את השורות הבאות אני כותב בדם אנושי, וביד מגואלת שנשלחה להרע לבני אנוש עשרות פעמים, וזה רק ביום האינטנסיבי והפורה שעבר עלי.
כאשר אני מלהטט מקורבן לקורבן ועסוק בלפגוע בכמה שיותר אנשים בכמה שפחות זמן, אין לי את הזמן להתענג על יבול הסבל המרשים שאני מביא לעולם. לכן טוב שיש את הדקות האיכותיות האלה, שבהן אני נח, מלבן מחשבות ומסכם בסיפוק רב את הפעילות הענפה שלי עד עתה, כדי לשפר וליעל אותה להבא.
אין לי איך להסביר את זה, אבל יש לי חיבה מיוחדת לדם אנושי. אני תמיד צמא לו, ואף שלגמתי לא מעט ממנו, טרם הגעתי לרוויה מימי.
אני פשוט טוב במה שאני עושה. כל כך טוב שרשויות החוק לא מצליחות לשים עלי את ידם לאורך השנים עתירות הפשע שצברתי, ואפילו התארגנויות אזרחיות מקומיות שמנסות לקחת את החוק לידיים ולשים עלי את היד, נכשלות פעם אחר פעם.
אני יודע להגיע לכל מקום ולכל אחד. אין מבצר שמוגן מפני, ואין הנחות סלב. אני נטמע בצורה מושלמת בנוף האנושי. משתדל שלא למשוך יותר מידי תשומת לב, וברגע האמת, כאשר משפחה נמה את שנתה בשלווה; תינוקות, ילדים והורים, אני מסתנן ומממש את זממי ביד מיומנת ופושעת, ועוזב את זירת האירוע כאשר אני מותיר מאחורי שובל מפואר של ילדים סובלים וכואבים והורים המומים ואובדי עצות.
לא מעט מחבריי לכנופייה נפלו בעת מילוי תפקידם, כאשר התפתו למלכודות שארבו להם, וסיימו רע מאוד. אבל אני כנראה מיומן מספיק כדי לצלוח גם את זה. אני מהיר, חמקמק ומתוחכם, וצוחק כל הדרך אל הדם.
אתם בטח מצפים לקרוא על רגע כן של חרטה, או לקבל רמיזה קלה על מצפון שמייסר אותי. אז זהו שלא. אני ממש שלם עם עצמי ואוהב את מה שאני עושה, ומרגיש שזה הייעוד שלי בעולם. ואני מודיע לכם בקול ברור: זה או אני או אתם. ובינתיים זה אני חחחח. כל עוד לא אלכד, אמשיך בכל הכוח, וביום שתשימו עלי את היד אדע שכנראה כבר שתיתי מספיק מאדום-אדום הטעים הזה.
רגע, אני מברבר ומברבר, ופתאום קולט שבכלל לא הצגתי את עצמי. נעים מאוד, קוראים לי 'יתוש' ואני ממש פה מאחוריך, תכף גם תרגיש אותי. אופסס. הרגשת? עכשיו תעשה את הדבר המוזר הזה של מחיאת כפיים, או תרדוף אחרי עם מטאטא שחוק, ונראה אותך מוחץ אותי. חחחחחח אם רק היית יודע כמה כבר ניסו לפניך.
כאשר אני מלהטט מקורבן לקורבן ועסוק בלפגוע בכמה שיותר אנשים בכמה שפחות זמן, אין לי את הזמן להתענג על יבול הסבל המרשים שאני מביא לעולם. לכן טוב שיש את הדקות האיכותיות האלה, שבהן אני נח, מלבן מחשבות ומסכם בסיפוק רב את הפעילות הענפה שלי עד עתה, כדי לשפר וליעל אותה להבא.
אין לי איך להסביר את זה, אבל יש לי חיבה מיוחדת לדם אנושי. אני תמיד צמא לו, ואף שלגמתי לא מעט ממנו, טרם הגעתי לרוויה מימי.
אני פשוט טוב במה שאני עושה. כל כך טוב שרשויות החוק לא מצליחות לשים עלי את ידם לאורך השנים עתירות הפשע שצברתי, ואפילו התארגנויות אזרחיות מקומיות שמנסות לקחת את החוק לידיים ולשים עלי את היד, נכשלות פעם אחר פעם.
אני יודע להגיע לכל מקום ולכל אחד. אין מבצר שמוגן מפני, ואין הנחות סלב. אני נטמע בצורה מושלמת בנוף האנושי. משתדל שלא למשוך יותר מידי תשומת לב, וברגע האמת, כאשר משפחה נמה את שנתה בשלווה; תינוקות, ילדים והורים, אני מסתנן ומממש את זממי ביד מיומנת ופושעת, ועוזב את זירת האירוע כאשר אני מותיר מאחורי שובל מפואר של ילדים סובלים וכואבים והורים המומים ואובדי עצות.
לא מעט מחבריי לכנופייה נפלו בעת מילוי תפקידם, כאשר התפתו למלכודות שארבו להם, וסיימו רע מאוד. אבל אני כנראה מיומן מספיק כדי לצלוח גם את זה. אני מהיר, חמקמק ומתוחכם, וצוחק כל הדרך אל הדם.
אתם בטח מצפים לקרוא על רגע כן של חרטה, או לקבל רמיזה קלה על מצפון שמייסר אותי. אז זהו שלא. אני ממש שלם עם עצמי ואוהב את מה שאני עושה, ומרגיש שזה הייעוד שלי בעולם. ואני מודיע לכם בקול ברור: זה או אני או אתם. ובינתיים זה אני חחחח. כל עוד לא אלכד, אמשיך בכל הכוח, וביום שתשימו עלי את היד אדע שכנראה כבר שתיתי מספיק מאדום-אדום הטעים הזה.
רגע, אני מברבר ומברבר, ופתאום קולט שבכלל לא הצגתי את עצמי. נעים מאוד, קוראים לי 'יתוש' ואני ממש פה מאחוריך, תכף גם תרגיש אותי. אופסס. הרגשת? עכשיו תעשה את הדבר המוזר הזה של מחיאת כפיים, או תרדוף אחרי עם מטאטא שחוק, ונראה אותך מוחץ אותי. חחחחחח אם רק היית יודע כמה כבר ניסו לפניך.
נערך לאחרונה ב: