נתנו לכם פרוייקט, שלד של סיפור שנראה כך. מה תוסיפו כדי לעבות אותו לכדי סיפור משמעותי?
#אני לא מתכוונת שתשכתבו אותו, אלא טיפים- איך עוברים מסקיצה לתוצר.
#הסיפור מחורטט לחלוטין. נכתב בשביל השאלה ותו לא.
פרק א:
כי רצון הוא תכונה של שרים ומלכים
יושר לב, חריצות, דיוק בלי תזוזה
הן חלק מתכונות צורפי האחוזה
חומרי גלם הכי נדירים
לתוצרים קטנים וגם אדירים
ומעל לכולם יהיה ניצב בגאון
מראהו יכבוש את לב ההמון
כתר מלוכה מזהב מרוקע
בצורות מדהימות שיצר הבוקָע
ואבן ישפה בשלל הגוונים
את המלך תכבד באינספור גינונים.
כי זכינו להיות עבדים פה לעד
למלא את מצוות המלך מיד
בלי להסס
לעזור לבסס
את מלכותו ברצון לנוֹסס.''
#אני לא מתכוונת שתשכתבו אותו, אלא טיפים- איך עוברים מסקיצה לתוצר.
#הסיפור מחורטט לחלוטין. נכתב בשביל השאלה ותו לא.
פרק א:
- שהם עוצרת, מרחרחת את האויר בחוסר רגיעה
- אודם עוצרת אחריה, מקמטת את המצח וכורעת על האדמה
- יהלום דוחף את שניהן, פורץ דרך קדימה, ולשם תופס אותו מאחורה.
- אודם מזדקפת, מנערת את הבגדים מעפר ומסמנת להמשיך
- יהלום רץ, סוחב את לשם אחריו
- שהם ואודם מדלגות בעקבותיהם
- ישפה הקטנה נשארת לבד מאחור, מנסה להשיג את כולם.
- נופך פונה אל אחלמה, מבררת אצלה על מה הרעש
- אחלמה עונה בעצימת עיניים שמחפשים את הנעדרים ונרדמת שוב
- נופך מתעצבנת וניגשת אל ספיר
- ספיר טוענת שלשם ערק מהמחנה והצליח לסחוב איתו גם את יהלום, שהם, אודם וישפה.
- נופך צועקת 'אזמה' ואחלמה מתעוררת.
- תרשיש נכנס לאוהל בצעד עייף, שואל מי אמור לעלות למשמרת
- ברשימה כתוב: שוהם. אף אחד לא מתנדב לעלות במקומה.
- ישפה מתנשפת בקול. מתלבטת באיזו פניה כולם נעלמו.
- היא מחליטה לפנות שמאלה.
- אחרי כמה דקות היא שומעת קולות קצובים, בום בום הפסקה בום
- ישפה ממשיכה להתקדם, הקולות גוברים.
- מצטרפים אליהם שני קולות- עבה ודק.
- היא מציצה מעבר לפתח ורואה גבר וילד מכים עם הפטיש והאיזמל על רצועת מתכת זוהרת ושרים
- ישפה מסתקרנת ונשארת לעמוד שם
- שוהם שמה לב שישפה לא איתם.
- תרשיש בוהה באחלמה ששרועה על מזרון הקטיפה בפינת החדר
- שבו מזדקף מעל קערת הכביסה ומצהיר שהוא עלה אתמול
- ספיר ממלמלת משהו על תורנות אוכל
- תרשיש פונה לפטדה שנכנסה באותו רגע לאוהל ופטדה מסכימה לעלות לעמדה
- נופך לא מתיאשת ושואלת את תרשיש על מה הרעש
- תרשיש אומר לנופך שהוא מדבר רק עם גדולים ופונה החוצה
- נופך נעלבת
- לשם ואודם מתעצבנים שהסכימו לישפה הסקרנית והרחפנית לבוא איתם ומסרבים לחפש אותה
- שהם ויהלום מכירים באחריותם האחים גדולים ומתעקשים לחזור
- הם מחליטים להתפצל, לשם ואודם ימשיכו עד סוף המנהרה ויחכו שם לשהם ויהלום שמכירים את ההמשך.
- יהלום נותן להם הוראות- לזכור ללכת תמיד רק ימינה
- שהם ויהלום מלווים אותם עד הפניה הבאה ימינה, ואז שהם ויהלום מתחילים לחזור אחורה
- שהם שואלת את יהלום בשקט אם לא יתפסו אותם כשהם יחזרו ויהלום משיב שרק הוא מכיר את המנהרה
- ישפה מתקדמת פנימה בלי לשים לב, לא רואה את המדרגה ומתגלגלת לתוך החדר.
- האיש והילד מפסיקים לשיר
- הילד מתכופף מתחת לשולחן בודק מה נפל לו ורואה את ישפה הקטנה
- הוא מרים אותה, מניח על השולחן בחבטה ושואל 'מה זה, דוד?'
- האיש מסתכל ופולט 'פשייייי' ארוך
- פונה לילד ואומר 'כזאת אבן יקרה היתה חסרה לנו בכתר של המלך'
- ישפה נבהלת ומחליפה צבעים
- הילד מתחיל לקפוץ ולרקוד ולשיר את השיר
- נופך נזכרת שפעם יהלום סיפר לה על דרך סתרים לצאת מהחדר. היא מחליטה לצאת בה כדי לברר על מה הרעש.
- היא פונה לצאת אבל תרשיש רואה אותה ונכנס אחריה
- באמצע הדרך היא פוגשת את שהם ולשם והם שואלים את נופך אם היא ראתה את ישפה
- תרשיש עונה במקומה שלא ושואל איפה אודם ויהלום.
- לשם ושהם מבינים שתפסו אותם ומחליטים להיכנע
- הם מראים לתרשיש את הדרך עד לאודם ויהלום וחוזרים לתיבה
- בדרך הם מספרים לנופך למה החליטו לברוח
- הם שמעו שהמלך הזמין כתר חדש, יקר ויפה יותר ממה שהיה לו בשביל יום השנה להכתרה
- הם הבינו שהמלך ירצה לשבץ בו את האבנים היקרות ביותר ולכן החליטו לברוח
- נופך שאלה 'אז בגלל זה הרעש' והם הנהנו
- בשאר הדרך הם שתקו
- כשהגיעו לחדר הם שובצו בתוכנות נקיון כעונש ועבדו עד שעה מאוחרת
- כשקמו בבוקר היה שקט משונה. הפעם תרשיש בא וסיפר לנופך שהצורף מצא את האבן שחיפש לכתר המלך
- באותה שעה שובצה ישפה במרכז הכתר ושרה עם הצורף ואחיינו:
כי רצון הוא תכונה של שרים ומלכים
יושר לב, חריצות, דיוק בלי תזוזה
הן חלק מתכונות צורפי האחוזה
חומרי גלם הכי נדירים
לתוצרים קטנים וגם אדירים
ומעל לכולם יהיה ניצב בגאון
מראהו יכבוש את לב ההמון
כתר מלוכה מזהב מרוקע
בצורות מדהימות שיצר הבוקָע
ואבן ישפה בשלל הגוונים
את המלך תכבד באינספור גינונים.
כי זכינו להיות עבדים פה לעד
למלא את מצוות המלך מיד
בלי להסס
לעזור לבסס
את מלכותו ברצון לנוֹסס.''