ברצוני לכתוב שני תובנות שיועילו לנו רבות בכל הנושא של תמחורים בפרט, ואיך לגשת לעבודה שלנו בכלל. (ולאו דווקא קופי, אלא זה נכון לכל עבודה שהיא)
את שניהם שמעתי מ
@אשר לב וחן חן לו.
1. הגישה שלנו לעבודה בכלל ולכל לקוח בפרט חייבת לשדר את המסר הברור שאין לנו שום דחיפות לקחת את העבודה.
לפעמים נצטרך לעשות סוויץ' בראש, אבל זה חייב להיות ברור אצלינו, כדי שוכל לשדר את זה ללקוח בצורה הברורה ביותר: אני אשמח לעבוד מולך, אבל אין לי שום עניין לעשות את זה. אתה מאיים שתעזוב אותי? שתלך למישהו אחר? בשמחה!
כשניגש לעבודה בצורה הזו, יהיה לנו הרבה יותר קל להחליט מה שווה לי לקחת ומה לא.
כלומר: אם אני מתמחר שעת עבודה שלי במאתיים ש"ח, אזי אם העבודה הזו תכניס לי את הסכום הזה מצויין, ואם לא אני פשוט לא אקח אותה בלי שום נקיפות מצפון, (ובלי שיהיה ללקוח שום סיכוי לנסות ולהזיז אותי מהעמדה שלי כי מצידי הוא יכול לעזוב אותי בשמחה).
איך באמת עושים את זה?
הרי אנחנו כן צריכים לעשות לביתנו, וכן נצרכים לתשלום של הלקוח שיגיע בעקבות העבודה שלנו?
אכן, אנחנו צריכים את הפרנסה שלנו, ולכן חשוב מאוד שתהיה לנו בסיס מסויים כל חודש שעליו אנו מסתמכים, כדי שמכאן והלאה נהיה יותר רגועים בקשר לפרנסה. (בלי לשכוח כמובן שהכול משמיים!)
אפשר לעשות זאת בכמה אופנים:
באמצעות הסתמכות על ההכנסה של בן הזוג,
באמצעות הסתמכות על הכנסה מסודרת אחרת של האדם עצמו, (נניח עבודה קבועה לפנה"צ וכדומה)
או באמצעות עבודה קבועה ומסודרת באותו תחום, שמכניסה סכום קבוע מידי חודש. (אשרי הזוכה, הלוואי על כולנו...). כגון, מוסד או עסק מסויים שמזמין דרכנו עבודות בסכום פלוני מידי חודש,
קצבה או תמיכה מסויימת שמעניקה לנו בסיס מחיה,
וכן הלאה.
2. להחליט כמה העבודה שלנו שווה עבור הלקוח.
שימו לב: לא כמה היא
חשובה עבורו, אלא כמה היא
שווה עבורו.
לדוגמא: אם נכתוב ללקוח קופי על עצרת תפילה, אז נכון שהמודעה מאוד מאוד חשובה לו, אבל היא לא שווה לו, כי לא יהיה לו ממנה שום הכנסות.
אבל אם כתבנו בריף למישהו שמעביר קורס מסויים, וכל לקוח של הקורס משלם עליו אלף שמונה מאות ש"ח, אזי נוכל לקחת בקלות תשלום כולל של 5,000 ש"ח, כי חישוב פשוט יגלה, שאחרי שלושה לקוחות הוא כבר כיסה את הסכום הזה.
בהצלחה!
ו...אשמח לשמוע אם עזרתי!