קוראים לזה נערווים!!!האשכול הזה מגיע לרזולוציות שהן מצערות ומגוחכות כאחת.
מתפללת שהשם ייתן לאנשים שפע כלכלי וגם שפע נפשי ורוחני, ושלא יקצרו את המקלחת של הילדים, ושיפעילו בוילר וחימום בלי הרבה חשבונות, ושיחממו לילדים את המגבות במייבש (כי זה נעים לצאת למגבת חמה, זה למה.) וגם שיכבסו בלי הגבלה לפי הצורך ועם מרכך כביסה.
אני יודעת שהרבה מהכותבים כאן נהנים הנאה נפשית ממש מהחיסכון של חצאי השקלים או עשרות האגורות. הכרתי אישה שטענה בתוקף שבמרכז לא צריך חימום ולא מעילים לילדים. וקפוצ'ון זה מספיק לגמרי. ולא צריך לקנות בגד מיוחד לחתונה של דוד, היא באמת נהנתה מהחיסכון הזה. קשה להגיד שבן הזוג שלה וילדיה נהנו גם הם.
לרוב אצל נשים חסכון מגיע ממקום אמוציונלי יותר וההתרגשות סביב חצאי שקלים שנחסכו היא מה שמניעה לצמצום ההיסטרי, לאו דווקא תחשיב כלכלי. (בזבוז הזמן על חיפושי מבצעים של עשרות אגורות יכול לגמרי להתקזז עם זמן לימוד מקצוע או עבודות פרילאנס לעצמאית, לדוגמא).
עדיין כדאי לזכור שמה שמשנה באמת את המאזן הכלכלי אלו עשרים האחוזים של ההוצאות הכבדות (כמו דיור, רכב ועוד)
ולשים לב שלא גולשים למצב של אלימות כלכלית כלפי ילדים ובני זוג, שלא סופרים להם את הטישויים, את כמות החלב שהם שמים בקפה, שמפרגנים להם סופגניה בחנוכה, ושלא דופקים להם באמצע המקלחת כדי לחסוך בחשבון המים. (ואצל אנשים אובססיבים לחיסכון, זה יקרה וידרדר להתנהגויות חריפות יותר בהמשך. כל טיפת מים כואבת להם).
הכרתי משפחה שמשעה תשע בערב כל האורות מכובים למעט אור אחד במסדרון,אין אמצעי חימום וקירור למעט מאווררר,מים חמים במשורה...
שיגעון!!!איך אפשר לגדל ככה ילדים בצורה שפויה