קרטון מופיע בגמרא בהקשר של צבאות הכוכבים.
אז מה?
אבל המקור למילה קרטון שמשתמשים בה בימינו היא לועזית, ומשמשת בהרבה שפות לתיאור של נייר רבוד.
- משפות אירופה, במקור מאיטלקית: cartone מבסיס carta – נייר, והמוספית one- להעצמה.
ומסתבר שהמילה קרטון שמובאת בגמרא היא לועזית..
כמו שרש"י הוצרך לפרט:
לגיון וקרטון וגסטרא - שמות של שררה כגון שלטון והגמון ודוכס ופחה:
עיין במאמרו של ד"ר ולנאי
על הצבא הרומי בארץ ישראל
הצבא הרומי היה מחולק ללגיונות. הלגיון היווה יחידת-יסוד בצבא, כמו הדיוויזיה בצבא המודרני. בכל לגיון היה בקירוב 4,000 – 6,000 לוחמים, ברובם רגליים – מפקדו הכללי של הלגיון היה מוכתר בתואר לגאטוס לגיוניס, שהיה תואר נכבד בחברה הרומאית.
בלגיון היו 10 קוהורטים. כנראה, זהו הקרטון בספרותנו הקדומה (ברכות ל"ב, ב). לכל אלף איש היה מפקד: שר-אלף. זכרו של הטריבונוס מובא אף הוא בספרותנו הקדומה: "עשו אותו טריבונוס" (מדרש אסתר ג, א. בטעות טריכונוס). מפקד מאה היה הקנטוריון, שנזכר בספרותנו הקדומה – בשיבוש – קטרון (תוספתא סוטה טז, ז). בכל לגיון היה אגף פרשים. האגף נקרא במילה הרומית: אלא – היינו כנף, שמנה 500 פרשים, בקירוב. כן הייתה אלא של 1,000 פרשים. לפלוגה של פרשים, לרוב עשירית של אלא, קראו הרומאים במילה תורמה – הנזכרת בספרותנו הקדומה בצורת רבים: תורמיות. האגדה מספרת על המצרים שרדפו אחר ישראל: "שנעשו כולן תורמיות תורמיות, כאיש אחד. מכאן למדה מלכות להיות מנהגת תורמיות תורמיות" (מכילתא בשלח, ג. בילקוט שמעוני, שמואל קס – הכתיב תורמיות). מפקדו של אגף הפרשים נקרא פרפקטוס, שהיה נכבד בפיקוד הלגיון בכלל. מפקד עשרה פרשים נקרא דקוריון. נזכר בספרותנו הקדומה: "ומעשה בפולמוס (במלחמה) שביהודה שרץ דיקוריון אחד אחר בן ישראל בסוסו להרגו – ולא הגיעו" (ספרי, דברים שכ"ב). אחרי שחרורו מתפקידו היה נכבד בקהילתו, ולרוב גם היה נבחר למועצת העיר. רבותינו הכירוהו: "דיקוריון גוזר גזרה" (ילקוט שמעוני א, תת"ג).