כתיב חסר/מלא בספרים תורניים

[rmoses1]

היי. אני מתרגם ספר תורני לעברית והלקוח טוען שמקובל היום להשתמש בכתיב חסר בספרים תורניים לא מנוקדים. למשל שמים במקום שמיים.
מה דעתכם?

 

[לצדדין קתני]

הוא צודק, אבל באופן חלקי, 'שמים' - כן, אבל לא 'בקר' חלף 'בוקר'.

 

[ברון]

היי. אני מתרגם ספר תורני לעברית והלקוח טוען שמקובל היום להשתמש בכתיב חסר בספרים תורניים לא מנוקדים. למשל שמים במקום שמיים.
מה דעתכם?

בספרים אנ"שיים זה בהחלט כך.

בספרים המיועדים לקהלים נרחבים יותר (מורות וכדו') זה אולי אחרת.

 

[לצדדין קתני]

בספרים אנ"שיים זה בהחלט כך.

הוא דיבר על ספרות תורנית.

 

[ברון]

הוא דיבר על ספרות תורנית.

גם בזה יש ויש. כפי שהסברתי תלוי לאיזה קהל יעד הספר משווק.
אינו דומה חיבור על שו"ע יו"ד, לספר רעיונות על פרשת השבוע ...

 

[סערצע]

הוא צודק, אבל באופן חלקי, 'שמים' - כן, אבל לא 'בקר' חלף 'בוקר'.

גא"מ.

[ברור ש'ספרות תורנית' - בנושא זה - פירושה 'ספרים אנ"שיים', כהגדרה בא' התגובות].

 

[עםהספר]

בכל מקרה, מה שבאמת חשוב, זה להקפיד על אחידות, מרגיז ביותר לגלות מילה כתובה פעמיים באותה שורה, פעם בכתיב חסר ופעם במלא.

 

[רוחי בלבוחי]

בכל מקרה, מה שבאמת חשוב, זה להקפיד על אחידות, מרגיז ביותר לגלות מילה כתובה פעמיים באותה שורה, פעם בכתיב חסר ופעם במלא.

נכון מאד.
ובנוסף כמו שהזכירו פה למעלה, לשים לב במילים שיכולות לקבל משמעות שונה בכתיב חסר, למלא את הכתיב.

 

[רשרשון]

כתיב חסר בתנאי שאין מילה דומה לה שיכולה לבלבל.

עיין בספר "הכתב והמכתב" של הרב עובדיה חן.