מורים.ות ולא רק... מה דעתכם? זו צרות עין?

[112123]

אני מבין שלא תשתכנע/י ממה שכתבתי או אכתוב בכמה שורות
ולכן אני רק אתקן את הרושם שגרם לך להבין...

בכל מקרה, נראה שהניסיון שלך כאן זה להראות
א. השני היה נזקק, לכן זה חסד ולא ניצול
ב. זה לא היה כל כך קשה, לכן זה חסד ולא ניצול

השאלות:
א. האם זה נכון שחסד זה רק כשהשני נזקק (ומהי מידת הנזקקות שמגדירה חסד?)
ב. האם זה נכון שחסד זה רק כשזה "לא כל כך קשה"?

יש הבדל בין לעשות חסד אמיתי לבין משהוא שבונה עליך באופן קבוע כי נוח לו ולמה לו להתאמץ אם יש פראייר שיעשה את העבודה
וכמובן שחסד זה גם כשזה דורש מאמץ גדול לא התכוונתי לומר שאם זה היה קשה רבקה לא היתה עושה את זה

 

[GRN]

אני מבין שלא תשתכנע/י ממה שכתבתי או אכתוב בכמה שורות
ולכן אני רק אתקן את הרושם שגרם לך להבין...

יש הבדל בין לעשות חסד אמיתי לבין משהוא שבונה עליך באופן קבוע כי נוח לו ולמה לו להתאמץ אם יש פראייר שיעשה את העבודה לבן אדם
וכמובן שחסד זה גם כשזה דורש מאמץ גדול לא התכוונתי לומר שאם זה היה קשה רבקה לא היתה עושה את זה

מזדהה עם השורות הראשונות...


מבחינת מצוות חסד אין שום הבדל אם מישהו בונה עליך באופן קבוע, כי נח לו ולמה לו להתאמץ, או שזה מקרה חד פעמי.
מבחינת היכולת של הנותן לעשות את זה - יש הבדל, ולכן פעמים רבות הנכון הוא לא לעשות את החסד הזה.

 

[חנה ש.]

את יכולה להתבונן במבט מהצד,
זאת אומרת אם היית רואה מישהי אחרת מכינה שיעור מושקע
ומורות היו מבקשות ממנה את השיעור
והיא היתה מחלקת בשמחה
מה את היית מרגישה כלפיה?
איזה נדיבה.
ממילא היא לא תפסיד מכך, זה נהנה וזה אינו חסר.
מי שנותן תמיד מרוויח.
איך כולן נהנות בזכותה
הייתי רוצה גם להיות נדיבה בלי לעשות חשבונות.
או שאת מרגישה:
איך מנצלים אותה
היא עובדת ואחרות נהנות
למה שתיתן
במבט מהצד אנחנו פחות "מעורבים"
אם את רואה את הצדדים החיוביים של הנתינה
אז את ממילא תרצי לתת, גם אם עדיין קשה לך.
ואם את רואה את זה כסוג של ניצול אז בשבילך כרגע
לא מתאים לתת, אבל אולי את יכולה לתת "חלק" או "קצת"
ומתוך שאת מתרגלת לתת את מה שאת מוכנה אולי בעתיד תוכלי לתת יותר.
אבל הכי חשוב זה ההרגשה - נתינה צריכה לבוא מתוך רצון, או לפחות לרצות לרצות.
(יש דברים שלמדתי את עצמי לתת הרבה מעבר למה שהייתי נותנת ואני שמחה על כך
ויש דברים שמרגישים לי ניצול ואז אני לא נותנת ושלמה עם עצמי)
(מכירה מישהו שיש לו רמה של נתינה שלא תאמן, נניח קנו לו מצעים חדשים, נגן חדש,
לא משנה מה ומי שמבקש הוא פשוט נותן לו, להיות "נותן" ברמות כאלה זה דבר מיוחד מאוד)

 

[טילון]

את שואלת מה מקובל, או שאת שואלת אם התחושות שלך לגיטימיות?

מקובל להעביר חומרי הוראה, אבל זה בד"כ הדדי. למעט מקרים כמו מורה חדשה ממש מול מורה וותיקה- שבהתחלה מן הסתם רק המורה הוותיקה תעביר, אבל בהמשך זה אמור להתאזן.

לגבי התחושה- התחושה שלך מאד מובנת, במיוחד שזה לא הדדי.
מצד שני, גם אין ענין לכעוס על מי שמבקשת כי הבקשה שלה לגיטימית ויש מורות שלא יפריע להן.
(לי אישית אין שום בעיה להעביר חומרים, וזה מחמיא לי שמשתמשים בחומרים שלי. רק במקרים שמדובר על כיתה שיש סיכוי שבעתיד ארצה להעביר לה את השיעור הזה אני מבקשת שלא ישתמשו.)

לכן אולי כדאי לך לדבר איתן על זה- שאת משקיעה המון בחומרים, ומרגישה שזה לא הוגן שהן רק לוקחות חומרים ולא נותנות משלהן.
אם זה לא נעים לך את יכולה בפעם הבאה שמורה מבקשת ממך משהו לענות- אני יכולה להעביר לך את השיעור על X. יש לך חומרים על Y לתת לי?, רק שאז את מסתכנת בזה שהיא תבין את הרמז...

וכמו שכתבו פה- אם את במקום שבו המנהלת מודדת את המורות על פי חומרי ההוראה- חשוב לוודא שהיא יודעת שאת הכנת אותם.

 

[רחל ב.]

נושא מרגיז, גם לי קשה הדבר הזה, אבל עדיין משתדלת לתת וגם לומדת לבקש...
בעיקרון אין לי בעיה לתת, שיהנו למה לא? אבל הבעיה היא שאני מפחדת שאז אבוא לכיתה עם חומר שעמלתי והכנתי שעות! והבנות יאמרו לי- כבר היה לנו את זה...
זה סוג של חוסר אונים כי את לא באת יודעת לאן זה יגיע ומי ישתמש ואיפה.
לכן אני נותנת בד"כ ומבקשת מאד לא להעביר לאחרות (שלפחות אדע מי השתמשה כבר).

 

[רוחי בלבוחי]

מה אכפת לך לתת שעורים שלך? זה לא לוקח ממך כלום.
את מוסרת את זה בכיתה שלך ואחרי זה אין לך מה לעשות עם זה באותה שנה.
אם את מורה נגיד בכיתה ה' -
אז אם מורה בד' רוצה אני מבינה שאת לא מעונינת כי הכיתה יכולה לעלות אליך שנה הבאה והחומר יהיה מוכר להן.
אבל אם ממילא את לא תהיי שם בכיתה והחומר בכיתה שלך נמסר אני לא רואה סיבה לא לשתף אחרות.

המערכים שלי והשכפולים שלי מסתובבים חופשי וכל הרוצה יבוא ויטול.
למה לא לעשות חסד עם אחרות?
זה שהשקעת וטרחת רק מעצים את את השעור - והנתינה מוסיפה לו לשעור גם מעשה חסד ושמחה לעוד אנשים טובים על הדרך.

 

[אינסוף]

כמורה-
מחמיא לי שנעזרים בי
וכשאני עושה שעורים סופר מושקעים
אני מציעה למקבילות שלי-
זה נותן לי סיפוק שעוד נהנים
אני כן מבקשת לא להעביר הלאה
ולא נותנת למורות שיש סיכוי שאח"כ אלמד את הכתה שלהן
בכדי שאוכל להשתמש ם בעתיד

 

[גימפעל]

לדעתי זו לא צרות עין, וההוכחה שהיא כן נתנה,
אלא ציפייה להערכה על ההשקעה העצומה, שהמקבלות אינן יודעות כמה מונח מאחורי הערכה שהן קיבלו.

 

[112123]

אם את מורה נגיד בכיתה ה' -
אז אם מורה בד' רוצה אני מבינה שאת לא מעונינת כי הכיתה יכולה לעלות אליך שנה הבאה והחומר יהיה מוכר להן.

ואז בעוד שנתיים בחוסר תשומת לב המורה של כיתה ז' תעביר את השיכפול הזה יחד עם עוד כמה שכפולים למורה של כיתה ד' ובשנה אח"כ התלמידות יגידו "הי זה השכפול של המורה פלונית, לקחת את זה ממנה, נכון?" ומה היא תגיד???
שלא לדבר אם ההורים ישימו לב....

 

[רוחי בלבוחי]

ואז בעוד שנתיים בחוסר תשומת לב המורה של כיתה ז' תעביר את השיכפול הזה יחד עם עוד כמה שכפולים למורה של כיתה ד' ובשנה אח"כ התלמידות יגידו "הי זה השכפול של המורה פלונית, לקחת את זה ממנה, נכון?" ומה היא תגיד???
שלא לדבר אם ההורים ישימו לב....

אין על זה שליטה את צודקת.
וכאן מגיעה הבחירה שלך .....
אני יכולה להגיד ממקום אישי - שנתתי המוווון חומרים והמון שכפולים, שלא הרבה חזרו אלי ממקום אחר.
כמה בודדים לאורך כמעט 20 שנה.
ומלתת לא מפסידים - מבטיחה לך!!!

 

[GRN]

ואז בעוד שנתיים בחוסר תשומת לב המורה של כיתה ז' תעביר את השיכפול הזה יחד עם עוד כמה שכפולים למורה של כיתה ד' ובשנה אח"כ התלמידות יגידו "הי זה השכפול של המורה פלונית, לקחת את זה ממנה, נכון?" ומה היא תגיד???
שלא לדבר אם ההורים ישימו לב....

מה הבעיה לומר: "זה שיעור שלי שהעברתי הלאה, איך שדברים מסתובבים..."
מה יקרה אם ההורים ישימו לב? הם חיים בפלנטה אחרת?

 

[סטיל יאנג]

נניח כך, לצורך הדיון.
כשהוא לא עוצר בעדה מלהשקות את עשרת הגמלים, זה ניצול או חסד?

חסד. זה טוב לעשות תמיד. עד השגת גבול.
אם המים ששאבה, היו אמורים להספיק לביתה, והיא נתנה אותם לאליעזר והפסידה- אז אולי זה לא חסד.
ואם דווקא- שאבה עוד מים והשקתה את הגמלים מבלי שזה פגע בה- חסד אמיתי.(גם מאמץ.)
וזה בדיוק מה שרבקה997 (לא במקרה.) עשתה. התאמצה למען חברותיה, ישבה והסבירה. ולא נתנה את השיעור.
לא?

 

[חנה ש.]

למה שלא יהיה קרדיט על שיעור?
לתת ופשוט לרשום קרדיט על המערך/דפי עבודה.
זה מייקר ומכבד את מי שהכינה אותו.

 

[GRN]

חסד. זה טוב לעשות תמיד. עד השגת גבול.
אם המים ששאבה, היו אמורים להספיק לביתה, והיא נתנה אותם לאליעזר והפסידה- אז אולי זה לא חסד.
ואם דווקא- שאבה עוד מים והשקתה את הגמלים מבלי שזה פגע בה- חסד אמיתי.(גם מאמץ.)
וזה בדיוק מה שרבקה997 (לא במקרה.) עשתה. התאמצה למען חברותיה, ישבה והסבירה. ולא נתנה את השיעור.
לא?

השאלה אם השיעור אמור "להספיק לביתה". אם כן, לא על זה דיברו, אלא על מקרים בהם הכיתות שהמורות האחרות מוסרות את השיעור לא ישמעו את השיעור מפותחת האשכול.
אגב, ההנחה כאילו לעולם חסד שפוגע בנותן אינו חסד לא ממש נכונה. כשאדם עוזר לשני כלכלית, הוא מפסיד את הכסף שהוא נותן. כשאדם עוזר לשני פיזית, הוא מפסיד כוחות, כשאדם עוזר לשני עם זמן, הוא מפסיד זמן.

השגת גבול, אגב, זה עניין אחר לגמרי.

 

[חנה ש.]

כשאדם עוזר לשני כלכלית, הוא מפסיד את הכסף שהוא נותן. כשאדם עוזר לשני פיזית, הוא מפסיד כוחות, כשאדם עוזר לשני עם זמן, הוא מפסיד זמן.

כשאדם עוזר לשני כלכלית הוא מרוויח כסף ששמור לו בחשבון של הצדקה.
כשאדם עוזר פיזית הוא מרוויח עוד כוח!
כשאדם עוזר עם זמן הוא מרוויח עוד זמן.

 

[GRN]

כשאדם עוזר לשני כלכלית הוא מרוויח כסף ששמור לו בחשבון של הצדקה.
כשאדם עוזר פיזית הוא מרוויח עוד כוח!
כשאדם עוזר עם זמן הוא מרוויח עוד זמן.

לא תמיד הוא מרוויח עוד כח, לא תמיד הוא מרוויח עוד זמן, אבל המעשה שלו הרבה יותר גדול מכח וזמן.
זה כמו לומר שמי שקנה כרטיס פיס והרוויח מליונים הפסיד את המחיר של הכרטיס.

 

[R112233]

סליחה שאני נוקבת...
לדעתי, זאת צרות עין באורגינל!!!
בלי התפלספויות מיותרות... כל צר עין מפתח שנאה למקבלים...
אלפי מורות שישבו שעות כל כל שיעור שלהן מעבירות ונותנות בשמחה!!! ומעולם לא נתקלתי במורה שביקשה כסף... (מהמשכורת הדלה...) ההפך, פגשתי לא אחת ולא שתיים שאחרי שהעבירו את החומר הציעו לתת הסבר במהלך השנה... מי כמוך יודעת כמה עבודה זה כל שיעור ושיעור. לא היית שמחה לחסוך לקולגה???
מה זה לוקח לך???
לאיפה את רוצה לקחת את אותם שיעורים ושכפולים מושקעים???
למושב זקנים????....
מה המסר שאותו את מעבירה לתלמידותיך???
אם את מחפשת הערכה וכבוד, לא זו הדרך...
זה ממש לא דומה לגרפיקאית או בית תוכנה. זה לא מול אותו קהל... (וגם בכאלו מקרים שמענו על אנשים שעזרו ככל יכולתם...)
ואולי אכן, במהלך שנות הוראתך תתקלי פעמיים או שלוש בכיתה ששמעה את השיעור ממורה אחרת. בשביל זה ליצור אוירה לא נעימה בינכן??? בשביל זה לא לתת??? מעשים כאלו מובילים ל"בדידות "מזהירה""....

 

[סטיל יאנג]

סליחה שאני נוקבת...
לדעתי, זאת צרות עין באורגינל!!!
בלי התפלספויות מיותרות... כל צר עין מפתח שנאה למקבלים...
אלפי מורות שישבו שעות כל כל שיעור שלהן מעבירות ונותנות בשמחה!!! ומעולם לא נתקלתי במורה שביקשה כסף... (מהמשכורת הדלה...) ההפך, פגשתי לא אחת ולא שתיים שאחרי שהעבירו את החומר הציעו לתת הסבר במהלך השנה... מי כמוך יודעת כמה עבודה זה כל שיעור ושיעור. לא היית שמחה לחסוך לקולגה???
מה זה לוקח לך???
לאיפה את רוצה לקחת את אותם שיעורים ושכפולים מושקעים???
למושב זקנים????....
מה המסר שאותו את מעבירה לתלמידותיך???
אם את מחפשת הערכה וכבוד, לא זו הדרך...
זה ממש לא דומה לגרפיקאית או בית תוכנה. זה לא מול אותו קהל... (וגם בכאלו מקרים שמענו על אנשים שעזרו ככל יכולתם...)
ואולי אכן, במהלך שנות הוראתך תתקלי פעמיים או שלוש בכיתה ששמעה את השיעור ממורה אחרת. בשביל זה ליצור אוירה לא נעימה בינכן??? בשביל זה לא לתת??? מעשים כאלו מובילים ל"בדידות "מזהירה""....

אוי נו, אם מורה בח' נותנת שיעור על רחל אמינו למורה בז',
שנה הבאה- היא לא יכולה ללמד אותו.
זה בדיוק כמו שגרפיקאית תיתן בסיס לעבודה שלה. למה זה נראה לך שונה?
אולי בגלל שמבחוץ לפעמים זה נראה, ש- מה הבעיה יש לך שיעור יפה? תתני.
כולן מעבירות חומרים זו לזו, אבל שיעור מושקע שנבנה במיוחד? זה זכויות יוצרים.
אני בענין אחר- נתתי חומרים כתובים ומושקעים שלי פעם לכל דורש, עד שהבנתי שזו לא הדרך.
יש חסד- ויש גבול. (עוזרת לבנות תכנית, נותנת בזול למישהיא שנתקעה. כותבת משהו אחר פשוט יותר אבל,אני לא צריכה לחלוק.) או אולי כן? אולי זו צרות עין לא לתת ממה שעבדתי עליו לכולם?

 

[MIRIBZ00]

בלת"ק, מבינה שעבדת על זה.
אבל היום בעידן שהכל יוצא מהשרוול לכולם והכל בלחיצת כפתור, זה נתפס כצרות עין לא לתת.
מה שאת משקיעה, ולא בא לך לתת, אל תוציאי לאחרות את ה.. אם את מספרת תתני. אף אחת לא הולכת לעבוד קשה (את מהנדירות) וסתם לתת לאחרות תחושה שהנה יכול להיות טוב יותר, אבל לא אתן לכם .. לא נתפס הכי טוב.
בקיצור, לא בא לך לתת, אל תעשי מזה עסק, אל תפרסמי בראש כל חוצות. אם התפרסם, קחי בחשבון שיהיה לזה מחיר.

עבדתי והכנתי שיעור
מושקע.
לא סתם
כולל הכל
פתיחה גוף וסיום
מגיעות מורות אחרות ומבקשות את השיעור, הדפים, העיצובים והרעיונות
אני נותנת. אבל בלב בא לי לצרוח "לא"
מילא זה היה חד"פ, אבל זה לא!
מה דעתכם?

 

[R112233]

אוי נו, אם מורה בח' נותנת שיעור על רחל אמינו למורה בז',
שנה הבאה- היא לא יכולה ללמד אותו.
זה בדיוק כמו שגרפיקאית תיתן בסיס לעבודה שלה. למה זה נראה לך שונה?
אולי בגלל שמבחוץ לפעמים זה נראה, ש- מה הבעיה יש לך שיעור יפה? תתני.
כולן מעבירות חומרים זו לזו, אבל שיעור מושקע שנבנה במיוחד? זה זכויות יוצרים.
אני בענין אחר- נתתי חומרים כתובים ומושקעים שלי פעם לכל דורש, עד שהבנתי שזו לא הדרך.
יש חסד- ויש גבול. (עוזרת לבנות תכנית, נותנת בזול למישהיא שנתקעה. כותבת משהו אחר פשוט יותר אבל,אני לא צריכה לחלוק.) או אולי כן? אולי זו צרות עין לא לתת ממה שעבדתי עליו לכולם?

היא לא צריכה להיות מטומטמת...
צרות עין- זה בעצם "זה נהנה וזה לא חסר..." (מידת סדום שכופים עליה..)את לא צריכה לתת ולהישאר בלי, יכולה לשמור על גבולות מסוימים כמו שנתון וכאלה, אבל אם אין לך מזה הפסד רק של יחודיות, כבוד וכאלה... זה בעיני צרות עין!!!!