התייעצות מטפלת רגשית?? איפה את ממליצה ללמוד? לטיפול בחרדות, בפחדים, סיביטי.....וכו....

[mklj]

אם מישהו יגיד לי שאסור למדריכה להקשיב הקשבה מלאה - כי זה טיפולי...
או שאסור לה להסב את תשומת ליבה של חניכה לכך שהיא בעצם עושה הכללה לא נכונה, שגורמת לה להרגשה רעה - כי זה טיפולי...
אני אגיד למישהו הזה, שישים לב, שהאקדמיה מדגישה את הבלעדיות שלה כל-כך חזק (חלק בצדק), עד שמאבדים את הטבעיות...

אני מסכימה,
אבל- זה גם קצת דמגוגיה כי אחרי הכל- ממש לא על זה דיברו.

 

[שפרה ר.]

אם מישהו יגיד לי שאסור למדריכה להקשיב הקשבה מלאה - כי זה טיפולי...
או שאסור לה להסב את תשומת ליבה של חניכה לכך שהיא בעצם עושה הכללה לא נכונה, שגורמת לה להרגשה רעה - כי זה טיפולי...
אני אגיד למישהו הזה, שישים לב, שהאקדמיה מדגישה את הבלעדיות שלה כל-כך חזק (חלק בצדק), עד שמאבדים את הטבעיות...

הדוגמא הספציפית שנתת לא בעייתית בעיניי בכלל, אבל אם זה לא היה מקרה זהה אלא מישהי שמשתפת את המדריכה שלה בחוג בטראומה קשה והיא מנסה לעזור לה במקום להציע טיפול, כאן זה מתחיל להיות בעייתי יותר גם אם היא רק מקשיבה ושואלת שאלות, כי היא יכולה להציף אותה.

 

[mklj]

יש לי. איפה את גרה?

ובשום אופן המסר של ואן דר קולק הוא לא
אל תלכו לטיפול מקצועי ארוך טווח ומוחזק היטב כולל קבוצות ותרופות אם צריך.

המסר שלו הוא למטפלים בעיקר
להיות יצירתיים
לשלב וללמוד
ולמטופלים להעזר בעוד דברים מגוונים
(ולהסביר בכלל איך טראומה עובדת ולמה דבריםמסוימים משפיעים עליה או לא)

אני מאוד מתענינת בו.
הוא יקר?

 

[ליליאן]

אני מאוד מתענינת בו.
הוא יקר?

כתוב עליו מחיר קטלוגי 128 ש"ח
כמובן כל רשת ומה שהיא מחליטה...

 

[חוצניקיתת]

ובשום אופן המסר של ואן דר קולק הוא לא
אל תלכו לטיפול מקצועי ארוך טווח ומוחזק היטב כולל קבוצות ותרופות אם צריך.

זה ברור, ומה שציטטתי מהספר לא בא לסתור את זה בשום צורה,
אלא להגדיל ראש-ולא להקטין ולומר שלא צריך מקצועיות וידע, זה א"ב של טיפול-
בספר עצמו ניכר כי הכותב בעל ידע עצום של שנים רבות בשטח ובמחקר,
ויחד עם זאת עם גישה של ענווה, מבחינת-לעולם לא נסיים ללמוד ולדעת.
הנה ממטרותיו, מהכריכה, ציטוט מילה במילה כולל הסוגריים:
הספר מציע גישה מהפכנית לטיפול בטראומה:
לא (רק) תרופות, לא (רק) ריפוי בדיבור(פסיכותרפיה קונבנציונאלית), אלא גם שילוב
גישות שנתפסות בחלקן כ"אלטרנטיבות", שפונות לגוף-טכניקת EMDR, יוגה, מגע, מיינדפולנס
ומדיטציה, נוירו-פידבק, ספורט ודרמה. היות שהטראומה נרשמת בגוף,
ומשפיעה עלינו דרך אזורי המוח ה"נמוכים" יותר, שאינם רציונליים-כך גם הטיפול חייב
לפנות ישירות לחלקים אלה במוחם ובגופם של נפגעי טראומה.
נרשם בגוף יעשיר את ארגז הכלים של המטפלים
המקצועיים בחברה הישראלית למודת הטראומות, ירחיב את האפשרויות העומדות
בפני נפגעים, ויהווה מקור חשוב לחוקרים ותלמידים'....

 

[מרחבית]

לא בטוח שבצדק כי המטרה שלהם שכווולם יהיו תחת המטריה של האקדמיה לטוב ולרע, וכל מי שאין לו תואר אז הוא סתם שרלטן ונוכל וכו'
זה חלק מההשתלטות החילונית על הציבור (ובמיוחד בציבור החרדי)
הדברים שאת כותבת הם ממש פשוטים וברורים.

אני חושבת שהם אכן מגזימים ודוחים טובים במקצוע לצד רעים במקצוע - בלי לבחון די הצורך - ולא תמיד מכוונות טהורות. הם מחונכים לבלעדיות.
עם זאת, אני כן חושבת שיש בעיה גדולה של אנשים לא מקצועיים, עם ביטחון עצמי גדול - שמזיקים לציבור, וכן חייבים איזה מנגנון פיקוח יעיל, שלא כל אחד יוכל לקבל עמדה ומעמד בתחום שהוא גרוע בו ו/או לא למד אותו כראוי.
שאלה גדולה איך אפשר לעשות את זה נכון.

 

[מרחבית]

אני מסכימה,
אבל- זה גם קצת דמגוגיה כי אחרי הכל- ממש לא על זה דיברו.

אין לאף אחד חובה לעקוב אחר דבריי, ביחוד שהם ארוכים לעייפה. אבל להוציא קטע אחד מתוך דו שיח שלם ומתמשך, ולהעמיד אותו בפני עצמו ולכתוב שזה דמגוגיה, זה לא ממש הוגן.

 

[mklj]

אין לאף אחד חובה לעקוב אחר דבריי, ביחוד שהם ארוכים לעייפה. אבל להוציא קטע אחד מתוך דו שיח שלם ומתמשך, ולהעמיד אותו בפני עצמו ולכתוב שזה דמגוגיה, זה לא ממש הוגן.

קודם כל- סליחה.
הניסוח שלי לא היה מוצלח וכונתי היתה שלאורך כל האשכול את מנסה לעמוד על ההבדלים ולדון תיאורתית במקרים שונים עד שבסופו של דבר בתגובה הזו- זה כבר יצא מהקשר הדיון. לא התכונתי שבכוונה את משתמשת בדמגוגיה- אלא שבסופו של דבר מרוב ניסיון לעמוד על מתי זה טיפול ומתי סיוע- איבדנו את ההקשר.

 

[מרחבית]

קודם כל- סליחה.
הניסוח שלי לא היה מוצלח וכונתי היתה שלאורך כל האשכול את מנסה לעמוד על ההבדלים ולדון תיאורתית במקרים שונים עד שבסופו של דבר בתגובה הזו- זה כבר יצא מהקשר הדיון. לא התכונתי שבכוונה את משתמשת בדמגוגיה- אלא שבסופו של דבר מרוב ניסיון לעמוד על מתי זה טיפול ומתי סיוע- איבדנו את ההקשר.

מחול.
מנסה להסביר שההפרדה הנוקשה שמנסים לעשות בין טיפול לסיוע - היא מעט מלאכותית ולא ממש מציאותית. (להוציא טיפול פסיכודינאמי).
מדובר בדבר הרבה יותר גמיש, עם שטח אפור לא קטן, לפחות כל עוד מדובר על מהות ולא על הגדרות אתיות.
לפלא בעיניי שזה לא מוסכם גם על אחרים, כי בעיניי זו עובדת חיים פשוטה ומציאותית. אבל כל אחד ודעתו הוא...

 

[עדי20]

מנסה להסביר שההפרדה הנוקשה שמנסים לעשות בין טיפול לסיוע - היא מעט מלאכותית ולא ממש מציאותית. (להוציא טיפול פסיכודינאמי).

למה להוציא את הטיפול הפסיכודינאמי?

וברור שיש הקשבה, שיח, וסיוע במסגרת קשרים בינאישיים רבים סביבנו. זה עדיין לא טיפול.
וכמו שנכתב פה, כל אחד מחויב לבדוק אם הוא חורג מתחום יכולתו או סמכותו.
ועדיין, דובר פה על כאלה שמכריזים על עצמם כמטפלים, פותחים קליניקה ומקבלים מטופלים, לעיתים אפילו מכשירים "מטפלים" נוספים, ועושים זאת בהעדר הכשרה מתאימה ורישוי נדרש.
לא הבנתי את הקשר לדיון, הבאמת מעניין, שהעלית על כך שהסביבה הנורמטיבית מהווה לעיתים רבות מקור של תמיכה וסיוע.

 

[שפרה ר.]

מחול.
מנסה להסביר שההפרדה הנוקשה שמנסים לעשות בין טיפול לסיוע - היא מעט מלאכותית ולא ממש מציאותית. (להוציא טיפול פסיכודינאמי).
מדובר בדבר הרבה יותר גמיש, עם שטח אפור לא קטן, לפחות כל עוד מדובר על מהות ולא על הגדרות אתיות.
לפלא בעיניי שזה לא מוסכם גם על אחרים, כי בעיניי זו עובדת חיים פשוטה ומציאותית. אבל כל אחד ודעתו הוא...

כמו שכתבתי

רוב האשכול כאן מדבר על כאלה שכן קוראים לעצמם מטפלים, ומפרסמים את עצמם ככאלה, ומקבלים כסף על הטיפול, אבל לא למדו כמו שצריך.
אולי גם מה שאת מתארת בעייתי, אבל זה נושא בפני עצמו.

 

[שפרה ר.]

מחול.
מנסה להסביר שההפרדה הנוקשה שמנסים לעשות בין טיפול לסיוע - היא מעט מלאכותית ולא ממש מציאותית. (להוציא טיפול פסיכודינאמי).
מדובר בדבר הרבה יותר גמיש, עם שטח אפור לא קטן, לפחות כל עוד מדובר על מהות ולא על הגדרות אתיות.
לפלא בעיניי שזה לא מוסכם גם על אחרים, כי בעיניי זו עובדת חיים פשוטה ומציאותית. אבל כל אחד ודעתו הוא...

יש הבדל מאוד גדול בין הדוגמא שנתת על המדריכה בחוג אומנות שמכירה כלים של CBT לבין מישהי שמצהירה על עצמה כמטפלת בCBT על סמך קורס של חצי שנה.
המדריכה לא מתיימרת להיות סמכות טיפולית.
(אבל כן כדאי שאנשים שיש להם כלים מסויימים יהיו מודעים לכך שצריך להיזהר ולא להשתמש בהם בחוסר אחריות גם לא במסגרת טיפולית).

 

[רחלה 123]

ובתחילת 2002, יחד עם סטודנטים אחדים לרפואה, ערך סקר בין 225 אנשים
שנמלטו ממגדלי התאומים

את לוקחת מתוך הספר נקודות ספציפיות ומדגישה דווקא אותם זה חוטא לאמת.
יותר מזה אני הייתי מאד נזהרת בפורום כ"כ גדול לדבר דווקא נגד טיפול פסיכודנאימי ולהביא לזה הוכחות, זה פורום כללי לא טיפולי וצריך להיות זהירים יותר כששוללים שיטה כשאת לא יודעת אם אולי יש כאן שקוראים אותך ומטופלים בהצלחה ויתחילו להרגיש ספיקות שאולי קורה בחדר שטויות, למרות שעלו על מסלול מיטיב.

הסיטואציה של מגדלי התאומים היא טראומה ספציפית, ממוקדת שהסתיימה.
בעקבות הטראומה אני מתארת לעצמי חוו הנחקרים חוויות קשות של פלשבקים, המנעות, חרדות וחוויות נוספות - עבור חוויות אילו חובה לקחת מטפל שהתמחה בטיפול בטראומה!!
לא כל אחד הוא כזה, וזה עוול מטפל שלא התמחה גם אם הוא עם תואר לטפל במקרה כזה.

אבל יש הרבה מצוקות רגשיות שהם לא דווקא ממוקדות בטראומה מסויימת, הם רצף ארוך ואין השפעות פיזיות משמעותיות כמו בטראומה, אלא יש מצוקות רגשיות, חסמים רגשיים, הטיפול הוא מורכב יותר ולא תמיד ישר ניתן להצביע על התאריך שבו הכל החל...
אפשר לדון איך ובאילו שיטות מתאים לעבוד , אי אפשר להגיע עם ציטוט משפטים מתוך ספר שמדבר על טראומה בלבד. ועל סמך זה לשלול שיטה אחרת.

 

[מרחבית]

יש הבדל מאוד גדול בין הדוגמא שנתת על המדריכה בחוג אומנות שמכירה כלים של CBT לבין מישהי שמצהירה על עצמה כמטפלת בCBT על סמך קורס של חצי שנה.

הדוגמא היתה כתשובה וכהמשך לדו שיח עם מישהי אחרת...

מישהי שמצהירה על עצמה שהיא מטפלת אחרי קורס של חצי שנה - אני איתך לגמרי ועם כל האחרות - שזו בעיה גדולה מאוד, ואסור שזה יהיה. וזו היתה דעתי תמיד, וגם כאן באשכול...

הדיון היה אם אדם שלמד היטב את המקצוע, יסודי ועם כל מה שצריך - אך למד רק שיטה אחת - האם הוא יכול להיות מטפל. אני סבורה שאם כחלק מלימודיו - למד גם רקע כללי, ובעיקר מתי עליו לשלוח למישהו אחר - הוא יכול לטפל במי שמתאים לשיטה שלו, גם אם לא עבר דרך האקדמיה. בתנאי כמובן שיש לו את זה.
אני מבינה שלא כולם מסכימים עם זה.

 

[מרחבית]

למה להוציא את הטיפול הפסיכודינאמי?

כי הוא משהו יותר מוגדר, משהו פחות טבעי בחיי היומיום. לכן אפשר לעשות הפרדה יותר ברורה.

מה שאין כן בהרבה שיטות אחרות, שיש בהן הרבה כלים, שאפשר ללמוד אותם ולהשתמש בהם ולהיעזר בהם רבות, גם מחוץ לטיפול מסודר.
כאמור, גם אני מתנגדת למי שמכריז שהוא מטפל וכו' ללא הכשרה מקצועית מקיפה ורצינית. האם זה תמיד חייב להיות דרך האקדמיה? - זה עוד עניין.

 

[חוצניקיתת]

את לוקחת מתוך הספר נקודות ספציפיות ומדגישה דווקא אותם זה חוטא לאמת.
יותר מזה אני הייתי מאד נזהרת בפורום כ"כ גדול לדבר דווקא נגד טיפול פסיכודנאימי ולהביא לזה הוכחות, זה פורום כללי לא טיפולי וצריך להיות זהירים יותר כששוללים שיטה כשאת לא יודעת אם אולי יש כאן שקוראים אותך ומטופלים בהצלחה ויתחילו להרגיש ספיקות שאולי קורה בחדר שטויות, למרות שעלו על מסלול מיטיב.

אוקי אז בשביל לדייק יותר אדגיש שאני לא נגד שום שיטת טיפול, ואני חושבת שתואר
שני זה בסיס חובה למטפל מקצועי, חלילה שמישהו שעובר טיפול מיטיב יסתפק
על כך-טיפול מיטיב הוא טיפול מיטיב, ולא משנה באיזו גישה, כל עוד היא בידי
מטפל מקצועי כמובן.
אלא באתי להביא מבט רחב יותר שלא תמיד טיפול פסיכודינאמי טהור יועיל ויתאים לכל אחד,
ואני בעד שמטפלים ישלבו כלים נוספים. וכן, אני מתייחסת ספציפי לנושא הטראומה,
שהוא לא כזה ספציפי כי אחוזים ניכרים מהמטופלים עברו טראומה/ות.
אם קראת את ספרו של ואן דר קולק אני מניחה שראית שהציטוטים שהבאתי
חוזרים על עצמם בוריאציות שונות שוב ושוב לאורך הספר, בצורה הרבה יותר רחבה ונרחבת,
לא בשביל לשלול ריפוי בדיבור-הוא לא שולל בכלל! לא בשביל לבטל את הידע הרב שנמצא
בפסיכולוגיה וכו-הוא ממש לא מבטל! ויותר מזה, רעיונות רבים בפסיכולוגיה מוזכרים
בספר שלו, בצורה חיובית וחשובה.
אלא כתבתי את הדברים בשביל לדעת-וזה המסר העיקרי שלו-שזה לא תמיד מספיק,
ואם זה לא מספיק אז להבין למה, ולדעת מה עוד אפשר לעשות-אלו עוד כלים יש.
הוא עצמו מתאר את התסכול הרב שלו מטיפולים שלו עצמו ושל עמיתיו בבי"ח, במרפאות ועוד לפני שרכש כלים נוספים,
שלא הועילו מספיק להרבה מאד מטופלים לצאת מהסבל והמצוקה הרבה שנגרמה מהטראומה/ות
שחוו, הוא מתאר אנשים שממשיכים או המשיכו לסבול שנים, למרות טיפולים רבים קלאסיים
שקיבלו, וזה מה שדחף אותו
להקדיש את חייו למחקר ולמידה של נושא הטראומה, ואת דרכי הטיפול האפשריות בו.
ושוב-הוא לא שולל שום שיטת טיפול, רק מה? הוא מציג עובדות שונות בשטח, ומביא את דעתו,
מי שירצה-יקח, מי שלא-לא. בינתיים הספר הוא רב מכר ומומלץ באופן גורף ע"י אנשי מקצוע,
מי שמעוניין יעשה חיפוש ברשת וימצא מידע רב על ספר זה, או יקרא את הספר
ויראה כי הדברים שכתבתי כולם כתובים בצורה מאד ברורה ונרחבת בספר עצמו.

 

[BIZZARC- עשירה]

את מדברת בהגדרות, ולא מסבירה באמת.
מה זה למשל מדריכה בחוג אומנות, שבנות משתחררות ומספרות לה דברים? - איזו תגובה שלה תיקרא 'סיוע' ואיזה תגובה שלה תיקרא 'טיפול'?
(שוב, טיפול פסיכודינאמי הוא יותר מוגדר, והוא אכן לא מצוי כלל אצל מי שאין לו תואר, ולא עליו אני מדברת)

אם החניכה מתייחסת אליה כאל מטפלת וכאל אחת שיכולה להכיל אותה ולעזור לה לצאת מהמצוקה- אז כל תגובה שלה תיקרא טיפול
אם החניכה מתייחסת אליה כאל אדם חכם שמייעץ לו מהנסיון שלה ולא מכיל אותה ולוקח אחריות על התהליכים אז התגובות שלה לרוב יהיו סיוע.
ההבדל הוא איך החניכה והמדריכה (בעיקר החניכה אבל גם המדריכה) תופסים את הקשר בינהם ואת השיחות.

אגב, בקשר כזה יש סיכון של היסחפות, כי מדריכה שבאופי שלה היא מטפלת וגם למדה/חקרה דברים עלולה בלי כוונה להיסחף ולסחוף את החניכה לקשר טיפולי לא רשמי ולגרום לנזקים עצומים.

 

[chaia]

כאמור, גם אני מתנגדת למי שמכריז שהוא מטפל וכו' ללא הכשרה מקצועית מקיפה ורצינית. האם זה תמיד חייב להיות דרך האקדמיה? - זה עוד עניין.

כל עוד שבמגזר החרדי אין גוף שמפקח על המטפלים הרגשיים לוודא שהם קיבלו הכשרה ראויה אני מבחינתי כן אוודא שלמטפל יש הכשרה אקדמית מתאימה.

 

[מרחבית]

אם החניכה מתייחסת אליה כאל מטפלת וכאל אחת שיכולה להכיל אותה ולעזור לה לצאת מהמצוקה- אז כל תגובה שלה תיקרא טיפול
אם החניכה מתייחסת אליה כאל אדם חכם שמייעץ לו מהנסיון שלה ולא מכיל אותה ולוקח אחריות על התהליכים אז התגובות שלה לרוב יהיו סיוע.
ההבדל הוא איך החניכה והמדריכה (בעיקר החניכה אבל גם המדריכה) תופסים את הקשר בינהם ואת השיחות.

אגב, בקשר כזה יש סיכון של היסחפות, כי מדריכה שבאופי שלה היא מטפלת וגם למדה/חקרה דברים עלולה בלי כוונה להיסחף ולסחוף את החניכה לקשר טיפולי לא רשמי ולגרום לנזקים עצומים.

פיתוח תלות בין חניכה למדריכה ובין תלמידה למורה - היא דבר נפוץ יחסית בגילאים מסוימים, והוא נושא בפני עצמו. אבל זה קורה בלי קשר לידע טיפולי והשתמשות בו.

 

[BIZZARC- עשירה]

פיתוח תלות בין חניכה למדריכה ובין תלמידה למורה - היא דבר נפוץ יחסית בגילאים מסוימים, והוא נושא בפני עצמו. אבל זה קורה בלי קשר לידע טיפולי והשתמשות בו.

לא דיברתי על תלות