף יום עבודה עם הנשמה ביד כדי להספיק את האוטובוס.

נשים מפרנסות, שיש להן רק ילדים קטנים, ואין להן מי שייקח/יביא/ישמור בינתיים.
ואין להן שום אחות בעיר המגורים, ולא גיסה שיכולה לעזור (גם הגיסה עובדת בירושלים...)

וכשמודיעים להן שהמשפחתון נגמר היום בשתיים, הן אובדות עצות. כפשוטו.

כי הן כבר הפסידו שעות עבודה אתמול, כשהיו פקקים בכניסה לעיר. והפסידו שבוע שעבר, כשהילדה הייתה חולה. וכל הפסד כזה מתורגם לכסף, פחות כמה מאות שקלים לחשבון הבנק.
לאנשים שאינם שכירים, קשה לפעמים לקלוט את זה. המשמעות של 'לצאת מהעבודה מוקדם יותר' - יכולה להיות: מאות שקלים של מינוס בחשבון.
ולפעמים הלקוחות מחכים לחומר דחוף, או נקבעו פגישות במשרד. יש גבול כמה סיפורים אפשר לספר לבוס.

א. תודה על תגובתך המנומסת והענינית!!
ב. אני מסכים שזה כרוך במחיר אישי או כספי.
לדעתי המחיר שווה את תיקון המידות שלנו, את ההרגל להיות רחמנים וגומלי חסדים, ובעיקר, את החינוך של הילדים שלומדים לרחם ולהתחשה במי שקשה לו.
אבל אני באמת מבין מאד את הקושי ולא באתי לזלזל בו. אני עצמי מתקשה בכך מאד. גם אני וגם אשתי עובדים וזה באמת קשה.