התייעצות לא מצליחה לאהוב אותה

[חרמון]

לא קראתי את כל האשכול
את מתמודדת עם ניסיון לא קל ולא פשוט בכלל, גם עיכוב התפתחותי וגם עם הקושי הרגשי
עד שתמצאיפיתרון לטווח הארוך, ממליצה לך לעשות את זה בצורה מאולצת, אפשר מיד אחרי מקלחת כשהיא עוד עטופה במגבת אז הילדים נקיים וריחניים וזה יכול להקל.
המשך הערב, כשהיא ישנה, זה גם אמור ליהות קל יותר, שבי לידה דקה, שתיים, 5 או 10 כמה שאת מסוגלת ותלטפי אותה, מנסיון, זה מאד משפיע רגשית על הילד ובדרכ זה יותר קל, הוא נקי, לא זז
והילדים תמיד מלאכים כשהם ישנים

 

[מרים ב.]

ואוו אני מורידה בפניך את הכובע
אין הרבה שמוכנות להודות ככה בפשטות
על הקשיים שלהם

 

[הנדימן]

יש כאן כבר ערימה לא מבוטלת של כובעים...
מיותר לציין: ובצדק כמובן!

 

[ד' שומר]

אשכול הההההה מרגש של פרוג!
איזה אמא מיוחדת את!
שד' ינחה אותך בעצה הכי נכונה איך לפתור את הבעיה
רק תדעי שאמרתי פרק תהילים להצלחתכן
בשורות טובות

 

[פוינט]

מרגש, שה' ימלא את ליבנו באהבה לכל אלו שסביבנו.

עצם העלאת הנושא ובקשת העזרה, עוזרת להניע לפעולה
את בדרך
ובע"ה תחושי אהבה עזה והשלמה בסופו של תהליך.

שמעתי פעם בהידברות מדיטציה של הרב דניאל כהן
להכניס אהבה בלב כלפי ילד מאתגר
ממקום פנימי של התבוננות, ומשם לעורר את הרגש
זו היתה חויה של דיבור וניגון בכלי נשיפה
ולדעתי זה שווה בשביל נקודת פתיחה טובה יותר

חינוך וילדים: צבי יחזקאלי בשיחה פתוחה עם הרב דניאל כהן

את מי מחנכים קודם - אותי או את הילדים? האם הילדים שלי הם שיבוט של עצמי או שאני מפנה להם מרחב גדילה אמיתי? צבי יחזקאלי נפגש עם הרב דניאל כהן לשיחה פתוחה על חינוך, ילדים ונתינה, בליווי קטעי נגינה ושירה. רוצים לשמוע עוד מהרב דניאל? התקשרו 054-4838762 או כנסו אל www.ravdaniel.net

www.hidabroot.org

ולגבי הכעס שכתבת עליו,
זה הגיוני וטבעי
את מתחילה להבין את עצמך למה את כועסת
תמשיכי להניע את עצמך פנימה לראות מה בדיוק מפריע לך שם
לא ממקום שיפוטי כלפי עצמך, ממקום מבין
כשאת מודעת לנקודת המוצא של הכעס,
מאפשרת לו מקום - הוא כבר פחות מאיים
ומשם תוכלי בע"ה להפוך את הכעס לחמלה.

בע"ה שתראו מכל ילדיכם נחת
מכולם ממש בלב שמח ואוהב

 

[MRF]

יש בהתפתחות הילד הדרכת הורים מעו"ס קלינית שמומחית לעבוד עם ילדים\ הורים לילדים עם שלל בעיות
כל שאלה בגידול\ חינוך הילד אפשר לשאול כמו למה הוא... ואיך להגיב... הסבר להתנהגויות איך למנוע, איך להפעיל וכו'
בהתפתחות הילד כנפי נשרים יש את הילה שטרן שעונה ופוטרת בעיות מכל הסוגים
כשהתנהגויות מעצבנות ומוצאים דרך לפתרון זה כבר עוזר המון

 

[דיסי]

אולי מרוב עייפות והשקעה שאת נותנת לה את מגיעה לסף
ואז האהבה שהיא טבעית
ופורצת רק כשהנפש משוחררת - נחסמת
במקרה כזה הפתרון לדאוג לעצמך להרפיות ואנרגיות חיצוניות בכל מיני הזדמנויות

 

[MALKIP]

נדהמתי מהעוצמה שלך, אמא.
לעשות כל מה שאפשר בשביל הילדה שלך, עד.... להביא את עצמך לאשכול בפרוג...
המודעות שלך די נדירה לדורנו, שתדעי! והיופי שאת כל כך מבקשת להתקדם בזה. זה מרגש ממש!

בכל זאת. ערב ר"ה... אולי. אולי כל פעם שאת רוצה ולא מסוגלת, במקום זה, באותו רגע, רק להגיד את זה לה'?!
אולי. וסליחה אם מה שכתבתי לא מתאים.
המון המון כח, מבעל הכוחות כולם!!!

 

[עדי זהב]

הכנתי במיוחד בשבילך

אוף כמה שאת קולעת. אני הכי אמא כזאת
רק אתמול הכנתי בלב גדוש ונרגש עוגה לילד שהתחיל גמרא
את כ"כ צודקת!
תודה!

אין הרבה שמוכנות להודות ככה בפשטות

מיותר לציין: ובצדק כמובן!

איזה אמא מיוחדת את!

רק תדעי שאמרתי פרק תהילים להצלחתכן

נדהמתי מהעוצמה שלך, אמא.

אני לא יכולה לתאר את הכוחות שנמסכו בי מהאנשים הטובים פה.
לא העליתי בדעתי כמה מילים טובות נותנות כח, וזה נתן לי המון כח להמשיך הלאה את מעגל הטוב והנתינה.
ריגשתם.
האמת אני ממש נבוכה מהתגובות, לא חשבתי שזה מיוחד שאמא רוצה להיות טובה יותר. כולנו ככה, לא?!
אמהות זה עם של נקיפות מצפון ורגשות...

בכל זאת. ערב ר"ה... אולי. אולי כל פעם שאת רוצה ולא מסוגלת, במקום זה, באותו רגע, רק להגיד את זה לה'?!

כמה אמיתי וכמה נכון!
תודה על התזכורת

 

[בי. נ]

בלת"ק.

1. כדאי אולי לערער על ההנחה ש'אני לא מצליחה לאהוב אותה'.
לפעמים אמא מאשימה את עצמה יותר מדי, שווה בדיקה אם ההאשמות כאן לא מוגזמות.
מה, וכי באמת אני לא אוהבת אותה? האם אהבת אם לילדיה חייבת להתבטא באותה צורה אצל כל הילדים? למה אני כל כך הרבה דואגת ועוזרת לה? ואיך ארגיש ומה אעשה אם חלילה היא תהיה בסכנה?

מותר לכם להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמכם ועם התפקיד. ה' לא טעה כשנתן בכם אמון, גם לגבי הילדה הזו!

2. ליווי מקצועי.
מטפלת רגשית טובה, שמכירה היטב גם את עולם הנחיית ההורים.
יש כאן הרבה אשכולות על זה. אם בכל זאת תרצו המלצה פנו אלי בפרטי.

 

[חוחית]

. כדאי אולי לערער על ההנחה ש'אני לא מצליחה לאהוב אותה'.
לפעמים אמא מאשימה את עצמה יותר מדי, שווה בדיקה אם ההאשמות כאן לא מוגזמות.
מה, וכי באמת אני לא אוהבת אותה? האם אהבת אם לילדיה חייבת להתבטא באותה צורה אצל כל הילדים? למה אני כל כך הרבה דואגת ועוזרת לה? ואיך ארגיש ומה אעשה אם חלילה היא תהיה בסכנה?

מותר לכם להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמכם ועם התפקיד. ה' לא טעה כשנתן בכם אמון, גם לגבי הילדה הזו!

סליחה, אבל אני חיבת להגיב על זה.
אם יש לאמא כזו הרגשה, יש לזה סיבה.
אמהות לא מדמינות דברים...
המודעות היא הדרך להגיע לפתרון
@עדי זהב אני מאד מעריכה את הכנות הזאת! לא לכל אמא יש את האומץ להסתכל למציאות בעינים.
שד' יוביל אותך לפתרון בדרך המושלמת, בקלות ובמהירות!

 

[בי. נ]

סליחה, אבל אני חיבת להגיב על זה.
אם יש לאמא כזו הרגשה, יש לזה סיבה.
אמהות לא מדמינות דברים...
המודעות היא הדרך להגיע לפתרון
@עדי זהב אני מאד מעריכה את הכנות הזאת! לא לכל אמא יש את האומץ להסתכל למציאות בעינים.
שד' יוביל אותך לפתרון בדרך המושלמת, בקלות ובמהירות!

תודה על החידוד, אדגיש כדי שיהיה מובן:

אין ספק שיש כאן קושי, וחייבים לטפל בו. הזנחה שלו לא תעלים אותו, וכנראה כן תעצים אותו.
בדיוק לכן כתבתי שצריך טיפול רגשי וכו'.

אבל עד אז, אין סיבה שאמא תאשים את עצמה במשהו לא נכון.
תחושת האשמה שתוקפת אמהות המתמודדות עם סיטואציה כמו זו שפותחת האשכול מתארת, היא בדרך כלל מוגזמת.

אם אמא מרגישה שהיא לא אוהבת את הילדה שלה, היא מאשימה את עצמה שהיא לא אוהבת את הילדה.
אבל אם היא מבינה שהיא כן אוהבת את הילדה, אלא שיש לה קושי לגיטימי בהבעה / הכלה של האהבה או קושי אחר, היא לא מלאה בתחושות אשמה קשות ומזיקות.

 

[nhfk]

את באמת מדהימה אני ממש דומעת

כעס זה הגנה על הנפש, זה בריחה.
תנסי לקלוט את הבזק הרגש הקטנטן שקופץ לפני הכעס
הכאב
מה כואב לך?

עריכה:
יש לך קושי כלשהו, הבת שלך רק מטגררת אותו. הקב"ה שלך אותה ואותך למערכת היחסים הזו כדי להציף אותו. זו מתנה. אנשים חיים ככה שנים.
אם תלכי לטיפול תגלי שיש מתחת לפני הקרקע משהו, וכשתשחררי אותו פתאום תנשמי
פתאום תראי השפעה מבורכת בכל תחום בחיים שלך

 

[!!Hello]

כל הכבוד לך, מעריכה מאוד!!
כאמא לילדה מיוחדת ומעוכבת התפתחות, אני מזדהה לפעמים עם הרגשות שכתבת, דווקא בגלל שהילדים האלו לא עונים לציפיות שלנו ודורשים הרבה מאמץ ועבודה קשה ועקבית
מסכימה עם מה שכתבו לפני שהרגש של אהבה קיים רק שיש דברים שמונעים ממנו לפרוץ החוצה וכן שלפעמים זה פוגש אותנו במקומות של קונפליטים שלנו עם עצמנו
מה שלי עזר:1. ראיתי שכשהיא לא נקיה/ לא מסודרת /חוזרת לי מהגן לא נקיה ומסודרת/ עם בגדים לא תואמים בגלל הרטבות וכו' זה מפריע לי
ולכן כשאני תופסת את עצמי שזו הנקודה, אני עוצרת מסרקת אותה, מסדרת אותה ולפעמים עושה לה אמבטיה באמצע היום בשביל שתהיה נקיה ומסודרת ואז קל יותר
2. אפשר להתחיל עם דגדוגים, לדגדג אותה קצת ואז הצחוק של שתיכן משחרר ונותן אהבה
3. הנחית הורים/ טיפול רגשי יכול לעזור
4. להשלים עם זה שהילדה לא מושלמת...
הרבה הצלחה וס"ד

 

[מהממתתת]

זה כזה נורא שהאימא לא מחבקת ואוהבת את הילדה שלה?
שואלת בתור אחת שבחיים לא קיבלה חום ואהבה.
ומכירה עוד הרבה כאלה.

 

[עדי זהב]

היא כן אוהבת את הילדה, אלא שיש לה קושי לגיטימי בהבעה / הכלה של האהבה או קושי אחר

מאמינה שזו הגדרה מדויקת.

זה כזה נורא שהאימא לא מחבקת ואוהבת את הילדה שלה?

לדעתי כן.
בפרט שהילדה רואה בעיניים כלות את שאר האחים, אם הבנתי נכון- בשונה כנראה מהמקרה שלך.

 

[מהממתתת]

מאמינה שזו הגדרה מדויקת.

לדעתי כן.
בפרט שהילדה רואה בעיניים כלות את שאר האחים, אם הבנתי נכון- בשונה כנראה מהמקרה שלך.

דווקא אצלי כן לאחיות שלי ולאחים שלי היה...
ולי לא. בחיים.

 

[כהן אושרת]

התחברתי למה שרשמו כאן לשבת עם הילדה אחרי שנרדמת ללטף ולחבק...
אני מוסיפה: תוך כדי להתפלל שהשם יתן לכן חיבור אמיתי - חיובי ולכתוב כל יום 2-3 דברים טובים/ מחברים / משמחים שהיו מול הילדה.
ביום למחרת העין והלב יחפשו דברים טובים כדי לרשום בערב וממילא יהיה חיבור מוברך.
הרבה הצלחה!

 

[פלמוניה]

בלת"ק
את אמא מהממת!
זה מעיק מאד להעניק אהבה כשיש קושי אסטטי או הגייני
אבל את יכולה ללטף את השער מאחור או לסלסל אותו, לדגדג, לצבוט קלות בזרוע, להחליק על הגב, לעסות את הכתף, מגע של חיבה לא חייב להיות בפנים דווקא
להגיד לה קניתי לך את זה כי אני כ"כ אוהבת אותך, הכנתי לך במיוחד את המאכל הזה כי חשבתי עלייך...
נסי לכתוב במחברת כל יום 5 דברים טובים עליה, שראית שהיא עושה, שאת מרגישה, שאמרו לך, זה עוזר פלאים למרות שזה נשמע טיפשי (ואל תסתפקי במחשבה, תכתבי דווקא)

 

[סלט פרות]

קודם כל כל הכבוד לך על העלאת הנושא,
אני חושבת שיש עוד אמהות שחשות כך אפילו במידה מועטה כלפי ילד/ה ולא מעיזים לדבר את זה..
אז שאפו על האומץ..!
יש לי עיצה קטנה שניסיתי אותה בעבר והיא עזרה לי ממש, עשיתי אותה על ילד מאתגר במיוחד עם בעיות התנהגות.
קניתי פנקס קטן. וכל יום , בסוף יום העברתי אותו מול עייני במחשבה, וחשבתי על משהו טוב שראיתי בו או שעשה, משהו אחד, ואותו רשמתי בפינקס, עם תאריך של אותו יום , בהתחלה זה היה לעצמי. ממש ש"ב של עצמי, אחרי תקופה שיתפתי אותו והראתי לו מה רשמתי עליו בכל יום, זה היה מדהים. קודם כל המחשבה שלי השתנתה, ראיתי כמה טוב יש בו, וזה גרם ממש לחיבור, ודבר שני זה היה כ"כ משמעותי לילד. פשוט נפעמתי. בהמשך עוד הצלחתי למצוא כמה דברים זה פשוט היה תהליך מרתק.