מורים, מורות -זהו צורך אלמנטרי!

טיל בליסטי

משתמש פעיל
אודה שלצערי, מאז שקראתי אשכולות פה, ירד לי החשק מעבודת ההוראה.
בכל מיני אשכולות צפו סיפורי זוועה שגרמו לי ללכת כמה צעדים אחורה......
הרבה לבטים לגבי ההתנהלות החינוכית שלי, והרבה מאוד סימני שאלה, האם בכלל אפשר לרצות תלמידים
בכל זמן ובכל מצב.
השאלה שלך במקום, ואשמח גם אני לשמוע ולהחכים, אבל שימי לב, מה שרואים מכאן לא רואים משם.
לדעתי יש תחושה של ריאקציה לא פשוטה בכל הקשור למורה, בית ספר, דרישות וגבולות.
הייתי שמחה לשמוע על תלמידות שחוו את ביה"ס כתקופה יפה ומעצימה, וזוכרות לטוב את המורות שלהן.
אולי הזכרונות המתוקים יתנו לנו קצת מוטיבציה להתחיל את השנה בעוד שלושה ימים.............
גם אני בעולם ההוראה ומי שלא ניהל כיתה לעולם לא יבין את הסיטואציה של תלמיד שמבקש מידי שיעור לצאת או מידי יום ואם נענה לדבר הזה כיתה שלמה מבקשת מיד אחריו (אגב בצדק בחוץ יש חופש, תמיד יותר טוב מלמידה) אין שום אפשרות ללמוד ברצף וברצינות כשכל כמה דקות הדלת נפתחת / נסגרת ומישהו יוצא /נכנס
וכמובן אח"כ ההורים טוענים שמשום מה הילד לא יודע את החומר "כמובן הוא היה עסוק בלצאת ולהיכנס" או מופרע ממישהו שיצא
זה לא שלא צריך לתת אבל כשילד יודע מראש שצריך להתכונן כן אז יש אפשרות שאונס יקרה סתם נניח פעמים בשבוע ולא מעבר..
מנסיון.
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
אודה שלצערי, מאז שקראתי אשכולות פה, ירד לי החשק מעבודת ההוראה.
בכל מיני אשכולות צפו סיפורי זוועה שגרמו לי ללכת כמה צעדים אחורה......
הרבה לבטים לגבי ההתנהלות החינוכית שלי, והרבה מאוד סימני שאלה, האם בכלל אפשר לרצות תלמידים
בכל זמן ובכל מצב.
השאלה שלך במקום, ואשמח גם אני לשמוע ולהחכים, אבל שימי לב, מה שרואים מכאן לא רואים משם.
לדעתי יש תחושה של ריאקציה לא פשוטה בכל הקשור למורה, בית ספר, דרישות וגבולות.
הייתי שמחה לשמוע על תלמידות שחוו את ביה"ס כתקופה יפה ומעצימה, וזוכרות לטוב את המורות שלהן.
אולי הזכרונות המתוקים יתנו לנו קצת מוטיבציה להתחיל את השנה בעוד שלושה ימים.............
שלום @כתב עט
כמורה, אני זוכרת מורות שאהבתי ומורות ששנאתי.
כן, אנחנו לא זוכרים מה אנשים אמרו לנו, אנחנו כן זוכרים איך הם גרמו לנו להרגיש.
יחס של כבוד ואמון מצד המורה הוא חשוב ונדרש.
התיחסות הולמת לצרכים פיזיים של התלמיד-חשובה ונצרכת, (חום וקור, כסא מותאם לגובהו, ריח נעים בכיתה, תאורה הולמת, צפיפות הגיונית).
אכן, עבודת ההוראה דורשת יותר מכל עבודה אחרת, אנחנו מתעסקות עם נשמות ויש לנו אחריות אדירה לעצב אותן.
שמעתי מחנכת ותיקה (עשרות שנים) שאומרת שהמטרה שלה היא שתלמידותיה תשמחנה להגיע לביה"ס!
זה האלף בית שלה, וכל השאר-מגיע בהמשך.

למורים בתחילת הדרך יש נטיה להפוך את המשמעת ואת ניהול הכיתה לראשונים במעלה.
סמכות נדרשת ונחיצותה לא מוטלת בספק, אך היא אמצעי ולא מטרה.
אני מייחלת לרגע שהכשרת המורות בציבור החרדי תעשה באופן מקצועי ותתן כלים אמיתיים להתמודדות בשטח.

ואגב, בעיני, מורה ששואלת שאלות כאלו, היא מורה ראויה.
סימני השאלה מעידים על אדם אכפתי, חושב ומוכן להתקדם ולהתפתח-וזה בעיני דבר גדול.

@טילון אני לא יודעת מה שכבת הגיל בה את מלמדת. לדעתי זה תלוי גיל.
יש גיל בו לא הייתי שואלת מה המטרה.
כן הייתי מגבילה את מספר היוצאות ואת משך הזמן...
 

צמה

משתמש מקצוען
יוצרי ai
שלום @כתב עט
כמורה, אני זוכרת מורות שאהבתי ומורות ששנאתי.
כן, אנחנו לא זוכרים מה אנשים אמרו לנו, אנחנו כן זוכרים איך הם גרמו לנו להרגיש.
יחס של כבוד ואמון מצד המורה הוא חשוב ונדרש.
התיחסות הולמת לצרכים פיזיים של התלמיד-חשובה ונצרכת, (חום וקור, כסא מותאם לגובהו, ריח נעים בכיתה, תאורה הולמת, צפיפות הגיונית).
אכן, עבודת ההוראה דורשת יותר מכל עבודה אחרת, אנחנו מתעסקות עם נשמות ויש לנו אחריות אדירה לעצב אותן.
שמעתי מחנכת ותיקה (עשרות שנים) שאומרת שהמטרה שלה היא שתלמידותיה תשמחנה להגיע לביה"ס!
זה האלף בית שלה, וכל השאר-מגיע בהמשך.

למורים בתחילת הדרך יש נטיה להפוך את המשמעת ואת ניהול הכיתה לראשונים במעלה.
סמכות נדרשת ונחיצותה לא מוטלת בספק, אך היא אמצעי ולא מטרה.
אני מייחלת לרגע שהכשרת המורות בציבור החרדי תעשה באופן מקצועי ותתן כלים אמיתיים להתמודדות בשטח.

ואגב, בעיני, מורה ששואלת שאלות כאלו, היא מורה ראויה.
סימני השאלה מעידים על אדם אכפתי, חושב ומוכן להתקדם ולהתפתח-וזה בעיני דבר גדול.

@טילון אני לא יודעת מה שכבת הגיל בה את מלמדת. לדעתי זה תלוי גיל.
יש גיל בו לא הייתי שואלת מה המטרה.
כן הייתי מגבילה את מספר היוצאות ואת משך הזמן...
כל מילה!
 

טילון

מהמשתמשים המובילים!
עריכה והפקת סרטים
@טילון אני לא יודעת מה שכבת הגיל בה את מלמדת. לדעתי זה תלוי גיל.
יש גיל בו לא הייתי שואלת מה המטרה.
כן הייתי מגבילה את מספר היוצאות ואת משך הזמן...
אני מורה בכיתות גבוהות (ז-י"ב).
אני בדרך כלל נותנת אמון בתלמידות, וברור לי שהן גם מרגישות את זה.
במקרה הספציפי של יציאה באמצע השיעור, זה לא עניין של אמון, אלא עניין של מצב שבו מקובל לצאת לצרכים לא דחופים (שגם התלמידות- אם יחשבו על זה עוד רגע יבינו שזה יכול לחכות להפסקה. הן פשוט לא חושבות),
כך שתלמידה שיוצאת בשביל צורך כזה לא מרגישה שהיא מפרה את האמון שנתתי בה, ולכן לתת אמון לא מספיק כאן.
בשונה מהרבה מקרים אחרים שבהם מתן אמון עושה פלאים.
אולי לשים את הדברים על השולחן בתחילת השנה יכול לעזור?
אבל אני מורה מקצועית, כך שכל תלמידה לומדת אצלי שיעורים בודדים בשבוע, ככה שם יש הרגל אחר אני תוהה אם זה יספיק...
 

Chaya Lea

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
האשכול הזה גרם לי למחשבות.
מעולם לא מנעתי מתלמידה שצריכה לצאת לשירותים או לכל צורך דחוף אחר לצאת, אבל אני כן שואלת את התלמידה לאן היא יוצאת, או אם זה יכול לחכות להפסקה (אם זה לקראת סוף השיעור), ועד היום לא ראיתי בזה בעיה.
מתגובות פה נראה שתלמידות חוות את זה כתחקור חודרני, כחוסר אמון וכפגיעה בכבוד שלהן.
זה באמת עד כדי כך?
מבחינתי זה ממש לא בא ממקום של חוסר אמון, אלא מהיכרות עם האופי של התלמידות, ומידיעה שלפעמים הן יוצאות בלי לחשוב יותר מדי (גם למטרות שברור גם לי וגם להן שהן לא מוצדקות), והמטרה של השאלה היא לגרום לתלמידה לחשוב פעם שנייה אם היא באמת צריכה לצאת.
אבל אם זה נחווה כמו שמתארים פה, אולי אני צריכה להפסיק.
אשמח לשמוע מאלו שכתבו פה איך לדעתן אפשר לגרום לתלמידה לחשוב פעם שנייה (או בהרבה מקרים- ראשונה) אם היציאה מוצדקת, מבלי לפגוע בהן.
לדעתי, זה מאוד תלוי במה שהמורה משדרת. יש מורות שבשאלות האלו מביעות באמת חוסר אמון כלפי התלמידות והן מרגישות את זה וזה מאוד לא נעים להן... אבל אם מורה שואלת את זה בצורה יפה באמת כדי שהבת תחשוב שוב אם זה כזה דחוף ובצורה שלא משפילה או מזלזלת בתלמידה אין סיבה שהתלמידות יחוו את זה בצורה כזו.
 

ייד

משתמש מקצוען
כולנו היינו ילדים וחונכנו למשמעת וקיבלנו עונשים ונאסר עלינו להפריע בשיעורים וברוב המוסדות נאסר לצאת לשירותים ואני חושב שרובינו עברנו את זה בשלום
אני מודה לכל מורה ומורה על כל עונש שקיבלתי (כן, גם פיזי!) על ההקפדה על המשמעת ובמיוחד להורים שנתנו גיבוי מלא לביה״ס גם אם לא היו בטוחים בצדקת המקרה, קודם כל נותנים גיבוי (כמובן לצד השתתפותף בצער הילד ולהבין אותו ולהבטיח לו שנברר עם המורה) ורק אח״כ מבררים,
אפשר לשפוך כאן אש וגופרית על המורים/ות ועל מקצוע ההוראה בלבד,
אבל אסור שזה יחלחל לבית! חובה לתת גיבוי מלא לצות, ואם יש שאלות להתקשר ולברר, הנטיה של הורים לרוץ להשמיץ את ביה״ס כל פעם שהילד בוכה הורסת את החינוך ופוגעת ביכולת ההתמודדות של הילד בחיים,
נתינת גיבוי לביה״ס לא סותרת את האמפתיה לתחושות הילד!
ובאופן כללי גם במקרה קיצון של פספוס בביה״ס אם ההורים עוזרים לילד להתגבר על הצער במקום לפתוח מלחמת חורמה מול המוסד הילד יעבור את זה בקלות בלי משקעים ועם זכרונות ילדות מתוקים
 

אפרת ;)

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
בלת"ק חלקי...
יש לי הרבה מה לומר על האשכול הזה...
ממקום של תלמידה אני חושבת שלא לתת לבת לצאת לשירותים זה בהחלט עוול כמו שרבים כתבו פה.
להגביל בלצאת בת בת- הגיוני לחלוטין! למרות שלפעמים יש שיעורים משמימים ברמות בלתי ניתנות להכלה. והרצון היחיד הוא לצאת קצת החוצה ולא לשמוע את המורה הזו... :sne: וכשיש את הכלל הזה זה מעצבן... אבל מובן...
לדעתי, זה מאוד תלוי במה שהמורה משדרת. יש מורות שבשאלות האלו מביעות באמת חוסר אמון כלפי התלמידות והן מרגישות את זה וזה מאוד לא נעים להן... אבל אם מורה שואלת את זה בצורה יפה באמת כדי שהבת תחשוב שוב אם זה כזה דחוף ובצורה שלא משפילה או מזלזלת בתלמידה אין סיבה שהתלמידות יחוו את זה בצורה כזו.
לגמרי נכון!
אם בת באה לצאת בלי לשאול יש מורות שמבליעות ולא מייחסות חשיבות ויש כאלה ששואלות 'לאן את יוצאת?'
אם הבת עונה לשירותים- לדעתי זה המקום לשתוק ולעבור הלאה.
וכן, אפילו אפילו אם הבת אומרת 'להתאוורר לכמה דקות'- מותר לקבל את זה...
אם יבוא עכשיו המשפט 'רק אם את בטוחה שאת צריכה' זה כבר מעצבן וחופר.

זוכרת שהייתה לי מורה שהחליטה שהיא לא נותנת לבנות לצאת.
סוף יום, שעה שביעית, שיעור שני ברצף, הגיוני שבת רוצה לצאת גם קצת לנשום...
ואין עם מי לדבר. המורה כמו קיר ליד הדלת של הכיתה לא נותנת לצאת.
בת אחת אמרה למורה, 'המורה אני באמת לא רוצה להתחצף, אבל אני צריכה לצאת עכשיו. לא רוצה לעשות את זה במקום שהמורה לא מרשה אבל אם לא תהיה לי ברירה אני אעשה את זה. כי אני צריכה לצאת והמורה אמורה לתת בי אמון מינימלי.'
המורה אמרה לה 'אני לא מוכנה שתצאי.'
וזהו. לא היה עם לדבר.
הבת ההיא יצאה. ואח"כ המורה עשתה לה טררם. שלחה אותה למנהל וכו'...

באמת? זה יחס שתלמידה בוגרת בתיכון אמורה לקבל???
אפס אמון!! זה היה מחריד!!
זה מצב שלדעתי בחיים מורה ותלמידה לא אמורות להגיע אליו...
 

ד. פריד

משתמש מקצוען
אולי לשים את הדברים על השולחן בתחילת השנה יכול לעזור?
היה לי רב שכשתלמידים היו חוצים גבולות (בכל תחום), הוא היה קורה להם ומתייעץ איתם מה נראה להם שהוא אמור לעשות בסיטואציה כזו. ויודגש שהשיחה הייתה מתנהלת ברוגע ובצורה כנה ואמיתית (ואפילו בנימה חברית) ולא מאשימה כלל. תוך כדי שהוא מתאר את הדילמה מהצד שלו. בשורה התחתונה לתלמידים לא היה נעים להפריע שוב.
 

שפירא - ישראל

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
עריכה תורנית
נסכם בקצרה:
לצאת לשירותים - מרשים!
לצאת לסתם התרעננות - לא מרשים! (אלא אם כן זו תהיה התרעננות בשבילנו גם...).
 

ילד טוב

משתמש רשום
אני בתחילת דרכי באמתלא ידעתי איך להתייחס לנושא כי אחרי שהדלת נפתחת בפעם הראשונה היא לא יודעת להסגר כי כולם צריכים,אז אני אמרתי בצורת המשקל כל מי שיוצא לשרותים זה בא על חשבון ההפסקה (כי היה צריך לעשות בהפסקה) ומאז התלמידים הבינו ורק מי שבאמת צריך מבקש ויוצא [חשוב לציין שעמדתי בזה אולי רק שבוע, אבל זה נכנס למודעות של התלמידים שאם לא צריכים לא מבקשים, ולעיתים שזה מתחיל לחזור אז שוב פעם מזכיר את הכלל וזה נעצר]
 

טיל בליסטי

משתמש פעיל
מכל הכותבים בהתחלה(לא האחרונים) שהביעו הזדהות וחובה ממש לתת לתלמידים לצאת לשירותים
קודם כל ברור שהם אף פעם לא ישבו מול כיתה ולא מבינים איך נראה שיעור
(פשוט לא נראה שיעור כי אין סיכוי לאף ילד להתרכז כשכל רגע הדלת נפתחת/ נסגרת)
בנוסף שכל רגע ילד רוצה לצאת וכנאמר בהתחלה חייבים לתת לו, ואין סוף כי כל ילד שרואה שמישהו יוצא, רוצה לצאת גם ואין למורה מה להיפגע בחוץ תמיד יותר מעניין מללמוד
מניסיון של הרבה שנים שצברתי אני מצליח להחדיר לילדים בתחילת השנה שיש אפשרות להתכונן ולא לצאת לשירותים שעה שלמה כן אפשרי!
ויש מושג שנקרא אונס ופעם ב.. אני נותן לכל אחד לצאת והשיעורים מתקתקים...
נ.ב. היה פעם ילד שהיה לו צורך רפואי ולו כמובן נתתי לפי הצורך
 

טיל בליסטי

משתמש פעיל
למה מחקו?
מאד מעניין אותי למה מחקו את מה שכתבתי יש דרך לדעת?
כתבתי תוכן עניני לחלוטין
 

rachelita

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
למה מחקו?
מאד מעניין אותי למה מחקו את מה שכתבתי יש דרך לדעת?
כתבתי תוכן עניני לחלוטין
הרובוט של נטפרי. יתכן שזיהה מילה שלא תואמת להגדרות שלו, ויתכן שזו טעות (מילה שנהגת בכמה אופנים וכד')
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה