דרוש מידע כשמתארחים אצל ההורים...........

[חילך לאורייתא]

בתור זוג צעיר שאני מסתכל לשנה הראשונה אני חושב לעצמי איזה אגואיסט הייתי שניצלתי את מה שהציעו לי והציעו לי בשמחה אבל היום אני חושב שגם אם מציעים לי בשמחה מיטה וכו אני לא תמיד יקח כי בסוף לאח או לאחות שמציעים רק רוצים להראות שהם נחמדים ללא תמיד מתכונים שבאמת ינצלו את הנחמדות שלהם!

 

[תמי אחת]

סליחה? אחיות שלי משרתות? אין להן את החיים שלהן?
גם הן אחרי שבוע מתיש של לימודים ומבחנים. הן עבדו כל חמישי- שישי בהכנות לשבת. לא מבינה למה הן אמורות לשמור לי על הילדים. הילדים הם פיקדון שאני קיבלתי, לא הן.
כמובן שאני לא מתנגדת לעזרה - אם הן מציעות מיוזמתן. במקרים חריגים (שבוע מתיש במיוחד/ לילות לבנים וכד') אני כן אבקש עזרה, אבל בתור בקשה. ממש לא דרישה. ועם נכנות לקבל סירוב.
עוד משהו - פינוקים!!! רוצו שאחיות ישמחו לעזור לכן? תדחפו פינוקים. מתנה (אפילו קטנה) ביום הולדת. טלפון מתעניין אחרי מבחן קשה, שוקולד טוב סתם כשמגיעים וכו'.

 

[קופיUX]

אני תמיד אומרת לאחיות שלי
אני הבאתי את הילדים לעולם - האחריות היא עלי.
בא לכן? מתאים לכן? אשמח.
לא מתאים לכן? תשמרו את ה'חיבים' לעתיד שלכן. יהיה לכן מספיק שנים להשקיע בילדים שלכן.

 

[רפ]

הילדים איתנו כל הזמן, אנחנו מציעים לבד את המיטות אף אחד לא משרת אותנו!!

יכול להיות שזו הסיבה ש-

אנחנו כמעט ולא באים

?

אצלנו אנחנו מביאים את המצעים מהבית - למה שהאחות הקטנה תסבול מסלי כביסה מלאים?
באים ביום חמישי בשביל לעזור בבישולים (וכמובן משאירים את הילדים אצל בייביסיטר) - למה שהאחות הקטנה תצטרך להתאמץ יותר מכל שבוע?
בשבת כמובן ישנים הורים + 8 ילדים בחדר אחד, בשביל למנוע סבל מהאחות הקטנה ולאפשר לה אפילו לארח חברה.
ואחרי הצהריים לא ישנים, חלילה! שומרים על כל הילדים שלא ייכנסו בטעות לחדר של האחות הקטנה שמשלימה את השינה של כל השבוע...

ולכן אף פעם לא באים.

וברצינות - כשכל אחת באה בגישה של מה היא יכולה לעשות ולסייע ולהקל, הכל טוב.
ומי שבאה בגישה של "תנצלו אותי כמה שפחות", תרגיש תמיד מנוצלת.

 

[E416]

בתור אחות רווקה בבית שמזמןןן עברה את גיל 14-15
נראלי הכי מפנקת ועוזרת שאפשר....
מצעים, ביביסיטר- גם לא בשבת וגם נוסעת לרחוק , מפנקת במלאאא מתנות
אני אוהבת מאודדד את האחיינים ועוזרת מלאאאא
אבל -
חייב למצוא את האיזון ולתת את הכח והפידבק החיובי
אני מוכנה לטפל באחיינים שעות ולעזור כמה שצריך אבל בתור בנ"א חייבת את ההערכה וההתיחסות
מבינה שאתם אחרי שבוע עמוס - אבל ממש ממש לא בטוחה ששלי היה פחות....
אני תמיד עושה תורנות עם הגיסות והאחיות - הן נחות ואני עם הילדים ואח"כ כשהן קמות הם יורדות עם הילדים שלא יפריעו לי לנוח (כמובן אין לי חדר מסודר - כחלק מהעניין....)
יש את האחים שתמיד יתייחסו וידאגו , יתנו פידבק חיובי, מתנה קטנטנה ביומולדת - או אפי' סתם טלפון של התעניננות - הם מקבלים יחס ישיר ואני אהיה מוכנה לנסוע אליהם רחוקקקק לביביסיטר ולעזור במה שיבקשו
ויש את מי שפחות .... (שאגב רק הם מפסידים מזה !)
הכי חשוב שהנשואים יזכרו שאף אחד לא חייב לכם - ואנחנו עושים טובה ! - הכי בכיף ובאהבה
חייב לזכור שיש פה שני צדדים למטבע !
ושיהיה ברור אנחנו מתחננים כל שבת שיבואו אוהבים אותם מאוד
לא יכולים שבת בלעדיהם

אבל בבקשה אל תתלוננו, עכשיו אתן מלקקות דבש ונופת צופים....

לא מסכימה איתך בכללל
זה הזמן שלנו כרווקות לתסוס עם החיים ולהנות מהם
יש אצלינו כאלה שרואים שתקופה שאני עוזרת המון הם מעצמם אומרים לי שחררי תנצלי את הזמן....
כל מה שמוצע כעזרה בכיף ובשמחה
אבל אף אחד לא חייב כלום
וחייב לתת הערכה והתייחסות
לתשומת ליבך ! לא נראלי שלהיות בעמדת המתנה זה ללקק דבש....

 

[תמי אחת]

בתור אחות רווקה בבית שמזמןןן עברה את גיל 14-15
נראלי הכי מפנקת ועוזרת שאפשר....
מצעים, ביביסיטר- גם לא בשבת וגם נוסעת לרחוק , מפנקת במלאאא מתנות
אני אוהבת מאודדד את האחיינים ועוזרת מלאאאא
אבל -
חייב למצוא את האיזון ולתת את הכח והפידבק החיובי
אני מוכנה לטפל באחיינים שעות ולעזור כמה שצריך אבל בתור בנ"א חייבת את ההערכה וההתיחסות
מבינה שאתם אחרי שבוע עמוס - אבל ממש ממש לא בטוחה ששלי היה פחות....
אני תמיד עושה תורנות עם הגיסות והאחיות - הן נחות ואני עם הילדים ואח"כ כשהן קמות הם יורדות עם הילדים שלא יפריעו לי לנוח (כמובן אין לי חדר מסודר - כחלק מהעניין....)
יש את האחים שתמיד יתייחסו וידאגו , יתנו פידבק חיובי, מתנה קטנטנה ביומולדת - או אפי' סתם טלפון של התעניננות - הם מקבלים יחס ישיר ואני אהיה מוכנה לנסוע אליהם רחוקקקק לביביסיטר ולעזור במה שיבקשו
ויש את מי שפחות .... (שאגב רק הם מפסידים מזה !)
הכי חשוב שהנשואים יזכרו שאף אחד לא חייב לכם - ואנחנו עושים טובה ! - הכי בכיף ובאהבה
חייב לזכור שיש פה שני צדדים למטבע !

לא מסכימה איתך בכללל
זה הזמן שלנו כרווקות לתסוס עם החיים ולהנות מהם
יש אצלינו כאלה שרואים שתקופה שאני עוזרת המון הם מעצמם אומרים לי שחררי תנצלי את הזמן....
כל מה שמוצע כעזרה בכיף ובשמחה
אבל אף אחד לא חייב כלום
וחייב לתת הערכה והתייחסות
לתשומת ליבך ! לא נראלי שלהיות בעמדת המתנה זה ללקק דבש....

כל מילה!!!

אצלנו אנחנו מביאים את המצעים מהבית - למה שהאחות הקטנה תסבול מסלי כביסה מלאים?

יש לנו סט ייעודי בעבורינו בבית ההורים, והוא שמור בשקית מיוחדת. פעם ב4-5 שבתות הוא נכנס לכביסה, אבל לא אחרי כל אירוח. באמת אין טעם למלא את סלי הכביסה אחרי לילה אחד.

וברצינות - כשכל אחת באה בגישה של מה היא יכולה לעשות ולסייע ולהקל, הכל טוב.
ומי שבאה בגישה של "תנצלו אותי כמה שפחות", תרגיש תמיד מנוצלת.

נכון. אבל לא זו היתה הנקודה.
למה האחיות חייבות לפרוש להוד מלכותה מצעים? למה האחיות חייבות לשמור לה על הילדים בשעות הצהריים? הקצנה - לשום כיוון - לא בריאה. את בבית, תשתמשי בבריאות. הילדים עלולים להרעיש, והביאו את זה בחשבון. אבל לדרוש שאת תשלימי שעות ואחיותייך ידאגו בזמן הזה לילדים - זה לא הוגן, בעיניי

 

[Ravid.G]

למה שהרווקות לא יתלוננו? כי הן רווקות? כי עכשיו הן פנויות ובעתיד בעז''ה הן יהיו עסוקות בהמון המון דברים?

שהרווקות לא יתלוננו, כדי שלא ילמדו להתלונן... -- בשביל עצמן.
שידעו להעריך ולשמוח ברווקות, זו הכוונה.
עוד מעט בע"ה זה יגמר, ואז לא יהיו לה תירוצים טובים להתלונן, תפסיקו להרגיל את עצמכן להסתכל על דברים בצורה כזו, אלה היו עיקר דברי -- ללמוד להסתכל בפרופורציות נכונות על החיים.
לא ממקום שאם את רווקה אז תהיי בשקט, ממש לא!!
אולי כאן גם מתאים המשפט - כשתגדלי תביני...
אין מה לעשות, יש דברים שרק כשגודלים (לגמרי) אז מבינים אותם. זה נשמע רע, אבל ככה זה...

יש להן ב''ה חיים עמוסים, ולשמור בשבת על אחיינים - שזה היום היחיד בשבוע שהן בחופש - זה לא התענוג הכי גדול.

לא הבנתי למה קובעים לך עובדה? את שומרת על האחיינים בשבת?! זו עובדה? את לא יכולה לקום וללכת?..
אני יודעת שכשמגיעים אורחים, הם מגיעים להתארח אצל ההורים שלי, ואני יכולה להיות בבית אבל אני גם יכולה לצאת מדין 'נושא את עצמו'.... לא טוב לך - קומי ותלכי / כנסי לחדר, תכריזי חגיגית אני נחה צהריים ותנעלי!
מה כל כך קשה זה משפחה אף אחד לא בא להעביד אותך!! מישהו הכריח אותך להישאר עם האחיינים?..
האחיינים האלה זה הנכדים של אמא שלך והיא שמחה לראות אותם... את כרגע גרה אצל ההורים, זו העובדה היחידה!

אגב, נשואים שגרים קרוב באים לא רק בשבת, אלא לפחות פעמיים בשבוע.

ולמה קשה לך לפרגן להם? הם באים לבקר את ההורים, לא נראה לי שהמטרה היא ליפול עלייך כן????!!

פרופורציות

 

[שירה 34]

אנחנו כשמתארחים
מביאים מנה עיקרית / דגים / תוספת
כמה סלטים ועוגה
וגם ממתקים
מצעים - אנחנו שמים ומורידים במוצ''ש
בכלל סיוט לארגן לכולם מיטות, כריות, שמיכות וכו

אף אחד לא עוזר לנו בשבת עצמה ושומר על הילדים
אמא שלי / אחותי קוראות וישנות שעות וזה כמובן זכותן
ובכלל בחיים לא עוזרים לנו, לא בביביסיטר ולא בשום דבר אחר,

האמת.. לא קל לנו להגיע אז כמעט לא מגיעים.

 

[נחמי3]

בחיים לא זורקת את הילדים שלי אצל האחיות / הגיסות, ח"ו כולם איתי בחדר
ובשעות המנוחה משתדלת לרדת עם הילדים למטה שלא יפריעו למבוגרים הנחים
חייבים טקט כלפי המארחים למרות שזה ההורים שלי / אחים שלי וכו'.... והם מחכים לבואנו ושמחים עמנו

 

[אדריכלית בליגה אחרת]

בחיים לא זורקת את הילדים שלי אצל האחיות / הגיסות, ח"ו כולם איתי בחדר
ובשעות המנוחה משתדלת לרדת עם הילדים למטה שלא יפריעו למבוגרים הנחים
חייבים טקט כלפי המארחים למרות שזה ההורים שלי / אחים שלי וכו'.... והם מחכים לבואנו ושמחים עמנו

לדעתי זו הגישה המנצחת!!!!
אם תגיע להתארח כמו פריץ ותזרוק את הילדים שלך אצל האחיות שלך\ של אשתך, ותעשה הרגשה של "תגידו תודה שבאתי בכלל", אז באמת אף אחד לא יגיד תודה ויזמינו אותך פחות ופחות!!!!
כי למי כיף לארח זוג שחושב שהכל מגיע לו???? מגיע בלי כלום (אגב אני זוכרת שאחיות שלי הביאו איתם משהו זה כיבד אותם!!!, לא היה חסר כלום!! אבל זה נתן להם!!!)
וביננו---החיים העמוסים שלנו לא מותיר לנו כוח מיותר, רק בונים על שבת לחטוף תנומה קלה אחרי שבוע עמוס לעייפה!!!
כן--וגם בחורות שאומרים שאין להם כלום על הראש...... אז אני אומרת שזו תקופה לא קלה בכלל, אני רואה את אחיותי, עם מבחנים, חוצים, אפילו השוטף של הבית, גם זה לא פשוט ומובן מאליו!!!!
אז בבקשה!
להתחיל להעריך, ולהגיש עזרה ולא לזרוק את הילדים על הבחורות "כדי שילמדו מהם החיים"!!!!.......אל תדאגו להם, בעז"ה יהיה להם עוד הרבה שנים ללמוד זאת!!!

ותמיד טוב להגיע עם איזה עוגה מפנקת....

 

[וופל אגוזים]

שהרווקות לא יתלוננו, כדי שלא ילמדו להתלונן... -- בשביל עצמן.
שידעו להעריך ולשמוח ברווקות, זו הכוונה.
עוד מעט בע"ה זה יגמר, ואז לא יהיו לה תירוצים טובים להתלונן, תפסיקו להרגיל את עצמכן להסתכל על דברים בצורה כזו, אלה היו עיקר דברי -- ללמוד להסתכל בפרופורציות נכונות על החיים.
לא ממקום שאם את רווקה אז תהיי בשקט, ממש לא!!
אולי כאן גם מתאים המשפט - כשתגדלי תביני...
אין מה לעשות, יש דברים שרק כשגודלים (לגמרי) אז מבינים אותם. זה נשמע רע, אבל ככה זה...


לא הבנתי למה קובעים לך עובדה? את שומרת על האחיינים בשבת?! זו עובדה? את לא יכולה לקום וללכת?..
אני יודעת שכשמגיעים אורחים, הם מגיעים להתארח אצל ההורים שלי, ואני יכולה להיות בבית אבל אני גם יכולה לצאת מדין 'נושא את עצמו'.... לא טוב לך - קומי ותלכי / כנסי לחדר, תכריזי חגיגית אני נחה צהריים ותנעלי!
מה כל כך קשה זה משפחה אף אחד לא בא להעביד אותך!! מישהו הכריח אותך להישאר עם האחיינים?..
האחיינים האלה זה הנכדים של אמא שלך והיא שמחה לראות אותם... את כרגע גרה אצל ההורים, זו העובדה היחידה!


ולמה קשה לך לפרגן להם? הם באים לבקר את ההורים, לא נראה לי שהמטרה היא ליפול עלייך כן????!!

פרופורציות

מותר לי לכתוב שהכוונה בהודעה שלי לא הייתה מה שאת הבנת והוצאת ממנה?
רציתי להביא כיוון אחר של הסתכלות.
כן, תופתעי לשמוע אבל יש כזה.
דוגרי - אין על אחיינים בעולם!
אבל יש את המקום שזה קשה.
כן. ק ש ה !
זה שהם חמודים ומתוקים ואני נהנית איתם זה לא סותר את הקושי.
כי לפעמים קשה לוותר על החדר שלי בשבת לטובתם.
ולפעמים קשה שהם באים אחר צהריים כשאני לפני מבחן גדול.
ואולי זה יראה לך מוזר, אבל ממש לפעמים אני פשוט רוצה שקט.
ולא, לא קשה לי לפרגן להם בכלל, אני יודעת טוב מאוד של מי הבית שאני גרה בו, אבל פספסת נקודה חשובה - הרווקות גרות בבית של ההורים. לא נמצאות בו להנאתן.
וכמו שלפעמים ההורים רוצים קצת שקט, גם לרווקות שבבית מותר לבקש אותו.


ואני מקווה שההודעה הזו תובן יותר ושדבריי לא יוצאו מהקשרם כמו שקרה קודם

 

[Ravid.G]

גם אם קשה לכן ואתן עייפות ויש לכן חיים תוססים, תשמחו על זה!

לא מסכימה איתך בכללל
זה הזמן שלנו כרווקות לתסוס עם החיים ולהנות מהם
יש אצלינו כאלה שרואים שתקופה שאני עוזרת המון הם מעצמם אומרים לי שחררי תנצלי את הזמן....
כל מה שמוצע כעזרה בכיף ובשמחה
אבל אף אחד לא חייב כלום
וחייב לתת הערכה והתייחסות
לתשומת ליבך ! לא נראלי שלהיות בעמדת המתנה זה ללקק דבש....

אם היית ממשיכה לקרוא היית מבינה שאת מסכימה איתי ולא סותרת כלל את דעתי...
רשמתי -- תשמחו על זה -- בדיוק על מה שאמרת, על זה שיש לכן את הזמן שלכן לתסוס עם החיים ולהנות.

לא אמרתי שצריך לנצל אחיות, ולא אמרתי שהדברים מובנים מאליו בכלל....
-- אמרתי שכשהייתי רווקה העריכו את הטרחה שלי, והיום הקטנטנים שלי מסננים תודה רק אחרי שאני אומרת להם... מה אומריייייייייים?....

וגם לא הזכרתי את ליקוק הדבש לעניין עמדת ההמתנה...
-- הזכרתי את ליקוק הדבש בהשוואה לחיים שאחרי... ככה זה.


חבר'ה אין לי בעיה שתצטטו אותי... אבל לפחות תשימו לב לדברים שנכתבו... ולא סתם כי השורה תפסה לכם את העין.

 

[רפ]

מותר לי לכתוב שהכוונה בהודעה שלי לא הייתה מה שאת הבנת והוצאת ממנה?
רציתי להביא כיוון אחר של הסתכלות.
כן, תופתעי לשמוע אבל יש כזה.
דוגרי - אין על אחיינים בעולם!
אבל יש את המקום שזה קשה.
כן. ק ש ה !
זה שהם חמודים ומתוקים ואני נהנית איתם זה לא סותר את הקושי.
כי לפעמים קשה לוותר על החדר שלי בשבת לטובתם.
ולפעמים קשה שהם באים אחר צהריים כשאני לפני מבחן גדול.
ואולי זה יראה לך מוזר, אבל ממש לפעמים אני פשוט רוצה שקט.
ולא, לא קשה לי לפרגן להם בכלל, אני יודעת טוב מאוד של מי הבית שאני גרה בו, אבל פספסת נקודה חשובה - הרווקות גרות בבית של ההורים. לא נמצאות בו להנאתן.
וכמו שלפעמים ההורים רוצים קצת שקט, גם לרווקות שבבית מותר לבקש אותו.


ואני מקווה שההודעה הזו תובן יותר ושדבריי לא יוצאו מהקשרם כמו שקרה קודם

בכנות, אני הכי בעד להתחשב באחיות (ובאמת כשיש צורך ישנים הורים + 6 בחדר אחד, או לא נחים בצהריים).
אבל חשוב לזכור שמי שמזמין אלו ההורים, ואם לא מתאים לך את יכולה לפנות גם (ואולי בעיקר) אליהם ולבקש שבת שקטה.
יש הרבה אחיות נשואות (ואני בתוכן) שיעדיפו לא להתארח על פני אירוח עם פנים חמוצות והרגשה שהורסים את השבת לאחות הקטנה.

 

[Tamarit]

בתור רווקה והקטנה בבית אני קוראת ואומרת וגם בשם עוד הרבה דודות מסורות
אז הקשבנה נשואות יקרות,
לפעמים אנחנו באות לשבת אחרי שבוע עמוס ואפס טיפת שינה
ובשבת אפילו מיטה נורמלית אין לנו
מוכנות לשאול מה יעזור?
אחד התסכולים הקבועים שלי, זה לראות זוג מגיע להתארח ומביא עוגה
אולי תשאלו מה להכין? אולי הפעם סלטים או קוגל ולא מנה אחרונה
ואחרי שבת, לפעמים נשארים לעזור וזה רק מפריע יותר
בשביל למנוע עוגמת נפש לכל הצדדים, תשאלו מה הכי יעזור

ועוד כמה נקודות חשובות שבטח התפספסו לכן...
- תאווררו את החדר אחריכם. אולי לא כל כך נעים לדבר על זה, אבל לפעמים ילד 'מפשל' בלילה. במוצ"ש האחות הקטנה מגיעה לחדר ואופס... החדר כולו מסריח
- תשאירו איזה פתק, אפילו בלי שוקולד. סתם כמה מילים חמודות לאחות\ גיסה שפינתה את החדר.
- תתחשבו בזה שהבית של סבא וסבתא פחות מונגש לילדים. כן, צריך לשמור עליהם שלא ייגעו בזה ובזה.
- תשמרו על הפרטיות.
- תזכרו שהבית גם שלכם, אבל אחרי הכל לאחות הרווקה, אין שום מקום אחר ללכת לישון בו.
- תזכרו שגם אם אתם מגיעם רק פעם בחודש, ההורים והרווקים מארחים שבת- שבת בלי לפספס.
תודה על ההקשבה!

 

[שרי ש.]

מצרפת מכתב של הרב פינקוס זצ"ל בדיוק בנושא הזה של אירוח הנשואים בשבתות...
שלח לפרסם בעיתון לאחר פולמוס שלם שהתעורר בעניין,
כמו בפרוג, אלא שע"ג העיתון.
קצת ארוך - אבל כל מילה פנינה, שווה לקרוא!
יותר לאימהות פחות לאחיות, אבל עדיין - שופך אור על הנושא...

 

[חוחית]

מצרפת מכתב של הרב פינקוס זצ"ל בדיוק בנושא הזה של אירוח הנשואים בשבתות...
שלח לפרסם בעיתון לאחר פולמוס שלם שהתעורר בעניין,
כמו בפרוג, אלא שע"ג העיתון.
קצת ארוך - אבל כל מילה פנינה, שווה לקרוא!
יותר לאימהות פחות לאחיות, אבל עדיין - שופך אור על הנושא...

מדובר על יחס ההורים
לא מדובר על אחים וכו'

 

[סופר חיובי]

אם היית ממשיכה לקרוא היית מבינה שאת מסכימה איתי ולא סותרת כלל את דעתי...
רשמתי -- תשמחו על זה -- בדיוק על מה שאמרת, על זה שיש לכן את הזמן שלכן לתסוס עם החיים ולהנות.

לא אמרתי שצריך לנצל אחיות, ולא אמרתי שהדברים מובנים מאליו בכלל....
-- אמרתי שכשהייתי רווקה העריכו את הטרחה שלי, והיום הקטנטנים שלי מסננים תודה רק אחרי שאני אומרת להם... מה אומריייייייייים?....

וגם לא הזכרתי את ליקוק הדבש לעניין עמדת ההמתנה...
-- הזכרתי את ליקוק הדבש בהשוואה לחיים שאחרי... ככה זה.


חבר'ה אין לי בעיה שתצטטו אותי... אבל לפחות תשימו לב לדברים שנכתבו... ולא סתם כי השורה תפסה לכם את העין.

שפו על המבט החיובי....

 

[חרישאי]

המאמר של הרב פינקוס מיועד להורים ולא לאחים המארחים, כמובן שלא לילדים המתארחים אלא אם כן הם מסיקים ממנו שהם חייבים לשמור על ילדיהם ולא להטריד את הדודה או הסבתא

 

[מצליחנות]

בלי להכינס לפולמוס של השמירה והצעת המיטות וכו' בכל מקרה אצלנו זה לא רלוונטי אין מי שיעשה את זה וברור לי שהקו הממוצע זה תלוי באופי ובסגנון הרווקות מה שברור שהם לא חייבות כלום!! ושאף אחד לא זכאי להטיף להם מתי להיות תוססים מתי להיות תפוסים - החיים הם שלהם! והבחירה בידים שלהם איך מתי וכמה לעשות חסד! מכל השירשור המעניין הזה לא נראה לי שמישהו חולק על האקסיומה הזאת.

מה שכן המוצאי שבת..... לא מסוגל להבין את אלה שפשוט קמים והולכים ובמקרה הטוב יוצאים ידי חובה באיזה אירגון מינימלי של החדר שבו ישנו, וכאילו אחריהם יש צוות שרתות ומנקות שינקו את כל הבית, תראו שאתם יוצאים לפחות כמו שנכנסתם!! שבת אצל ההורים זה לא בית מלון על חשבונם, בדרך כלל להורים לא נעים "להטריח" אבל תחשבו שאם הם כבר בגיל של לארח זה אומר שהם לא צעירים במיוחד ויש להם מספיק מה לעשות בחיים חוץ מלשטוף כלים ולארגן בית שלם לשטוף אותו ולנקות יסודי מה שהם כבית של בוגרים לא מלכלכים .......

כמובן הורים שיש להם כוחות נדירים או שבכל מקרה יש מנקה בראשון וכד' לא דיברתי

 

[אבקת אפיה]

אני חושבת שכדי להגיע ליחס הנכון כלפי קבלת עזרה מהאחות הרווקה בבית- צריך לבא להתארח אצל ההורים ולחשוב כאילו באת לשבת אצל חברים,
ברור שאחרי שבת תנקה אחריך-זה לא נעים להשאיר בלגן ולכלוך,
וברור שבשבת בצהריים אתה תשמור על הילד שלך- כי מי בדיוק ישמור עליו?
וכו' וכו' גם לגבי מצעים.
וככה כשמגיעים להורים לא נהיה לנו ישר במחשבה- זאת אחותי, שתעזור לי כי אני צריכה עזרה....
אלא לוקחת אחריות על עצמי והמשפחה שלי
ברור שבזמנים מסויימים אפשר להתגמש ולקבל קצת יותר עזרה כי בכל זאת אנחנו משפחה, אבל לפחות זה לא בשיטתיות.