הרעיון הזה מוצא חן בעיניי, כיוון שמי שילך על פיו כנראה לא יגיע בכלל להיות מהכותבים עליהם דיברה הביקורת במקור.א. תכתוב על מה שאתה עובר ואתה חושב שכולם גם עוברים. סיפור זה כלי תקשורת מיוחד מאוד.
ב. תשתמש בתחפושת של איזה ג’אנר שאתה מתחבר אליו
ג. תחקור ותלמד ותרחיב את דעתך על הנושאים שכבר מעניינים אותך, על הז’אנר שכבר מדבר אליך, אם זה כבד לך, אתה לא מצליח להבין את ההיגיוןוהסבירות בנושא, אתה לא מרגיש איך זה קשור אליך, איך זה מרגש אותך ואיך אתה מזדהה עם זה, תחשוב שוב האם אתה בז’אנר הנכון בשבילך ובשביל הסיפור שאתה מנסה לשתף.
עם כל זאת שאת רוצה שהסופר יבוא כ'משתף', ואף אחד לא יבקר אותו, יתלונן וכו', כי הוא כתב כלפי מעלה, כלשונך, חשוב להבין שכן יש אחריות לטעויות. כי אנחנו ציבור מסוים, ויש הרבה נקודות שהשקפה לא נכונה שנוער\אדם עם אופי לא מספיק חזק, בולע - יפגעו. וזה שהסופר רק רצה לשתף לא עוזר כאן. הוא צריך לשקול את ה'שיתוף' שלו מאוד מאוד.
את לא יכולה לטעות כשמדובר באומנות, את חייבת ליצור מתוך ההשקפה שלך, השאלה לא מה "נכון" אלא מה באמת יעזור לך לצאת לאור.
שהסופרים יבחרו צד בכיף, אני לא חושבת שתפקידם לחנך, רק שלא ינסו למכור לוקשים בשביל לעבור עיניים חרדיות ובמקביל לכתוב משהו אחר לחלוטין.
והנה הגענו לסוגית הפרוגרסיביות מול דמוקרטיה. מי בא להפגין?הסופר כן אחראי על עצמו, מה שיוצא מהפה שלו, ומה הוא עושה במרחב ציבורי.
העם (או החוקים החברתיים שמנהלים את העם) החרדי קובעים איך עלינו להביע את עצמנו. בעיקרון, אתה יכול לחשוב מה שתרצה ולהחשב חרדי, אבל אם תאמר דברים מסויימים בפומבי - תאבד את התואר.
מדובר בהכללה גסה, אבל תתעלמו מהדקויות כרגע. זה לא העניין.
כבר דשו פה בדיונים ארוכים מהו ספר חרדי, וכאן אנחנו נוגעים בדיון - האם אנחנו אמורים לשמור על החוקים המגדירים מהו ספר חרדי?
התשובה הפרקטית היא: כן, כדי שיסכימו לקנות את מה שאתה כותב. גם אם בבית אתה לא מקפיד על הלכות לשון הרע, בספר תקפיד עליהם. כי זה חלק מחוקי המשחק.
התשובה האידיאולוגית היא: לכו לשרשורים שעוסקים בזה.
לצערנו, כיוון שלא מקובל לייצר מותחן משפטי על סכסוך שכנים שמתגלגל כבר עשור בבית דין, מותחן פסיכולוגי על הפרעות נפשיות וכד'.מעבר לזה - כמעט ולא קיים מתח.
יש הרבה דברים שקיימים בציבור אבל לא שימושיים בשל הפסקה הקודמת שכתבתי.
זה סתירה רק אם את עמוק בתוך טווח הנורמה (קרי - בינונית).מצד אחד אין לי יותר מידי ציפיות מסופרים, מצד שני אני מקווה להתעלות על הציפיות האלה באשר לגבי כשאכתוב. זה סתירה?
ממה שקראתי בבלוגים שלך, את בהחלט לא סופרת בינונית, כך שניתן לצפות שגם הספרים שלך יהיו טובים בהרבה מהציפיות שלך.