זו "המצאה" מאד ישנה.
אולי אתה לא מכיר, אבל יש ספר יהושע, ובו מסופר שאחרי שבני ישראל נכנסו לארץ והצטוו להרוג את כל השבע אומות - התחפשו הגבעונים לאנשים מארץ רחוקה, וכרתו ברית עם יהושע והזקנים, ואחרי שהתברר לבני ישראל שהם רימו עליהם - "וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".
והגמרא בגיטין מסבירה: מי חלה שבועה עילוייהו כלל? כיון דאמרו להו מארץ רחוקה באנו ולא באו, לא חיילה שבועה עילוייהו כלל, והאי דלא קטלינהו? משום קדושת השם.
אז כנראה זו המצאה ישנה מאד של הגמרא, שלמרות שהיה חיוב דאורייתא להרוג את הגבעונים, ולמרות שהשבועה שנשבעו להם לא חלה - אבל "משום קדושת השם" - וכפי שמסביר רש"י - "שלא יאמרו העובדי כוכבים עברו על שבועתן" - הם עברו על דין התורה.
אין ענין לפתוח דיון מפורט
הנקודה די ברורה
לא כל דבר שיהודי חרדי עושה זה חילול ה' כי החילוני לא אוהב את זה
והראיה שהבאת לכאן אין במקומה ודי למבין