מה שמעודד אותי זה כשאני שומעת מבעלת נסיון ש"עכשיו באמת זו תקופה קשה כי כשיש לך ילדים בגילאים האלה... והאלה... אז.... אבל עוד שנה-שנתיים יהיה הרבה יותר קל"
ו-- כן, אני מודה לה', ומבקשת שיתן לי כח. (אפשר לשמוע אותי מתלוננת - על הכלים והכביסה והמטלות הבלתי נגמרות, ובאותה הנשימה גם אומרת: אבל ב"ה שיש את זה!!) מותר להאנח על הקשיים, כי קושי זה קושי - גם אם מסיבה מאוד שמחה, אבל לא לשכוח שבאמת זה משמח שיש את הקושי הזה.
ואני מפרגנת לי מידי פעם משהו מתוק, קריאה של ספר או קפיצה לביקור אצל אחת האחיות שלי...
ו-- כן, אני מודה לה', ומבקשת שיתן לי כח. (אפשר לשמוע אותי מתלוננת - על הכלים והכביסה והמטלות הבלתי נגמרות, ובאותה הנשימה גם אומרת: אבל ב"ה שיש את זה!!) מותר להאנח על הקשיים, כי קושי זה קושי - גם אם מסיבה מאוד שמחה, אבל לא לשכוח שבאמת זה משמח שיש את הקושי הזה.
ואני מפרגנת לי מידי פעם משהו מתוק, קריאה של ספר או קפיצה לביקור אצל אחת האחיות שלי...