התייעצות לא מוכנה לסלוח

[תהילתית]

היא פגועה כי חשדו בה לשווא- זו המציאות. זה לא שצריך להכריע מי צודק.
את אומרת- אולי זה סיפור ממוצא ולא חשדו בה לשווא- אולי.
אבל בהינתן הסיפור- אנשים מגיבים.
השאלה היא לא- האם לדעתכם לבחורה שמתעסקת בשיעור יש אייפון...

ממש לא ניסיתי להכריע מי צודק וגם לא אמרתי שהסיפור מומצא!וגם לא אמרתי שכרגע יש לה אייפון....כל כך לא אוהבת שמסלפים תגובות.
אני הרגשתי צורך להגיב שאי אפשר רק לדרוש מהמורה לבקש סליחה כל עוד לא שמעו את הצד שלה והמצב של אייפונים קיים ולא בקטנה בכלל.וזה בעקבות התגובות החוזרות שהמורה חייבת להתנצל.ואגב אני לא מורה.

 

[זמר אלוף]

יש משפט שאומר: כשאתה מספר את הסיפור שלך בלי לבכות, זה אומר שהחלמת.
היא כבר מספרת את הסיפור שלה בלי לבכות, אך כשהיא ספרה לי את זה לפני כמה ימים, שנינו ביחד בכינו...
המשפט לא כ"כ נכון, כי נשאר הרגש הנוראי וכשזה צף.....

המשפט ממש לא נכון!!!!

 

[ד. פריד]

מסתבר שמעבר לקישורי הוראה והבנה בנפש, יש דברים שלא עושים.
לא פוגעים בבן אדם בלי להיות בטוחים במאה אחוז שזה אכן היה, ושזה עלול לפגוע בתלמידים אחרים.
מגיל 0 מלמדים אותנו: "אל תדון את חברך...", "המלבין פני חברו ברבים כאילו.." ובכלל, להיכן נעלמו ה'תודה, בבקשה, סליחה'?
ודרך ארץ קדמה לתורה וכו'. יש כל כך הרבה דברים שאפשר להעלותם, כדי לא לפגוע בחבר. אלה לא נעלמים כשמגיעים להוראה, ולא צריך להבין בנפש כדי לקיים את המצוות הפשוטות האלו. שלפי ריה"ל הם נקראים 'המעשים הידועים'.
והלואי שנראה את זה כל הזמן לנגד עינינו, ולא נטעה, ולא נפגע באף אחד.

כל מילה.
אגב, באגרו"מ פסק שאסור להרגיל ילדים להלשין על חבריהם, כי בד"כ אין כוונתם של הילדים (ולכאו' יש להוסיף גם של המורים...) לתועלת, אלא להחתחבב על הצוות וכד'. וודאי שאין הילדים בודקים אם לא ייגרם על ידי סיפורם יותר נזק מהראוי...
כמדומני שלא נהגו כך בת"ת שבו למדתי, וחוששני שיש בכך קצת אכזריות מצד הצוות כלפי המלשינים שהרי הם אמורים להבין מה זה עושה חברתית לאותם ילדים.

 

[ד. פריד]

אם מישהו יפנה למורה שהתלמידה נפגעה, המורה תבקש סליחה? (לפחות יש סיכוי כזה)
אם כן אפשר לשלוח לה ממייל שהיא לא מכירה (אפשר לפתוח מייל חדש) את הסיפור ושהתלמידה מאד נפגעה וכו'

במקרים רבים זה ייתן למורה רק חומר נוסף לרדת עליה ולהשפיל אותה. לכן כל עוד שהיא באותו מוסד, יש כאן סיכון לא קטן בדרך הפעולה הזו.

 

[ד. פריד]

הזמן יעשה את שלו
לגבי חובה, ודאי שאין לה חובה לסלוח
אבל הבחורה צריכה לדעת שהחיים עוד לפניה והיא הולכת להיפגע הרבה יותר מזה!
אם עכשיו היא לא תיסלח איך היא תתקדם בחיים?
(זו באמת פגיעה קטנה ביחס להמשך החיים ולמרות שלבחורה במצבה העכשווי זו טרגדיה אם כל זאת מוטל עליה להסתכל בהסתכלות יותר בוגרת על המשך החיים)

נקודה למחשבה:
חובה מוטלת על הכהנים לברך את ברכת כהנים באהבה,
ואם יש להם קפידא על מישהו מהמתפללים אסור להם לברך
רק תדמיינו לכם סיטואציה שכהן הולך לכיוון ההיכל בשביל לעלות ולברך את הציבור
ורגע לפני שהוא עולה דוחף אותו מישהו וצועק עליו ומלבין את פניו ברבים
הכהן הפגוע והאדום מבושה מתעשת מהידיעה שעוד כמה דקות הוא מתחיל לברך
אך פתאום בהיותו על הדוכן הוא נזכר במילים :לברך את עמו ישראל באהבה!
באהבה? למחול ולסלוח אני לא מצליח, באהבה?
כן באהבה, זוהי החובה שמוטלת עליו לאהוב את אותו אדם ולברך אותו באהבה!!
הסיטואציה המתוארת כאן קרתה לי בשינוי קל
אני אגיד לכם שזה היה קל אני אשקר אבל מה פירוש זוהי החובה
ואם לא ההייתי מתגבר ומוחל וסולח עד כדי אהבה לאותו יהודי
אז הברכה לא הייתה מתקיימת וגם אני הייתי מפסיד את הברכה מהקב"ה
(כהן שמברך את עם ישראל מובטח לו ברכה מהקב"ה)
מאז אותו מעשה גילתי שלסלוח זה דבר שבידך ואפשר לקיימו בין רגע!
רק צריך רגע להיכנס לנעליים של האחר
אבל חשוב קודם כל לפני שנכנסים לנעלים של האחר לזכור להוריד את הנעליים שלנו!
ישנם אנשים שרואים את האחר אבל לא זורקים את העצמיות והאגו האישי לפני שנכנסים לנעלים שלו..

כל הכבוד לך, וזה בהחלט ראוי להערכה.
רק שלא כל האנשים שווים, וודאי שאי אפשר להשוות גבר בוגר מול אדם רגיל לבחורה צעירה מול מורה שהיא כפופה איליה ואנשים מתייחסים איליה יותר ברצינות מאשר לאדם חסר מעצורים בבית כנסת.

אני אישית גם חטפתי על הראש השפלות שאם הייתי כותב אותם כאן הייתי מושהה מפרוג... ולא הזיז לי בכלל. משום שזה פשוט בעיה של השני שאין לו גבולות, ואם הייתי עונה לו זה רק היה מגביר את המהומה וגם הייתי יורד לרמה שלו... רק שזה אדם שלא הייתי תחת מרותו, וגם הייתי בן 23. כך שזה לא דומה. וגם זה היה רק בפני 6 אנשים.

 

[תחת התפוח]

בלת"ק
אני וחברות שלי עברנו משהו דומה לפני שנים עד היום מתכווץ לי הלב כשאני נזכרת בזה.. אני וחברות שלי היינו בוכות כשהיינו נזכרות בזה שנים אח"כ.
כמובן שכיהודיה טובה סלחתי לה ביום כיפור, אך זה לא סותר את תחושת העלבון ההשפלה והכאב שנשארו בלב. עד היום אני מצטערת שלא סגרתי את המעגל עם אותה מורה. שהיום כמבוגרת אני מצליחה לראות אותה בפשטות כמו אישה ששגתה.
אני מניחה שהסיבה שלא עשיתי את זה היתה הפחד מזלזול והשפלה נוספת. אם יש דרך לפתוח ולפתור את הדברים אני חושבת שכדאי, מי שלא עבר כזה דבר לא מבין כמה זה מצלק את הנפש.
לסיכום, אני חושבת שהמחילה היא רק השלכה של טיפול אמיתי ועמוק בכאב שנגרם.
והכי חשוב, בחורה יקרה ואהובה, אל תתחילי להשתכנע שאת לא טובה או אחת שמסוגלת לזה. את מדהימה ואמנם גם המורה הכי חשובה שאולי עזרה להמון בנות אחרות יכולה לטעות. אל תטעי לחשוב שאת לא בסדר.

 

[הודיה בן חיים]

מישהי אחרת שמכירה אותה

אז אולי עוד לא הגיע הזמן שלה לסלוח?

 

[ד. פריד]

יש דבר אחד שייתכן שיוריד חלק מהמעמסה הנפשית. וזה לומר לבחורה שאחרי הכל היא קנתה כאן כלי שאי אפשר לקנות בשום דרך אחרת. היא תהיה מסוגלת בעתיד לעזור לילדיה או תלמידותיה או מטופלותיה או חברותיה להתמודד מול דבר כזה, כי רק מי שעברה דבר כזה יכולה באמת להבין את התחושה. ולמעשה היא קנתה כאן כלי נדיר שאין לו אח ורע.
זה כמובן לא סיבה לסלוח, אבל זה בהחלט יכול להוריד ממנה חלק מהמעמסה הנפשית על מה שקרה לה.

(חוץ מזה לא יסולא בפז ההבנה שגם אישה חרדית חשובה עלולה לפעול בחוסר אחראיות וחוסר יראת שמיים. אם כל הציבור היה חווה זאת על בשרו, היו הרבה פחות אברכים שנעקצו בהשקעות למיניהם שהומלצו ע"י בעל זקן כזה או אחר. לי אישית התנסות בחוסר עמידה קיצוני במילה מצד "איש חינוך" שמוסר שיחות בישיבה, והוא גם בן של... גרם לי לא להאמין לאף אחד כשחיפשתי דירה. ואפשר לומר שניצלתי לפחות משני דירות בעייתיות בעקבות כך.)

 

[סטיל יאנג]

ממש לא ניסיתי להכריע מי צודק וגם לא אמרתי שהסיפור מומצא!וגם לא אמרתי שכרגע יש לה אייפון....כל כך לא אוהבת שמסלפים תגובות.
אני הרגשתי צורך להגיב שאי אפשר רק לדרוש מהמורה לבקש סליחה כל עוד לא שמעו את הצד שלה והמצב של אייפונים קיים ולא בקטנה בכלל.וזה בעקבות התגובות החוזרות שהמורה חייבת להתנצל.ואגב אני לא מורה.

זה לא משנה אם יש לה אייפון או לא. גם אם היא הייתה בטוחה (בסיטואציה אחרת בואי נניח) שיש לה.
אסור לפגוע ככה! לא ישירות. זה לא ממש הסיפור.

 

[תהילתית]

זה לא משנה אם יש לה אייפון או לא. גם אם היא הייתה בטוחה (בסיטואציה אחרת בואי נניח) שיש לה.
אסור לפגוע ככה! לא ישירות. זה לא ממש הסיפור.

לא יודעת איך הדברים נאמרו.אולי פספסתי את אחת התגובות או שלא פירטו כאן.נכון בודאי שאסור לפגוע ובטח שלא ברבים!!(לפעמים יש למען ישמעו וייראו כמובן אולי לא קשור למקרה הנ"ל)
בנוסף,דברי חכמים בנחת נשמעים
וכל שכן מוסר צריך להיאמר בצורה שיתקבל,וכשמדובר בחשד בלבד-כל שכן שאין להטיח דברים ישירות באופן פוגעני ומלבין!!
אפשרי שפגיעה באופן כללי(דווקא בעניין רוחני אך לא רק) יכולה אפילו להביא לפריקת עול תו"מ .
בל נשכח שהחושד בכשרים לוקה בגופו...

 

[ארמון חול]

צר לי לאכזב אך המצב בסמינרים היום בכי רע לא רוצה חלילה להוציא שם רע על בנות או סמינרים מסויימים אך מכירה באופן אישי קבוצה שלימה בכיתה ט סמינר חרדי חזק שמחביאות אייפונים בתיק ,האם הן תודינה על כך? הרי חלקן אפילו ההורים לא יודעים!.

אוי אוי אוי שאומי ארור

 

[חיפושיתוש]

היא סוג בחורה שוחרת חסד בדם... וזה אחת הסיבות שהיא לא יכולה לשאת את זה, זה בחירה של המורה, היא כמו כל הבנות, אוהבת לצייר, ולדבר ולקשקש בשיעור.... זה לא נקרא להחשיד

כתבתי חסד במקום צדק

 

[חיפושיתוש]

מובן שכיהודיה טובה סלחתי לה ביום כיפור,

ממש לא היית צריכה כיהודיה טובה לסלוח לה ביום הכיפורים
ממש לא!!! היא בקשה סליחה?

 

[חיפושיתוש]

זה גם לא נורמלי לחשוד בבחורה על מכשיר לא כשר אם היא מתעסקת בשיעור
אף אחת לא מספיק טפשה בשביל להביא איפון לסמניר

וגם להתעסק איתו בשיעור

 

[ד. פריד]

כתבתי חסד במקום צדק

זה בהחלט קשה להיות שוחרת צדק בעוד אנחנו נמצאים בעלמא דשיקרא, נער הייתי ולפני שזקנתי הספקתי לראות הרבה עוולות שזועקות לשמיים. (לצערי חלקן גדולות אפי' יותר מהנושא שבאשכול) גם אני שוחר צדק בטבעי, רק השלמתי עם הזמן עם זה שאני חי בעולם מלא עיוותים. ההשלמה עזרה לי לא להתרגש מעוולות, ולהסתפק ברחמים על הסובלים מהם, ובניסיון לעזור במידה וזה בידי. וכשאני הנפגע להתמקד באפשרויות למזער נזקים ולא לקחת ללב.
יכול להיות שגם במקרה הזה השלמה עם זה שיש עיוותים רבים תועיל להקהות חלק מעוצמת הכאב.

 

[סמינר דוד]

במקרים רבים זה ייתן למורה רק חומר נוסף לרדת עליה ולהשפיל אותה. לכן כל עוד שהיא באותו מוסד, יש כאן סיכון לא קטן בדרך הפעולה הזו.

לא נראה לי שעולם המורות/מלמדים נמצא במקום הזה.
אני כן מאמינה שהם נכנסים לרוטינה של התנהגויות, שיכולות גם לפגוע, ולא מקדישים לזה זמן. אבל אני באמת מאמינה שלרוב המורות יש לב, והן רוצות להשאר במקום אהוב, נעים, מכבד...

 

[Chaya Lea]

אבל מניסיון...
הזמן תמידדד עושה את שלו

תמיד? ממש לא!
מניסיון...

 

[%IOO]

אך בלב שלה היא שונאת את המורה שגרמה לה לזה, והיא לא מוכנה לסלוח לה גם אם אותה המורה תבקש סליחה.....
הבעיה שהמורה מעולם לא אמרה לה סליחה או התנצלה גם כשהם היו בתוך הרחש בחש....

למה היא אמורה לסלוח לה אם היא לא בקשה סליחה בכלל
לא הבנתי

 

[חיפושיתוש]

למה היא אמורה לסלוח לה אם היא לא בקשה סליחה בכלל
לא הבנתי

היא באמת לא אמורה לסלוח...

 

[אחד1אפס]

לדעתי המורה כבר ראתה את השרשור.....

ומחר תבקש סליחה!!

נו היה או לא היה