הנושאים החמים
הנושאים החמים
הוויכוח ביננו הוא שאת טוענת שאפשר לחיות ברמה מסוימת במשך 20 שנה,
ולהמשיך לחיות באותה רמה גם בהגיע עת דודים,
וכל זאת בלי לחסוך משהו מראש.
ואני טוענת שבהגיע עת דודים,
יש הרבה מאוד הוצאות,
זה לא רק הגודל של האולם
זה גם הנדוניה והמתנות, ועוד ועוד.
ובדרך הטבע, אם הבנ"א לא חסך קודם לכן,
אין שום אפשרות שיוכל להמשיך לחיות באותה רמה בהגיע עת דודים.
יתכן שהנקודה של הביגוד של האחיות ספציפית היתה לא נכונה
אבל בטווח הרחב הנקודה בעיני כן נכונה.
נדוניה שלימה באותה רמה בה הנערה היתה רגילה לחיות, וברמה מעט גבוהה מאמא שלה (כפי שמעידות פה רוב הכותבות שהאמהות מאבזרות את בנותיהן יותר יפה ממה שהן מאבזרות את עצמן)
זו חתיכת הוצאה.
ואם לא חסכו אותה קודם, היא לא נופלת מהשמים.
וקשה מאוד לאמא שהיתה רגילה לספק לילדה שלה צרכיה ביד רחבה,
לאמר פתאום בפעם הראשונה- הפעם תבחרי, אין לי אפשרות לספק לך את כל צרכייך..
במיוחד שכפי שכתבי מדובר בזמן רגיש מאוד, בו הילדה עוזבת את הבית.
ואם אצל הילד הראשון מצליחים להסתדר עם הוצאה חד פעמית של עשרות אלפי שקלים,
כשמחתנים אחד אחרי השני זה מצטבר...
ואז עוד יותר קשה לחסוך, כי היי, למה לבכורה קניתם נדוניה בשווי X ואצלי אתם חוסכים?
