מאז ומעולם גבירים לקחו לבנות שלהם את השפיצים של הישיבות ואת גדולי ישראל הבאים.
פעם אדם עני היה יודע שהוא לא יכול לתת, ו-כן לפעמים השידוכים של הבנות שלו היו בהתאם, גזירת שמיים, חלק מצרת העניות.
אי אפשר לומר למי שיש לו כסף לא לשלם על מה שהכי חשוב לו וזכותו לרצות את המובחר שבמובחר.
אי אפשר לומר לבחור מיוחד לא לדרוש אם יש כאלו שיש להם ומוכנים לשלם עליו את זה.
כל הבעיה שהיום כולם רוצים את המקסימום ולא מוכנים להבין שמי שאין לו לא יכול לתת.
זה מתבטא בכול תחום בחיים, שפעם היו רואים את ההבדל הברור בין עשירים לעניים, היום העניים לוקחים חובות כדי לחיות כמו העשירים.
אם נתחיל לחיות בהתאם למה שיש לנו, הרבה בעיות יפתרו.
שידוכים הם משמיים, והרבה דרכים למקום, אבל אדם לא יכול לחיות מכסף שאין לו, זה שורש הבעיה.
מה שיקרה אם כל אחד יתן רק כמה שיש לו, שכמות הבחורות שהוריהן נותנים דירה תרד בעשרות אחוזים, ורוב הבחורים, מצוינים וטובים לא ידרשו דירה כי לא יהיה מי שיתן להם את זה.