מכון תל אביב לפסיכותרפיה - הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני
מיזופוניה (או מיסופוניה Misophonia) היא רגישות לרעשים הכוללת תחושות וחוויה לא נעימה ואף מחשבות שליליות מרעשים ספציפיים שונים. הרגישות עשויה להתבטא בכעס, תחושת מצוקה ולחץ, כאשר רעשים יומיומיים אלו בדרך כלל אינם גורמים לתגובות מיוחדות אצל מרבית האנשים. רעשים אופיינים וספיציפים בנושא מיסופוניה הם: לעיסה (באופן כללי ולעיתים באופן ספיציפי רעש לעיסת מסטיק, חטיף, גרעינים), מקלדת, נחירות, שיעול, נשימה, לגימת משקה ועוד.
האם מיזופוניה גורמת לתוקפנות?
הרעשים הספיציפיים עשויים להיות גם רעשים יחסית עדינים כגון נשימה, לעיסה וכדומה. התגובה לרעש הינה אוטומטית ואינה נשלטת (באופן מודע) ולרוב גורמת לתגובת FFF קלאסית – Fight, Flee, Flight (לחימה, קיפאון, בריחה). קיימות דרגות שונות של תגובה לרעשים החל מתגובה קיצונית של פאניקה ולחץ וכלה ברמה של אדישות לרעש.
ברמה קיצונית יכולה להופיע תוקפנות כתגובה ללחץ, ומתוך רצון להפסיק באופן מיידי את הגורם המפריע.
איך אפשר להימנע מרעשים מטרידים – מיסופוניה
אנשים הסובלים ממיסופוניה הם בעלי נטיה להימנע מרעשים המטרידים אותם וגורמים לאי נוחות, כדוגמת טלוויזיה או מוזיקה בווליום גבוה, הפעלת מכשירי חשמל שונים, שימוש באטמים לאוזניים ועוד. כמו כן, קיימת הימנעות עם הסיטואציה בה קיים רעש יתר או עם אנשים הגורמים לכך (כגון בני משפחה שלועסים באופן מסויים וכדומה).
האם יש קשר בין מיסופוניה לחרדה חברתית?
מיסופוניה, עקב טבעה, גורמת להימנעויות שונות. הימנעות מרעש כזה או אחר במקומות שונים או בבית מול בני המשפחה עלולה לגרום להתבודדות חברתית, הימנעויות מסיטואציות שונות כגון מפגשים חברתיים, עבור בני נוער – תנועות נוער וטיולים הכוללים שינה, קושי להתגייס לצבא ועוד.
הימנעויות חברתיות אלו עשויות להוביל גם לחרדה חברתית, חיבור בין ההימנעות וגורם הקושי לבין אנשים המייצרים את הקושי כגון אנשים הלועסים מסטיק וכדומה.
כמו כן, בגיל ההתבגרות קיימת נטייה להאשים את הסביבה ובמיוחד את בני המשפחה הקרובה בכוונה תחילה ליצרת גורמי רעש ספציפיים הגורמים למיסופוניה.
הצד שמנגד – בני המשפחה, חברים ועוד – מתקשים לעיתים להבין את התופעה ואת הרגישות המאפיינת אותה. פעמים רבות מתייחסים לכך בלעג, חוסר הבנה, ברצון בתשומת לב, ואף התחזות, כאשר כל אלו מגבירים את החרדה והחשש של הסובלים ממיסופוניה להתמודד מול הסביבה.
מהם הגורמים להופעת מיזופוניה ואיך מתבצע אבחון מיזופוניה?
לא קיימות כיום הגדרות רפואיות (פסיכיאטריות או נוירולוגיות) לאבחון מיסופוניה, כאשר דרך האבחון המקובלת היום היא שלילת אפשרויות אחרות כגון טינטון כרוני, אי סבילות כללית לרעשים – היפראקוזיס ואובדן שמיעה.
פעמים רבות נעשה אבחון שגוי, ואלו הסובלים מההפרעה טוענים כי אינה שייכת לתחום האודיולוגיה וכי מדובר בהפרעה בעלת בסיס רגשי ולא אובדן שמיעה וכדומה. היפראקוזיס לדוגמה הנו הוא קושי לסבול את רוב הרעשים אשר אנשים חווים כרעשים יומיומיים בעוצמה גבוהה, וזאת בשונה ממיסופוניה שהינה קושי לשמוע רעש ספיצפי ויחודי (לדוגמה לעיסת מסטיק).
משום שהפרעה זו טרם אובחנה והוגדרה באופן רשמי, מייחסים אליה גורמים רבים כגון גנטיקה, חלקים נפשיים פיסיכולוגיים, סביבה והעברה בין-דורית (במידה וקיים לאחד ההורים – הילד מחקה התנהגות זו).
מבחינה נוירולוגית קושרים הפרעה זו למערכת הלימבית, מערכת העצבים האוטונומית והקורטקס השמיעתי, ובמיוחד נראה דמיון מסוים להפרעת תסמונת טורט המתאפיינת במאפיינים אובססיביים ועוויתות סנסוריות.
קשר בין מיסופוניה ל-OCD
עקב הקושי באבחון מיסופוניה ובשל העובדה שנושא זה אינו חלק ממתווה האבחון הרשמי, לעיתים האבחנה היא OCD – Obsessive Compulsive Disorder –
הפרעה כפייתית טורדנית. האבחון נעשה עקב הדיווח על מחשבות חוזרות והתנהגות חזרתית עקב הרעש המפריע. בד"כ טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים לטיפול ב-OCD נותנים רק פתרון חלקי לנושא מיסופוניה.
טיפול במיסופוניה
כאמור האבחון של מיסופוניה אינו מוסדר ורשמי, וניתן לומר כיום כי האבחון תלוי בגורם המאבחן. אבחנות פופולריות הן OCD, בעיות שמיעה או קשיים פסיכולוגיים שונים מלבד OCD, או אבחון ללא ממצאים (״אני לא מוצא בעיה, תתגבר יהיה בסדר…״).
אנו ממליצים על טיפול משולב במיסופוניה: טיפול אודיולוגי שמיעתי (רפואי), טיפול CBT היכול לתת מענה לתפיסות השונות, לחשיבה ובמידת צורך למרכיב האובססיבי, וטיפול פסיכיאטרי תרופתי אנטי דיכאוני\חרדתי היכול להוריד את רמת המתח והחרדה (טיפול זה ניתן במידת הצורך ובהתאם לעוצמת החרדות).
מכל שלושת האפשרויות
טיפול CBT הוא המעמיק והמשמעותי ביותר. במיוחד המרכיב הכולל חשיפה Exposure Therapy העוזר לאנשים להיות מודעים פחות לטריגרים שונים של רעשים. כמו כן טיפול CBT למיסופוניה יכול לתת מענה לבניית אסטרטגיות התמודדות והסתגלות טובות יותר מול הקושי.
ומה לגבי עזרה עצמית לטיפול במיסופוניה?
אנו ממליצים על אורח חיים בריא פיזית ונפשית העשוי לסייע. שינה טובה, אכילת אוכל בריא ובאופן מאוזן, אימון פיזי באופן עיקבי, איזון בריא בין עבודה, בית, משפחה וחברים ועוד. כל אלו עשויים להוריד חרדה באופן כללי ולספק תחושה עצמית בריאה וטובה יותר.
כמו כן, ניהול נכון של הקושי, כלומר לקחת איתך אוזניות מתאימות ולהשתמש בהן כאשר מופיע הרעש הספיציפי שמפריע, לקיחת אחריות על הנושא מבחינת התייעצות עם אנשי מקצוע מתאימים, ושימוש עיקבי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי (במידת הצורך).
טיפול במיסופוניה במכון תל אביב לפסיכותרפיה
אנו במכון מציעים טיפול CBT להתמודדות טובה יותר עם הרעשים והסימפטומים השונים הנובעים מכך, להבין טוב יותר את החוויה במתרחשת ואת העצמי בהתמודדות הזו. ההתמודדות עם מיסופוניה עשויה להוריד את תחושת הביטחון העצמי והמסוגלות, ובטיפול אפשר לברר נושאים אלו ולראות כיצד יוצרים תהליך של שיפור והתחזקות מול הקשיים.
הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני
מיזופוניה - רגישות יתר לרעשים
