מאמרים ומדריכים בנושא צילום מתקדם מושגי יסוד בעולם הצילום.

P360 · 22/1/08

מילון מושגים בצילום
אוטו-פוקוס - זה הינו אופציה שבדרך כלל נמצאת ברוב המצלמות, אופציה זו ממקדת אוטומטית את התמונה.
איזון לבן - הפונקציה איזון לבן שקיימת בדגמים רבים מומלצת ויכולה לשפר מאוד את איכות הצבעים בתמונה. האופן שבו מתקבלים הצבעים על ידי המצלמה מושפע מסוג התאורה הקיימת - פלורסנט, נורת ליבון, הלוגן, אור יום בהיר, בין ערביים וכדומה. המצלמה מודדת את האור הלבן בסצנה ובהתאם מאזנת את הצבעים בתמונה כדי שיופיעו טבעיים ככל האפשר. במצלמות רבות קיימים מספר מצבי איזון לבן, ובמצלמות מתקדמות ויקרות יותר השליטה ידנית ומדויקת יותר. מומלץ לבדוק ידנית מדף אפור 18% ולא דף לבן לגמרי.

דחיסה - החומר המצולם נשמר בזיכרון המצלמה. הזיכרון מוגבל בכמות התמונות שהוא יכול להכיל, וכדי לאחסן מספר גדול של תמונות מתבצעת דחיסה שבמהלכה פוחת משקל התמונה ובכך היא תופסת פחות מקום. הדחיסה גם מאפשרת הורדה למחשב ומשלוח אי-מייל בצורה מהירה יותר. קיימים מספר פורמטים של דחיסה ולכל אחד מהם השפעה על איכות התמונה וכמות הזיכרון שהוא תופס. (ראה ערך JPEG ו RAW)
דיגיטליזציה - המרת מידע אנלוגי לדיגיטלי כך שנוכל לעבוד עליו עם המחשב.
דמות דיגיטלית - דמות או תמונה המורכבת מפיקסלים.

היסטוגרמה - גרף מלבנים להפרדת ניגודיות, בעזרת כלי זה, הנפוץ במרבית התוכנות המיועדות.לעיבוד תמונות במחשב , ניתן לפתור בעיות רבות בפענוח התמונה.

זווית ראייה רחבה - ראה ערך בתוך "מצבי הראייה של העדשה"
זום אופטי - זום פיזי המקרב מכנית או מרחיק מכנית את העדשה מהחיישן
עדשה עם זום אופטי מאפשרת לקרב או להרחיק את האובייקט המצולם מבלי לפגום באיכות התמונה.
זום דיגיטאלי - זום דיגיטאלי מאפשר לקרב ולהרחיק את האובייקט תוך פגיעה באיכות התמונה, הזום הדיגיטלי מותך את התמונה לגדיל שונים ובגלל זה האיכות נפגמת.
זיכרון - הזיכרון הוא כמות המידע שניתן לאחסן במצלמה. במצלמות בודדות הזיכרון פנימי ואינו ניתן להסרה או לשדרוג, אבל ברובן רכיב הזיכרון הוא כרטיס שניתן לשלוף, להחליף ולשדרג. מספר התמונות המאוחסנות תלוי בגודל הזיכרון, במספר התמונות ובאיכותן. ככל שאיכות התמונה גבוהה יותר היא תתפוס יותר מקום בכרטיס. כשהכרטיס מתמלא ניתן לפרוק את החומר המצולם למחשב ולהמשיך לצלם באותו הכרטיס. כמות התמונות משתנה גם עקב ISO גדול או קטן יותר.
זיכרון חיצוני - כרטיס חיצוני נשלף המיועד לאחסון החומר המצולם.
זיכרון פלאש - זיכרון מהיר שפועל בדומה לכונן הקשיח ויכול להגיע למהירויות גבוהות יותר. ככל שסוג הזיכרון מהיר יותר כך התמונה תישמר מהר יותר לאחר רגע הצילום. לכל מצלמה מתאימים סוגי זיכרון שונים מסוג פלאש ולא כל זיכרון מתאים לכל מצלמה.
זמן אתחול - משך הזמן בין הפעלת המצלמה עד לרגע שניתן לצלם תמונה. טווח זמן אתחול נע בין פחות משנייה למצלמות מתקדמות ומגיע עד לחמש שניות בדגמים פחות איכותיים.חשוב לציין במצלמות מסויימות יש אפשרות לצילום של למעלה מ7 פריימים לשניה!
זמן חשיפה - נקבע ע"י יחס הגומלין בין הצמצם לסגר(תריס). הערכים של התריס והצמצם נקבעים ע"פ כמות האור כאשר במצלמה דיגיטלית נתוני חיישן מדידת האור קובע ערכים אלו. על מנת לקבל חשיפה נכונה יש לשמור על יחס גומלין נכון בין מיפתח הצמצם למהירות הסגר.שינוי של כל צמצם שלם יצריך שינוי של מהירות סגר שלמה בהתאמה.ככל שמהירות הסגר עולה כך יש לפתוח צמצם, או לחילופין ככל שמהירות הסגר יורדת, יש לסגור צמצם בהתאמה , אחד מול אחד.בעת פתיחת הסגר, כל פיקסל על ה- CCD קולט את בהירות האור הנופל עליו ואוסף אותו למטען חשמלי, ככל שכמות האור הפוגעת בפיקסל גדלה, כך המטען החשמלי גדל. אזור המבהקים בתמונה יהיה בעל מטען גבוה ואזור הצללים בתמונה יהיה בעל מטען נמוך, בתום החשיפה נסגר הסגר והמטען מכל פיקסל נמדד ומומר למספר דיגיטלי.
זמן מחזור - משך הזמן בין רגע הצילום עד שהמצלמה מוכנה לצילום הבא.

חיישן תמונה - חיישן התמונה הוא רכיב אלקטרוני שמתפקד כמו סרט הפילם. החיישן ממיר את המידע החזותי (אור) שמגיע מבעד לעדשה לאות דיגיטלי ומעבד אותו לתמונה. ככל שמשטח החיישן גדול יותר כך הוא יכול להכיל יותר פיקסלים. זאת אחת הסיבות שמצלמות עתירות מגה פיקסלים הן גדולות יותר, ובדרך כלל מיועדות לשימוש מקצועי. קיימים שני סוגי חיישנים - CCD הוותיק והנפוץ ו-CMOS הצעיר יותר שהולך וצובר פופולריות.
חצובה - החצובה היא מתקן סטטי בעל שלוש רגליים שעליו מבריגים את המצלמה. החצובה מאפשרת צילום יציב ומדויק.

טלה - ראה ערך בתוך "מצבי הראייה של העדשה"

כיול צבעים - (קליברציה), תהליך התאמת הצבעים במעבר בין מכשיר למכשיר (מסך למדפסת, סורק למסך וכדומה).
כרומטיות - הצבע של אלמנט (פיקסל) בתמונה, הכרומטיות מוגדרת מערכי הרוויה והגוונים אך לא מרמת האור.

מבזק- אמצעי תאורה לצילום בתנאים אור קשים ובחושך. במצלמות קומפקטיות הוא בדרך כלל מובנה ובמצלמות מקצועיות (SLR) הוא יכול להגיע בנפרד ולהתחבר. ישנן גם מצלמות דמויות SLR או P&S רגילות שאפשר לשים עליהן מבזק חיצוני.
מדרוג צבעים - תהליך של החלקת ההבדלים בין צבעי פיקסלים שונים ע"י התייחסות לקבוצת פיקסלים כאל פיקסל אחד, כך שמתקבלת תמונה עם הפרשי צבע פחות בולטים (מעברים בין גוונים יותר חלקים וממודרגים).
מהירות התריס - מהירות התריס קובעת את משך חשיפת החיישן לאור. משך החשיפה יכול להיות ארוך, כשנייה אחת ויותר, או קצר ואז הוא נמדד בחלקי השנייה ככל שהמהירות גבוהה יותר ניתן לצלם תנועה מהירה יותר בצורה חלקה בלי טשטוש או מריחות.
מייצב תמונה - מנגנון המתקן את העיוות שנוצר כתוצאה מתזוזה. מייצב זה שכיח יותר מהמצלמות עם זום אופטי גבוה (6X) ומעלה.
מיקוד- אזור המיקוד הוא האזור בתמונה שמופיע בחדות ובצורה ברורה.
ממיר אנלוגי דיגיטלי - ממיר אות אנלוגי (גל רציף) לאות דיגיטלי (אפסים ואחדות), כך שניתן יהיה לבצע על המידע כל מניפולציה דיגיטלית אפשרית.
מסך מובנה - מסך LCD שנמצא בגב המצלמה ומציג את האובייקט המצולם, התפריט של המצלמה ואת התמונות לאחר צילום התמונה. רוב המסכים מגיעים בגדלים של 1.5-4 ס"מ.
מסננים - לצורך קבלת צבע טבעי, במצלמות סרט, יש להשתמש במסננים מתקני צבע. במצלמות דיגיטליות יש לוודא כי המצלמה מכוונת לסוג התאורה שבשימוש,(תאורה חמה, מבזקים או פלורוסנט), בעזרת פעולה בשם איזון לבן (White Balance).
ישנם מסנני צבע המעבירים רק צבע אחד.
מפתח הצמצם - הפתח שדרכו עובר האור לחיישן התמונה. גודל החריר קובע את כמות האור שתגיע לחיישן. מפתח צמצם גדול יאפשר צילום איכותי יותר בתנאי תאורה ירודים. בצילום בתנאים בהירים מאוד יתאים מפתח קטן יותר.
מצבי הראייה של העדשה - לעדשה יש שלושה מצבי ראייה עיקריים (לפירוט על העדשה ראה ערך - " העדשה"):
זווית ראייה רחבה (35 מ"מ ופחות) - העדשה תופסת שטח נרחב ומכילה כמה שיותר פרטים. מצב המשמש לצילום נוף, או לצילום במקום סגור כשרוצים לקלוט מרחב גדול אך לא ניתן להתרחק מהאובייקט;
טלה - העדשה מקרבת פרט מסוים מתוך מכלול המרוחק מהמצלמה, לדוגמה בית בין הרים, מקרבים אותו עד שהוא ממלא את התמונה;
עדשה נורמלית - תופסת את האובייקטים המצולמים ללא קירוב או הרחקה, כפי שתופסת אותם העין האנושית.
רוב המצלמות מתחילות ב-35 מ"מ עד לטווח התלוי בגודל הזום. לדוגמה, בזום X3 הטווח יהיה 35-105. מצלמות עם נתון הנמוך מ-35 מיועדות לצילום תמונות רחבות במיוחד.
מצבי צילום מתוכנתים - כל המצלמות הקומפקטיות מציעות מצבי צילום מתוכנתים מראש שבהם המצלמה מכווננת את הפרמטרים השונים בהתאם לתנאי הצילום ומפיקה את התמונה הטובה ביותר האפשרית.(לפירוט על כל מצב ראו ערך - "מקרו, פנרומה, צילום עצמי/טיימר,רצף תמונות,וידיאו ושמע").
מצלמה דיגיטאלית - מקליטה ומאחסנת תמונות בצורה דיגיטלית. לכידת התמונה מתבצעת בעזרת חיישן תמונה (CCD, CMOS) ולאחר מכן היא נשמרת על כרטיס הזיכרון של המצלמה. חלק נכבד המדגמים הקיימים מקליטים גם וידיאו ושמע.
מצלמת SLR - ראה ערך "מצלמות מקצועניות"
מצלמות חצי מקצועיות - העיצוב שלהן מזכיר את מצלמות הפילם, עם עדשה בולטת ומבנה מגושם. מצלמות המוגדרות חצי מקצועיות הן בדרך כלל יקרות מהקומפקטיות, כבדות מהן ולרוב כוללות שליטה ידנית מלאה על כל הפרמטרים לצילום איכותי בתנאים מיוחדים. מיועדות למי שמחפש מצלמה קצת יותר מסיבית עם יותר גמישות בצילום ולחובבי צילום עם נטיות אמנותיות.
מצלמות מקצועיות - מצלמות שנועדו בעיקר לצלמים מקצועיים. מחירן יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. הן גדולות ומגושמות, אבל בתמורה מפיקות את התמונות האיכותיות ביותר, המיועדות לעבור עיבוד מקצועי, הדפסה ברמה גבוהה במידות גדולות במיוחד. הן מעניקות למשתמש המיומן גמישות רבה בתפעול ושליטה ידנית מלאה, ובכולן ניתן להחליף את העדשה.
מצלמות קומפקטיות - קטנות וקלות משקל המציעות איכות תמונה סבירה עד טובה, והמצלמות המתקדמות בקטגוריה מסוגלות להפיק תמונה מעולה עם חדות גבוהה ועושר צבעים והן בעלות יכולת התמודדות טובה בתנאי צילום מיוחדים. היצע הדגמים של המצלמות הקומפקטיות עצום ומגוון, בטווחי מחירים ורמות ביצועים שיכולים להתאים לתקציב ולצרכים שונים.
מקרו - צילום פרטים קטנים ממרחק קצר מאוד כגון פרחים, חרקים, מטבעות. מצלמות מגיעות ביחסי מקרו שונים הנמדדים בס"מ.
סגר - ראה ערך - "מהירות התריס".
עדשה - 1. עדשה היא רכיב אופטי (שקוף) שמפזר או מרכז קרני אור (אלומות), העדשה היא חלק ממשטח כדורי מלוטש.ישנן שתי סוגי עדשות, מפזרת ומרכזת...

תכונות העדשות:
א. יכולתה לרכז או לפזר את קרני האור העוברות דרכה. מקורה של תכונה זו בתופעת שבירת האור.
ב. כל עדשה היא עדשה מרכזת או מפזרת, פעולת הריכוז או הפיזור אינה תלויה בצד שבו פוגע האור (פעולת היפוך הקרניים)
ג. כאשר מקדם השבירה של החומר העוטף את העדשה גדול מזה של החומר ממנו עשויה העדשה, הופעת העדשה החיובית למפזרת והעדשה השלילית למרכזת. (קרדיט להסבר על ההעדשה עד לכאן לRedHunter)
העדשה היא מהמרכיבים החשובים שבמצלמה ויש לה השפעה רבה על אפשרויות הצילום ועל איכות התמונה. כל המצלמות, למעט הבסיסיות ביותר, מצוידות בעדשת זום ששולטת על מרחק האובייקט המצולם. (לפירוט על סוגי העדשה ראה ערך - "מצבי הראייה של העדשה")
עדשה נורמאלית - ראה ערך בתוך "מצבי הראייה של העדשה"
עומק שדה - השטח שלפני ואחרי נושא הצילום שעליו מיקדנו את העוצמית שיראה חד בתמונה עצמה לאחר סגירת הצמצם בפעולת הצילום במצלמות מתקדמות יש כפתור המאפשר בחינת מצב זה.
עיניים אדומות - כאשר מצלמים בחושך ומשתמשים בפלאש, קיימת לעתים תופעה של עיניים אדומות. תופעה זו חריפה במיוחד כאשר הפלאש קרוב לעדשה. כדי לטפל בבעיה, בחלק מן המצלמות הפלאש יורה מספר הבזקים קטנים לפני ההבזק העיקרי מה שגורם לצמצום האישונים ולהפחתת התופעה.
פוקוס - ראה ערך - מיקוד.
פילטר - רכיב אופטי (בד"כ לעדשה) המסנן ומעביר רק חלק מן האור לתוך המצלמה.
פיקסל - התמונה השלמה מורכבת ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, רמת פירוט התמונה תהיה גבוהה יותר.
פנורמה - צילום תמונות נוף רחבות במיוחד, או צילום פנים שבו רוצים לתפוס שטח נרחב ככל האפשר.
פלאש - ראה ערך "מבזק"
פרספקטיבה - הינה יחס הגודל הנראה לעין בין העצמים הקרובים והרחוקים בצילום.
צילום וידיאו ושמע - במצלמות רבות ניתן לצלם וידיאו באיכות נמוכה ובחלקן גם להקליט קול. משך הצילום תלוי בגודל הזיכרון וברזולוציית הצילום.
צילום עצמי/טיימר - מעבר ליתרון המובהק של צילום עצמי - אישי או קבוצתי, לתכונה זו יש חשיבות לאיכות הצילום בתנאי תאורה ירודים ובצילום מאקרו וטלה, מצבים שבהם המצלמה רגישה במיוחד לרעידות.
צילום רצף תמונות - בלחיצה אחת מצולמות מספר תמונות. פונקציה זו יעילה כשרוצים לצלם מצבים המשתנים במהירות, כמו ילדים משחקים, ספורט, התרחשות או תהליך מסוים.
צמצם ותריס - כמות האור שמגיעה מהעדשה לחיישן נשלטת על ידי הצמצם והתריס. חשיבותם של השניים היא בעיקר בצילום בתנאי תאורה קשים וכן צילום תנועה. במצלמות קומפקטיות רבות הוויסות נעשה אוטומטית ובחלק מהמצלמות קיימת אופציה לשליטה ידנית על ויסות האור. נתוני הצמצם והתריס משתנים בין הדגמים השונים וניתן לבחור אותם בהתאם למטרות הצילום.
קומפוזיציה - מבנה התמונה, הקומפוזיציה נועדה להדגיש או להעלים אלמנטים בתמונה או להעברת מסר כלשהו.
רפלקס - ראה ערך "מצלמות מקצועניות"
רזולוציה - הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר. מגה פיקסל הם יחידות המדידה של הרזולוציה. לדוגמה, רזולוציה 1200x1600 שווה 1,920,000 פיקסלים. מעגלים כלפי מעלה ומקבלים 2 מגה פיקסל. (לפירוט על הפיקסל ראה ערך - "פיקסל")
קרדיט ל-TaeKwonDo-Man
מתוך אתר ישראארט

P360 · 10/4/08

תאורה לסטודיו ביתי

<TABLE><TBODY><TR><TD>
לאחר שראיתי שכמה מחברי הפורום התחילו להתנסות בצילום סטודיו ביתי חיפשתי ומצאתי כמה נושאים שיאפשרו לכם לעבור את זה בפחות קשה .
אז בימים הקרובים אני העלה עוד כמה מדריכים כאלה לטובת חברי הפורום .
ומי שרוצה לעבור לבד על חומר בנושא מוזמן לאתר הזה שממש מפוצץ בחומרים בנושא צילום .
http://cliki.site.co.il/עמוד_ראשי

במאמר זה אהרון ברנד מדגים כיצד באמצעים ביתיים וחומרים זמינים ניתן לשפר את איכות האור האור של מבזק פשוט ולקבל אפקט רך וטבעי. שימו לב לדוגמה בתחתית שמראה לא רק את רכות הצללים אלא גם מקפיצה את מראה המתכת המבריקה למראה יוקרתי ו"משכנע" יותר. בשיטות דומות משתמשים בבנית אוהל אור. בהצלחה בבניה!

<SCRIPT type=text/javascript> if (window.showTocToggle) { var tocShowText = "הצג"; var tocHideText = "הסתר"; showTocToggle(); } </SCRIPT>החומרים הדרושים

פלאש חזק עם סלייב או כבל סנכרון ארוך.
שתי חצובות זולות עם ראש פלסטיק PAN TILT, אחת עם מתאם להחזקת פלאש.
חצובה יציבה למצלמה.
מסגרת אלומיניום לתמונות, 70x100
בורג 1/4", אום פרפר, ודיסקית מתאימה.
נייר שרטוט חצי שקוף - שני דפים של 70x100
נייר דבק.

</TD><TD>

אור משופר ובזול

</TD></TR></TBODY></TABLE><TABLE><TBODY><TR><TD>הוראות

קדח חור 1/4" בתחתית המסגרת
קדח חור 1/4" דרך הראש של אחת מהחצובות הזולות. כן זה הורס אותה - אני השתמשתי בחצובה שהראש שלה היה שבור.
הברג את המסגרת לחצובה והדק מלמטה עם אום פרפר ודיסקית.
על המסגרת מתח נייר השרטוט *משני* הצדדים והדבק בנייר דבק. משני הצדדים - חשוב מאוד.

הערות

אם המסגרת גמישה מדי ומתנדנדת, אפשר לחזק אותה מלמטה עם רצועת מתכת או עץ.

עכשיו יש לכם יופי של פלאש דיפיוזר ביתי, וכל האפשרויות של החצובה - סיבוב על הצד, הטיה, כוונון הגובה וכן הלאה.

הציבו את הפלאש על חצובה (מכוון לזווית הרחבה ביותר שלו אם יש ראש זום) והעמידו אותו 1-1.5 מטר מהדיפיוזר. בדקו שהאור אכן מתפזר אחיד ע"י צילום של הדיפיוזר מקדימה - אתם אמורים לראות את כל הדיפיוזר מואר, ולא רק עיגול באמצע.

מה אפשר לעשות עם זה?

צילומי עצמים קטנים, תכשיטים, דברים מבריקים אחרים.
פרוטרטים .
כל דבר אחר שדורש מקור תאורה רך ריבועי וגדול.

מה החסרונות?

אובדן אור רב בשל החזרה, שמתפזר בחדר. אפשר לנסות לאלתר SOFT BOX על ידי בניית רפלקטור גדול לפלאש.

</TD><TD>

החיבור לחצובה

</TD></TR></TBODY></TABLE>

חשוב להבין

ככל שמקור האור - הדיפיוזר - רחוק יותר מהאובייקט, האור "קשה" יותר וההשתקפויות שלו קטנות יותר.
ככל שהוא קרוב יותר לאוביקט - האור רך יותר וחסר צללים.

אפשר כך לשלוט באור ע"י הזזת הדיפיוזר.
להלן צילום של ה"סטודיו" בפעולה (בדוגמה זו הדיפיוזר מסובב ב 90 מעלות). בדוגמת הצילום - ההבדל היחיד בין שני הצילומים הוא הוצאת הדיפיוזר.

שימו לב שהשעון מימין לא רק נראה חדש יותר, הוא גם מרגיש צעיר ורענן! (ויפה דקה אחת קודם!

יש אינסוף אפשרויות לשיפור - מי שמעוניין מוזמן להוסיף את רעיונותיו ונסיונו למאמר זה..

P360 · 10/4/08

הקפצת אור .

הקפצה

מתוך קליקי, מיקרופדיה חופשית לאמנות הצילום.

הקפצה (Bounce באנגלית) - טכניקת שימוש במבזק שבה מקפיצים את אור המבזק מתקרה, מקיר קרוב או מעצם לבן. התאורה המתקבלת טבעית, רכה ומחמיאה יותר מזו של הבזקה ישירה. הקפצה מהווה פתרון מעולה לצילום פנים של אנשים, והיא אחת מהטכניקות המרכזיות בצילום ארועים.
<SCRIPT type=text/javascript> if (window.showTocToggle) { var tocShowText = "הצג"; var tocHideText = "הסתר"; showTocToggle(); } </SCRIPT>עקרונות

מבזקים שתומכים באפשרות הזו כוללים אפשרות סיבוב ראש ההבזקה לכיוון האובייקט שאמור להחזיר את האור. רובם מאפשרים סיבוב בשני צירים - הטייה אנכית (Tilt) וסיבוב אופקי (Swivel). הבזקה מוקפצת דורשת בד"כ עוצמת תאורה חזקה ולכן רוב המבזקים שמאפשרים זאת אינם קומפקטיים.
דוגמאות

<TABLE><TBODY><TR><TD>

הבזקה ישירה

הקפצה אחורה ולמעלה
(אל התקרה שמאחורי הצלם)

</TD></TR></TBODY></TABLE>

כפתרון לצילום בתוך חדר יש להקפצה מספר יתרונות גדולים על פני שימוש באור קיים או בהבזקה ישירה:
יתרונות הקפצה על אור קיים

ההבזקה קצרה מאוד ולכן אין טשטוש כתוצאה מרעידות היד או מתנועה בנושא.
עוצמת ההבזקה חזקה ולכן אפשר להשתמש ב-ISO נמוך וצמצם אופטימלי. התוצאה המתקבלת חדה מאוד, נטולת גרעיניות, בעלת טווח דינמי גדול וצבעים עשירים.
בהשוואה לתאורת פלורסצנט, לאור מוקפץ יש ספקטרום אחיד ולכן צבעים הרבה יותר מדוייקים.
מכיוון שניתן לסובב את ראש המבזק ולשנות את רוחב האלומה שלו, קל לשלוט על כיוון וסוג התאורה.
אור מוקפץ בד"כ גדול ורך יותר מאור קיים שלעיתים קרובות מגיע מנורה חשופה או מאהיל קטן.

יתרונות הקפצה על הבזקה ישירה

אור מוקפת טבעי יותר מאור ישיר ודומה מאוד לאור הלוגן המוחזר מהתקרה או מהקיר.
אין צלליות חדות ומלאכותיות מאחורי הנושא.
אין הברקות מכוערות על המצח, האף השפתיים והלחיים של המצולמים.
התאורה של אור מוקפץ אחידה יחסית. ניתן להאיר את כל החדר ולא רק את הנושא (במיוחד בהקפצה מהתקרה).
סינוור הרבה יותר נמוך - אור מוקפץ פחות מטריד מצולמים, וחשוב עוד יותר - הוא פחות מסוכן לתינוקות ובעלי חיים עם עיניים רגישות.

בעיות בהקפצה

אחת הבעיות בתאורה מוקפצת מהתקרה היא צל מתחת לעיניים ולסנטר. את הבעייה הזו ניתן לפתור באמצעות רפלקטור צמוד למבזק (בד"כ בגודל שמזכיר קלף) אשר ממלא את הצל באור. כמו כן, ניתן לפתור את הבעייה באמצעות הקפצה לקיר אחורי. התוצאה המתקבלת בשיטה זו היא רכה וטבעית יותר מאשר זו שמתקבלת בשימוש עם רפלקטור קטן.
בהקפצה מקיר או תקרה שאינה לבנה, גוון האור משתנה, מה שעשוי להוביל לתאורה מוזרה
הקפצה מקיר רחוק או תקרה גבוהה ו\או כהה "מבזבזת" הרבה אור, מה שמקצר את חיי סוללת המבזק ומאריך את זמן הטעינה מחדש .
כשמצלמים בהקפצה (לדוגמה מהתקרה), כאשר מסובבים את המצלמה ממצב אנכי לאופקי , יש לסובב גם את ראש המבזק אל התקרה - פעולה מעט מסורבלת .

yossmor2 · 13/11/08

מושגי יסוד בעולם הצילום.

חברי פורום צילום היקרים.

אשכול חדש זה מיועד לרכז בתוכו מושגים מעולם הצילום,
בין אם מושגי יסוד ובין אם מושגים מעולם הצילום המקצועי.

באשכול זה אין להגיב, בקשות לעדכונים/שינויים/נושאים חדשים, ייתקבלו דרך מנהלי הפורום בהודעה אישית בלבד.

נושאים קיימים באשכול:

- סוגי מצלמות (#2) תאריך עדכון 13/11/08.
- זום אופטי ודיגיטלי (#3) תאריך עדכון 13/11/08.
- מייצב תמונה אופטי/חיישן (#4) תאריך עדכון 13/11/08.
- גודל החיישן וטווח ISO יעילה (#5) תאריך עדכון 13/11/08.
- ערך צמצם (#6) תאריך עדכון 13/11/08.
- מצבי צילום (#7) תאריך עדכון 13/11/08.
- איזון לובן (#8) תאריך עדכון 17/11/2008.
- אור חוזר, קונטרסטי, רך (#9) תאריך עדכון 02/01/2009.
- סטיה כרומטית (#10) תאריך עדכון 02/01/2009.

yossmor2 · 13/11/08

סוגי מצלמות

מצלמות קומפקטיות ואולטרא קומפקטיות:
כל אדם הקונה מצלמה דיגיטלית קומפקטית, או אולטרא קומפקטית, מתעניין בעיקר בגודלה של המצלמה. מצלמה דיגיטלית קטנה וקלה היא מצלמה שלא מתעייפים מלשאת אותה איתנו לכל מקום, וחוסכת לנו את ההתלבטות האם המקום אליו אנחנו הולכים מצדיק נשיאת מצלמה.
צפה בקובץ המצורף 26520 צפה בקובץ המצורף 26521
מצלמות דיגיטאליות קומפקטיות, ובעיקר מצלמות דיגיטליות אולטרא קומפקטיות לא תופסות לרוב יותר מקום מהארנק או נרתיק המשקפיים שלנו, ולכן הן לא ממש מפריעות בתוך התיק. זאת גם הסיבה שפעמים רבות תמצאו אנשים משתמשים במצלמות כאלו בפאבים, מסיבות או מקומות אליהם לא תסחבו מצלמת DSLR גדולה ומגושמת. עם זאת, עלינו לזכור שבחלק מהמקרים, היתרון בלשאת את המצלמה לכל מקום בא לעיתים על חשבון איכות הצילום והפיצ'רים שמגיעים במצלמה, ולכן חשוב לעשות את האיזון בין הגודל הדרוש לנו, ורמת הציפיות בנוגע לאיכות התמונה.

מצלמות דמויות SLR (ידועות גם בשם מצלמות Super Zoom):
מצלמות דיגיטליות גדולות יותר במימדיהן המשלבות יכולות ומפרט הקרובים יותר למצלמות DSLR מקצועיות, הן לרוב יקרות יותר ממצלמות קומפקטיות, אך מציעות מפרט עשיר יותר הכולל זום אופטי גדול יותר, ולעיתים גם מייצב תמונה וחיישן גדול יותר.
צפה בקובץ המצורף 26522

מצלמות DSLR:
מצלמות מקצועיות וכבדות, המאפשרות צילום במגוון רחב של אפשרויות ידניות ואוטומטיות, הוספת והחלפת עדשות, פילטרים ועוד. במצלמות מסוג זה נדון במדריך נפרד.
צפה בקובץ המצורף 26523

קרדיט ל"זאפ" מדריכי קניה חכמה

yossmor2 · 13/11/08

זום אופטי

זום הוא היחס בין הקצה הרחב לבין הקצה הצר של העדשה, או במילים אחרות, עד כמה ניתן להתמקד ולהתקרב אל תוך התמונה.
תמיד רצוי למצוא מצלמה דיגיטלית בעלת נתון זום גדול ככל האפשר.
בעניין הזום יש להפריד בין זום אופטי, נתון המתייחס לזום שניתן להשיג באמצעות עדשות המצלמה, בלי להתפשר על איכות התמונה, לבין זום דיגיטלי.
במצלמות קומפקטיות, נתון הזום האופטי השכיח ביותר הוא 3X, כלומר הגדלה בשיעור של פי 3.
לרוב, הזום האופטי במצלמות קומפקטיות ואולטרא קומפקטיות נע בשיעור שבין 3X ל-6X. מצלמות דמויות SLR מסוגלות להגיע לנתון זום גבוה יותר, ברמות של עד 18X.

צפה בקובץ המצורף 26525

קרדיט ל"זאפ" מדריכי קניה חכמה

yossmor2 · 13/11/08

מייצב תמונה

כמה פעמים קרה לכם שצילמתם תמונה, וגיליתם מיד לאחר מכן שהיא מטושטשת ולא ברורה? בחלק מהמקרים, הבעיה נעוצה בשילוב של שני מרכיבים:
רעידות בלתי נשלטות של היד האוחזת במצלמה, יחד עם צילום בזום גבוה. הזום הגבוה מתרגם כל רעידה ולו הקטנה ביותר, לתנועה משמעותית על המסך, וכך יוצר בצילום עצמו טשטוש שהורס ברוב המקרים את התמונה.
במצלמות המתקדמות, קיים פתרון הנקרא מייצב תמונה.
מטרתו של המייצב למקד את התמונה, לנטרל את הרעידות ולמנוע את המצב שהזכרנו קודם. חלק ממייצבי התמונה בנויים בצורה בה העדשה נעה בכיוון הפוך לתנודות היד ומפצה בכך על הרעידות.

מייצב בעדשה:
בתמונה אפשר לראות (בשרטוט התחתו&#1503

את התיקון שמבצעת העדשה.
צפה בקובץ המצורף 26526

במייצבים אחרים, החלק שזז הוא למעשה החיישן עצמו.
מייצב בחיישן:
צפה בקובץ המצורף 26527

ישנן גם מצלמות המכילות מייצב תמונה שהוא תוכנתי בלבד, ולמעשה אין ממש "ייצוב תמונה". במנגנונים מסוג זה (הידועים גם בשם Anti-Shake) המצלמה מגדילה את ה-ISO על מנת להשיג מהירות צמצם גבוהה יותר, ובכך לנסות ולנטרל טשטושים הנובעים מתנועה מהירה או תאורה נמוכה.
בבחירת מצלמה, מומלץ לחפש מצלמה בעלת מנגנון ייצוב תמונה כלשהו, ובעיקר כדאי לחפש מצלמה בעלת מנגנון ייצוב מובנה בתוך העדשה.

קרדיט ל"זאפ" מדריכי קניה חכמה

yossmor2 · 13/11/08

גודל החיישן וטווח ISO יעיל

נתון ה-ISO מתייחס לרגישות החיישן לאור הפוגע בו.
ככל שה-ISO יותר גבוה, רגישות החיישן עולה, והדבר מתבטא ב"רעשים" בתמונה, תופעה המוכרת לנו גם בשם "תמונה מגורענת". מומלץ לצלם ב-ISO נמוך ככל האפשר, בהתאם לתנאי התאורה, על מנת לקבל את התוצאה הטובה ביותר.
כדאי לשים לב גם לנתון גודל החיישן. הגודל הסטנדרטי לחיישנים במצלמות קומפקטיות ובמצלמות דמויות SLR הוא לרוב 1/2.5. הנוסחה כאן היא פשוטה: חיישן גדול יותר ייתן לנו ברוב המקרים תמונה איכותית יותר, בתמונות בהן התאורה חלשה, ובשימוש ב-ISO גבוה.

בתמונה אפשר לראות את ה"רעשים" ב ISO גבוה:

צפה בקובץ המצורף 26529

קרדיט ל"זאפ" מדריכי קניה חכמה

yossmor2 · 13/11/08

ערך צמצם

הצמצם הינו חלק מכני בתוך העצמית (עדשה) אשר מבנהו מושפע באופן ישיר ממבנה העצמית בו הוא מותקן,
היות וכניסת האור מושפעת ממפתח הצמצם, הצמצם עצמו בנוי ביחס ישר לאורך מוקד העצמית.
היות והצמצם משתנה במבנהו מעצמית לעצמית החליטו לכנות את דרגות המפתח שלו במושג סטופ ובסימון f.
לצורך המחשת השוני בין הצמצמים בעצמיות שונות, ניקח לדוגמא עצמית 50 מ"מ ועצמית 100 מ"מ,
אם נקבע את הצמצם על f/2, בעצמית 50 מ"מ מפתח הצמצם יהיה שווה (בקוטר) ל 25 מ"מ ואילו בעצמית 100 מ"מ 25 מ"מ יהיו שווים לערך f/4.

צפה בקובץ המצורף 26548

דע: ככל שערך ה- f נמוך כך נכנס יותר אור לחיישן, או במילים אחרות, מפתח הצמצם גדול יותר.

השפעות הצמצם:

סגירת צמצם : (ערכי f גבוהים) תגרום לפחות אור לעבור לחיישן, ויחד עם זאת" עומק השדה" יגדל.
פתיחת צמצם : (ערכי f נמוכים) תגרום לכניסת יותר אור לחיישן, אך "עומק השדה" יהיה רדוד.

יחד עם פתיחת או סגירת הצמצם, יש להקפיד על מהירות תריס נכונה לקבלת האפקט הרצוי (אופטימלי/אמנותי).

כאשר תשמעו מישהו אומר "זו עצמית (עדשה) מהירה", הוא מתייחס למהירות תריס יחסית במקומות קשים לצילום עקב תנאי תאורה קשים, היות וערך ה f נמוך במיוחד.

ערך צמצם: f/1.8 ........................ערך צמצם: f/10
עומק שדה רדוד (הרקע מטושטש)........עומק שדה גדול (הרקע ברור)
צפה בקובץ המצורף 26549 צפה בקובץ המצורף 26550

yossmor2 · 13/11/08

מצבי צילום

בכל מצלמה, ישנן מספר רב של אייקונים (סמלי&#1501

המייצגים מצב צילום או פרמטר צילום אחר,
האייקונים לרוב דומים מאוד בין החברות המייצרות השונות ועם זאת ייתכנו שינויים ו/או תוספות בין חברות.
בסקירה להלן, אשתדל להביא את כל האייקונים המוכרים לי ובמידה ויש לשני אייקונים את אותה המשמעות, אשתדל לציין זאת עם תמונתם.

נושא זה יתעדכן מידי פעם ולפי מידת הצורך.

צפה בקובץ המצורף 26558 מצב צילום אוטומטי לחלוטין:
במצב זה כל שעליכם לעשות הוא לכוון לנושא וללחוץ על לחצן הצילום. את כל שאר הפעולות המצלמה מבצעת בצורה אוטומטית (צמצם אופטימלי, מהירות תריס אופטימלית, איזון לובן וכו') , לכן קל, נוח ופשוט מאוד לצלם בצורה זו את כל סוגי הצילומים.

צפה בקובץ המצורף 26559 מצב צילום נוף:
השתמשו במצב נוף לצילום תמונות רחבות ותשיגו מיקוד טוב יותר על כל התמונה, הצבעים ירוק וכחול ייראו חיוניים יותר וחדים יותר מאשר במצב צילום אוטומטי לחלוטין.

צפה בקובץ המצורף 26560 מצב צילום מאקרו:
מצב מאקרו משמש לצילום תקריב של עצמים שונים כגון פרחים, חרקים בטבע.
במצב צילום כזה האובייקט יכול להיות קרוב מאוד לעדשה, עד להגדלה ביחס של 1:1, הקירבה המקסימלית משתנה בין מצלמה למצלמה.

צפה בקובץ המצורף 26561 מצב צילום פורטרט לילה:
השתמשו במצב זה לצילום אנשים על רקע הדמדומים, או לצילומי לילה.
הדמויות תהיינה מוארות מתאורת הפלאש, בעוד שהרקע מצטלם במהירות תריס נמוכה באופן שהחשיפה הן של הנושא והן של הרקע מתאימים.

צפה בקובץ המצורף 26562 מצב צילום פורטרט:
מצב פורטרט מטשטש את הרקע כדי להדגיש את הנושא האנושי, הוא גם מרכך את גווני השיער והעור.
טשטוש הרקע נובע מכך שבמצב זה המצלמה מנסה לקבל עומק שדה רדוד ככל האפשר ע"י הגברת מהירות התריס.
לכן הנושא המצולם שבנקודת הפוקוס יראה בולט על פני הרקע המטושטש.

צפה בקובץ המצורף 26563 מצב צילום ספורט:
לצילום נושא בתנועה - ילד רץ או מכונית, רצוי להשתמש במצב זה הנותן עדיפות למהירות תריס גבוהה.

yossmor2 · 17/11/08

איזון לובן / White Balance

קצת על נושא איזון לובן:

(נושא איזון הלובן אינו נדון בדרך כלל "על רגל אחת", זהו נושא מורכב ויש עוד הרבה להרחיב בו, כאן החלטתי לתת הסבר בסיסי בעיקר למשתמשים הביתיים, הרחבה בנושא זה יגיע בע"ה)

בבואנו לצלם תמונה, חשיבות רבה היא לסוג האור הממלא את הסצינה המצולמת.
ראשית כדאי להבין את משמעות ה"איזון" המדובר,
שאלה: את מה בדיוק צריך לאזן?

תשובה: לכל סוג אור, יש "טמפרטורת צבע", וכמו שאנו יודעים, ככל שהצבע עובר לתחום הצהוב/חום הצבע "חם" יותר, ואילו לכיוון הכחול ירוק הצבע "קר" יותר.

בדיוק כך באור, "טמפרטורת הצבע" קובעת את הצבע שישלוט בתמונה שנצלם.
יחידות המדידה נקראות קלווין או שיופיע הסימון K ליד ערך הטמפרטורה.

זהו סרגל "טמפרטורת הצבע":

צפה בקובץ המצורף 26768

אז, במקום להתעסק בתאוריה....
מובאות כאן סדרת תמונות שכל אחת מהן צולמה ב"איזון לובן" שונה, (חשוב לציין כי התאורה האמיתית שהיתה בזמן הצילום היא "מצב יום מעונן/שקיעה") המצלמה שינתה את רגישותה לצבעים על פי טמפרטורת "איזון הלובן" שנקבע בה באופן ידני.

איזון לובן : פלורוצנט. (טמפרטורת צבע 4000K בערך)
צפה בקובץ המצורף 26761
איזון לובן : נורת ליבון. (טמפרטורת צבע 3200K בערך)
צפה בקובץ המצורף 26762
איזון לובן : מצב צל. (טמפרטורת צבע 7000K בערך)
צפה בקובץ המצורף 26763
איזון לובן : תאורת פלאש. (טמפרטורת צבע 6000K בערך)
צפה בקובץ המצורף 26764
איזון לובן : תאורת אור יום. (טמפרטורת צבע 5200K בערך)
צפה בקובץ המצורף 26765
איזון לובן : יום מעונן/שקיעה. (טמפרטורת צבע 6000K בערך)
צפה בקובץ המצורף 26766

המצלמה שלנו, ע"י שינוי מצבי איזון הלובן, תנסה להביא את הצבעים לגוון הנכון שלהם כפי שאנו רואים אותם, לכן כל תיקון שתבצע עבורנו יהיה בסינון צבע שולט זה או אחר ובכך לאזן את הצבעים לרמתם האמיתית ולא כפי שהם מושפעים מסוג התאורה.

yossmor2 · 2/1/09

אור חוזר, קונטרסטי, רך.

אור חוזר (BackLight)
אור שמגיע אל הנושא בעקיפין ולא ישירות ממקור האור. אור כזה הוא למשל אור המוחזר מרפלקטור, המקבל את אורו מהשמש ומחזיר אותו (כמו מראה) אל הנושא המצולם.
אור חוזר הוא בדרך כלל אור מפוזר ורך, אלא אם הוא מוחזר ממראה.
כדי לקבל אור כזה ולהימנע מהאור הקידמי הקונטרסטי של מבזק חיצוני המורכב על המצלמה, יש לכוון את המבזק לקיר לבן או לתקרה לבנה.

אור קונטרסטי/אור רך
שני דימויים המשמשים לתיאור אופיו של האור המאיר את הנושא הצילומי.
אור קונטרסטי, ניגודי, שופע ממקור אור נקודתי בוהק, כמו השמש או זרקור. באור כזה ההבדלים בין הצללים למבהקים גדולים,
לפעמים עד כדי כך שבתמונה ייראו פרטים רק באחד מהם, במבהקים או בצללים.
אור רך או מפוזר לעומת זאת, הוא אור המגיע ממקור רחב וגדול, למשל משמים מעוננים, או אור המוחזר מבניין לבן וגדול (כלומר, רפלקטור). באור כזה הצללים רכים וכמעט לא מורגשים, החיישן יכול במצב כזה לקלוט גם את האזורים המוארים וגם את המוצללים ולהבחין בפרטים בשניהם.

yossmor2 · 2/1/09

סטיה כרומטית

תופעה של מעין הילות סגולות, המופיעות בעיקר בגבולות אזורים של קונטרסט גבוה, כלומר במקומות בהם אזורים מוארים בחוזקה ואזורים חשוכים נפגשים.
התופעה היא סטייה כרומטית שנגרמת בגלל רגישות המצלמה (העדשה במקרה SLR) לאורכי גל מסוימים.
כאשר נכנס אור באורכי גל שונים דרך העדשה לנקודת המיקוד על החיישן, אמורים במצב תקין להתקבל כל צבעי האור באותה נקודה,
במצב של סטיה כרומטית קיימת נקודת מיקוד אחת נכונה ואחת או יותר לא מותאמות אליה.
תופעה זו עשויה להופיע בעיקר במצלמות עם עדשות פשוטות וזולות.

בתמונה דוגמא לכניסת אור באורכי גל שונים ונפילתם באזורים שונים (נקודות מיקוד שונו&#1514

.
מימין, התוצאה הנראית בתמונה.

צפה בקובץ המצורף 29526

moyshi · 13/1/09

פלאש/מבזק- מדריך לשימוש ומושגים

בס"ד

-קרדיט לאלי הרפנס-

ראשית דבר, במאמר זה אינני מתכוון לחדש דברים חדשים. הדברים הינם ידועים ומפורסמים, וניתן למצוא את המידע הנ"ל ברחבי הרשת ובספרות המקצועית. במאמר זה באתי לרכז את היריעה הנרחבת העוסקת במבזק על תכונותיו השונות, עקרון הפעולה שלו, והצעות כלליות לשימוש נכון במבזק.
המדריך נכתב בשפה קלילה ושוטפת על מנת לנסות ולהעביר חומר חשוב זה ( ולחלקנו אולי כאוב ), באופן מהנה יותר, יכול להיות שבמהלך קריאת המדריך יצוצו שאלות או יתגלו טעויות שלא שמתי לב אליהן.

קריאה מהנה ומועילה
אלי הרפנס.

המבזק

דבר ראשון הקדמה קצרה- חשיפה כידוע, בנויה משני פרמטרים: סגר, וצמצם. ( שנגזרים מעוצמת האור הקיים ורגישות הסרט/חיישן )
כשמשלבים מבזק, העיקרון נשאר כקודם, החשיפה עדיין בנויה משני המרכיבים: סגר וצמצם.

אלא שצריך להבין דבר יסודי והוא: הסגר בנוי למעשה מ 2 וילונות/תריסים. כשמתבצעת חשיפה של 1/60 לדוגמא, התריס הראשון נפתח לרווחה, ולאחר פרק זמן של 1/60 התריס השני סוגר אחריו ולמעשה פה נגמרה החשיפה. ( אח"כ יש טעינה ושני התריסים חוזרים למקומם )
כל מהירויות הסגר בהן התריס הראשון נפתח לרווחה ( ז"א לחלוטין! ) ורק לאחר מכן התריס השני נסגר, נקראות מהירויות הסינכרון, וכבר נסביר מדוע.
במצלמות שונות אנו מדווחים ע"י היצרן ( וגם אם לא כתוב בספר המצלמה ניתן לדעת זאת בקלות ) על מהי' הסינכרון המקס'. מה שאומר שכל המהירויות "האיטיות " יותר, גם הן בקטגוריה של מהי' הסינכרון.

מה זה הסינכרון הזה?
סינכרון פירושו - תיאום בין מס' מרכיבים שפועלים יחד בהרמוניה.

איך עובד המבזק?
בלי להיכנס לעניינים של חשמל ואלקטרוניקה, המבזק עובד על עיקרון של יכולת עוצמת ההארה גבוהה בפרק זמן קצר.
במצב פלאש רגיל, לא משנה TTL, או Mרק לא FP ובמהירות סגר בטווח מהי ' הסינכרון, סדר הפעולות הוא כך: תריס ראשון נפתח לרווחה ( כל הפריים חשוף ), המבזק מבזיק, תריס שני סוגר.
זה סינכרון. תיאום בין עבודת הסגר לפעולת ההבזקה .

במהירויות הגבוהות ממהי' הסינכרון, מה שקורה זה שעוד לפני שהתריס הראשון הגיע לסוף מהלכו, כבר יוצא התריס השני ועוקב אחריו. וכך כשהתריס הראשון כבר הגיע לסוף מהלכו, התריס השני כבר מסתיר חלק מהפריים ולכן לא כדאי וגם אי אפשר ( המצלמה בדר"כ לא מאפשרת ) לצלם במהירויות הגבוהות ממהי' הסינכרון. כי אם המבזק היה מבזיק במצב זה, היינו מקבלים תמונה שחלק ממנה מואר עם מבזק, וחלק אחר לא.

סיכום עד כאן: מכיוון שכשאנו עובדים עם מבזק אנו רוצים שכל הפריים יחשף בצורה אחידה, לכן חייבים לעבוד במהי' הסינכרון.

עכשיו בוא ונחלק את העבודה עם מבזק לשני חלקים עקריים.

1. עבודה עם מבזק כשהוא משמש כתאורה בלעדית ( סביבה חשוכה ), או עיקרית ( סביבה מוארת באור חלש שלא מאפשר חשיפה כשהמצלמה מוחזקת ביד )
2. עבודה עם מבזק באור יום

בדר"כ העבודה עם המבזק היא במקרים של סעיף 1 ולכן אליו אתייחס ראשון.

בעבודה עם מבזק במצב חושך מוחלט, האם לדעתך יהיה הבדל בתוצאה הסופית בין חשיפה של 1/60, 5.6 , לבין 1/4 , 5.6 ?
אוסיף ואומר: האם לדעתך יש הבדל ( לפי מה שהוסבר לעיל ) בין חשיפה של 1/60 5.6 , לבין 17 שנה , 5.6 ?
אם התשובה איננה ברורה, אגיד בצורה מפורשת : אין כל הבדל!
זאת מהסיבה הפשוטה : האור בסיטואציה הגיע אך ורק מהמבזק. המבזק הבזיק בעוצמה מסוימת לפרק זמן קצר מסוים, האור נקלט על החיישן, וזהו.
ביתרת הזמן, לא משנה כמה זמן נותר בחשיפה, לא נכנס שום אור נוסף ולכן שום דבר לא יוכל להשפיע על החשיפה.
אם כן, צריך לדעת ולהפנים היטב. הדבר המשפיע היחידי מלבד ISO בסיטואציה מסוג זה , הוא הצמצם .
כי כאן פשוט מאוד הוא למעשה כמו שער. כמו שככל ששער יהיה רחב יותר, יוכלו לעבור בפרק זמן מסויים יותר אנשים. כך בהבזקה בעוצמה מסוימת, ככל שהצמצם פתוח יותר, יכנס יותר אור, וככל שהוא סגור יותר יכנס פחות אור.

לגבי סעיף 2

לרוב, מטרת השימוש במבזק באור יום היא הפחתת הניגוד בסיטואציה ( קונטרסט )

ואם אתה שואל עצמך: מה? איך יכול להיות שמוסיפים אור ויורד הניגוד?
האמת שזה לא רק בעבודה עם מבזק, אלא גם בחשיפה רגילה. ככל שהחשיפה תהיה ארוכה מן הנדרש ( וגם הפוך-קצרה מהנדרש ) הדבר יוביל לירידה בניגוד.

ורק דבר נוסף קטן לפני שממשיכים:

ניגוד- זה הפערים ( אפשר גם למדוד בסטופים ) בין הכהה ביותר, לבהיר ביותר בסיטואציה.
יכול להיות שיש תמונה בהירה וחסרת ניגוד, ותמונה כהה וחסרת ניגוד.
ניגוד, זה לא כהות-בהירות.

אחרי שוידאנו שאנו סגורים על הדיוקים, נתקדם.

ובכן, בא ונתאר סיטואציה באור יום: ( עלול להישמע כמו תחזית מזג אויר )
יום קיצי ויפה, השמש בשיא הגובה, אין כלל עננים ואנו רוצים לצלם פורטרט.
אם נתבונן היטב, נבחין בנקל על צללים חזקים בארובות העיניים, מתחת לאף ( על השפה ). ובגרון, מתחת לסנטר. (ברור! אלא איפה, מתחת לשטי&#1495

בא נאמר לצורך העניין שעל האזורים המקבלים שמש ישירה, יש 100 יח' אור ( נתאר את יח' האור כמו יח' משקל ), ובאזורים המוצללים יש רק יחידת אור 1. מדובר פה על פערי ניגוד של פי 100! בערך 6.5 סטופים הבדל. ללא ספק פערים עצומים !

אם כן, איך נוכל להתגבר על ניגוד עצום שכזה?

ובכן, בא נאמר עכשיו שאנו מוסיפים מבזק.
ולצורך ההסבר נאמר גם כן, שהמבזק שלנו יכול לתת לנו 50 יח' אור.
מה שקורה זה כך:
האזורים שנמצאים תחת שמש ישירה קיבלו תוספת 50 יח' אור ולכן עכשיו כמות האור על אזורים אלו עומדת על 150 יח'. האזורים המוצללים קיבלו גם הם תוספת 50 יח' אור ולכן עכשיו כמות האור על איזורים אלו עומדת על 51 יח'.
עכשיו אנו רואים שהניגוד עומד בסה"כ על פערים של פי 3, שזה סטופ וחצי בלבד.
וזה הכל תודות למבזק!

הבאת אותה בשיחוק פלאש!

שאלה: כאשר מצלמים במקומות שהם לא חשוכים לחלוטין, לדוגמא באולם אירועים. מה מידת ההשפעה שיש לסגר על כמות האור שנכנס למצלמה?

תשובה: במקומות שאינם חשוכים לחלוטין, לסגר יש השפעה מכרעת על כמות האור שתכנס למצלמה.

ראינו מקודם, ( בהסבר המפורט בסעיף 1 ולכן לא אחזור עליו שוב ) שהסגר אינו משפיע על עוצמת המבזק.
אבל דבר ידוע הוא ומפורסם, שגם הסגר וגם הצמצם משפיעים על החשיפה במצב אור קיים / רציף ( AMBIENT LIGHT ).

אם ישנו אור, ולו החלש ביותר, ככל שמכפלת עוצמת האור במשך החשיפה, ( שילוב כלשהו של צמצם ומהי' סגר ) תהיה ממושכת יותר, כך יחדור יותר אור למצלמה.

שימו לב!
גם בעבודה עם מבזק, בצילום במקומות המוארים באור חלש ( ובכלל, אור קיים/רציף בכל מקום ובכל עוצמה ) ההשפעה על כמות החשיפה מהאור הקיים, היא משני הפרמטרים. גם סגר וגם צמצם.

לכן בצילום אירוע, ( במקום מואר באור חלש ) גם אם לצורך העניין בחרת לעבוד עם מבזק ( TTL ) ובמהי' 1/60 , F5.6 ואח"כ החלטת לשנות ולצלם במהי' 1/60 , F4 , כן הגדלת את החשיפה פי 2. אבל השפעת בעיקר על האיזורים שמחוץ לטווח המבזק. ( העניין הוא שלא בטוח שתרגיש בהבדל מאוד משמעותי, זה פשוט תלוי בעוצמת האור הקיים )

נפרט: מה שקרה, זה שבגלל שבחרנו לשנות את הצמצם, ועכשיו הוא יותר פתוח פי 2, המבזק, שלהזכירך עבד ב TTL הפחית מעוצמתו לכדי חצי. ולכן הטווח הקרוב, ( הפורטרט שאותו צילמת ) יצא זהה לפעם הקודמת בה צילמת ב 5.6 .
אבל קרו מספר דברים :
1. עומק השדה ירד.
2. המבזק הבזיק בעוצמה נמוכה יותר, לכן נטען ומוכן לירי מהר יותר.
3. עוצמת החשיפה עבור הרקע גדלה פי 2.

עד כאן ראינו, איך הצמצם השפיע. ( בטח אתה אומר לעצמך " נו בסדר על זה כבר דיברנו, אבל מה עם הסגר לכל הרוחות הרי על זה נשאלת? " )

אז הנה:
לפי מה שהסברנו לעיל שגם הסגר וגם הצמצם משפיעים על האור הקיים, ככל שנבחר מהי' סגר נמוכה/איטית יותר, יחדור יותר אור קיים למצלמה, ואז נקבל יותר אור מה"רקע".

דבר זה קיים באופן מתוכנת בהרבה מהמצלמות ונקרא. SLOW SYNC

מה הכוונה SLOW SYNC ?
סינכרון ( כמו שהסברנו מוקדם יותר ) איטי. ז"א עבודה עם מבזק במהי' סגר איטית.

למה זה טוב?
זה טוב בשביל להוציא יותר פרטים מהרקע, בסיטואציה עליה המבזק לא יכול להשפיע בשל היות הרקע רחוק / פלאש לא חזק מספיק לתנאים.
אגב, לא צריך להשתמש באופציה המתוכנתת, אפשר פשוט לבחור מהי' סגר איטית באופן ידני.

נתאר סיטואציה: ( עשוי להישמע כמו טיול בפריז )
לאחר טיסה ארוכה ומייגעת, עייפים ורצוצים, (ובשעת לילה מאוחר&#1514

הגעתם למלון "MANIFIC" בפריז. ממרפסת הסוויטה נשקף מחזה מרהיב של רחובות העיר, ומגדל אייפל מואר ובמלוא הדרו. את החבר שהתלווה אליך, לא מטריד עובדת היותך עייף ורצוץ, ובשל היותו מודע לכך שהינך צלם, הוא מבקש ממך באופן שלא משתמע לשתי פנים, לצלם אותו על רקע מרהיב זה.
אתה מנסה להתחמק ומסביר לו שכבר מאוחר ואתה עייף, ובין כך יש לכם עוד שבוע להיות פה אז אין מה לדאוג הרי יהיו עוד הזדמנויות, וחוצמזה חושך ולא יראו כלום!
הוא לא משתכנע, אתה נכנע.
אתה מוציא את המצלמה בעצלתיים, כאילו זה יגרום לה להתייאש ולוותר על כל הסיפור, זה לא עובד.
" טוב. תעמוד במרפסת עם הגב מופנה כלפי חוץ! " אתה אומר בקול חצי עצבני.
הוא מתייצב.
בשל התנאים המאתגרים, אתה מכוון את המצלמה ל- ISO 400, 1/60, F4 ומשלב מבזק.
אתה מצלם, מסתכל על המסך, חושכות עיניך. אתה רואה שהוא יצא טוב, אבל איפה לכל הרוחות נמצאת פריז???
אתה אומר לעצמך " זה לא יעבוד , הוא לא יהיה מרוצה"
אתה אומר לו "רגע, עוד פעם. עצמת עיניים!"
אתה חושב שניה. ( "לו רק היתה לי D3 עם ISO לא נורמלי. אני צריך רק עוד קצת, שני סטופים ויוצאת תמונה חבל על הזמן " )
עוד שניה עוברת ואתה אומר " רגע, שני סטופים! מה הבעיה?! "
אתה תופס ת'מצלמה משאיר את ה ISO והצמצם כמו מקודם, ומעביר למהי' סגר 1/15 ומצלם.
בווווווווווווווום! איזו תמונה!

High speed sync – מבזק במהי' סינכרון גבוהה

הקדמה: פעם מהי' הסינכרון המקס' במצלמות רפלקס עמדה על 1/60. דבר זה נבע מהיות סגר המישור בנוי המצלמות אלו בצורה אופקית ( מימין לשמאל - או הפוך ). הסיבה ל 1/60 נבעה כנראה גם ממגבלה טכנולוגית, והיא שמשך הזמן שלוקח לתריס הראשון להגיע מקצה אחד לקצה שני, הוא 1/60. ואם זה המצב, אז זו למעשה החשיפה המהירה ביותר שבה יש מצב שכל הפריים חשוף.
במצב כזה, ברגע שהתריס הראשון הגיע לקצה וולא כל השהייה יוצא התריס השני לדרכו, ומסיים את החשיפה.

חשבו החברות המייצרות והגיעו למסקנה פשוטה: גם עם הטכנולוגיה הזו וללא הרבה מאמץ, אפשר להעלות את מהי' הסינכרון המקס' לכדי פי 1 וחצי.
כיצד?
אם יבנו את הסגר באופן שיעבוד בצורה אנכית ולא אופקית, יהיה לסגר פחות מרחק לעבור ( בצורה האופקית על הסגר לעבור מרחק של 36 מ"מ, ובצורה האנכית רק 24 מ"מ ) ואז למעשה נוכל באותה המהי' ובאותה הטכנולוגיה, להרים את מהי' הסגר לכדי פי 1 וחצי - ז"א מהי' 1/90.
וכך היה!
( שימו לב שבמצלמות 35 מ"מ ה" חצי מקצועיות כגון EOS300 ודומותיה, NIKON F65 ודומותיה וכו' , 1/90 היא מהי' הסינכרון המקס'. )

הטכנולוגיה השתפרה עם הזמן והצליחו להרים את מהי' הסינכרון ( האמיתית, זו שבה הסגר פתוח לרווחה ) עד לכדי 1/500.
אוקיי, מה הלאה? איך הגענו למצב שבו אפשר לצלם גם ב 1/8000 ?

אז ככה:
אם נחשוב קצת מתמטיקה, ונגיד שמהי' הסינכרון שלנו היא 1/500, בסגר אנכי מכיוון מעלה למטה. ( ז"א שבזמן של 1/500 השניה, התריס מגיע מקצה לקצה - מלמעלה ועד למטה )
מה שקורה במהי' של 1/1000 זה כך: התריס הראשון יוצא, במחצית הדרך החלק העליון כבר חשוף לפרק זמן של 1/1000 ולכן התריס השני יוצא לדרך וכך אנו מקבלים חשיפה של 1/1000 על-פני כל הסרט בצורה אחידה.
אם נאט קצת את הקצב, נבחין למעשה שחשיפה זו בנויה משני חשיפות קצרות של 1/500.
במהי' 1/2000 העיקרון חוזר על עצמו, אבל כאן התריס השני יוצא לאחר שהתריס הראשון עבר כבר 1/4 מהדרך, ולמעשה קיימות בחשיפה זו 4 חשיפות קצרות של 1/500.

לפי מה שראינו כאן, על-מנת שבחשיפה מהסוגים הנזכרים לעיל, המבזק ישפיע על החשיפה בצורה טובה ואחידה, צריך לשנות את אופן עבודת המבזק.
איך בדיוק?
אז כך:
במצב של חשיפה 1/1000, על המבזק להבזיק פעמיים. פעם ראשונה כשהתריס הראשון הגיע למחצית הדרך, ופעם שניה בסוף דרכו.
במצב חשיפה של 1/2000 על המבזק להבזיק באותו האופן רק שהפעם, הבזקה על כל רבע דרך שעשה התריס הראשון.
ולפי עיקרון זה ממשיכים על כל מהירויות הסגר.
לפי שיטה זו אנו רואים את מה שנאמר בהתחלה: שככל שמהי' הסגר גבוהה יותר, המבזק עובד קשה יותר ( כי הוא צריך להבזיק יותר פעמים )
בדיוק כמו שאם ישנה סיטואציה, ובה בחרנו צמצם די סגור, והמרחק בינינו ובין הנושא רחוק, כך שהמבזק לא יכול להשפיע, התוצאה תהיה בחשיפת חסר. כך גם בעבודה במצב FP. אם הנתונים מצריכים את המבזק לעבוד מעבר ליכולתו, התוצאה תהיה חשיפת חסר.

עוצמת מבזק

עוצמת מבזק נמדדת ב (GN ( Guide Number -מספר מנחה. ככל שה GN גבוה יותר, המבזק יכול להבזיק בעוצמה גבוהה יותר. יש המודדים את עוצמת המבזק ב WATT. WATT זו שפה לחשמלאים, GN זו שפה לצלמים. WATT לא נותן מידע מדויק מהי עוצמתו של המבזק.
כשקונים מבזק, כדאי מאוד לדעת מה ה GN שלו.
ניתן להבין את משמעות עוצמת ה GN של מבזק לפי הנתון הבא: GN=צמצםXמרחק במטרים, ב 100 ISO.
לפי הנוסחה לעיל, אם למבזק מסוים יש עוצמה של 32 GN, אפשר לדעת בקלות עד לאיזה מרחק ניתן להשפיע עם המבזק, וגם באיזה צמצם. ( זו הדרך הטובה ביותר להבין עד כמה המבזק חזק, והאם הוא מתאים לצרכינו )

שימו לב: במילים אחרות ניתן לומר שעוצמת המבזק ב GN, היא שוות ערך לפרמטר הצמצם ויכולה לתת מושג כמה המבזק חזק. כי אם לדוגמא לוקחים את המבזק הנ"ל ומצלמים במרחק מטר 1, זה אומר שנצטרך ( לפי הנוסחה ) לסגור לצמצם 32 שזה צמצם סגור מאוד. מה שאומר שעוצמת המבזק כל-כך חזקה שיכולה לחדור אפילו מבעד לצמצם 32. אם עובדים ב ISO גבוה יותר, העוצמה האפקטיבית של המבזק גדלה ביחס ישר לעלייה בעוצמת הרגישות.
אם לוקחים שוב את המבזק שלנו אז: GN 32 , 100 ISO = 45 GN , 200 ISO = 64 GN , 400 ISO.

עד כאן, ניסינו לעמוד ולהסביר את עקרון פעולת המבזק, איך יודעים לפרש את עוצמתו ואיך כדאי להשתמש בו במצבים השונים.
עכשיו נסביר את מצבי העבודה והשליטה השונים הקיימים במבזק.

מצבי העבודה והשליטה השונים הקיימים במבזק ( MODE )

TTL- שיטת ההבזקה הנפוצה והבסיסית ביותר, קיימת בכל המצלמות להן מבזק מובנה במצלמה, וגם ברוב המוחלט של המבזקים החיצוניים המותאמים למצלמות. ( לא מבזקי סטודיו ).
עיקרון הבזקה זה פועל כך: המבזק מבזיק, ותוך כדי ההבזקה הוא מודד את האור החוזר מהנושא, ומחליט אם להאריך את משך ההבזקה או לקצר אותה, ( כל זאת במהירות אדירה ) כך שהנושא יחשף בהתאם לאפור 18%.
(ישנן מספר שיטות ליצרנים השונים כיצד ההבזקה מתאימה את עוצמתה לסיטואציה, ולא נרחיב.)

M- משמעו, MANUAL, יעני ידני. שיטת הבזקה זו פועלת על עיקרון של הבזקה בעוצמה קבועה, ללא תלות בבהירות הנושא, או כל דבר אחר. ישנם מבזקים שיודעים להבזיק במספר עוצמות החל מעוצמה מלאה 1/1, ועד 1/128. בכל מקרה, ברגע שנקבעה העוצמה, זה מה שהמבזק יבזיק.
שיטה זו נוחה מאוד למי שרוצה חשיפות קבועות, אחידות והדירות. ( בדר"כ במצבים בהם המרחק מהנושא, הצמצם, ורגישות ה ASA אינם משתנים במהלך הצילומים. )

עיניים אדומות- שימו לב למושג באנגלית "Red eye reduction" . מי שהבחין בדקויות, ראה שמדובר ב Reduction שזה אומר, הפחתה/צימצום, ולא ביטול כמו שרבים חושבים.
מצב זה קיים בשל הבעיה הקיימת במצלמות להן מבזק מובנה. במצלמות אלו הקירבה של המבזק לעדשה, יוצרת זווית מאוד חדה שיוצרת בעיה, שהחזר אור ההבזקה הפוגע בכלי דם ברישתית העין, והם אלו שמצטלמים ומונצחים בתמונה. על-מנת להתגבר מעט על הבעיה, בנו את המצב הנ"ל. ומה שקורה זה, כשמצלמים, המבזק מבזיק מספר הבזקות מקדימות, לפני ביצוע החשיפה בפועל, כדי להקטין את האישון, ואח"כ מתבצעת החשיפה. כך יוצא שבגלל שהאישון קטן יותר, תופעת העיניים האדומות מצטמצמת, אך לא מתבטלת לחלוטין. הפתרון היעיל ביותר לסלק את הבעיה לחלוטין היא להשתמש במבזק חיצוני, או בכל מקור תאורה אחר שיגיע באופן עקיף לנושא.

REAR/ #2 CURTAIN- מבזק בסינכרון עם וילון מס' 2. לא, זו לא התכנית ההיא "עשינו עסק" עם אברי גלעד, שבה אמרו "וילון מס' 2 הפתח", אלא זו פשוט הבזקה שפועלת במקום מיד עם סוף פתיחת הוילון הראשון, היא פועלת רגע לפני שהוילון ה 2 נסגר.
למה זה חשוב לכל הרוחות? אז זהו, שלרוב רובם המכריע של המקרים אין בזה כל צורך, וגם לא ניתן להבחין אם זה היה הוילון הראשון או השני. זה טוב, ויכול להועיל רק במצבים בהם עובדים במהירות סגר איטית מאוד ( SLOW SYNC ) ורוצים להשיג משהו מאוד ספציפי, דוגמת מכונית נוסעת בלילה, ומצלמים בחשיפה ארוכה עם מבזק בשיטת "Rear". ( תחשבו לבד מה יהיה ההבדל בין זה, ובין צילום עם מבזק בצורה הרגילה )

A/AA – AUTO APERTURE – קיים רק בחלק מהמבזקים. שיטה זו למעשה דומה לשיטת ה (TTL ( THROUGH THE LENS, אלא שכאן ה TTL הוא לא דרך העדשה, אלא דרך חיישן עצמי הקיים במבזק.
דבר זה הוא נפלא ביותר במיוחד כשמשתמשים במצלמות ישנות בהם אין תמיכה במבזק TTL, ועדיין רוצים לעבוד באופן אוטומטי. ( TTL אם לא היה ברור עד עכשיו, זה אוטומטי ) .