מה נותן לך כוח?

[סטודנטית]

יש הרבה זוגות שמחכים ומייחלים לקושי הזה! זה נכון! ואני מכירה כמה כאלו מקרוב!
אבל גם הזוגות האלו, כשיוושעו העז"ה, יהיה מותר להם גם להתלונן ולקטר שגם קשה,
זה חלק מהחיים, וזה מותר ובסדר.
אף אחת לא הייתה מוותרת על הקושי,
אבל זה לא אומר שלא קשה ושלא אומרים עליו תודה....

נכון,לא התכוונתי שאסור להתלונן אבל כשמתלוננים וחושבים עליהם אז פתאום נהיה טיפונת יותר קל!

 

[דסי]

אם כולן מתמודדות, אז מה הרעיון לטייח ולהציג כאילו "אצלי הכל מושלם"?
כל מי שכותבת כאן האם גם לשכנותיך ולידידותיך את מתארת את כל זה?
(אני לא מתכוות לחברה טובה)

 

[שירי כהן]

דסי, השאלה מה הכוונה ב'הכל מושלם'.
מבחינתך - רצפה נוצצת, כיורים ריקים, כסאות בשיורה מדויקת, כביסה בארונות - זה הכל מושלם.
אצל זאת מהשורה הקודמת (יש לי 2 מכרות כאלו בשליפה ראשונית!) -
2 עוגות בתנור, ארוחות צהריים עם מספר תוספות וקינוח, זה שיא!
אצל עוד אחת זה דווקא הנינוחות בה הילדים מתפלשים על הרצפה עם כל חומרי היצירה האפשריים...

בקיצור, לכל אחד יש את ה'משהו' שהוא יוצא חסר בו,
ולו גם מדובר בלחץ מתמיד, חוסר סבלנות וכו'.

מסכימה שאלו עם הבית המושלם חיצונית ממש מחלישות את הדימוי העצמי והדעת,
אבל סה"כ עם קצת הרבה אימונים - כל אחת יכולה, ענין של סדר עדיפויות...

הלא כן?

 

[tamar]

אני חושבת שאכן אין אישה המושלמת בכל, מה שמלחיץ אותי זה נשים שמושלמות בקטע החלש שלי, ולא מדובר בבית נקי ומצוחצח כי את זה כמו שאתן אומרות אפשר לעשות ע"ח דברים אחרים.
אותי מלחיצות נשים שתמיד רגועות ומחייכות ואף פעם לא מרימות חלילה את קולן הענוג (איפה שלא אגור אחת מהן תמיד תגור בדלת מולי)
איך, איך הן עושות את זה??? אני משתגעת!!

 

[מיליארד]

אני חושבת שאכן אין אישה המושלמת בכל, מה שמלחיץ אותי זה נשים שמושלמות בקטע החלש שלי, ולא מדובר בבית נקי ומצוחצח כי את זה כמו שאתן אומרות אפשר לעשות ע"ח דברים אחרים.
אותי מלחיצות נשים שתמיד רגועות ומחייכות ואף פעם לא מרימות חלילה את קולן הענוג (איפה שלא אגור אחת מהן תמיד תגור בדלת מולי)
איך, איך הן עושות את זה??? אני משתגעת!!

בואי לגור מולי...

 

[נוי]

אני חושבת שאכן אין אישה המושלמת בכל, מה שמלחיץ אותי זה נשים שמושלמות בקטע החלש שלי, ולא מדובר בבית נקי ומצוחצח כי את זה כמו שאתן אומרות אפשר לעשות ע"ח דברים אחרים.
אותי מלחיצות נשים שתמיד רגועות ומחייכות ואף פעם לא מרימות חלילה את קולן הענוג (איפה שלא אגור אחת מהן תמיד תגור בדלת מולי)
איך, איך הן עושות את זה??? אני משתגעת!!

כנראה יש לכם בידוד טוב. גם לי פעם אמרה השכנה בהתפעלות עמוקה "איך את תמיד כל כך רגועה, ולא שומעים אותך צועקת!" אמרתי לה שכנראה הבידוד טוב. כי אם היא רוצה להתעודד שתבוא ככה בשעת ההשכבה אחרי שאמרתי לגדולים כבר חמש פעמים לצאת מהספרים ולהתארגן לשינה.

 

[אושר]

יש לי גיסה כזו, שאף פעם לא שמעתי אותה מרימה את הקול, אף פעם! גם כשהיא מתעצבנת היא צועקת נורא חלש. היא נולדה ככה, כנראה, עם ווליום נמוך.
אבל---
אני רק מחכה שהגדולה שלה תעבור את גיל שנתיים...

 

[mig]

אני חושבת שאכן אין אישה המושלמת בכל, מה שמלחיץ אותי זה נשים שמושלמות בקטע החלש שלי, ולא מדובר בבית נקי ומצוחצח כי את זה כמו שאתן אומרות אפשר לעשות ע"ח דברים אחרים.
אותי מלחיצות נשים שתמיד רגועות ומחייכות ואף פעם לא מרימות חלילה את קולן הענוג (איפה שלא אגור אחת מהן תמיד תגור בדלת מולי)
איך, איך הן עושות את זה??? אני משתגעת!!

אני לא יודעת מה עדיף,
לצעוק בקול, ועדין! (כן עדין)
או לגעור בקול דממה דקה אבל בכזו חומרה שיכולה לשתק כמו ארס של עכנאי.
כבר נוכחתי בשכנה עדינת נפש שגערה בשקט בילדתה בכזו חומרה שבא לי לצעוק.

 

[דסי]

אני לא יודעת מה עדיף,
לצעוק בקול, ועדין! (כן עדין)
או לגעור בקול דממה דקה אבל בכזו חומרה שיכולה לשתק כמו ארס של עכנאי.
כבר נוכחתי בשכנה עדינת נפש שגערה בשקט בילדתה בכזו חומרה שבא לי לצעוק.

מסכימה איתך, אני מכירה מקרוב אשה שמחזיקה מעצמה שהיא לא מרימה את קולה
לעומת השכנה שצורחת וכל הרחוב, לא רק הבנין, שומע
אבל לאחר שנים הילדים של זאת המיוחדת כולם פשוט "מחוקים"
מהכרות אישית
והילדים של זאת שצרחה נראים (אני לא כ"כ מכירה אותם) אבל עושה רושם שהצעקות נכנסו מאוזן אחת ויצאו מאוזן שניה.
אני בכל אופן לא רוצה להיות כמותם...

 

[tamar]

האמת שזה מה שמרגיע לי את המצפון בד"כ, שהילדים שלי לא ממש נכנסים לטראומה כשהטון עולה... ושניה אח"כ בעליזות רבה הם עוברים לטפל בענין הבוער הבא שלהם...

 

[dvory]

יש לי גיסה כזו, שאף פעם לא שמעתי אותה מרימה את הקול, אף פעם! גם כשהיא מתעצבנת היא צועקת נורא חלש. היא נולדה ככה, כנראה, עם ווליום נמוך.
אבל---
אני רק מחכה שהגדולה שלה תעבור את גיל שנתיים...

אוי, איזה מעניין! כי גם לי יש גיסה כזאת. אלמלא היו לגיסתי ארבעה ילדים, הייתי חושבת שמדובר באותה אחת.
את יודעת מה קורה לה כשהיא 'צועקת'? (כי את מנחשת לבד שבין ארבעה ילדים, יש כאלה שעברו את גיל שנתיים...) הקול שלה לא מתרומם, כי אם נשבר. ואז גם כשהיא גוערת בילדים בחומרה, זה נשמע כאילו היא מתחננת.
פעם, כשהייתי נוכחת במקרה כזה (וזה די נדיר, הקב"ה התאים את קולה לאופייה, שאף הוא נינוח ושקט) , הילד הננזף היה נראה עלוב כל כך, ומה הפלא? תארו לעצמכם, שאמא שלכם היתה מתחננת לפניכם שתפסיקו לשבור את הבית. לא הייתם מפסיקים מיד?

 

[clip]

כשקשה לי אני נעצרת לרגע וחושבת כמה עלי להודות לקב"ה שאלו הם הקשיים שלי, ואז אני נזכרת בחברות שעדיין מצפות לישועת ה' אחת טרם נשאה והשניה מצפה לילדים שתיהן למעלה מעשור לאחר סיום הלימודים... ואז אני מבקשת ומייחלת שגם הם יזכו בקרוב להתמודד עם כל מה שכרוך בהווי החיים הבריא. זה נותן לי כח ומאיר את הדברים בפרספקטיבה חדשה ומנסיון אחר כך קל לי יותר. תבקשו גם אתם בשביל כל המצפים לעומס הזה ממליצה!

 

[אורה]

גם זה יכול לתת לכן כח:
http://www.kolhashiurim.com/New/Shi...Path=Hebrew|HWomen|RavDiffWoman|R7508|R7508-8
אם אתן כבר ממילא ליד המחשב, לשמוע ברקע את הרבנית נוישטט בהחלט מחזק!
ויש שם עוד...

 

[שירי כהן]

אגב, לכל אלו שמתנחמות בזה שה-לא צועקות דממתן גרועה מצעקתכן,
זה אכן נכון בהרבה מקרים,
אבל מותר להכיר גם בזה שיש נשים גדולות בעמינו,
שמלאות שלווה פנימית, יציבות ושליטה עצמית.

סבתא שלי מעולם לא הרימה את הקול,
ועדויות מילדיה (כמו אימי) מספרות שזה היה גם כשהיו לה חמישה פיצקלך.
היא הייתה בן אדם גדול! והם היו הראשונים להרוויח...
סיפור קטן - כשדודי היה ילד כבן 10 שובב מאד,
הוא טיפס על גדר גבוהה בצורה מסוכנת,
וכל השכנות התאספו והתחילו לצעוק ולצרוח עליו,
לאיים ולהפחיד וכו'... והוא המשיך בעליזות ללכת בגובה המסוכן,
וסבתא שלי עמדה שם ברוגע ואמרה לו באותו טון בו היא דברה תמיד - (יציב, רגוע, שלו)
___, רד למטה.
___ אמר שהוא לא רוצה. והיא אמרה את זה שוב... באותה מנגינה ובאותו קצב...
נחשו מה קרה בסוף.

אז במקום להתנחם בדלתות האטומות,
אתן לכן משפט של הר' יעקובזון שמשנה את הגישה -
(לי אין אפילו במה להתגאות, הילד שלי פצפון, אז זו לא הטפה... זה באמת נראה לי חכם
עונש פרושו כל דבר שגורם לילד תחושה רעה בעקבות מעשה שלו.
כלומר טון כעוס, פנים זועפות מניעת חיבוק - כל אלו הם עונש.
ברגע שתופסים את זה בצורה כזו,
חושבים פעמיים אם זה שנפלה לו הכוס שוקו מהיד דקה אחרי השטיפה -
מחייב להעניש...

סליחה על אורך הנאום!!!

 

[orli_dimri]

אגב, לכל אלו שמתנחמות בזה שה-לא צועקות דממתן גרועה מצעקתכן,
זה אכן נכון בהרבה מקרים,
אבל מותר להכיר גם בזה שיש נשים גדולות בעמינו,
שמלאות שלווה פנימית, יציבות ושליטה עצמית.

סבתא שלי מעולם לא הרימה את הקול,
ועדויות מילדיה (כמו אימי) מספרות שזה היה גם כשהיו לה חמישה פיצקלך.
היא הייתה בן אדם גדול! והם היו הראשונים להרוויח...
סיפור קטן - כשדודי היה ילד כבן 10 שובב מאד,
הוא טיפס על גדר גבוהה בצורה מסוכנת,
וכל השכנות התאספו והתחילו לצעוק ולצרוח עליו,
לאיים ולהפחיד וכו'... והוא המשיך בעליזות ללכת בגובה המסוכן,
וסבתא שלי עמדה שם ברוגע ואמרה לו באותו טון בו היא דברה תמיד - (יציב, רגוע, שלו)
___, רד למטה.
___ אמר שהוא לא רוצה. והיא אמרה את זה שוב... באותה מנגינה ובאותו קצב...
נחשו מה קרה בסוף.

אז במקום להתנחם בדלתות האטומות,
אתן לכן משפט של הר' יעקובזון שמשנה את הגישה -
(לי אין אפילו במה להתגאות, הילד שלי פצפון, אז זו לא הטפה... זה באמת נראה לי חכם
עונש פרושו כל דבר שגורם לילד תחושה רעה בעקבות מעשה שלו.
כלומר טון כעוס, פנים זועפות מניעת חיבוק - כל אלו הם עונש.
ברגע שתופסים את זה בצורה כזו,
חושבים פעמיים אם זה שנפלה לו הכוס שוקו מהיד דקה אחרי השטיפה -
מחייב להעניש...

סליחה על אורך הנאום!!!

ולעולם לא להגיד חלילה: "אתה ילד רע"
אלא המעשה שלך היה לא טוב / לא ראוי.

הילדים שלנו יכולים להיות רעים?

 

[tamar]

אז במקום להתנחם בדלתות האטומות,
אתן לכן משפט של הר' יעקובזון שמשנה את הגישה -
(לי אין אפילו במה להתגאות, הילד שלי פצפון, אז זו לא הטפה... זה באמת נראה לי חכם
עונש פרושו כל דבר שגורם לילד תחושה רעה בעקבות מעשה שלו.
כלומר טון כעוס, פנים זועפות מניעת חיבוק - כל אלו הם עונש.
ברגע שתופסים את זה בצורה כזו,
חושבים פעמיים אם זה שנפלה לו הכוס שוקו מהיד דקה אחרי השטיפה -
מחייב להעניש...

סליחה על אורך הנאום!!!

אם מצליחים להגיע למצב של לחשוב פעמיים לפני הצעקה, רב הצעקות לא היו נצעקות...

 

[שירי כהן]

מה ההבדל בכלל בין 'ילד רע' ל'מעשה רע',
אם הפרצוף של אמא מאיים באותה מידה.
לא חשוב מי רע פה, חושב כנראה הילד לעצמו, אני זה שיחטוף את העונש...

 

[אות ומופת]

תמר,
עלית על זה... חלק גדול מהעבודה שלנו הוא ללמוד לחשוב פעמיים לפני שצועקים.
אבל עוד לפני שחושבים פעמיים, כדאי להחדיר חזק בראש שלנו עקרונות חינוכיים.
שמעתי למשל, נדמה לי בשם הרב יעקובזון, שאם כועסים - עדיף להישאר ב"שב ואל תעשה", לא לחנך בכלל באותו רגע.
לפעמים ילד עשה משהו שבאמת ראוי לנזיפה וללמד אותו שלא עושים כך. אלא שאם באותו הרגע אנחנו כועסות - אז עדיף שיישאר בלי הנזיפה ובלי הלימוד, מאשר שיקבל גערה לא מבוקרת.

ולשירי, אני ממש לא מסכימה עם דברייך.
ודאי שגם כשלא אומרים "ילד רע", הפנים, הקול והעונש צריכים להתאים למעשה של הילד. אבל ילדים בהחלט מבינים וקולטים, וזה מאוד משמעותי שהם יידעו שלא הם רעים אלא המעשה.
גם לנו, האימהות, זה משמעותי. אנחנו צריכות לדעת ולהגיד את זה, לא פחות מהילדים.

 

[צמרת]

אבל מותר להכיר גם בזה שיש נשים גדולות בעמינו,
שמלאות שלווה פנימית, יציבות ושליטה עצמית.

בדיוק!!
כל פעם מצחיק אותי שכשאני רואה איזה מישהי יותר טובה ממני במשהו, אני מתחילה לחפש למה מה שאני עושה זה יותר טוב ולמה ההתנהגות היפה שמצאתי בה פגומה.
אולי נלמד להעריך את מי שיותר טוב ממנו ונלמד ממנו להשתפר?
זה לא עבירה להיות אמא פיקס פוקס, טובה בהכל, נכון שזה לא כ"כ מצוי אבל אם נתקלנו, בואו ניתן כבוד!

 

[נוי]

אני רואה שגלשו פה לעניני חינוך. אז הנה "נקפיץ" אתכן קצת:
נכון, ודאי שנכון ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ומחשבה כפולה מה טוב. לקרוא את זה בספר, או לשמוע זאת בהרצאה, זה נפלא. קל ליישם כשבנך/בתך עשה עוולה ולא נדרשת תגובה מיידית, אדרבה שבי וחשבי והתייעצי לתגובה הנכונה עם הרבה תפילה שלא לטעות, ו"שלא ניגע לריק".
אבל, כשילד מתנהג באופן שצריך לתת לו גבולות ובצורה מידית (קורה לרוב בגיל קטן, לא בגיל עשרה או קרוב לזה) אם לא תהרהרי עמוקות ותסבירי לקטן את כל נימוקייך בטוב טעם ודעת אלא תעמידי אותו על המקום בגערה ברורה ומדויקת, נראה לי שהוא יגדל יותר ישר מאשר אותם ילדי פסיכולוגים בלי תעודה שכל דבר מסבירים באריכות ובנתיים ילדיהם ממשיכים לעשות ככל העולה על רוחם. -ילדים כאלה גדלים מתוסבכים.
הדורות הקודמים התחנכו בחינוך נוקשה אך מלא אהבה לא נראה לי שיצאו כל כך גרוע כמו דורינו שזכות הילד קודמת לכל.
דוגמא מיידית שיש לי זו אחת מבנות משפחתי, אישה נהדרת ונפלאה, שתמיד מתחננת בטון רגיש ומלא דמעות תחנונים, ומנמקת לילדיה מגיל אפס ועד שתים עשרה למה הגיעה כבר עת המקלחת, במקום לפקוד:"חת ושתיים לאמבטיה!" (פלא שהדודה הצעירה שלהם מתחמקת מלבוא לעזור שם היא מתלוננת שתמיד ההשכבה לוקחת שעות, ותמיד הילדות נעלבות לה ובוכות.)