קורונה מי הזיז לי את הילדה

תן חיוך!

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב ואדריכלות פנים
אלו המצאות לא עדויות.
מקסימום יש כאלה שעדיין לא מרגישים טעם, ואין שום מחקר בעולם שזה משהו שלא עובר, צריך פשוט לחכות הרבה זמן.
בארץ היו 200,000 חולי קורונה שלא הרגישו את זה בכלל.
בכל הוודעה אתם כותבים את הנתון המסכן הזה של ה200,000, שמענו.

ובעניין הנזקים, אלו לא המצאות! יש לי קרוב שהולך לעבור השתלת קוצב לב בעקבות הקורונה
ועוד אחד שאני מכירה באופן אישי עם נזק בלתי הפיך לראות
 

תן חיוך!

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב ואדריכלות פנים
אני אמשיך לכתוב את הנתון הוא נתון נכון, מה לעשות.
אני אכתוב אותו שוב:
לפחות 200,000 אנשים בישראל חלו בקורונה ולא הרגישו את זה בכלל.
וכן, יש מקרי קיצון באחוז מזערי, ל"ע.
כל מי שיקרא את ההתוויה לצרכן באקמול או באנטיביוטיקה ויתחיל לחשוש מכל דבר שכתוב שם ישתגע.
רבותיי צריך להכנס לפרופורציות, זה לא סותר בכלל את הזהירות הנדרשת.
אין שום הוכחה וודאית ל200,000 נדבקים!
 

חיולה

משתמש מקצוען
לפחות 200,000 אנשים בישראל חלו בקורונה ולא הרגישו את זה בכלל.
מדובר על כרגע!
אבל
סה"כ הקורונה בקושי חצי שנה בעולם ואי אפשר לדעת איך זה משפיע לטווח הארוך.
אתם לא יכולים לקבוע מכאלה שהחלימו לפני חודש\חודשיים ולהגיד ש: "הם לא הרגישו את זה בכלל"
 

אני וביתי

משתמש מקצוען
אני אמשיך לכתוב את הנתון הוא נתון נכון, מה לעשות.
אני אכתוב אותו שוב:
לפחות 200,000 אנשים בישראל חלו בקורונה ולא הרגישו את זה בכלל.
וכן, יש מקרי קיצון באחוז מזערי, ל"ע.
כל מי שיקרא את ההתוויה לצרכן באקמול או באנטיביוטיקה ויתחיל לחשוש מכל דבר שכתוב שם ישתגע.
רבותיי צריך להכנס לפרופורציות, זה לא סותר בכלל את הזהירות הנדרשת.
תגידו אתם מוכנים שההורים שלכם חס ושלום או אתם תיהיו האחוז המזערי?! גם אז תמשיכו להגיד 200000
מבחינת עם ישראל אפילו אדם אחד שנזוק זה מצריך דאגה וצעקה.

וכבר אמרו שהשאננים זה אנשים שלא הכירו מקרוב חולה. מאחל להם חא להכיר .
זה ממש רחוק מלהיות נעים.
 

ללושקה

משתמש מקצוען
בגדול זה עובד ככה.
משפחות ששולחת הם משפחות שבדרך כלל (בלי להכליל) לא היסטריות על קורונה.
המשפחות עם קרוב משפחה גרעינית בקבוצת סיכון לרוב לא ישלחו.
ולכן מגוחך שהבית ספר היסטרי על היגיינה, מי ששלח לקח את הסיכון - זה ברור.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
אלו המצאות לא עדויות.
מקסימום יש כאלה שעדיין לא מרגישים טעם, ואין שום מחקר בעולם שזה משהו שלא עובר, צריך פשוט לחכות הרבה זמן.
בארץ היו 200,000 חולי קורונה שלא הרגישו את זה בכלל.
אלו עדויות ולא המצאות.
אבל למה להתבלבל מעובדות?
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
עד לאחרונה לא סבלתי יותר מדי מהקורונה. במידה זהירה אפשר לומר שגם די נהניתי משלל השירותים שהונגשו עד הדלת. אפילו את השמחה הביאו לי הביתה במשאיות. הילדים נהנו, הבית תסס, הצחוקים לא הפסיקו, וגם המריבות וטיפוסי הקירות. היו מחירים, כמובן, אבל הכל בגדר הנסבל.

ואז הילדים חזרו ללימודים. ולאחר כשלושה שבועות, משהו התחיל להריח לי לא תקין.

בהתחלה כל התיאורים הצבעוניים של בתי על המתרחש בבית הספר היו נשמעים לי מוגזמים אך חינניים. המורה הלחוצה מעבר למחיצת שקף + מסכה, הצהרות הבריאות, צוותי הניקיון המתוגברים, הוראות הריחוק, מעמד היציאות האינדיווידואליות לנטילת ידיים שמתמשך כשעה ורבע מדי בוקר, ההפסקות בשעות המוזרות, חיטויי הידיים הכפייתיים בתחילת ובסוף כל הפסקה, בתחילת ובסוף כל שיעור, אחרי כל גיהוק ובתום כל חיטוט אף.

קצת הגזימו, חשבתי, אבל אף אחד הרי לא מת מזהירות יתר.

אבל כשלפני שבוע הילדה שלי, בכיתה א', שעד כה היתה מלאת שמחת חיים במובן הכי פשוט של המילה, שמחה ומאושרת ונטולת דאגות – התחילה להתנהג כמו מישהי אחרת, אמרתי, יש סיכוי שמשהו כאן משתבש. היא מתעוררת בלילות ובוכה בהיסטריה שהיא מפחדת, לא מצליחה להירדם אחר כך במשך שעות, מסרבת להוריד את המסכה גם בבית, לא רוצה ללכת לבית ספר, מפתחת הפרעת חיטוי חמורה, מבוהלת באופן קבוע ועוד. אם זאת השגרה, הרי שהיה מצופה ממנה הרבה הרבה יותר.

בימים האחרונים, הסיפורים מבית הספר מסמרים את שערותיי.

אני מבין את המוטיבציה של ההנהלה שלא להגיע לכותרות בתור המוסד שנסגר בגלל הדבקה המונית. אבל בגלל זה להרוס נפשית את התלמידות? להעמיד את כל המסכנות ששכחו היום להביא את הצהרת הבריאות בשורה בחוץ, תוך זעקות שבר "להתרחק שש בלטות" עד שיבוא ההורה המזניח עם ההצהרה? לעמוד על וורידי התלמידות לאורך היום שלא יזוזו חלילה וחס? שיתפחלצו? שלא ישחקו? שיחטאו עוד פעם את הידיים ואת השולחן סתם כי למה לא?

הפכו את החיים שלהם לסיוט. זה באמת שווה את זה? מישהו לוקח בחשבון את המחירים הכבדים?

בבית הקורונה היתה חוויה היסטורית שתיזכר לא רע, בבית ספר זה הפך להיות אסון ממשי. כאן ועכשיו.

צריך להיזהר, לא אומר שלא, אבל בגבולות הטעם וההיגיון. הסיכון הקטן לא מצדיק את ההיסטריה, את הלחץ ואת ההרס לטווח הארוך. גם אם יידבקו, לא סוף העולם. ההגזמה הפרועה הזו עלולה לעלות לעתיד שלנו ביוקר רב, הרבה יותר ממה שספק ההדבקה הרחוק יעלה.

ואם כבר, הייתי מצפה ממוסד חינוכי שאמון להקנות ערכים יהודיים גם לנצל את הזמן הזה לא רק בשביל לשנן את ההוראות שוב ושוב ולהפוך את כל הדור הבא לדור בהפרעה, אלא גם קצת להתייחס לתקופה בצורה יהודית. באמונה. בביטחון ובשמחה.

השתדלות זה חשוב, אבל זה בשום אופן לא חזות הכל. הרבה משתדלים נדבקו למרות הכל ולהיפך. בסוף, איך שלא יהיה, אנחנו זקוקים לרחמי שמים מרובים. אז למה להרוס בדרך את השפיות של הילדות? למה זה טוב?

הילדה בוכה. לילה טוב.
אז אולי לא תשלחו באמת?
למרבה מזלנו, מערכת החינוך לשם גיוון מאפשרת לנו עצמאות בבחירות שלנו, מה שלא היה בעבר :)
 

yaffab

משתמש מקצוען
כמורה - שחזרה למערכת מצד אחד
וכאמא - שמשאירה שמונה ילדים בבית מדי יום (כי המוסדות טרם חזרו)
אני יכולה להבין ללבכם, אבל לא להצדיק.
במוסד החינוכי יש לשמור - בהחלט.
ולהקצין בשמירה - כן!
כי שם אני נוטלת אחריות על כיתה שלמה ואם יקרה משהו אתה ההורה תבוא אלי בטענות. בבית שלי האישי - אף אחד לא יכעס עלי.

אם לבת שלכם קשה - אל תשלחו. יש לי לפחות חמש תלמידות שלא חזרו למרות ששבנו ללימודים לפני שלשה שבועות. אנחנו מבינים אותם ושולחים להם חומרי למידה הביתה.
הקורונה בבית היתה חוויה משותפת (כן, למרות שנלקח מאיתנו סבא יקר וצעיר) אבל בכתה - היא משהו אחר לגמרי.
ואגב, נסו מה שפחות להאשים את הצוות החינוכי בבית הספר. הוא מורכב ממני וממנה וממך. וכולנו אנשים טובים המחפשים להיטיב וגם מבקשים לשמור על בריאותנו בתוך שאר בריאות עמך בית ישראל.
 

נועה ב

משתמש מקצוען
עד לאחרונה לא סבלתי יותר מדי מהקורונה. במידה זהירה אפשר לומר שגם די נהניתי משלל השירותים שהונגשו עד הדלת. אפילו את השמחה הביאו לי הביתה במשאיות. הילדים נהנו, הבית תסס, הצחוקים לא הפסיקו, וגם המריבות וטיפוסי הקירות. היו מחירים, כמובן, אבל הכל בגדר הנסבל.

ואז הילדים חזרו ללימודים. ולאחר כשלושה שבועות, משהו התחיל להריח לי לא תקין.

בהתחלה כל התיאורים הצבעוניים של בתי על המתרחש בבית הספר היו נשמעים לי מוגזמים אך חינניים. המורה הלחוצה מעבר למחיצת שקף + מסכה, הצהרות הבריאות, צוותי הניקיון המתוגברים, הוראות הריחוק, מעמד היציאות האינדיווידואליות לנטילת ידיים שמתמשך כשעה ורבע מדי בוקר, ההפסקות בשעות המוזרות, חיטויי הידיים הכפייתיים בתחילת ובסוף כל הפסקה, בתחילת ובסוף כל שיעור, אחרי כל גיהוק ובתום כל חיטוט אף.

קצת הגזימו, חשבתי, אבל אף אחד הרי לא מת מזהירות יתר.

אבל כשלפני שבוע הילדה שלי, בכיתה א', שעד כה היתה מלאת שמחת חיים במובן הכי פשוט של המילה, שמחה ומאושרת ונטולת דאגות – התחילה להתנהג כמו מישהי אחרת, אמרתי, יש סיכוי שמשהו כאן משתבש. היא מתעוררת בלילות ובוכה בהיסטריה שהיא מפחדת, לא מצליחה להירדם אחר כך במשך שעות, מסרבת להוריד את המסכה גם בבית, לא רוצה ללכת לבית ספר, מפתחת הפרעת חיטוי חמורה, מבוהלת באופן קבוע ועוד. אם זאת השגרה, הרי שהיה מצופה ממנה הרבה הרבה יותר.

בימים האחרונים, הסיפורים מבית הספר מסמרים את שערותיי.

אני מבין את המוטיבציה של ההנהלה שלא להגיע לכותרות בתור המוסד שנסגר בגלל הדבקה המונית. אבל בגלל זה להרוס נפשית את התלמידות? להעמיד את כל המסכנות ששכחו היום להביא את הצהרת הבריאות בשורה בחוץ, תוך זעקות שבר "להתרחק שש בלטות" עד שיבוא ההורה המזניח עם ההצהרה? לעמוד על וורידי התלמידות לאורך היום שלא יזוזו חלילה וחס? שיתפחלצו? שלא ישחקו? שיחטאו עוד פעם את הידיים ואת השולחן סתם כי למה לא?

הפכו את החיים שלהם לסיוט. זה באמת שווה את זה? מישהו לוקח בחשבון את המחירים הכבדים?

בבית הקורונה היתה חוויה היסטורית שתיזכר לא רע, בבית ספר זה הפך להיות אסון ממשי. כאן ועכשיו.

צריך להיזהר, לא אומר שלא, אבל בגבולות הטעם וההיגיון. הסיכון הקטן לא מצדיק את ההיסטריה, את הלחץ ואת ההרס לטווח הארוך. גם אם יידבקו, לא סוף העולם. ההגזמה הפרועה הזו עלולה לעלות לעתיד שלנו ביוקר רב, הרבה יותר ממה שספק ההדבקה הרחוק יעלה.

ואם כבר, הייתי מצפה ממוסד חינוכי שאמון להקנות ערכים יהודיים גם לנצל את הזמן הזה לא רק בשביל לשנן את ההוראות שוב ושוב ולהפוך את כל הדור הבא לדור בהפרעה, אלא גם קצת להתייחס לתקופה בצורה יהודית. באמונה. בביטחון ובשמחה.

השתדלות זה חשוב, אבל זה בשום אופן לא חזות הכל. הרבה משתדלים נדבקו למרות הכל ולהיפך. בסוף, איך שלא יהיה, אנחנו זקוקים לרחמי שמים מרובים. אז למה להרוס בדרך את השפיות של הילדות? למה זה טוב?

הילדה בוכה. לילה טוב.
בתור אחת שמלמדת בביה"ס
זה חריג ומוזר
וממש לא כך בכל בתי הספר, נכון יש מסכות, יש ניקוי ידיים, הבנות באורות מביזבוז הזמן המוקדש לנטילת ידים
כייף לנו בביה"ס...

מאמינה שיש כאן שילוב של מנהלת לחוצה, מורה מפוחדת, כללים נוקשים ובת רגישה
 

דעת

משתמש פעיל
אלו המצאות לא עדויות.
עוד "המצאה"....
 

תן חיוך!

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב ואדריכלות פנים
גם הרב גולדשמידט שנפטר השבוע קיבל בשבוע שעבר בדיקה שלילית שניה :(
עוד "המצאה"....
 

משויטט

משתמש מקצוען
לא באתי להתווכח עם אף אחד,
בוודאי שלא בעניין חובת השמירה על הכללים והמסתעף.
אפילו לא התכוונתי לקבל עצות חינם האם לשלוח או לא את הילדה לבית הספר, לבדוק רקע נפשי, לחשוב על טיפול רגשי וכהנה.
דיברתי על האווירה הבלתי אפשרית שקיימת בבית הספר הספציפי, שילדות, בוודאי צעירות, לא תמיד מתמודדות איתה בצורה טובה, ושצריך גם לקחת את זה בחשבון.
יש פתרונות רבים לבעיה הזו, לפני הורדת כללי השמירה, והראשון שבהם הוא מודעות.
מודה, שלכתחילה חשבתי שזו תופעה רחבה יותר, והנה מסתבר שנפלנו על בית הספר ההיפוכונדרי מכולם.
שאף אחד בבקשה לא יראה בדבריי זלזול בחשיבות השמירה על ההוראות או הבעת דעה בכל הנושאים האחרים אליהם גלש אשכול זה שלא בטובתו.

שבוע נפלא ובריאות לכולם
 

עוקר הרים

משתמש מקצוען
אני אמשיך לכתוב את הנתון הוא נתון נכון, מה לעשות.
אני אכתוב אותו שוב:
לפחות 200,000 אנשים בישראל חלו בקורונה ולא הרגישו את זה בכלל.
וכן, יש מקרי קיצון באחוז מזערי, ל"ע.
כל מי שיקרא את ההתוויה לצרכן באקמול או באנטיביוטיקה ויתחיל לחשוש מכל דבר שכתוב שם ישתגע.
רבותיי צריך להכנס לפרופורציות, זה לא סותר בכלל את הזהירות הנדרשת.
200,000 חלו כנראה בקורונה ע''פ הבדיקות הסרולוגיות אבל הבדיקות לא בדקו אם הם הרגישו את המחלה או לא
אני ואשתי וכנראה גם חלק מהילדים חלינו בקורונה כמעט בוודאות (אשתי איבדה את חוש הריח וגם לי היו תסמינים) אבל לא אשרו לנו בדיקה, כמונו יש עוד המון שלא נבדקו אבל הרגישו זאת היטב.
 

מצות

משתמש פעיל
אין שום הוכחה וודאית ל200,000 נדבקים!
מדגם סרולוגי ראשון בישראל: 200 אלף נדבקו בקורונה - פי עשרה מהמדווח
סקר נוגדנים של הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות ואוניברסיטת תל אביב מראה כי כ-2.5% מהישראלים נחשפו לקורונה או נדבקו בנגיף


סקר נוגדנים שביצע צוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות יחד עם אוניברסיטת תל אביב הצביע על כך שעל פי אומדן, בין 200 אלף ועד 300-270 אלף איש בישראל – כ-2.5% מהאוכלוסיה – נחשפו או נדבקו לנגיף הקורונה. כלומר, לערך פי עשרה ממספר הנדבקים המאומתים עד כה מתחילת המגיפה בארץ שהחלה להתפשט בימים הראשונים של חודש מארס. מדגמים דומים שנעשו במדינות אחרות בעולם נמצא שיעור חשיפה דומה: בין 1% ל-6%.
בסקר נותחו תוצאות דגימות דם אנונימיות שנלקחו בחודשים מארס ואפריל מ-1,700 איש בכל רחבי הארץ ובקבוצות הגיל השונות המהוות מדגם מייצג, לצורכי בנק הנסיובים המרכזי ומתורמים לשירותי הדם של מד"א. חלק מהדגימות היו אקראיות ממערך הניטור הקבוע של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות. הדו"ח מסכם את ניתוח תוצאות הסקר שנועד לסייע בניהול המאבק במגיפה.
הצוות, בראשות פרופ' דני כהן ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב וחבר בצוות הטיפול במגפות במשרד הבריאות (צט"מ), חיפש בדגימות את הנוגדנים מסוג IgG המעידים על התגובה החיסונית של גוף האדם כאשר הוא נחשף ונדבק בנגיף. תגובה זאת מתפתחת בדרך כלל כשבועיים-שלושה ממועד החשיפה לזיהום ומופיעה גם אצל מי שלא פיתח את תסמיני המחלה. רמת האמינות של בדיקה כזאת 98%-95%. התברר כי הימצאות הנוגדנים היתה גבוה מעט יותר בקבוצת הגיל 60-40 (שיעור חשיפה של 3.6%) ונמוכה בקבוצת הגיל 19-0 (כ-0.8%).
שכיחות גבוהה יותר נמצאה בקרב גברים (2.6%) לעומת נשים (1.2%). השיעורים הגבוהים ביותר היו בירושלים (3%) ובתל אביב בהשוואה לחיפה (1%).
פרופ' כהן: "הסקר מעלה שעל כל מקרה מאומת ומדווח יש בישראל כנראה בין 11 ל-16 מקרים שלא נתגלו. אנחנו רחוקים עדיין רחוקים מאוד מאפקט חסינות העדר". כאן נדרשת חשיפה של כ-60%.
פרופ' ליטל קינן-בוקר מהמרכז לבקרת מחלות אמרה: "זהו המחקר הראשון בישראל הנותן מידע על מידת החשיפה של האוכלוסיה הכללית לנגיף גם מההיבט הגיאוגרפי. המידע שהושג מדגים שעל כל חולה ידוע יש 15-10 חולים שלא זוהו. יידרשו מדגמים נוספים לקבלת תמונת מודיעין מפורטת לצורך ההתמודדות עם המחלה".
על פי תכנית משרד הבריאות אמור להתחיל בימים הקרובים סקר סרולוגי שיבוצע בקופות החולים ושבו אמורים להשתתף עד 200 אלף איש. בין יעדי הסקר גם בירור אופן התפשטות הנגיף ביישובים צפופי אוכלוסיה כמו בני ברק.
מחקר אחר שאותו הובילה ד"ר עדי שטרן, ראש המעבדה לחקר אבולוציה של נגיפים מאוניברסיטת תל אביב, מעריך ש-5% מהחולים בישראל שנחשבים לכן ל"מפיצי על" אחראים על 80% מההדבקות.
 

נועה ב

משתמש מקצוען
לא באתי להתווכח עם אף אחד,
בוודאי שלא בעניין חובת השמירה על הכללים והמסתעף.
אפילו לא התכוונתי לקבל עצות חינם האם לשלוח או לא את הילדה לבית הספר, לבדוק רקע נפשי, לחשוב על טיפול רגשי וכהנה.
דיברתי על האווירה הבלתי אפשרית שקיימת בבית הספר הספציפי, שילדות, בוודאי צעירות, לא תמיד מתמודדות איתה בצורה טובה, ושצריך גם לקחת את זה בחשבון.
יש פתרונות רבים לבעיה הזו, לפני הורדת כללי השמירה, והראשון שבהם הוא מודעות.
מודה, שלכתחילה חשבתי שזו תופעה רחבה יותר, והנה מסתבר שנפלנו על בית הספר ההיפוכונדרי מכולם.
שאף אחד בבקשה לא יראה בדבריי זלזול בחשיבות השמירה על ההוראות או הבעת דעה בכל הנושאים האחרים אליהם גלש אשכול זה שלא בטובתו.

שבוע נפלא ובריאות לכולם
אז לכאורה אפשר לנעול את הנושא..
עובר לגלישה לתתי נושאים לא קשורים
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
לא באתי להתווכח עם אף אחד,
בוודאי שלא בעניין חובת השמירה על הכללים והמסתעף.
אפילו לא התכוונתי לקבל עצות חינם האם לשלוח או לא את הילדה לבית הספר, לבדוק רקע נפשי, לחשוב על טיפול רגשי וכהנה.
דיברתי על האווירה הבלתי אפשרית שקיימת בבית הספר הספציפי, שילדות, בוודאי צעירות, לא תמיד מתמודדות איתה בצורה טובה, ושצריך גם לקחת את זה בחשבון.
יש פתרונות רבים לבעיה הזו, לפני הורדת כללי השמירה, והראשון שבהם הוא מודעות.
מודה, שלכתחילה חשבתי שזו תופעה רחבה יותר, והנה מסתבר שנפלנו על בית הספר ההיפוכונדרי מכולם.
שאף אחד בבקשה לא יראה בדבריי זלזול בחשיבות השמירה על ההוראות או הבעת דעה בכל הנושאים האחרים אליהם גלש אשכול זה שלא בטובתו.

שבוע נפלא ובריאות לכולם
בקיצור, אל תענו לי ואל תתנו לי שום רעיון לכיוון מחשבה אחר.
רק תהנהנו בראש ותעצימו את דברי.
 

yudit10

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
לא באתי להתווכח עם אף אחד,
בוודאי שלא בעניין חובת השמירה על הכללים והמסתעף.
אפילו לא התכוונתי לקבל עצות חינם האם לשלוח או לא את הילדה לבית הספר, לבדוק רקע נפשי, לחשוב על טיפול רגשי וכהנה.
דיברתי על האווירה הבלתי אפשרית שקיימת בבית הספר הספציפי, שילדות, בוודאי צעירות, לא תמיד מתמודדות איתה בצורה טובה, ושצריך גם לקחת את זה בחשבון.
יש פתרונות רבים לבעיה הזו, לפני הורדת כללי השמירה, והראשון שבהם הוא מודעות.
מודה, שלכתחילה חשבתי שזו תופעה רחבה יותר, והנה מסתבר שנפלנו על בית הספר ההיפוכונדרי מכולם.
שאף אחד בבקשה לא יראה בדבריי זלזול בחשיבות השמירה על ההוראות או הבעת דעה בכל הנושאים האחרים אליהם גלש אשכול זה שלא בטובתו.

שבוע נפלא ובריאות לכולם
התופעה הזו היא תוצאה ישירה של חינוך
שכל מי שיוצא מהבית מעבר למאה מטר הוא בגדר 'רוצח' 'רודף' וכו' וכו'
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

18.11

י"ז חשוון


וובינר מרתק!

המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג

הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.

הכניסה חופשית!


19.11

י"ח חשוון


פתיחת

קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI

קורס מקוצר


19.11

י"ח חשוון


אירוע שיתופים ייחודי

בוטים מספרים על עצמם

בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.

הכניסה חופשית!


25.11

כ"ד


פתיחת

קורס פרסום קופי+

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


פתיחת

קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


פתיחת

קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


נפתחה ההרשמה!

קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!

מלגות גבוהות!


הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  14  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה