מה נותן לך כוח?

תרצה

משתמש מקצוען
מה שמעודד אותי זה כשאני שומעת מבעלת נסיון ש"עכשיו באמת זו תקופה קשה כי כשיש לך ילדים בגילאים האלה... והאלה... אז.... אבל עוד שנה-שנתיים יהיה הרבה יותר קל"
ו-- כן, אני מודה לה', ומבקשת שיתן לי כח. (אפשר לשמוע אותי מתלוננת - על הכלים והכביסה והמטלות הבלתי נגמרות, ובאותה הנשימה גם אומרת: אבל ב"ה שיש את זה!!) מותר להאנח על הקשיים, כי קושי זה קושי - גם אם מסיבה מאוד שמחה, אבל לא לשכוח שבאמת זה משמח שיש את הקושי הזה.

ואני מפרגנת לי מידי פעם משהו מתוק, קריאה של ספר או קפיצה לביקור אצל אחת האחיות שלי...
 

אושר

משתמש מקצוען
אני קוראת פה את כל האשכול בזמן שמבחינתי הוא מייאש ומשמח ומתיש כאחד- כבר חודש שלם שאני לא מתפקדת, התחיל בצינון (האשכול על השיעול, אם אתן זוכרות...) המשיך עם שפעת והכל כהכנה ללידה שאמורה אוטוטו לבוא... הבית על גלגלים, אני כמעט לא זזה (בפועל- קשה לי ללכת) בלי לדבר על העבודה שהפסקתי כי טכנית זה לא שייך. בעלי תרם ותורם הרבה משעות הלימוד שלו והרבה מכוחו ואונו כדי להחזיק את הבית נורמלי, והייאוש והתסכול שלי חוגגים... בהתחלה רציתי קודם להתאושש ואח"כ ללדת, אבל עכשיו אני פשוט מחכה להיות אחרי הכל ולחזור להיות אמא טובה ומתפקדת.
ב"ה, כמובן, זו סיבה משמחת, ואני מודה עליה לה' כל הזמן. אבל הקושי- הטכני והרגשי- הוא עצום. מה נותן כח? המאמר שהביאה דבורי מאוד חיזק אותי, וחוץ מזה אני פשוט מוצאת את עצמי הרבה מאוד עם ספר התהילים (כמו אידישע מאמע טובה...)
וה' יעזור שהכל יעבור במהרה בקלות ובשמחה. אם יש לכן עוד עצות בשבילי, כי היום כבר ממש הייתי בדכאון...
 

צמרת

משתמש פעיל
D I G I T A L
אושר, ליבי איתך, אני מאחלת לך שבעז"ה תסתיים התקופה הזו ותשכחי ממנה כליל

פעם אמרה לי מישהי, כל פעם שאת גמורה ואין לך כח, אל תגידי 'אין לי כח' תגידי 'תן לי כח'...
 

dvory

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
נכתב ע"י מי;508455:
כנראה שאת אמא באמת מיוחדת. עלי להודיעך שכל הדברים מהרשימה שהזכרת לעיל באים אצלי בחשבון רק שהכוח והמצברוח הם בזכות ולא באובר. כשאני במשיכת יתר הדבר האחרון שבה בחשבון זה עוד בלגן על הבלגן, ונא אל תספרי לי שאין גרוע יותר. בטח שיש!!!
לגבי תקציב אוורור - א. את צודקת. ב. צריך לחשוב מה כן אפשר. קחי בייביסיטר לשעה וחצי, לכי להליכה עם בעלך, קני בדרך קוראסון שוקולד ושקית שוקו. כמה הנזק? 30 ש"ח. ואת הרווח קשה לאמוד. (אגב חומרי יצירה גם עולים בערך את הסכום הזה, וגם המים של הספונג'ה ;))
וואו! אני לא רוצה שיתפרש מהמייל שלי,שאני אמא מושלמת, כי אני עדיין עובדת על התואר;) עוד לא זכיתי בו.
מה שהתכוונתי לומר, כשכתבתי שהמצב לא יכול להיות גרוע יותר, שאותי אישית כשהבית לא מתפקד, הכי מתסכל והכי גרוע מבחינתי הוא שבני הבית סובלים ממצב רוחי העצבני והמיוגע.
ולכן, כאשר אני מבצעת פעילות שהיא "תשובת המשקל" לאי- הנחמדות שלי מקודם, זאת כבר חצי תרופה לתחושה הגרועה. וכבר המצב טוב יותר, מבחינתי.
ואם שוקלים מה עדיף? בית מסודר ונוצץ, ששילמנו עליו בדם ובדמע או בית מבולגן, שילדיו מסתובבים בעיניים בורקות (ולא מבכי) אז את לא חושבת שהבית הנוצץ הוא המצב הגרוע יותר מבחינתנו, כאמהות?
 

מי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י dvory;509059:
ואם שוקלים מה עדיף? בית מסודר ונוצץ, ששילמנו עליו בדם ובדמע או בית מבולגן, שילדיו מסתובבים בעיניים בורקות (ולא מבכי) אז את לא חושבת שהבית הנוצץ הוא המצב הגרוע יותר מבחינתנו, כאמהות?
בטח שעדיף הבית המבולגן, אבל כל אמא צריכה להכיר את עצמה: אני באופן אישי יודעת שדברים כאלו, של דבק נצנצים, גואש ומי יודע מה עוד, ייגרמו לי לאבד את מצב הרוח שעוד נשאר, ומהר.
אז תגידי את, מה עדיף, אמא שיושבת על הספה ומספרת סיפור, או אמא שיוזמת מבצעים ובסוף מאבדת את סבלנותה?
 

נוי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י אושר;509010:
אני קוראת פה את כל האשכול בזמן שמבחינתי הוא מייאש ומשמח ומתיש כאחד- כבר חודש שלם שאני לא מתפקדת, התחיל בצינון (האשכול על השיעול, אם אתן זוכרות...) המשיך עם שפעת והכל כהכנה ללידה שאמורה אוטוטו לבוא... . אם יש לכן עוד עצות בשבילי, כי היום כבר ממש הייתי בדכאון...
רק רציתי להזכיר לך שהמצב הוא לא כרוני, יש לו סוף בתאריך משוער ;) (לפני או אחרי)
- אולי תוכלי להתנחם שאנחנו לא נחשים. (תקופת העיבור של נחשית- שבע שנים)
בהצלחה והרבה, הרבה כוח!
 

mig

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
צילום מקצועי
נכתב ע"י מלכי שטרן;508280:
לי יש תינוק אחד חמוד. הוא זה שנותן לי כח להמשיך. החיוך שלו נותן כח לעשות עוד ועוד
ברגע שיודעים לעשות סדר בדברים הכל מסתדר מנסיון...

סליחה שאני אומרת, ואני מאחלת לך בית ברוך, אבל לומר כך זה נאיביות של ההתחלה.

אולי אני בדיוק בקריסה עכשיו,
כי כבר 3 שבועות אין לי בייביסיטריות,
כי ראש המשפחה נפל למשכב... ואם הבית השתפעה...

ברור שהחכמות שלהם, והחיוכים שלהם הם זריקת עידוד,
אבל תדמייני לך את הסיטואציה של עיפות נוראה, אב הבית יצא ללימוד, והפיצקלאך חוגגים סביב, הגדול גורר כיסא למיקרו ומכניס סיר מתכת (של משחק) מלא משחקים כי הוא מכין אוכל לקטן ממנו, אני רצה לנתק את המיקרו ולהוריד אותו ממרומי האולימפוס ,הקטן משעשע את אחותו עד כדי צרחות בכי, רצה להפריד ורוצה לשחק איתם יחד, הגדול מבשר שברח לו "אבל אמא לא נורא...(כלשונו)" סוף סוף לאחר הכל התיישבנו הגענו לעמק השווה אודות הספר, הגענו לעמק השווה על מקום הישיבה, וכו' וכו' עדיין לא נגמר אחה"ץ...

ברור שצריך לזה כח? ואם כל הכבוד לחיוכים המקסימים אני מוצאת עצמי גוערת בלי סיבה מספיק מוצדקת, חסרת סבלנות, ואמא שבחיים לא דימיינתי את עצמי ככה.

אולי אני לא מספיק צדיקה כמו הנשים כאן, ואני כמעט לא מוצאת את עצמי פותחת סידור, וכשכבר כן אני לא מצליחה להתחבר למילים - מין קהות ריגשית שאני לא מצליחה למצוא לה פשר, וזה לא קשור לכמות העבודה, כי כשהכל בלאגן אני בסוף בורחת למחשב להרגיש לפחות שאני עושה משהו...

התחברתי מאד מאד לקטע שחיה הרצברג כתבה, ואני מקווה עד הבוקר להתאושש ולערוך את ההודעה..:)
 

שירי כהן

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
אני בעד הגישה של נוי,
אושר - אם מישהו ישאל אותך לרצונך על מתנה ללידה,
תבקשי פלקט מעוצב כיאות לאמור: אשרי שאינני נחשית!!
(לא לשכוח לבקש מהגרפיקאית לעצב בצד השני: "מה רבו מעשיך ה'", להפיכת הפלקט בשעות העירות של הילדודס)
אני בעד תמיכה סביבתית,
מחברה טובה, או אחות אם זכית ויש לך אחת נחמדה כזאת, (אני נטולת אחיות לצערי)
אני זוכרת בטרם הגיח בני הבכור לאוויר העולם,
קראתי פרק ב'צומת הדרורים' בו ליהי מתייפחת לחברותיה שבאו במפתיע לשבת,
שהיא לא מכירה את עצמה, ושהיא מרגישה כבדה ועצבנית או בקיצור - בטטה.
וזאת היתה התחושה! בטטה, ממש כך!
אז למרות שזו לא היתה פנייה אישית,
הרגשתי עידוד ונחמה בכך שיש עוד נשים במצבי,
וגם הבית שלהן נראה כנראה משהו דומה לזה שלי (לפחות לחשוב ככה, עדיף לא לבדוק נתונים בשטח..)
וגם הכינוי בטטה גרם לי לחייך כל פעם שנזכרתי בו.
איחולי לחזרה מהירה למלפפוניות אחר הלידה...

שיהיה בשעה טובה בעת ובזמן, מהר ובקלות!!!
 

דסי

משתמש מקצוען
D I G I T A L
אתן פשוט מדהימות כולכן, והכי עושה לי טוב לקרוא שכולן בקושי היומיומי הזה
אותי תיסכלו החברות שאצלן "ב"ה הילדים מקסימים והבית תמיד מבריק ויש גם עוגה במקפיא"
איך???
 

mig

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עוגה במקפיא גם לי יש ;) וחוץ מזה???
 

נוי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י דסי;509249:
אתן פשוט מדהימות כולכן, והכי עושה לי טוב לקרוא שכולן בקושי היומיומי הזה
אותי תיסכלו החברות שאצלן "ב"ה הילדים מקסימים והבית תמיד מבריק ויש גם עוגה במקפיא"
איך???
כן, גם אצלי ככה.
אצלי?! אף פעם לא רבים, אף פעם!
אצלי?! תמיד נקי, תמיד! (אבל אל תיכנסו עכשיו...)
המקפיא שלי מ פו צ ץ בעוגות שכבות חמש קומות. (אל תבקשו לטעום , כי כמעט נגמר)
תמיד יש לי כוח, אני אף פעם לא צועקת על הילדים, טוב הם כאלה מקסימים ולא צריך לצעוק עליהם.
בן השנתיים שלי לא פיזר היום את הסלט שטרחתי לקצוץ לטובת כולם על פני כל המטבח, הוא לא מרח את הגבינה ולקלק את המפה, הוא לא חבש לקינוח את הצלחת המשומנת על ראשו כקסדה. ;)
-מי שאוהבת לספר רק מה שדופק וטוב, לבריאות הרי לכם חשיבה חיובית. אבל מה לעשות, זה לא מעודד את הנשים והאימהות הארציות. לשמוע נאומים כאלה זו גם התמודדות.
 

דסי

משתמש מקצוען
D I G I T A L
נוי, עודדת אותי
כי דוקא היום אפיתי איזה עוגה (לא מי יודע מה, אבל בכל אופן עוגה)
ובת השנה וחצי היתה קצת יותר מנומסת...
אז תודה על התאור שנתן לי להרגיש "בסדר"
 

נוי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י דסי;509276:
אבל סתם, לא "אכלת" אותו??
אם את רוצה את האמת וכל האמת: התעצבנתי נורא.(רק הילדים נהנו מהבידור) עכשיו, כשהוא מזמן ישן, אחרי חפיפה הגונה, והמטבח נקי, עכשיו אני מוכנה "לאכול" אותו.
 

orli_dimri

משתמש פעיל
נכתב ע"י נוי;509278:
אם את רוצה את האמת וכל האמת: התעצבנתי נורא.(רק הילדים נהנו מהבידור) עכשיו, כשהוא מזמן ישן, אחרי חפיפה הגונה, והמטבח נקי, עכשיו אני מוכנה "לאכול" אותו.

מוכר מאוד :)
 

studio dv.d

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
D I G I T A L
זה ברור שהחוכמות של הילדים נותנות כוח, אבל כשאת עצבנית וממוטטת בלי טיפת כוח ורק רוצה לראות אותם ישנים, את אפי' לא שמה לב לחוכמות.....:rolleyes:
 

רייצל

משתמש צעיר
נכתב ע"י סטודנטית;508465:
האשכול באמת נותן הרבה הרבה כח!!!!!!
אבל אסור לנו לשכוח:
בכל רגע שכבר ממש ממש קשה לנו אנחנו צריכות פשוט להרים את העיניים ולהגיד תודה שזה הקושי שלנו!!!
יש זוגות רבים שמאד מאד רוצים את הקושי הזה!!!!!!!!והקושי שלהם ה-ר-ב-ה יותר קשה (מהכרות אישית!)


יש הרבה זוגות שמחכים ומייחלים לקושי הזה! זה נכון! ואני מכירה כמה כאלו מקרוב!
אבל גם הזוגות האלו, כשיוושעו העז"ה, יהיה מותר להם גם להתלונן ולקטר שגם קשה,
זה חלק מהחיים, וזה מותר ובסדר.
אף אחת לא הייתה מוותרת על הקושי,
אבל זה לא אומר שלא קשה ושלא אומרים עליו תודה....
 

red

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
לי למשל יש עוגה במקפיא, אבל זה היה על חשבון שעת עבודה רצינית....
אז תעשו חשבון אם שווה לאכול עוגה שכל "ביס" שלה שווה כמה וכמה שקלים....
כשמישהי אומרת לכם שהילדים אף פעם לא רבים ותמיד נקי וכו' וכו' וכו', תמיד תזכירי לעצמך שזה בטוח על חשבון כמה וכמה דברים, אבל את זה היא לא תספר לך...;)
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י red;509869:
כשמישהי אומרת לכם שהילדים אף פעם לא רבים ותמיד נקי וכו' וכו' וכו', תמיד תזכירי לעצמך שזה בטוח על חשבון כמה וכמה דברים, אבל את זה היא לא תספר לך...;)
אני את הדמויות האלה פגשתי רק בספרים. ניסיתי לעבור בין חוג חברותי ומכרותי וידידותי ולחפש ביניהן את הזאת'י המושלמת, ממש, שהכל מטופטפ תמיד והיא עובדת במשרה מלאה והילדים פיקס פוקס ולא הצלחתי למצוא אפילו אחת.
 

ראש_יהודי

משתמש פעיל
נכתב ע"י אושר;509927:
אני את הדמויות האלה פגשתי רק בספרים. ניסיתי לעבור בין חוג חברותי ומכרותי וידידותי ולחפש ביניהן את הזאת'י המושלמת, ממש, שהכל מטופטפ תמיד והיא עובדת במשרה מלאה והילדים פיקס פוקס ולא הצלחתי למצוא אפילו אחת.

וב"ה שזה ככה, אחרת החיים היו ממש משעממים ;)
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה