צעיר לימים
משתמש רשום
אחת הדילמות הנוראיות שיש לכל מחתנת (מחתנסטע' באידיש לועזית) זה כשהן נתקלות במעשיה הצעירים של הכלה המלבבת - או-אז מתעוררת הדילמה 'האם להגיד או לא', ואם כן - 'מה כן ומה לא'.
וכן נכנסת כלתי (שם בדוי... מקווה שלא תעלו עליה - מי היא!) תחי' - ששומרת על קשר קר עימי.
ובקצרה, היה לנו קשר מטריף יחד - אהבנו/נהננו/התלוצצנו ונראה לי שממש היה לנו נעים ונחמד. .
יום אחד (וכאן הפואנטה) היא התחילה בממלכתיות יתר להתרחק, ולשמור על מגרש נקי (-משויגעריות) ואכמ"ל (דמיונכן הפורה ימלא את החורים).
וקשה לי לראות זאת. אני מתפחלצת (ממש!).
שאלתי - האם עלי להיות השויגער הזאת, המזיעה עם הסינר-המוכתם ומטפחת באמצע המצח, שהיא (מאוד) פתוחה עם הכלה (ומעט מעט קְלַפְטֶה... לא בקטע של רשעות - להפך, לב-טוב!) ופשוט לשאול מה קרה?
או גם אני אשמור על ממלכתי בשתי ידי - לא רוצה? אכבדך! אבל לא אושיט לך חבל הצלה. שתרצי תפני אלי?
דילמה?
דילמה!
שויגעריות נכבדות - תטו מקלדת ותחלנה לכתוב את חוויותיכן והגיגיכן.
מחכה,
וכן נכנסת כלתי (שם בדוי... מקווה שלא תעלו עליה - מי היא!) תחי' - ששומרת על קשר קר עימי.
ובקצרה, היה לנו קשר מטריף יחד - אהבנו/נהננו/התלוצצנו ונראה לי שממש היה לנו נעים ונחמד. .
יום אחד (וכאן הפואנטה) היא התחילה בממלכתיות יתר להתרחק, ולשמור על מגרש נקי (-משויגעריות) ואכמ"ל (דמיונכן הפורה ימלא את החורים).
וקשה לי לראות זאת. אני מתפחלצת (ממש!).
שאלתי - האם עלי להיות השויגער הזאת, המזיעה עם הסינר-המוכתם ומטפחת באמצע המצח, שהיא (מאוד) פתוחה עם הכלה (ומעט מעט קְלַפְטֶה... לא בקטע של רשעות - להפך, לב-טוב!) ופשוט לשאול מה קרה?
או גם אני אשמור על ממלכתי בשתי ידי - לא רוצה? אכבדך! אבל לא אושיט לך חבל הצלה. שתרצי תפני אלי?
דילמה?
דילמה!
שויגעריות נכבדות - תטו מקלדת ותחלנה לכתוב את חוויותיכן והגיגיכן.
מחכה,