אהבתי מאוד את הפתיחהההדגמה יפה ומרשימה.
אולי אפשר לדבר מעט על הסיבות ללחץ החברתי?
לעניות דעתי, הסיבה המרכזית ללחץ החברתי המוגבר שקיים בחברה החרדית, היא המקום המועט שיש בציבור שלנו לבילוי גשמי.
מסופר על כך שבימי מלחמת העולם השנייה רצו הבריטים לקצץ את תקציב התרבות, בשל ההוצאות התקציביות הרבות. צ'רצ'יל התנגד לזה בכל כוחו והצהיר 'נכון שאנחנו נלחמים על החיים, אבל צריך גם שיהיה בשביל מה לחיות!'
כל אחד צריך להרגיש שיש משהו שהוא חי עבורו, ונכון, כולנו חיים בשביל לקיים תורה ומצוות ולקבל עולם הבא, אבל רובנו לא בדרגה גבוהה כל כך שיכולים להעביר חיים שלמים בעבודה קשה, בלי להרגיש שמץ של הנאה בעולם הזה.
אצל החילונים החיים הם בשביל לבלות פיזית. חוץ מזה, לרוב אין להם צורך פנימי בנראות חיצונית מהודרת ועמידה בדרישות, אלא אם כן אלו דרישות העבודה והמעמד. לעומת זאת אצלנו, כיון שברוך ד' אין אנו חיים בשביל ההנאה הפיזית, ואדרבה פעמים רבות אנו עמלים מבוקר עד לילה, תחילה בעבודה, ולאחר מכן בבית עם הילדים, תחושת ההנאה מגיעה כאשר אנו מרגישים ש'אנחנו משפחה חשובה ויוקרתית, כזו שמלבישה את הילדים בסטים מחנות X, ומחתנת באולם X'.
אצל משפחות ליטאיות רבות אין צורך בנראות החיצונית בשביל תחושת החשיבות, כיון שתחושת החשיבות היא בזה ש'אנחנו מקפידים על הכשר זה, ולא נכניס את X לבית, והבעל לומד כל היום בכולל'.
כמובן שהכל זה בקווים גסים, ויש הכל אצל כולם.
אבל ההנחות שלך לגבי ההבדל בין הציבור החסידי לליטאי
לא נראות נכונות
ולו בשל העובדה שהליטאים כורעים תחת נטל החתונות בדיוק כמו החסידים
וחבל להפוך את האשכול להתכתשויות פנים מגזריות