מותר לי לכתוב שהכוונה בהודעה שלי לא הייתה מה שאת הבנת והוצאת ממנה?
רציתי להביא כיוון אחר של הסתכלות.
כן, תופתעי לשמוע אבל יש כזה.
דוגרי - אין על אחיינים בעולם!
אבל יש את המקום שזה קשה.
כן. ק ש ה !
זה שהם חמודים ומתוקים ואני נהנית איתם זה לא סותר את הקושי.
כי לפעמים קשה לוותר על החדר שלי בשבת לטובתם.
ולפעמים קשה שהם באים אחר צהריים כשאני לפני מבחן גדול.
ואולי זה יראה לך מוזר, אבל ממש לפעמים אני פשוט רוצה שקט.
ולא, לא קשה לי לפרגן להם בכלל, אני יודעת טוב מאוד של מי הבית שאני גרה בו, אבל פספסת נקודה חשובה - הרווקות גרות בבית של ההורים. לא נמצאות בו להנאתן.
וכמו שלפעמים ההורים רוצים קצת שקט, גם לרווקות שבבית מותר לבקש אותו.
ואני מקווה שההודעה הזו תובן יותר ושדבריי לא יוצאו מהקשרם כמו שקרה קודם
זה אולי יפתיע אותך שאני אכתוב
ואולי אפילו יראה לך מוזר
אבל לבוא להורים כשיש לך כבר משפחה מבורכת
זה בד"כ לא איזה חוויה גדולה..
מנוחה וודאי שלא.
את צריכה להשאיר את הבית
שלך נקי ומסודר כמו כל שבת
לעבור נסיעה מעייפת ואז להגיע לבית שלא שלך ושוב לארגן מצעים לפתוח מיטות לחפש כריות ושמיכות ולמצוא פינה לכל ילד.
וכמובן ישנים צפופים במיטות לא שלכם.
אחרי שבוע עמוס של עבודה - זה לא מאד נחמד.
זה ממש מעייף.
זה גם לא יפה לבוא בידיים ריקות אז את נסחבת באוטובוס המהביל עם סלט, פשטידה או מאפה.
וביחד עם כל זה צריך כמובן לא לנצל את האחות הרווקה, שלא יפריעו לה לישון בלילה / בצהריים, שלא ידעו לה בחפצים, שלא ירעישו, יבלגנו וכמובן לעזור לסדר ולהגיש.
אני לא אומרת את זה בציניות.
באמת האחות לא אשמה. והיא חלילה לא משרתת.
אבל נוצר מצב שכבר שוקלים פעם פעמיים ושלוש אם לבוא להורים ובאיזה תדירות.
ואם עושים את זה - זה בשביל כיבוד הורים.
במידה והאחיות באות לקראת, למרות שהן לא חייבות, זה יכול להקל על החוויה.
וזה רק למען כיבוד הורים. ההורים שלך ושל אחותך הנשואה.
תעשי סקר סביבך ותגלי שככל שהמשפחה גדלה פשוט מעדיפים להשאר בבית...
ובסופו של דבר אתם לא רוצים להיות שבת אחרי שבת לבד. אבא אמא מזדקנים ו2 ילדי זקונים....