אי פה אי שם
משתמש מקצוען
הנשיא טראמפ סיכם זאת במשפט קצר - אסור שנרשה לפתרון להיות יותר גרוע מהבעיה עצמה.
עצוב.
עצוב.
אמר נשיא של מדינה בה בכל בית יש חולה או מת.הנשיא טראמפ סיכם זאת במשפט קצר - אסור שנרשה לפתרון להיות יותר גרוע מהבעיה עצמה.
עצוב.
הילדה סובלת.עד לאחרונה לא סבלתי יותר מדי מהקורונה. במידה זהירה אפשר לומר שגם די נהניתי משלל השירותים שהונגשו עד הדלת. אפילו את השמחה הביאו לי הביתה במשאיות. הילדים נהנו, הבית תסס, הצחוקים לא הפסיקו, וגם המריבות וטיפוסי הקירות. היו מחירים, כמובן, אבל הכל בגדר הנסבל.
ואז הילדים חזרו ללימודים. ולאחר כשלושה שבועות, משהו התחיל להריח לי לא תקין.
בהתחלה כל התיאורים הצבעוניים של בתי על המתרחש בבית הספר היו נשמעים לי מוגזמים אך חינניים. המורה הלחוצה מעבר למחיצת שקף + מסכה, הצהרות הבריאות, צוותי הניקיון המתוגברים, הוראות הריחוק, מעמד היציאות האינדיווידואליות לנטילת ידיים שמתמשך כשעה ורבע מדי בוקר, ההפסקות בשעות המוזרות, חיטויי הידיים הכפייתיים בתחילת ובסוף כל הפסקה, בתחילת ובסוף כל שיעור, אחרי כל גיהוק ובתום כל חיטוט אף.
קצת הגזימו, חשבתי, אבל אף אחד הרי לא מת מזהירות יתר.
אבל כשלפני שבוע הילדה שלי, בכיתה א', שעד כה היתה מלאת שמחת חיים במובן הכי פשוט של המילה, שמחה ומאושרת ונטולת דאגות – התחילה להתנהג כמו מישהי אחרת, אמרתי, יש סיכוי שמשהו כאן משתבש. היא מתעוררת בלילות ובוכה בהיסטריה שהיא מפחדת, לא מצליחה להירדם אחר כך במשך שעות, מסרבת להוריד את המסכה גם בבית, לא רוצה ללכת לבית ספר, מפתחת הפרעת חיטוי חמורה, מבוהלת באופן קבוע ועוד. אם זאת השגרה, הרי שהיה מצופה ממנה הרבה הרבה יותר.
בימים האחרונים, הסיפורים מבית הספר מסמרים את שערותיי.
אני מבין את המוטיבציה של ההנהלה שלא להגיע לכותרות בתור המוסד שנסגר בגלל הדבקה המונית. אבל בגלל זה להרוס נפשית את התלמידות? להעמיד את כל המסכנות ששכחו היום להביא את הצהרת הבריאות בשורה בחוץ, תוך זעקות שבר "להתרחק שש בלטות" עד שיבוא ההורה המזניח עם ההצהרה? לעמוד על וורידי התלמידות לאורך היום שלא יזוזו חלילה וחס? שיתפחלצו? שלא ישחקו? שיחטאו עוד פעם את הידיים ואת השולחן סתם כי למה לא?
הפכו את החיים שלהם לסיוט. זה באמת שווה את זה? מישהו לוקח בחשבון את המחירים הכבדים?
בבית הקורונה היתה חוויה היסטורית שתיזכר לא רע, בבית ספר זה הפך להיות אסון ממשי. כאן ועכשיו.
צריך להיזהר, לא אומר שלא, אבל בגבולות הטעם וההיגיון. הסיכון הקטן לא מצדיק את ההיסטריה, את הלחץ ואת ההרס לטווח הארוך. גם אם יידבקו, לא סוף העולם. ההגזמה הפרועה הזו עלולה לעלות לעתיד שלנו ביוקר רב, הרבה יותר ממה שספק ההדבקה הרחוק יעלה.
ואם כבר, הייתי מצפה ממוסד חינוכי שאמון להקנות ערכים יהודיים גם לנצל את הזמן הזה לא רק בשביל לשנן את ההוראות שוב ושוב ולהפוך את כל הדור הבא לדור בהפרעה, אלא גם קצת להתייחס לתקופה בצורה יהודית. באמונה. בביטחון ובשמחה.
השתדלות זה חשוב, אבל זה בשום אופן לא חזות הכל. הרבה משתדלים נדבקו למרות הכל ולהיפך. בסוף, איך שלא יהיה, אנחנו זקוקים לרחמי שמים מרובים. אז למה להרוס בדרך את השפיות של הילדות? למה זה טוב?
הילדה בוכה. לילה טוב.
בתור אחת שמלמדת בביה''ס ושומעת את תגובות ההורים על כל דבר שקורה אני רואה
שכל מה שתדרושנה הנהלות לא ימצא חן בעיני ההורים, אם יקלו יהיה מי שיזעק ואם יחמירו יהיה מי שיזעק
בכל בתי הספר המנהלות השאירו הודעה שקל וברור היה להבין ממנה: תעשו טובה אל תשלחו
בחרתם לשלוח? קחו בחשבון את הלחץ שקיים בבית הספר!
המנהלות והמורות ה'מלחיצות' עושות כל שביכולתם כדי למנוע הדבקות
ביום שידבקו כולם ידעו לזעוק למה לא שמרו מספיק...
משהו בחר במצב הזה???
כדאי להתלונן כמה שפחות ולהפעיל את שיקול הדעת כמה שיותר.
המטפלות במעונות, הקופאיות ויש עוד. והם לא עושות עשירית מהרעש שהמורות עושות.רק להזכר באילו שאמרו:
גם אחרים נלחצים בעבודה כמו קופאיות בסופר , פקידות וכו'
תראו לי ציבור שנחשף כך מקביל למערכת החינוך?
לעמוד בהנחיות המגבילות ועוד דורשים ממנו להיות רגוע.
אותי זה מקפיץ לגמרי.
המטפלות במעונות, הקופאיות ויש עוד. והם לא עושות עשירית מהרעש שהמורות עושות.
אבל זה תמיד ככה, התרגלנו... (כלומר משתדלים, לעולם לא נצליח לגמרי.)
את בטוחה? אני יודעת דווקא ההפך....הורים לא שולחים כי משעמם להם / כי נמאס להם מהילדים שלהם
נכון,הנשיא טראמפ סיכם זאת במשפט קצר - אסור שנרשה לפתרון להיות יותר גרוע מהבעיה עצמה.
עצוב.
נגע לליבי.עד לאחרונה לא סבלתי יותר מדי מהקורונה. במידה זהירה אפשר לומר שגם די נהניתי משלל השירותים שהונגשו עד הדלת. אפילו את השמחה הביאו לי הביתה במשאיות. הילדים נהנו, הבית תסס, הצחוקים לא הפסיקו, וגם המריבות וטיפוסי הקירות. היו מחירים, כמובן, אבל הכל בגדר הנסבל.
ואז הילדים חזרו ללימודים. ולאחר כשלושה שבועות, משהו התחיל להריח לי לא תקין.
בהתחלה כל התיאורים הצבעוניים של בתי על המתרחש בבית הספר היו נשמעים לי מוגזמים אך חינניים. המורה הלחוצה מעבר למחיצת שקף + מסכה, הצהרות הבריאות, צוותי הניקיון המתוגברים, הוראות הריחוק, מעמד היציאות האינדיווידואליות לנטילת ידיים שמתמשך כשעה ורבע מדי בוקר, ההפסקות בשעות המוזרות, חיטויי הידיים הכפייתיים בתחילת ובסוף כל הפסקה, בתחילת ובסוף כל שיעור, אחרי כל גיהוק ובתום כל חיטוט אף.
קצת הגזימו, חשבתי, אבל אף אחד הרי לא מת מזהירות יתר.
אבל כשלפני שבוע הילדה שלי, בכיתה א', שעד כה היתה מלאת שמחת חיים במובן הכי פשוט של המילה, שמחה ומאושרת ונטולת דאגות – התחילה להתנהג כמו מישהי אחרת, אמרתי, יש סיכוי שמשהו כאן משתבש. היא מתעוררת בלילות ובוכה בהיסטריה שהיא מפחדת, לא מצליחה להירדם אחר כך במשך שעות, מסרבת להוריד את המסכה גם בבית, לא רוצה ללכת לבית ספר, מפתחת הפרעת חיטוי חמורה, מבוהלת באופן קבוע ועוד. אם זאת השגרה, הרי שהיה מצופה ממנה הרבה הרבה יותר.
בימים האחרונים, הסיפורים מבית הספר מסמרים את שערותיי.
אני מבין את המוטיבציה של ההנהלה שלא להגיע לכותרות בתור המוסד שנסגר בגלל הדבקה המונית. אבל בגלל זה להרוס נפשית את התלמידות? להעמיד את כל המסכנות ששכחו היום להביא את הצהרת הבריאות בשורה בחוץ, תוך זעקות שבר "להתרחק שש בלטות" עד שיבוא ההורה המזניח עם ההצהרה? לעמוד על וורידי התלמידות לאורך היום שלא יזוזו חלילה וחס? שיתפחלצו? שלא ישחקו? שיחטאו עוד פעם את הידיים ואת השולחן סתם כי למה לא?
הפכו את החיים שלהם לסיוט. זה באמת שווה את זה? מישהו לוקח בחשבון את המחירים הכבדים?
בבית הקורונה היתה חוויה היסטורית שתיזכר לא רע, בבית ספר זה הפך להיות אסון ממשי. כאן ועכשיו.
צריך להיזהר, לא אומר שלא, אבל בגבולות הטעם וההיגיון. הסיכון הקטן לא מצדיק את ההיסטריה, את הלחץ ואת ההרס לטווח הארוך. גם אם יידבקו, לא סוף העולם. ההגזמה הפרועה הזו עלולה לעלות לעתיד שלנו ביוקר רב, הרבה יותר ממה שספק ההדבקה הרחוק יעלה.
ואם כבר, הייתי מצפה ממוסד חינוכי שאמון להקנות ערכים יהודיים גם לנצל את הזמן הזה לא רק בשביל לשנן את ההוראות שוב ושוב ולהפוך את כל הדור הבא לדור בהפרעה, אלא גם קצת להתייחס לתקופה בצורה יהודית. באמונה. בביטחון ובשמחה.
השתדלות זה חשוב, אבל זה בשום אופן לא חזות הכל. הרבה משתדלים נדבקו למרות הכל ולהיפך. בסוף, איך שלא יהיה, אנחנו זקוקים לרחמי שמים מרובים. אז למה להרוס בדרך את השפיות של הילדות? למה זה טוב?
הילדה בוכה. לילה טוב.
בהחלט השוואה מטופשת.המטפלות במעונות, הקופאיות ויש עוד. והם לא עושות עשירית מהרעש שהמורות עושות.
אבל זה תמיד ככה, התרגלנו... (כלומר משתדלים, לעולם לא נצליח לגמרי.)
תראו למ מורה אחת בעולם שהיה לה יותר קל להעביר שיעורים וכל הנלווה בטלפון.תגובה אטומה של מורה שהיה לה נוח הישיבה בבית ונאלצה לשוב לעבודתה כי ההורים הרשעים רוצים לשוב לעבוד.
אבל מה אכפת לה היא מעדיפה לשבת בבית. את הכסף שלה היא בכל מקרה תקבל וההורים של התלמידות לעומתה יצטרכו לעבור עוד תקופה של חנק כלכלי.
ההורים לא שולחים כי משעמם להם / כי נמאס להם מהילדים שלהם. נטו כי אין להם ברירה אחרת.
ומותר לשמור על הכללים וחובה לשמור עליהם. כל השאלה באיזה צורה זה נעשה. ואם זה בצורה של לגרום לבנות לרצות להשאר בבית זה רוע לב מאין כמוהו!.
נכוןנכון,
אבל נראה שלהדבק בקורונה זה לא בעיה קטנה כ"כ.
אלו המצאות לא עדויות.נכון
אל תשכחו שנכתב פה הרבה באשכולות סמוכים, עדויות מכלי ראשון
שחולי קורונה לשעבר בין צעירים (אפילו ילדים) ובין מבוגרים שחלו והחלימו,
סובלים לאחמ"כ מבעיות בריאות שונות בייחוד מבעיות בריאות (ר בצירה)
ואם המורה אומרת להן להתרחק,מה ההשוואה לקונה שעומד דקה ליד מוכרת לבין מורה שנמצאת 45 דקות עם תלמידות בכיתה.
אני מכירה באופן אישיאלו המצאות לא עדויות.
מקסימום יש כאלה שעדיין לא מרגישים טעם, ואין שום מחקר בעולם שזה משהו שלא עובר, צריך פשוט לחכות הרבה זמן.
בארץ היו 200,000 חולי קורונה שלא הרגישו את זה בכלל.
וודאי.אני מכירה באופן אישי
זה מספיק?
מישהו שחלה בתחילת הקורונה והחלים לפני 3.5 חודשים והריאות שלו לא מתפקדות ב-100%
עריכה: זה לא נכון שאין שום מחקר בעולם ע"כ, וגם לא כתבתי שזה לא עובר
כתבתי שהקורונה עוברת אך נשארים תופעות לוואי מסויימות
אתם כנראה לא מעודכנים אבל יש ע"כ כבר כמה וכמה מחקרים גם בארץ וגם בעולם
תמיד אפשר להביא מקרה קיצון ל"ע.אני מכירה באופן אישי
זה מספיק?
מישהו שחלה בתחילת הקורונה והחלים לפני 3.5 חודשים והריאות שלו לא מתפקדות ב-100%
עריכה: זה לא נכון שאין שום מחקר בעולם ע"כ, וגם לא כתבתי שזה לא עובר
כתבתי שהקורונה עוברת אך נשארים תופעות לוואי מסויימות
אתם כנראה לא מעודכנים אבל יש ע"כ כבר כמה וכמה מחקרים גם בארץ וגם בעולם
לא רוצה להתווכח אבל כן חושבת שמוקדם מדי להסיק מסקנות כאלה!תמיד אפשר להביא מקרה קיצון ל"ע.
בל נשכח את הנתון הזה: 200,000 אנשים בישראל חלו בקורונה ולא הרגישו את זה בכלל.
קצת להיכנס לפרופורציות.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכד
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: